דרישה, יורה דעה קמ״ו:א׳

א כיצד מבטלה כו' ובין האשרה ובין השפאים מותרין ז"ל המשנה ס"פ כל הצלמים נטל ממנה מקל אחד או שרביט ואפי' עלה אחד ה"ז בטלה שיפה לצורכה אסורה שלא לצורכה מותרת ובגמרא מסיק שאף ששיפה לצורכה השפאין מ"מ מותרין וכ"כ הרי"ף והרא"ש והרמב"ם המשנה ותמיהה לי על רבינו למה קצר שפתח בנטילה מקל או עלה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״ה:ב׳

א (ואם של ישראל כו' עיין בב"י שהאריך לפרש דאליל של ישראל אינו נאסר מיד אלא א"כ נעבדה כמ"ש בר"ס קל"ט. ויש לחלק בין ישראל לישראל מומר כמ"ש בס"ס קמ"ח וכאן איירי בישראל שכבר המיר דגם עליו נאמר פסילי אלהיהם משפסלו נעשה אלוה אבל בישראל שעושה כדי לעובדו או למכרו לעכו"ם דאמרי' דלמא יחזור בו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״ה:א׳

א לפיכך הבונה בית לע"א או שמצאה בנוי והשתחוה לו נאסר מיד בפרישה כתבתי דלא דמי לאילן נטוע ע"ש ואף ע"ג דלעיל בהלכות שחיטה בסי' ו' לענין שחיטה כתב בשם הרא"ש דתלוש ולבסוף חיברו ובטלו שם מחשב כמחובר ובנין הבית אין לך ביטול כמוהו ולכאורה היה נראה דשאני התם דתליא רחמנא במ"ש ויקח המאכלת בידו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״ד:א׳

א ודוקא שהדבר ידוע שמכרה לעשות צרכיו כו' ק"ק דלעיל בסימן קל"ב משמע מדברי רבינו דאף במכרן סתמא מותרין ולא חיישינן שמא מכרן לקנות בדמיהן אליל דקאמר אבל עכו"ם שמוכר אליל או יינו הדמים מותרין י"ל דהתם נקט סתמא לענין דמי יין נסך אבל דמי אליל סמך במה שיתבאר כאן ואע"ג דכתב שם וז"ל והא … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״ג:ה׳

א ולא דמי ליריד של עכו"ם כו' האי ולא דמי ליריד כו' כתבו התוס' בפרק כל הצלמים (עבודה זרה דף מ"ד) בפסק ר"ת ולא הזכיר שם באותו פסק פרש"י ע"ש ומ"מ מדכתבו רבינו אפי' רש"י י"ל שס"ל שדוקא לפריש"י צריך לתרץ דלא דמי דאילו לפי' ר"ת הדמים אינם מעלים ולא מורידין בגינה ומרחץ שאין זה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״ג:ד׳

א היה לאליל גינה או מרחץ כו' משנה בפ' רבי ישמעאל (עבודה זרה דף נ"א) (ופרק כל הצלמים (עבודה זרה דף מ"ד)) אליל שיש לה גינה או מרחץ נהנין ממנה שלא בטובה ואין נהנין ממנה בטובה היה שלה ושל אחרים נהנין מהן בטובה ושלא בטובה ובגמרא אמר אביי בטובה בטובת כהניה שלא בטובה שלא בטובת … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״ג:ג׳

א וכתב הרמב"ם אבל בונה כו' הוא בפ"ט מהל' אליל ונראה שטעמו משום דמכרש הא דתנן בונה עמהן במסיאות דהיינו טרקלין או חצר שבו אותה כיפה וכן פרש"י דבמסיאות היינו בימה שמקריב עליה זבחים דהוי תשמיש דתשמיש לאליל ובתוס' הקשו על כרש"י ודחה ר"י גירסא זו וגרס דימוסאות במקום במסיאות והוא ל' מרחצאות אבל דבר … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״ג:ב׳

א אסור לבנות הכיפה כו' עבר ובנה שכרו מותר כן הוא בגמרא פ' לפני אידיהן (עבודה זרה דף י"ט ע"ב) ופריך שם פשיטא משמשי אליל הן לד"ה לא נאסרו עד שיעבדו ומתרץ רבי ירמיה לא נצרכה אלא לאליל עצמה ופריך למ"ד אלא של עכו"ם אסורה מיד מאי איכא למימר ומתרץ אליל מאן קא גרים לה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״ג:א׳

א לפיכך מי שביתו סמוך לאליל כו' משנה בפרק כל הצלמים (עבודה זרה דף מ"ז) סוף ע"א ומפרש שם רש"י מי שהיה שם כותלו סמוך לאלילים שהיה אחד מכותלי ביתו אביו והבית עצמו נעבד ויש לדקדק בפירש"י מי הכריחו לפרש כן דמיירי שהבית עצמו נעבד אי משום דקשיא ליה הא דקתני עציו אבניו ועפרו מטמאין … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״ב:ד׳

א מרחץ שאליל עומדת בחצירה כו' אלא היא נעשית לנוי המרחץ בפרק כל הצלמים תנן שאל פרוקלוס בן פלוספום את רבן גמליאל בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי א"ל כתיב בתורתכם ולא ידבק בידך מאומה מן החרם מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי א"ל אני לא באתי בגבולה היא באתה בגבולי א"א נעשה מרחץ … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״ב:ג׳

א שדה שנזדבלה בזבל אליל כו' בסמוך כתבתי שהב"י תמה על הרא"ש והרמ"ה דזה וזה גורם אסור משום חומר אליל דהא דשדה שנזדבלה כו' משנה שלימה ומתיר זה וזה גורם ע"ש גם על רבינו יש לתמוה שכתב לעיל דעת הרמ"ה והרא"ש וכאן כתב מתניתא דשדה שנזדבלה סתמא להלכתא והוא סותר דבריהם וצ"ע ויש לחלק קצת … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״ב:ב׳

א וכתב הראב"ד דוקא אשרה העשויה לצל כו' אבל בית כו' מותר ז"ל התוס' אמתניתין דלא ישב בצילה לא דמי לצלו של היכל דסתם היכל לתוכו עשוי אבל אשרה עשויה לצל א"נ חומרא דאליל שאני ע"כ לשון התוס' וברמזים כתב של בית של אליל יש אוסרין ויש מתירין. ור"ל במ"ש יש אוסרין היינו לשינויא בתרא … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״ב:א׳

א הרמ"ה כתב אפי' למ"ד זה וזה גורם מותר הכא גבי אליל כו' אסורים וכן יראה מדברי הרא"ש ז"ל שהביא המשנה לפסק הלכה כתב ב"י איני יודע טעם לדברי הרמ"ה בוה דהא בענין גנתא דאזדבלא בזבל דאליל אסיקנא בפרק כל הצלמים דהלכה כמ"ד זה וזה גורם מותר וא"כ הא דתנן נטל ממנה כלומר מאשירה עצים … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״א:ד׳

א וכל הצורות שאסור כו' עד הלכך בשל רבים דלא שייך בהו חשדא בפ"ב דר"ה דף כ"ד תנן דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל על הטבלא בעלייתו בכותל שהיה מראה את ההדיוטות ואמר להם הכזה ראית כו' ופריך עלה והא כתיב לא תעשון אתי כו' עד ר"ג נשיא הוי ושכיחי רבים גביה ליכא חשדא … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״א:ג׳

א כתב הרמב"ם המוצא וכו' ולא נהירא דהא מוקי לה בגמרא דוקא בעומד על בסיסו כו' (עיין בשלטי הגבורים ד' שס"ז ע"א דכתב דגם הרמב"ם סבר כן ושכן מוכח פי' המשניות שלו האריך שם (תימה על דבריו דל' הרמב"ם שהביא הב"י לא משמע הכי וכן נראה מדברי רבינו ע"ש עכ"ה) כתב ב"י וז"ל י"ל שהרמב"ם … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״א:ב׳

א אא"כ עומדים על פתח מדינה ובידם מקל או צפור כו' ריש פ' א"מ תנן כל הצלמים אסורים כו' וחכמים אומרים אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או צפור או כדור ובגמרא מפרש מקל שרודה כל העולם כולו במקל צפור שתופס כל העולם כולו כציפור כדור שתופס כל העולם כולו ככדור תנא הוסיפו עליהן … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קמ״א:א׳

א כל הצלמים הנמצאים בכפרים אסורים כו' כתב ב"י ד' קמ"ז ע"א ז"ל ומדברי רבינו שכתב לקמן בסמוך וצורות שאר כל המזלות כו' אם לא שיש הוכחה שנעשה לאליל כגון צורת אדם עומדת על פתח מדינה וכו' משמע דמתניתין דכל הצלמים בצורת אדם דוקא היא אבל לא בשאר צורות ואיני יודע מנין הוא לו אם … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ט:א׳

א אבל בדבר שאין מקריבין ממנו בפנים כו' אלא א"כ עשה כעין זביחה או כעין זריקה המשתברת בר"פ רבי ישמעאל אמר רב נחמן אליל שעובדין אותה במקל שבר מקל לפניה חייב ונאסרת זרק מקל לפניה חייב ואינה נאסרת א"ל רבא לרב נחמן מאי שנא שבר המקל דהו"ל כעין זביחה זרקו נמי הו"ל כעין זריקה א"ל … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ח:ה׳

א והניגוב כתב הרמ"ה שאם הכלי יבש מקנחו במים ואח"כ מדיחו יפה יפה כר ז"ל הגמרא בסוף מסכת ע"א אתמר בי רב אמרי משמיה דרב תרתי תלת ושמואל אמר תלת ארבע בסורא מתני הכי. ובפומבדיתא מתני הכי בי רב אמרי משמיה דרב תלת ארבע ושמואל אמר ד' ה' ולא פליגי מר קא חשיב מיא בתראי … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ח:ד׳

א העקלים שכורכין סביב הענבים כו' עיין בב"י בד"ה ודע דבהאי ברייתא דהדפיס כו' עד והרי"ף והרא"ש השמיטו כל זה כו' מה שיש לתמוה בזה על רבינו כתבתי לעיל כמעט בס"ס קל"ה בדרישה ע"ש. ועוד יש לתמוה על מ"ש ב"י בסוף דיבור זה ז"ל ואפשר דטעמיה משום דאף על גב דהלכה כרבי יוסי כיון דמשמע … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ח:ג׳

א רש"י כתב שאין חילוק בית גת לשאר כלים דגת נמי סגי ליה בהדחה בסוף ע"א אמתניתין וגמרא שכתבתי ר"ס זה מסיק שם בעי מר' אבהו גורגי דארמאי פי' עקלים מהו א"ל ר' אבהו תניתוה הרי שהיו גתיו ובית בדיו טמאים וביקש לעשותן בטהרה הדפין והעדשין והלולבין מדיחי והעקלים של נוצרים ושל בצבוץ (פירוש קנבוס) … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ח:ב׳

א או שזיפתה ישראל ונתן בה יין ונגע בה נכרי כו' צריכה ניגוב ולא סגי בשכשוך אפילו לדעת ר"ת דכתב רבינו בסימן קל"ה שהתיר שליו שנגע בו נכרי ע"י שכשוך נראה דאע"ג דגת לא מקרי מכניסין בו לקיום מ"מ הואיל ומשהין בו יין כל ימי הגיתות ותדיר בו יין דומה בזה לכלי שמכניסין בו יין … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ח:א׳

א גת של אבן כו' בסוף מסכת ע"א תנן גת של אבן שזפתה נכרי מנגבה והיא טהורה ובשל עץ אמרו חכמים יקלוף את הזפת וכלי חרס אע"פ שקלף את הזפת ה"ז אסורה ובגמרא אמר רב דוקא זפתה אבל דרך בה לא סגי לה בניגוב כי ההוא דאתא לקמיה דרבי חייא אמר ליה הב לי גברא … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ז:א׳

א וכתב הרשב"א שאם נתן בו קיתון של מים כו' מלשון הרשב"א שאם כו' משמע דוקא בדיעבד אבל לכתחלה אסור להוסיף מים והא דכתב ב"י בר"ס קל"ד דנותנין לכתחלה מים לתוך היין כדי לבטלו י"ל דהתם מיירי שעדיין לא נאסר ונותנין מים שאם יערה אח"כ לתוך הכלי של נכרי שלא יאסור משום ניצוק ע"י מים … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ה:י״ב

א וא"א הרא"ש. ז"ל כתב להתירם גם בישון ז"ל הגמרא בסוף מסכת ע"א אמר רב יהודה הני רווקי דארמאי (פי' משמרת של נכרי) דמזיא (של שער אדם) מדיחן דעמרא מנגבן דכיתנא מיישנן י"ב חדש אי אית בהו קטרי שרי להו ופירש"י אית בהו קטרי שרי להו מתירין ואח"כ מנגבן ע"כ וז"ל ב"י והרא"ש כתב דברי … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קל״ה:י״א

א כתב הרשב"א יש מי שהורה שצריך להתיר הקשרים (פי' בישנן) כ"כ הרשב"א בח"ה הארוך והקצר ע"ש דכתב דבניגוב צרוך להתיר ובעירוי י"א שא"צ משום דהמים נכנסים בכל מקום וכ"ש אם ישנן דכבר נתייבש הלחלוחית וי"א דצריך בישנן להתיר הקשרים וראשון נראה עיקר וב"י תמה על רבינו שהתחיל דברי הרשב"א ולא גמרם ומשמע שהוא סובר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן