בת עין, דרוש לראש השנה

א

מן המצר קראתי יה וגו' (תהלים קיח ה). פירוש הן המה הבחינות קדושות שהן במיצר בלי להאיר לעולמות ולנו בעבור התגברות הקליפות בעונותינו הרבים, וחתם הקב"ה במיצר את האורות ובחינות הקדושות בכדי שלא יינקו מהם החיצונים (המה מלאכים הרעים והרוחות רעות) ויוסיפו כח חלילה ויחרבו העולם, ועי"ז נסתרו גם מאתנו, וגם אין אנחנו יכולים לקבל מהם שפע וברכה וקדושה.

ב

וזה שאמר שלמה המלך ע"ה (שה"ש ח ח) אחות לנו קטנה, אחות ר"ל בחינת דבקות בה' ואורות עליונים הקדושים, היא קטנה, ושדים אין לה – ר"ל שאין לנו מהיכן לינק ממנה שפע רב וברכה מחמת ששדים אין לה, היינו שנעלמו למעלה בכדי שלא ינקו ממנה החיצונים כנ"ל, וע"כ גם ארץ ישראל הגשמי ג"כ נתכווצה ונעשית קטנה (גיטין נז.) כדי שלא יינקו ממנה החיצונים הנ"ל.

ג

וזהו מן המצר קראתי יה, ר"ל שצריכים אנחנו לקרוא אותה בחי' אחות מן המצר שלה ממקום שנעלמה ונסתרה שם מפני החיצונים כנ"ל, וכ"ז אי אפשר כי אם על ידי תשובה מעומקא דלבא לעורר בעומק תחת עומק על ידי צעקת הלב, פירוש בקול פשוט על ידי השופר דווקא (באימה ויראה, ויתבטלו הקליפות ויעלו התפלות לרצון לפני ה' להאיר לנו האורות ובחי' הקדושות אמן כן יהי רצון):

ד

אשרי העם יודעי תרועה (תהלים פט טז). ונוכל לומר בד"ז, דהנה כתיב (משלי יב יט) שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר, היינו שעיקר העבדות הוא לראות תמיד להתנהג את עצמו בבחינת אמ"ת, שיהיה פיו ולבו שוין, כדי שתתכונן ותתרומם הבחי' אמ"ת שהיא בחי' אבות ראש תוך סוף (ע' זח"ג שב.), והבחינת אמת יש לו קיום אבל בחינת שקר שהוא אותיות מקורבות אין לו קיום כדאיתא (אותיות דר"ע) שקר אין לו רגלים.

ה

וזה יהיה עיקר בחינת ביאת אליהו לימות המשיח לקרב ולרומם את הבחינת אמ"ת, כמו ששמעתי מהרב דק"ק סדילקאב זללה"ה על הא דאיתא בגמרא (קידושין עא.) שאליהו בא לקרב את המרוחקים ולרחק את המקורבים, היינו שתיבת אמ"ת הוא אותיות מרוחקות ותיבת שק"ר הוא אותיות מקורבות, וזהו לקרב את המרוחקים, היינו האמ"ת שהוא אותיות מרוחקות, ולרחק את המקורבים, היינו השק"ר שהיא אותיות מקורבות.

ו

וע"ז מרמז בחינת שופר, שתיבת שפ"ר גימטריא תכו"ן לע"ד, ועוד תיבת שופ"ר גימטריא הק"ם אמ"ת, היינו שמצות שופר מרמז שצריך לקרב את עצמו לבחינת אמת, שתתרומם ותתכונן בחי' אמת למעלה למעלה, וזה היא בחינת תרועה תיבת תרו"עה גימ' ר"ם אמ"ת. וזהו אשרי העם יודעי תרו"עה, היינו שיודעים לקרב את עצמם לבחי' תרועה שהיא בחינת אמת, ובזכות זה במהרה בימינו יבא אליהו הנביא ויבשרנו ויקרב את הבחינת אמ"ת שהוא מרוחק, אמן כן יהי רצון:

ז

הנה ידוע שעיקר בחינת שופר הוא בחינת התפארות, שופר מלשון שופרא, היינו שהבורא ב"ה מתפאר עם עמו ישראל כמ"ש (ד"ה א יז כא) ומי כעמך ישראל, ואימתי מתפאר היינו כשיש להם אחדות ואין בלב אחד על חברו שום שנאה כלל וכלל, וע"ז מרמז שופר כי שופ"ר עם תיבת י"ד שאוחז בו עולה ת"ר, מרמז על ת"ר נשמות ישראל שיהיו באחדות, וע"ז מרמז תשר"ת, ת"ש מרמז על בחינת בנין העולם מלשון כי ממנו הושתת העולם (ע' יומא נד:), ר"ת מרמז על ת"ר נשמות, פירוש שעיקר בנין וקיום העולם הוא כשת"ר נשמות יהיו באחדות.

ח

וע"ז מרמז תרועה נוטריקון תורה ע', ובתורה יש ששים רבוא אותיות כמנין נשמות (ז"ח שה"ש מא' ב' טנת"א., ע' פנ"י קדושין ל. ד"ה שם, מדבר קדמות ערך ישראל), וכל נשמה יש לה אות בתורה, וזהו אשרי העם יודעי תרועה (תהלים פט טז) פירוש יודעי הוא לשון דעת, בחינת התחברות, וזהו אשרי העם כשיודעי תרועה, כשמחברים הששים רבוא אותיות התורה שהם נשמות ישראל, ואז ממילא בטילים ומבוטלים כל המשטינים והמקטריגים מעל כל ישראל אמן כן יהי רצון.