דרישה, יורה דעה קל״ה:י׳

א והרשב"א כתב כו' ודוקא בכלי ראשון אבל בכלי שני או אפי' לערות עליהן מכלי ראשון לא מהני כו' ז"ל ב"י לא אכלי חרס בלחוד קאי אלא לכל כלים הנותרים בהגעלה קאמר דלא משתרי אלא בכלי ראשון שהוא סובר כסברת ר"י וסובר דעירוי דכלי ראשון ככלי שני וכן נראה מדבריו בת"ה הארוך והחצר ואם כן … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ה:ט׳

א אבל כלי חרס כתב הרמב"ן דלא שרי בהגעלה אלא באותן שאין מכניסם לקיום ז"ל ב"י כ"כ הרשב"א בשמו בת"ה והר"ן בפא"מ ולאו למימרא דשאין מכניסן לקיום בעי הגעלה מפני שהן של חרס שהרי אם היה תחלת תשמישו ע"י נכרי לשיטת רש"י והגאונים שצריך עירוי דין מכניסו לקיום יש לו ולא מתכשר בהגעלה לדעת הרמב"ן … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ה:ח׳

א והראב"ד כתב שלא אמרו כן אלא בעקלים וכיוצא בהן כו' כתב ב"י וז"ל ולדעת הרשב"א י"ל דאפשר שאף הוא ז"ל לא הכשיר אלא בכלי שניטל שוליו והמים המקלחים או רודפין עוברין מעבר לעבר והכי דייק לישנא דקאמר שהמים הרודפים העוברין עליו מעבר אל עבר מפליטין את היין אח"כ מצאתי להרשב"א ז"ל שכתב בת"ה הא … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ה:ז׳

א והרמ"ה כתב כו' עד היכי דמי מי מלח עזים תלתא מילחא פ' שמונה שרצים דף ק"ח ע"ב ע"ש שגירסא שלפנינו בספרי הגמרא שם אמר אביי תרי תלתי מילחא ותלתא מיא למאי עבדי א"ר אבהו למוריסא: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ה:ו׳

א וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאין לחלק במכניסו לקיום בסוף ע"ז דף צ"ו ע"ב הביא דברי הרמב"ן וכתב עליו וז"ל ור"ת ור"י לא ס"ל הכי כי הצריכו הגעלה או עירוי לחביות של עץ אפילו גרורים (צ"ל גרודים בדל"ת כמו להתגרד בו כפרש"י בפא"מ עכ"ה) וכן מסתבר דכיון שהיין משתהה בתוכו זמן מרובה נבלע בתוכו וכן … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ה:ה׳

א ונראה שאין דרך להכניס בהן יין לקיום כיון שאינן זפותים ז"ל ב"י וכ"כ הרא"ש בפ' אין מעמידין שסתם נודות שאינם מזופתין אין מכניסין בהם יין לקיום ואיני יודע למה חזר רבינו להביא ראיה מתשובה כיון שכ"כ בפסקיו ומ"מ אין להקשות ולומר שאין ראיה מתשובה דהתם שאני שהיו מיוחדים להוליך בהן יין מהגת לחביות אבל … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ה:ד׳

א ואם יש בהן בקעים דינה כשאר כלי חרס ז"ל רש"ל בגמרא לא נאמר רק חיוורי ואוכמי שרי ירוקי ובקיעי אסירי וכן ברמב"ם ורא"ש ולא חלקו כמו שהוא מחלק וצ"ע עכ"ל ור"ל דרבינו מחלק בין בקיעי לירוקי דבירוקי כתב דדינן ככלי נתר ולא מועיל להם עירוי ובבקיעי כתב דדינם ככלי חרס לענין להצריכם עירוי והוא … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ה:ג׳

א ובשלנו הזפותים כו' ואין נוהגין כן בפרישה כתבתי פי' ע"ו בשם ב"י וכתב מ"ו עליו ואין הלשון דאין נוהגין כן משמע כדבריו עכ"ל דכלי חרס שלנו הואיל ושבעים כבר א"כ לא בלעי ודי בהן בשכשוך לכ"ע עכ"ל וזה הפי' דחוק קצת דהואיל והוא זפות הכלי חרס אע"פ שבלע כבר למה יהא מותר טפי לכתחלה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ה:ב׳

א וכלי חרס כו' כל זמן שלא שבעו לבלוע צריכין עירוי בפ' אין מעמידין (עבודה זרה דף ל"ג) קאמר כסי אי שתי בהו נכרי פעם ראשון כ"ע לא פליגי דאסור כי פליגי בפעם שני ואסיקנא והלכתא פעם ראשון ושני אסור שלישי מותר ופרש"י בכסי של כלי חרס ומשום דפעם שלישי שבעו ור"ת פי' דג' פעמים … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ה:א׳

א ואפילו לפי זה אם נוגע בשלנו בעוד היין טופח עליו צריך עירוי בפרישה כתבתי בשם מורי דמיירי בטופח ע"מ להטפיח וצ"ע למה לי טופח ע"מ להטפיח הא כיון שזפתן בולע יותר בודאי צריך עירוי דהא ודאי לא דמי למאי דכתב רבינו לעיל סימן קכ"ט דמיירי התם כשלא זפתן וע"ל בסימן קל"ח שהביא ב"י דברי … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ד:ב׳

א יין נסך שנתערב במים כו' כתב ב"י בש"ע וז"ל מים שנתערבו ביין או יין במים בנותן טעם מפני שהן מין בשאינו מינו בד"א שנפל המשקה המותר לתוך משקה האיסור אבל אם נפל המשקה האסור לתוך המשקה המותר ראשון ראשון בטל והוא שיורק מצרצור קטן שהיה מריק ויורד מעט מעט ואם נתרבה המשקה האסור עד … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ד:א׳

א יין נסך גמור כו' בפרק השוכר תנן יי"נ אסור ואוסר בכל שהוא ומוקי לה בגמרא דהיינו דוקא היכא דנפל היתירא לגו איסורא אבל היכא דנפל איסורא לגו היתירא ראשון ראשון בטל ולפ"ז צ"ל הא דנקט רבינו יי"נ גמור כו' אפילו בכל שהוא אסור בהנאה דהיינו דוקא בנפלו היתירא לגו איסורא אבל נפל איסורא לגו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ג:א׳

א וכתב הרשב"א כו' וכתב עוד אפי' אם היה עושה עמו בחנם ממשכנין אותו מנכסיו הטעם כתבתי בפרישה משום הנאה ע"ש אבל צ"ע דלפי זה מאי צריך ליתן טעם בסמוך דאסור לשמור בחנם משום שרוצה בקיומו ופי' הר"ן בשם רש"י דישראל מחויב לבטל ואיך יהיה רוצה בקיום זה תיפוק ליה לאסור משום טובת הנאה ואיפשר … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ב:ו׳

א כדתניא ישראל כו' ואם אמר המתן כו' אסור מפני שרוצה בקיומו יש להקשות למה לא אוקי רבינו להא דאמרינן דמי ע"א ביד נכרי אסור דמיירי בדאומר המתן כו' דאסור ולמה לו לאוקמי כשמכר לקנות בדמיו צרכי ע"א כו' אפשר דלשון דמי ע"א ביד נכרי משמע ליה הכי שהדמים מיוחדים לקנות בו ע"א או צרכיה. … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ב:ה׳

א דוקא כשמכר לקנות בדמיו צרכי ע"א עיין בתשובת ר"ש כהן ח"א בדף פ"א ע"א דמתמה מאוד בדין זה ומאריך ומסיים אם אזכה יגיעו דברי אלה למי שיסביר לי עומק חילוק זה כי עד עתה קשה בעיני להולמו עכ"ל. ואפשר לומר דודאי חליפי ע"א ביד נכרי מותרין ומיהו דוקא דבר שהוא חליפין בודאי אבל כשמכר … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ב:ד׳

א מדד עד שלא פסק אסור כבר כתבתי בפרישה דמיירי אף במדד ישראל ע"ש וב"י פי' דברי הטור זה בשיטת הרשב"א דמיירי דוקא כשמדד הנכרי ואז קרוב שנגע הנכרי בשעת מדידה כר' ועל מ"ש רבינו אע"ג שאין כאן אלא תערובת של סתם יין כתב ב"י וז"ל וא"כ הול"ל שימכרנו חוץ מדמי יי"נ שבו ולמה אמרו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ב:ג׳

א יש בו עכבת יין בשוליו כו' שמיד כשהגיע לאויר הכלי קנאו ולא נאסר עד שהגיע לשוליו ז"ל ב"י ויש לתמוה על רבינו דהא למ"ד נצוק חבור וכאשר פסק רבינו לעיל סימן קכ"ו לעולם אסור כיון שיש שם עכבות בשולי הכלי דמיד כשהגיע קילוח ראשון לשוליים נאסר כולו אפילו מה שלא הגיע לאויר כלי והנכרי … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ב:ב׳

א ודוקא לאחר מותרין אבל לבעל היין. שמכרו אסורין לעולם ז"ל ב"י חילוק זה נראה שהוא נלמד מדתנן המקדש בערלה כו' אינה מקודשת מכרן וקידש בדמיהן מקודשת ופרש"י דאיהו אסור לאתהנויי מאותן דמים לפי שהן דמי ערלה בידו משא"כ באשה שאינן דמי ערלה בידה ומיהו קשה דאיכא למימר דע"כ לא קאמר אלא בשאר איסורין שאין … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ב:א׳

א אע"פ שמגע נכרי ביין שלנו אסור כו' מותר ליקח דמיו מאותו הנכרי שאסרו הטעם כתבתי בפרישה וכתב ב"י דמשמע מדברי הרמב"ם דספי"ג דמ"א דוקא בנתכוון לנסך אבל אי לא נתכוון אסור למשקל דמי מיניה דכיון שלא נתחייב לשלם ה"ל דמי יי"נ וא"ת הא אמרינן אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד וא"כ אמאי אינו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״א:ג׳

א כתב ר"ת אע"פ כו' עד שיהא יושב ומשמר כ"כ התוספות בשם ר"ת ס"פ ר' ישמעאל אבל קשה לסה"ת שכתב לעיל בשם ר"ת שמותר בחת"ח אפילו בלא התקבלתי וצ"ל דר"ת לא קאמר בפירוש כן אלא אע"פ שבעיר שכולה נכרים אסור אפילו במפתח וחותם נכרים שקונין יין מישראל מותר כו' והוא מפרש דר"ל מפתח או חותם … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״א:ב׳

א מותר על ידי מפתח או חותם עמ"ש בפרישה ויש להקשות הא כתב רבינו לעיל סימן קי"ח דהיכא דסגי בחותם אחד מפתח אינו כחותם וצ"ל דלעיל כ"כ בשם הרשב"א אבל לר"ת והרא"ש לא ס"ל כן וכן מוכח מלשון ב"י דלעיל שכתב ומ"ש רבינו ומפתח אינו כחותם אחד היא מדברי הרשב"א אבל קשה למה כתב רבינו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״א:א׳

א המטהר יינו של נכרי כו' והישראל דר בחצר מותר כתב הר"ן דף שע"ח דוקא שמונח בבית אבל בחצר לא עד שישב שומר דכיון דיש לו שייכות ביין ובחצר נוגע ואינו מרתת. וכתב עוד הר"ן פר"י הא דשרי ע"י דקל או חלון דוקא ביום ולא בלילה ואפילו ביום יש מחמירין לומר שאינו מציל אלא מה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״ל:ה׳

א קשר וחתם פי הנבל כו' וכתבתי בפרישה שכן היא הגירסא הנכונה וז"ל הגמרא שם נוד בדסקיא צרורה וחתמו פיו למטה הוי חת"ח פיו למעלה לא הוי חת"ח ואי כייף פומיה לגו וצייר הוי חת"ח ומשמע ליה לרבינו מדקאמר צרורה וחתמו פיו למטה כו' דצרורה לא נחשב לכלום ואע"פ שהנוד קשור צריך בלא זה ב' … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״ל:ד׳

א ה"ד חת"ח טח פי החבית וחותמו וכופה עליו כלי כו' בפ' אין מעמידין (עבודה זרה דף ל"א ע"א) ה"ד חותם תוך חותם אמר רבא אגנא אפומא דחביתא שריקא (פרש"י כפה מזרק ע"פ חבית וטח בטיט ודיבק סביביו פי המזרק לדופני החבית עכ"ה) וחתמיה הוי חת"ח ואי לא לא. דיקולא (פי' סל ע"פ החבית עכ"ה) … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״ל:ג׳

א ויש מחלקין בין להפקיד בידו ובין לשלוח על ידו הא דלא הביא רבינו כאי ג"כ שיש מחלקין בין נכרי לישראל חשוד משום דלא איירי כאן אלא באיסור של מגע נכרי או ששתה נכרי ממנו ובזה לא נאסר בישראל חשוד דבישראל חשוד לא חיישינן אלא דלמא מחליף ליה. גם י"ל דלא איירי כאן אלא בנכרי … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״ל:ב׳

א ובלבד שלא יהא בחבית שום נקב כו' פירושו וטעמו כתבתי בפרישה ע"ש ולפי מאי דקי"ל דנכרים בזמן הזה לאו עובדי עכו"ם הם ולכן אם נוגע ביין ע"י ד"א אף על פי שיודע שהוא יין וכיון ליגע מותר אפילו בשתייה דמקרי מגע ע"י ד"א שלא בכוונה וכמ"ש רמ"א סימן קכ"ד סעיף כ"ד והוא מהמרדכי שכ"כ … להמשך קריאה

דילוג לתוכן