דרישה

א ובענין בדיקת הסכין אסיקנא והלכתא אבשרא ואטופרא ואתלת רוחתא. כתב ב"י ל' רבינו אינו מכוון שאין בגמרא מסקנא בזה ולא עוד אלא שיש פוסקים שפסקו כרב יימר דאמר אתלת רוחתא לא צריכה בדיעבד מדר' זירא דליבן סכין באור כמ"ש בסי' ט' עכ"ל. ול"נ שרבינו תפס לשון הרא"ש שכתב בפ"ק דחולין סוף דף קנ"ב והלכתא … להמשך קריאה

א ובעל העיטור כתב כו' אלא מיירי שהן אוגרת ושמעתי בשם מהר"ר שמשון ז"ל שתירץ הברייתא אליבא דבע"ה בענין זה דתנן בפ"ק דחולין דף ט"ו ע"ב בכל שוחטין חוץ ממגל קציר והמגירה והשניים והציפורן מפני שהן חונקין ע"כ ומדקאמרה חונקין ש"מ דאינה שחיטה כלל ונ"מ דאפי' ר"ע דפליג עם רבי ישבב דכלל ואמר כל פסול … להמשך קריאה

א ורב אלפס פסק אפי' באמצע הסכין כו' וכ"כ הרמב"ם ורש"י כתב כסברא ראשונה ז"ל הגמרא פ"ק דחולין דף י"ז (גם הב"י הביא כל זה) ת"ר סכין שיש בה פגימות הרבה תדון כמגירה שאין בה אלא פגימה א' אוגרת פסולה מסוכסכת כשרה ה"ד אוגרת וה"ד מסוכסכת א"ר אליעזר אוגרת משתי רוחות מסוכסכת מרוח א' מ"ש … להמשך קריאה

א וא"א ז"ל כתב כדי שתחגור בה הצפורן מתוך לשון רבינו משמע שהוא סובר שהרא"ש חולק על הרמב"ם והרשב"א ולי נראה שאין שום פלוגתא ביניהם כי ז"ל הגמרא בפ"ק דחולין אמר ר"ל שלש פגימות הן פגימת עצם בפסח פגימת אוזן בבכור פגימת מום בקדשים ורב חסדא אמר אף פגימת סכין ואידך בחולין לא קא מיירי … להמשך קריאה

א ואם בגמר שחיטה יצא ממנה דם בקילוח כשרה כן איתא בפרק השוחט (חולין ד' ל"ו) במשנה אליבא דר"א ור"ש וכתב ב"י וז"ל ואיני רואה שום טעם לרבינו שפסק כר"א ור"ש דהא חכמים פליגי עליה התם במתניתין ומסתמא הלכה כחכמים וזהו דעת הרי"ף והרא"ש והרשב"א בת"ה שהביאו המשנה כצורתה ולא פסקו בה דבר וממילא משמע … להמשך קריאה

א נכבשינהו דניידי ב"י הקשה בסימן נ"ז שכתב שם כמו כאן שזהו דלא כמ"ש בסי' ק"י דשם פסקהיכא דאין ניכר האיסור לא אמרינן כל דפריש מרובא קא פריש דחיישינן שמא יקח מן הקבוע וגם שם איירי דלא פריש לפנינו דאל"כ אפי' ניכר האיסור במקום קביעתו נמי לא אמרינן כל דפריש מרובה קפריש כמ"ש שם רבינו … להמשך קריאה

א שאם שחט האם או הבן היום או מכרה לאחר לשוחטו היום "אם הוא באחד כו' כן הגירסא בכל הספרים שראיתי ולפי גירסא זו צ"ל דמ"ש או שמכרה לאחר לשוחטה היום אינו כפשוטו דכיון דאותו היום הוא אחד מד' זמנים כדמסיק א"כ אפי' לא גילה לו לוקח ראשון שדעתו לשוחטה היום נחזיקו בחזקה דודאי לשחטו … להמשך קריאה

א ואם עבר ושחט כו' כתב הרמב"ם שמותר לאכול וכן הוא בגמרא פ' כל הבשר בהדיא וז"ל הגמרא ד' קט"ו ע"א אמר רב אשי מנין לבשר בחלב שאסור באכילה שנא' לא תאכל כל תועבה כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל כו' עד אותו ואת בנו ליתסר מדאסר רחמנא מחוסר זמן לגבוה מכלל דלהדיוט שרי … להמשך קריאה

א אסור לשחוט כו' בין בזכרים כגון האב והבן פלוגתא דחנניא ורבי יהודה בפ' אותו ואת בנו (חולין ד' ע"ט) ומשמע התם דחנניא סבר דודאי חוששין לזרע האב ופסק כן אפי' לקולא גבי שתי פרידות א' בא מסוס וחמורתא והשני בא מחמור וסוסיא דמותר לזווגם ואין בהם משום כלאים כיון שיש בכל אחד צד סוס … להמשך קריאה

א ולא חיישינן שמא נתרסקו אבריו מחבלי הלידה כתב הב"י בשם הר"ן אפי' במקשה לילד וקשה דלקמן בסימן נ"ח כתב הב"י (שם לא כתב כלום רק בהל' י"ט סי' תצ"ח ושם כתב הטור בהדיא דבמקשה לילד חוששין ועי' מ"ש א"א ז"ל שם עכ"ה) דבמקשה לילד חוששין ואפשר דלא ס"ל כהר"ן או י"ל דה"פ אם לא … להמשך קריאה

א כחלב בהמה גמורה פי' רש"י דחדשיו גרמו ליה כיון שכלו לו חדשיו חלבו אסור ומיהו כי שחטו לאמו שרי ואל תתמה כיון דנקרא חלב גמור בגמר חדשים למה נתיר החלב בשחיטת אמו דיו לולד שיהא כאמו שאין שחיטתה מתרת חלבה וי"ל דגזירת הכתוב הוא שהרי למדנו מכל אשר בבהמה תאכלו שאם חותך מן העובר … להמשך קריאה

א נחתך מגופה ונמצא בתוכה לאחר שחיטה כו' כתב ב"י ולשון רבינו אינו מדוקדק שלא כתב ברישא לאחר שחיטה ובסיפא כתבו וכו': הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן … להמשך קריאה

א עובר שהוציא ידו והחזירה כו' חלבו אסור עפ"ר הטעם וכתב ב"י וז"ל ל"ד נולד דה"ה אם נשחטה אמו והוציאוהו חי אלא חדא מתרוייהו נקט עכ"ל ב"י וצ"ע דהא מסיק ב"י וכתב דכשנולד בחיי אמו שניתר האבר בשחיטת עצמו ועיין בד"מ שמתמה ג"כ ע"ז (ואפשר לומר לפי' ב"י דה"ק ל"ד נולד ר"ל לישנא דהנולד לא … להמשך קריאה

א ואם יצא חציו ברוב אבר כגון שיצא רוב ידו כו' שדינן מיעוט היד כו' לרוב העובר ואסור וכן אם יצא רובו במיעוט אבר אסור. בפרק בהמה המקשה ד"ע ע"א אבעיא רבא לענין בכור בהמה שדינו שמותר להטיל בה מום קודם שיצא רובו או שיצא בראשו תחילה יצא חציו ברוב אבר מהו. ואותה אבעיא לא … להמשך קריאה

א המפלת בריה כו' כתב הב"י ודע דמפלת ל"ד דא"כ מאי איריא שיש לה ב' גבין כו' ואפי' היא כשאר בהמה אסורה דהא נפל שהפילה מת הוא והו"ל נבילה ואסורה אלא כששחט בהמה ומצא בה בריה זו קאמר דאסור מדכתיב השסועה וכדאמרינן כי אגמריה רחמנא למשה במעי אמו אגמריה והא דנקט המפלת משום דאפליגי בה … להמשך קריאה

א השוחט בהמה ומצא בה דמות יונה כו' ז"ל ד"מ כתב בתא"ו נט"ו א"ה ח"ב ירוש' דתרומות שחט בהמה ומצא בה שרץ אסור שנא' בהמה תאכלו ולא שרץ תאכלו ול"ד לתולעים שבפירות דהתם בגופייהו השוחט בהמה ומצא בה חזיר מותר באכילה דמות יונה אסור באכילה מ"ט בהמה בבהמה תאכלו ולא עוף בבהמה כ"כ ר"י בתשובה … להמשך קריאה

א השוחט בהמה ומצא בה עובר כו' דגמל בן פרה מותר עיין הטעם בפרישה ויש לדקדק למה לא אסרוה לגמל בן פרה שנולד משום מראית עין שיבואו לאכול גם שאר גמל כמו בבן פקועה שהפריס ע"ג קרקע וי"ל דמילתא דלא שכיחא היא ולא גזרו בה רבנן ועוד דג"כ מילתא דתמוה הוא שפרה תלד מין גמל … להמשך קריאה

א בן ט' שנמצא במעי שחוטה וגדל וכו' אותו הולד אין לו תקנה הטעם כתבתי בפרישה וכתב הר"ן דקי"ל דד' סימנים אכשר ביה רחמנא בבן פקועה ולפ"ז קשה ליה כשאינו ניתר בשחיטת אמו יהא ניתר בשחיטת עצמו ותירץ דכי אמרינן דד' סימנים אכשר ביה רחמנא ה"מ כשאמו טריפה דכיון דלא הועילו לו סימני אמו אלא … להמשך קריאה

א ואפילו שחטה ונתנבלה בידו כתב הב"י וז"ל ולשון אפילו נקשר עם סוף הל' שאמר וניתר בשחיטת עצמו עכ"ל והמכריחו לפרש כן ולא פי' שאפילו קאי אדסמיך ליה דאפילו שחטה ונתנבלה אין שחיטתה מתרת את העובר משום דק' ליה פשיטא מהיכא תיתי דיהא ניתר בשחיטת אמו דאם נתירהו בשחיטת אמו א"כ יהא אסור לגמרי כשם … להמשך קריאה

א דגים וחגבים כו' ז"ל כ"מ בפ"א דהלכות שחיטה וא"ת מעיקרא מבעי ליה קרא לשחיטת חיה ועוף ואח"כ הדר מבעי ליה קרא למעוטי דגים וי"ל דמעיקרא הוה ס"ל [דדוקא בקר וצאן דמפורש בהו זביחה בעי שחיטה ובתר דגלי לן קרא דבקר וצאן ל"ד קשה לן דנימא ה"ה לכל ב"ח ואיצטריך קרא למעוטי דגים וחגבים עכ"ל. … להמשך קריאה

א אין שוחטין לתוך הגומא. והאידנא דלא שכיח עובדים לשר של ים מותר אפילו בפרהסיא לשחוט לתוך מים ולתוך כלי ולתוך גומא אפילו מנוקה שאין דרך מינות בכך. בא"ז מ"ו [וכ"פ רמ"א]: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה

א השוחט בשבת ויום הכפורים אף על פי שאילו היה מזיד בשבת מתחייב בנפשו ולוקה בי"כ שחיטתו כשרה. כ' ב"י וז"ל ומשמע דבמזיד שחיטתו פסולה וכן נראה מדברי הרמב"ם סוף פ"א מהלכות שחיטה עכ"ל. ונראה שטעמו משום דבמזיד הוה מומר לחלל שבתות. ול"נ דאף במזיד שחיטתו כשרה ולא הוי מומר לחלל שבתות בזאת השחיטה שרבינו … להמשך קריאה

א ואם רגיל כו' צריך נעיצה י"פ כו' כדין סכין ש"נ כמ"ש בשם הרשב"א מיהו נ"ל דבסכין ש"נ אסור לכתחילה לשחוט בה ע"י נעיצה וגם הרשב"א לא כתב לעיל אלא שאם נעצה ושחט בה כבר שא"צ קליפה אבל לכתחילה בעינן דוקא לסכין של נכרים הגעלה לשחוט כיון שקיבל האיסור ע"י רתיחה גמורה משא"כ בסכין שרגיל … להמשך קריאה

א ואם שחט בו בלא הדחה ידיח את בית השחיטה א"ל הא בלאו הכי צריך הדחה קודם מליחה כמ"ש הטור לקמן ר"ס ס"ט די"ל שזה צריך הדחה מיד אחר השחיטה משא"כ בשאר בשר א"נ צריך לשפשף היטב בידים מורי ולי נראה עוד דמיירי אפי' אם רוצה לצלותו דלא בעי הדחה כלל מיהו לפי מאי דקי"ל … להמשך קריאה

א וא"א כתב כו' שא"צ קליפה. כ' מורי מתוך הרא"ש משמע שמותר לשחוט בסתם סכין ש"ג. ולעד"נ דאין מכאן הכרע להתיר דכאן מיירי בדיעבד ומ"ש אבל אינו יכול לשחוט לכתחילה ע"ד שיקלוף ר"ל דלרבותא נקטיה אפי' היכא דדעתיה לקלוף אין לעשות לכתחילה אע"פ שאם קולפה אין בו צד קולא בעולם מכ"ש שאין מקילין לשחוט בסכין … להמשך קריאה

א וא"א ז"ל כתב דבסתם כו' א"צ לא קליפה ולא הדחה משמע דלא חייש הרא"ש לשומן הנדבק בסכין וקשה דלקמן סימן צ"ו כתב צנון שחתכו בסכין של בשר אסור לאכלו בחלב וטעמו שבלע משומן שעל הסכין כמ"ש ריש סימן צ"ו א"כ משמע להדיא דחייש לשומן הנדבק בסכין וא"ל דשם איירי בסכין שיודעין בו שאינו נקי … להמשך קריאה