א תשובה, בנדון השאלה באשה שהרגישה שנפתח מקורה ובדקה תיכף בחלוקה ומצאה כתם גדול ממראה הטהור, רק שבתוך הכתם היה כמו נקודה קטנה אדומה. ב נלע"ד שיש להתיר, וראיה ברורה לזה מדברי תרומת הדשן בסימן רמ"ו הובא בש"ע סימן ק"צ, באשה שהרגישה שנפתח מקורה להוציא דם ובדקה ולא מצאה כלום טמאה, והביא התרומת הדשן ראיה … להמשך קריאה
א איתא בגמרא (שבת קיח.) עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. ויש לדקדק בזה כמה דקדוקים. ואפשר לומר עד"ז, דהנה עיקר העבדות הוא לכסות ולהסתיר הבחינת קדושה שיש לו על ידי איזה מצוה שעושה או על ידי תורה ותפלה, שיהיה מכוסה מעין כל חי, דכשאינו מסתיר ומכסה הבחינת קדושה שלו אז יכול להיות שיפול במחשבתו … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' (ויקרא כג מ). ואיתא בגמרא (תנחומא אמור כב) וכי ראשון הוא, והלא חמשה עשר הוא אלא ראשון לחשבון עונות. ונ"ל עד"ז, דהנה כנסת ישראל קבלו עליהם עול מלכות שמים בשלמות בראש השנה העבר, והיו אומרים המלך הקדוש המלך המשפט, אבל אומות העולם לא קבלו עליהם עול מלכות שמים בראש … להמשך קריאה
א ולכל היד החזקה וגו' אשר עשה משה לעיני כל ישראל (לד יב). ולהבין זה, נקדים מה ששמעתי בשם אדם גדול על המשנה (אבות פ"ה מ"א) בעשרה מאמרות נברא העולם וכו' כדי להפרע וכו'. ולכאורה קשה וכי בעלילה הקב"ה בא חלילה. ותירץ על פי מאמר חז"ל (סנהדרין לח.) אל יתגאה האדם כי יתוש קדמו במעשה … להמשך קריאה
א כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' לפני ה' תטהרו (ויקרא טז ל). להבין מהו לפ"ני ה' דוקא, גם להבין מה זה שאנחנו מתפללים כל עשי"ת זכרנו וכתבנו לחיים, ובסוף שהוא תפלת נעילה אנו מתפללים וחתמ"נו לחיים, מה היא הכתיבה ומה היא החתימה, וכי עדים צריכים לחתום השטר (ועוד הלא אם הכתיבה היא לחיים ממילא … להמשך קריאה
א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי וגו' (לב א – ב). ולכאורה אינו מובן כפל הלשון, הול"ל יערוף כמטר וכטל לקחי. ב ובהקדם לבאר זה, נקדים לפרש הפסוקים (הושע יד ב – ד) שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך קחו עמכם דברים וגו' וקח טוב … להמשך קריאה
א איתא בגמרא יומא דף פ"ה ע"ב במשנה, האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. ובגמ' שם דף פ"ז ע"א מקשה על המשנה הנ"ל, למה לי אחטא ואשוב אחטא ואשוב תרי זימני, ומשני הגמרא לכדרב הונא אמר רב, דאמר רב הונא אמר רב כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו, ומקשה … להמשך קריאה
א מן המצר קראתי יה וגו' (תהלים קיח ה). פירוש הן המה הבחינות קדושות שהן במיצר בלי להאיר לעולמות ולנו בעבור התגברות הקליפות בעונותינו הרבים, וחתם הקב"ה במיצר את האורות ובחינות הקדושות בכדי שלא יינקו מהם החיצונים (המה מלאכים הרעים והרוחות רעות) ויוסיפו כח חלילה ויחרבו העולם, ועי"ז נסתרו גם מאתנו, וגם אין אנחנו יכולים … להמשך קריאה
א וילך משה וידבר את הדברים וגו' בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא וגומר (לא א – ב). פירש רש"י שנסתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה. וצריך לדקדק, האיך יתכן שנסתמו ממנו מעיינות החכמה קודם מותו, אדרבה צדיקים יש להם השגה יותר ויותר קודם מותם, שאין להם פחד מאימת מות שבטוחים … להמשך קריאה
א וילך משה וגו' (לא א), ומתרגם יונתן ואזל משה למשכן בית אולפנא. וצריכים להבין היכן מרומז זה בפסוק. הנה כתיב (משלי ו כג) כי נר מצוה ותורה אור, שנמשלה המצוה לבחינת נר ותורה לאור, והענין הוא נ"ר הוא בחינת צמצום האור (שהאור הוא לפי ערך הנר ובחינת אור הוא בלי צמצום כל כך), והמצוה … להמשך קריאה
א אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם וגו' (כט ט). הנה כל מקום שנאמר היום הוא ראש השנה (זח"ג רלא.) יום הידוע יום הדין יום שנברא בו האדם, וכן יום השישי כתוב ג"כ בה"א הידוע מטעם הנ"ל שהוא ראש השנה שבו נברא האדם, גם אות ה' מרמזת על ה' ימים הראשונים כלולים ביום השישי … להמשך קריאה
א אתם נצבים היום כולכם וגו' (כט ט). איתא בספרים הקדמונים (חוה"ל ש' יחוד המעשה פ"ה) שעיקר גדול הוא לעבודת ה' שיהיה לאדם בחי' השתוות, היינו שיהיה בשוה אצלו הודיית בני אדם וגנות בני אדם, שלא יהיה נחשב אצלו לכלום, רק העיקר תהיה אצלו לעשות רצון בוראו ית' באימה ויראה כמאן דקאים קדם מלכא פנים … להמשך קריאה
א והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך וגו' (כו א). איתא בגמרא (קה"ר א לב) אין אדם מת וחצי תאותו בידו. ויש ליתן טעם למה היתה הבריאה באופן שלא יוכל למלאות תאותו ולהיות תמיד בבחינת חצי ולא יוכל לבא לבחינת שלמות. ונוכל לומר כדי שיהיה לו בחינת יסורים בעולם הזה שהוא … להמשך קריאה
א כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ה' אלהיך בידך וגו' וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה וגו' (כא י). ויש לדקדק, בתחלה אמר איבי"ך לשון רבים, ואחר כך אמר ונתנ"ו לשון יחיד. עוד יש לדקדק אמרו והיה הבן הבכור לשניאה, ופירש האור החיים הקדוש על דרך המוסר – וירא ה' כי … להמשך קריאה
א שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו' (טז יח). ויש לדקדק שתיבת לך הוא מיותר. ב ולפרש זה על דרך המוסר, הנה יש שני בחינות חסד למעלה, בחינת רב חסד חסד עליון, ובחינת חסד תתאה. לכן צריך האדם לעורר מלמטה באתערותא דלתתא על ידי בקשת רחמים רבים בשמנה עשרה ולהתפלל על שני בחינות חסד … להמשך קריאה
א ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וגו' את הברכה אשר תשמעו וגו' והקללה אם לא וגו' (יא כו – כח). ויל"ד שאמר בתחלה ראה לשון יחיד ומסיים לפניכם לשון רבים, והו"ל למימר ראו לשון רבים. עוד אמרו אצל הברכה אש"ר ואצל הקללה נאמר א"ם לא תשמעו. גם לפרש מלת אנ"כי. גם לפרש מה שדרשו … להמשך קריאה
א והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה וגו' (ז יב). ויל"ד למה לא כתיב אם תשמעו כמו שכתוב אם שמוע תשמעו לקול ה' אלהיך וגו' (שמות טו כו) אלא כתיב עקב תשמעון ובנו"ן, דמשמע שממילא יהיה כך. ועוד יש לדקדק מה חידוש משמיענו הכתוב והיה עקב תשמעון וגו' ובעבור זה ושמר ה' וגומר, וכי סליק … להמשך קריאה
א ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר וגו' (ג כג). ודרשו רז"ל (דברים רבה יא י) שהתפלל משה תקט"ו תפלות כמנין ואתחנן. וי"ל למה התפלל כל כך הרבה. וגם להבין מלת לאמר שלכאורה אין לו פירוש במקרא. ב הנה ידוע מאמר חז"ל על בראשית (אותיות דר"ע אות ב) בשביל היראה שנקראת ראשית, ודקדקו חז"ל באמרם … להמשך קריאה
א אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וגו' (א א). וי"ל שלכאורה אינו מובן שקול של איש אחד יהיה נשמע לכל ישראל ביחד. ושמעתי מחמי זלה"ה על פסוק בעבר הירדן (א א) שמרומז בו מאמר חז"ל (זוהר ח"ג דף רלב.) מלמד שהשכינה מדברת מתוך גרונו של משה, ומרומז בעבר הירדן היינו שהאותיות שהם … להמשך קריאה
א אלה מסעי בני ישראל וגו' ביד משה ואהרן וגומר (לג א). הנה ידוע שעיקר בריאת העולם היתה בראשית בשביל היראה שנקראת ראשית (אותיות דר"ע אות ב) על שם שהוא שער הראשון שבו נכנסים תחילה, ואחר כך כשמגיעים ונכנסים לבחינת יראה אמיתית אז יכולין לכנס גם כן לבחינת אהבה, וזהו היתה כונת המ"ב מסעות שנסעו … להמשך קריאה
א וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה' וגו' לא יחל דברו וגו' (ל ב – ג) ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם (לג ב). לפרש זה על דרך העבודה לה', הנה כתיב (משלי כא כג) שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו, הענין הוא … להמשך קריאה
א וידבר ה' אל משה לאמר פינחס בן אלעזר וגו' בקנאו את קנאתי וגו' הנני נותן לו את בריתי שלום (כה יא). ודקדק האור החיים, למה כתב הסיבה שהוא בקנאו את קנאתי באמצע ב' פרטי המסובב שהם השיב את חמתי וגו' ולא כליתי וגו', שהיה לו לומר בקנאו את קנאתי בתוכם השיב את חמתי וגו' … להמשך קריאה
א וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא וגו' (כב ב – ג). הנה כבר עמדנו בזה שלכאורה נראה כתרתי דסתרי אהדדי, שבתחילה אמר שסיבת יראת מואב מפני בני ישראל מחמת את כל אשר עשה ישראל וגומר, היינו שנצחו מלחמת סיחון ועוג שלא כדרך … להמשך קריאה
א וידבר ה' וגו' זאת חקת התורה וגו' (יט ב). להבין למה נאמרה פרשת פרה אחר מחלוקת קרח, שמחלוקת קרח היתה זמן רב אחר הקמת המשכן, ומעשה פרה היתה ביום הקמת המשכן כידוע. גם למה נסמכה מיתת מרים למעשה פרה. גם להבין ענין החטא של משה רבינו ע"ה איך שטעה כל כך להכות הסלע ולא … להמשך קריאה
א ויקח קרח בן יצהר וגו' (טז א). פירש רש"י, לקח את עצמו לצד אחד וכו' ד"א וכו' מה עשה עמד וכנס ר"נ ראשי סנהדראות וכו' והלבישן טליתות שכולן תכלת וכו' זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה ע"כ. ב ולהבין זה, הנה כתיב (קהלת ג יד) והאלהים עשה שייראו מלפניו וגו', פירוש שעיקר בריאת … להמשך קריאה
א שלח לך אנשים וגו' (יג ב). פירש רש"י, לך לדעתך וכו'. וצריך להבין מה הוא לדעתך. וגם להבין הפסוק (יג יח) החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב וגו', ויש להבין מהו השינוי שכתב החזק הוא הרפה ולא אמר אם רפה כמו שנאמר המעט הוא אם רב וגו' אם רעה וגו' אם במבצרים, אצל … להמשך קריאה