א ואין שוחטין כוי בי"ט כו' שוחטין לתוך הכלים ואף על גב דאפשר ליתן לתוך הכלי מעט מים עכורים דאז מותר לשחוט כמ"ש לעיל סימן י"א אפשר דכולי האי לא אטרחוהו כיון דצריך צמצום גדול שאם יקח מים הרבה לא יהיה לו מראה דם. מיהו צ"ע דיתן מעט עפר בכלי דאז מותר לשחוט בכלי וכמ"ש … להמשך קריאה
א וכוי שהוא ספק חיה וכלאים הבא מבהמה וחיה כו' בפרק כסוי הדם תנן נוהג בכוי מפני שהוא ספק ובפ' אותו ואת בנו תניא כוי זה הבא מן התייש ומן הצבייה רבי יוסי אומר כו' בריה בפני עצמה היא ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה היא אם מין בהמה ע"כ ורבינו כתב דבין בזה … להמשך קריאה
א כל שנפסלה בשחיטה כו' כתב ב"י וז"ל ותמיה לי למה ליה לכתוב איזו היא נבילה ואיזו היא טריפה כיון ששתיהן אסורות ואין ביניהן אלא שזו מטמאה וזו אינה מטמאה ורבינו לא בא לכתוב בדיני טומאה וטהרה אלא דיני איסור והיתר ועוד יש לתמוה הא דנשברה מפרקת ורוב בשר עמה היא אחת מששה נבילות מחיים … להמשך קריאה
א אבל לאחר שמתה מותר לאוכלה כו' בפ' השוחט תניא הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית השחיטה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה אחד ישראל ואחד עכו"ם מותרין בזה. ופרש"י מבית השחיטה שאינו מחוסר הפשט ויכול לחתכו מיד קודם יציאת הנפש וב"י בכ"מ פ"א מה"ש דקדק … להמשך קריאה
א ניקב הושט בשעת שחיטה נראה דאיירי שניקב הושט קודם שנשחט רובו דאי איירי אפילו לאחר שנשחט רובו רק שלא נשחט הקנה עדיין אם כן כיון דאשמעינן דאפילו בהא טריפה אע"פ שהושט כבר נשחט כיון שעדיין לא נשחט הקנה מכ"ש דנשמע מזה דאם נקבו הבני מעים לאחר שנשחט הושט קודם שנשחט הקנה שהיא טריפה שהרי … להמשך קריאה
א א"צ יותר. דה"א מדקאמר רב יהודה שם בגמרא ז"ל הטבח צריך שיבדוק בסימנים לאחר שחיטה א"כ לא נסמוך על מה שרואה אותן בשעת שחיטה אלא יצטרך לבדקן קמ"ל דלא ומתחילה בא רבינו לבאר דהא דקאמר בגמרא בדיקת הסימנים לא תימא דהיינו שצריך לבודקה אם לא נוקבו הסימנים או לא נעקרו דבזה סמכינן ארובה אלא … להמשך קריאה
א כגון שבא זאב כו' והחזירם נקובים. ז"ל הגמרא בפ"ק דחולין ד' ט' בעא מיניה רבי אבא מרב הונא בא זאב ונטל בני מעיים והחזירם כשהן נקובים מהו מי חיישינן שמא במקום נקב נקב או לא א"ל אין חוששין שמא במקום נקב נקב ופרש"י מי חיישינן שמא במקום נקב שהיה בו תחילה אתרמי ליה השתא … להמשך קריאה
א וא"א הרא"ש ז"ל כתב דלא מהני בדיקה אלא בלא תפס כו' עמ"ש בפרישה וז"ל הרא"ש בפרק השוחט והביאו ב"י בעניין זה דגם רבי יוחנן מודה דברוב פעמים א"א לשמוטה שתעשה שחוטה כיון דלא תפס ע"כ משמע שהוא מבואר דברי רבי יוחנן מיירי בלא תפס ויש לדקדק שהוא בעצמו הביאו שם מיד מ"ו דברי ר"נ … להמשך קריאה
א ומ"ש רבי' וכן אם שחט כו' הוא דעת רבי אושעיא שכתב התוס' והרא"ש כן בשמו ומה שהביא ב"י לשונו וכתב בשמו ושחט מיעוט השני נראה ט"ס שהרי בתוס' והרא"ש איתא להדיא ושחט "סימן השני אבל א"ל דדעת רבי' הוא בהאי "וכן "אם "שחט כו' שכתב לפרש כן דעת הרמב"ם דהא רבי' מפרש דברי הרמב"ם … להמשך קריאה
א ואף אם שחט הרוב קודם שהוליך הסכין כל אורך הצואר. כתב ב"י בשם מהרי"ן חביב דגם באזמל דינא הכי דאין צריך להוליך כל הסכין קודם שיסיים השחיטה כי לפעמים ימצא צפור קטן שיחתוך רוב הסימן אפילו באיזמל קודם שיוליך ויביא והוא כשר בתנאי שלא יתפיס הסכין במזיד במקום אחד עכ"ל: ב והרמב"ם פי' במיעוט … להמשך קריאה
א והרמב"ם פי' במיעוט קמא כו' עיין בב"י שכתב דלא משמע ליה הכי פי' דברי הרמב"ם אלא ה"פ ששהה באמצע הסימנים כשיעור שחיטת מקצת סימנים וגרס (האבעיא שהה במיעוט סימנים עכ"ה) שהה כמיעוט בכ"ף וע"ד זה נמי פירש בחלדה וכתבתיהו שם ע"ש ולקמן בסמוך. וק' לפי' הב"י ולגרסתו זו הא איתא בגמרא וברמב"ם דשיעור שהייה … להמשך קריאה
א מוטב שיכנה על ראשה ז"ל ב"י ובס"ה כתב דלדעת רש"י אם שוהה למות יכנה על ראשה ובלבד שלא ישבור מפרקת ונראה שכן צ"ל נמי לדעת רבי' דאל"כ קשה דהא לקמן סימן ס"ז כתב רבינו בשם בעל העיטור דהשובר מפרקת אסור לאכול מבשרה אפי' ע"י מליחה וכתב ב"י שם דב"ה כתב כן לדעת רש"י ע"ש … להמשך קריאה
א ורש"י פירש כו' ולכך כתב דאפילו במיעוט בתרא של קנה או של ושט פוסלת שהייה. וצ"ע דלעיל ס"ס ב' גבי שנים ששוחטין ישראל ופסול כתב שאין הפסול אוסר במיעוט בתרא וי"ל משום דהכא הואיל וזה שהתחיל לשחוט הוא הגומר השחיטה נעשה הכל שחיטה אחת והלכך השחיטה אוסרת אבל לעיל כששחטה ישראל הרוב אז הוי … להמשך קריאה
א ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל אלא כו'. ואנו נוהגין באשכנז להטריף כל שהיות אפי' בכל שהוא בין בעוף בין בבהמה וטבח אומן שהוא שוחט בשכר וקלקל השחיטה בדבר שאין אנו מטריפין אלא מכח חומרא יתירא כגון שהייה כל דהו בבהמה וכמו שאנו נוהגין כמה וכמה חומרות דמאורייתא היתר גמור הן יראה דכל חומרא דכה"ג … להמשך קריאה
א ולרב אלפס אפי' לדקה ולעוף משערינן כדי שחיטת גסה והגבהתה והרבצתה ולזה הסכים א"א הרא"ש אלא שכתב אף ע"ג דמשערינן כדי שחיטת גסה והגבהתה והרבצתה היינו דוקא לבהמה אבל לעוף לא משערינן אלא כדי שחיטת בהמה לחוד דלא מסתבר להקל כולי האי לשער בהגבהת והרבצת בהמה לעוף עכ"ל הטור. רבינו קיצר כאן במקום שהיה … להמשך קריאה
א אמר רב יהודא אמר רב כל טבח כו' בגמרא פ"ק דף ט' מקשה מאי קמ"ל תנינא כו' ומשני ששחט לפנינו ג' פעמים שפיר מהו דתימא הא אתחזק קמל"ן כיון דלא גמיר זימנין דשהה או דרס ולא ידע (פי' ואינו מרגיש דכיון שאינו בקי בהלכותיה אינו יודע אם נזדמן לידו עכ"ה) ע"כ וקמל"ן נמי דאף … להמשך קריאה
א והר"ר אפרים כתב שאין לבשל עוף שלם כו' עד ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל זה ל' מורי ואומר אני אף ע"ג דלא קי"ל כרבי' אפרים מ"מ שמעינן מיניה דצריך להסיר אף בעוף הגידין שמלאים דם בירך העוף וכן נראה עיקר עכ"ל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה
א ואם בשלו בקדירה מחטט ומנקר אחריה מיהו תימא שאנו מבשלים בכל יום וצולין עופות בלא ניתוח ואף על פי שלא שחטו ולא נקבו הורידין ע"כ נראה כדברי ר"ת שאמר הא דאמר הואיל וצולהו כולו כא' עם הראש קאמר אבל אנו שחותכין ומסירין הראש אין אנו צריכין והא דקאמר מנתח אבר אבר ל"ד א"נ משום … להמשך קריאה
א אבל לא יאמר לכתחלה כו' דחיישינן שמא לא ינתחנו כיון שדרך לצלות כאחד והוא דברי הרא"ש והרשב"א וכמ"ש ב"י ולכאורה היה נראה שרבינו כתב דין זה לטעם הרא"ש דס"ל דבדיעבד אם לא חתכן וצלאן כאחד אסור וכמ"ש רבינו בסמוך מ"ה החמיר לחשש שמא לא ינתחנו אבל לדעת ר"י דמתיר בדיעבד אם לא חתכן וצלאן … להמשך קריאה
א והרמב"ם כתב שגם בעוף צריך לכתחלה שנים וצ"ע לפ"ז הואיל וצריך לכתחלה ב' סימנים בעוף למה נתיר לכתחילה לשחוט העוף בסכין שאינו חד שאמר ס"ס י"ח ובסי' כ"ד שלפי רבי אושעיא לכל הפחות בעוף מותר והרא"ש הסכים לפי רבי אושעיא כמ"ש ב"י ואמת שבגמרא לא משמע שלכתחילה מותר (גם לישנא דרבינו שכתב בסי' כ"ד … להמשך קריאה
א וכדי תפיסה פירש"י ד' אצבעות כו' ושיעור זה בשור הגדול כו' ז"ל התוס' שם פרק א"ט תימא דבעוף מאי ומפרש ריב"ם ד' אצבעות בראמים גדולים מכאן ואילך כל חד וחד לפי מה שהוא גדול. ובה"ג מפרש כדי תפיסת יד כדנקטי אינשי בשתי אצבעותיו ודבריהם דברי קבלה ויש לסמוך עליהם והא דקרי לקמן גבי חלחולת … להמשך קריאה
א בקנה לצד הראש משיפוי כובע ולמטה ז"ל ב"י מ"כ בעוף למעלה בקנה עד שיפוי כובע כו' עד וביונה למעלה בוושט עד מבלעתא וכתב עליו ב"י מ"ש וביונה עד מבלעתא כו' הם דברי הגמרא ריש פרק א"ט כו' והפוסקים השמיטוה משום דמשמע להו דלמסקנא אין שיעור זה מכוון וז"ל מ"ו רש"ל ז"ל בחכמת שלמה שם … להמשך קריאה
א וכן המברך על דעת לשחוט חיה אחת כו' ז"ל רמ"א בש"ע וי"א דאם הביאו לו ממין הראשון ששחט א"צ לכסות הראשונה ולברך על שחיטה שניה וכן עיקר ועי' בא"ח סי' ר"ו עכ"ל וכ"כ בד"מ וז"ל ובא"ח סי' ר"ו כתב סתמא כבעל העיטור ושלא כדברי הרא"ש וכ"כ רמ"י בט"ז שלו ותימה לפי מה שדימו דין … להמשך קריאה
א אם חבירו מכוין להוציאו שמעתי אומרים דרבינו לטעמיה אזיל שפסק בטור או"ח סי' רי"ג שהדין כן בכל הברכות חוץ מפת ויין אם האוכלין שנים אחד פוטר את חבירו אבל לדעת הסמ"ג והתוס' והרשב"א שהביאום ב"י שם וקי"ל כוותייהו דס"ל דאין אחד פוטר חבירו כי אם בפת ויין כל שכן בשחיטה דאין קבע לשחיטה כמו … להמשך קריאה
א טבח שלא הראה סכינו לחכם אלא בדקה לעצמה ושחט בה ונמצא יפה מנדין אותו כו' (בהגהות אלפסי פ"ק דחולין כתב דבנמצא יפה החכם יכול למחול על כבודו ולא מנדין לו עכ"ל ד"מ וכ"כ הה"מ ספ"א הלכות שחיטה בשם סה"ת אבל המיימוני שם והסמ"ג בד' ק"מ ע"א כתבו דמנדין אותו לפי שיסמוך על שחיטתו פעם … להמשך קריאה
א והשבתי כיון שדרך שחיטה נפגם ל"ד לשיבר עצמות שמעתי שיש מפרשים כיון שבשעה שעוסק בשחיטה נפגם טריפה דוגמת שהיה במיעוט סימן בתרא ופירוש משובש הוא לע"ד חדא דאין הנדון דומה לראיה דהא כבר נגמרה השחיטה לגמרי ועוד א"כ מה לו לומר ול"ד למשבר עצמות פשיטא שאין לו שום צד דמיון ודוחק לומר דה"ק דאינו … להמשך קריאה