בעל שם טוב

א הנה מצינו גם בקליפות קצת יראה משם הוי"ה וכו' ולכן הבעש"ט לא רצה ליסע עם גוי שאינו כו':(מגן אבות ח"ה דס"ח ע"א). הסבר על זכויות יוצרים בעל שם טוברשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה

א טעם למדת אהבה ויראה, מפני שאם לא היה לאדם כי אם האהבה של השם יתברך, היה האדם רגיל תמיד עם השם יתברך, וגם היה נטבע באדם אהבה ונעשה לו טבע, אך מכח היראה שעמה הוא ירא לגשת:(צוואת הריב"ש דט"ז ע"א, לקוטים יקרים ד"ד ע"ב). הסבר על זכויות יוצרים בעל שם טוברשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה

א כי אם ליראה את ה' אלהיך וגו'. מרן הבעל שם טוב הקדוש זצוק"ל זכותו יגן עלינו, אמר, תמה אני עליך, הגוף הנגוף, איך לא התפוררת מאימת בוראך:(רשפי אש השלם פ' עקב אות פ"ה). הסבר על זכויות יוצרים בעל שם טוברשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

א איתא בגמרא (ברכות דכ"ח ע"ב) הלוואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם למשל כשהוא ישן ובא רבו והקיץ אותו בידו, מיד הוא נרתע ומזדעזע לפניו, ומכל שכן כשהשם יתברך מקיצו משינתו שהוא בחצות לילה כידוע:(כתר שם טוב די"ט ע"ג, ליקוטים יקרים ד"ד ע"ד). הסבר על זכויות יוצרים בעל שם טוברשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה

א ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' ולדבקה בו. פירוש, כמו השר אפילו הוא גדול שבכל שרי המלוכה, בעמדו לפני המלך הוא בעיניו כמו קטן, ואינו רוצה שיעשו לו שום כבוד מחמת גדלו ושררותו, כמו שעושים לו כשהוא בביתו בפני עצמו, כי אז עושים לו כבוד ובושים ויראים ממנו, אמנם … להמשך קריאה

א שמעתי בשם הוותיק הישיש הריב"ש ז"ל (בגמרא ברכות די"ז ע"א) הוי ערום ביראה היינו בלי לבוש, כי יש מי שיראתו הוא בלבוש, בשביל שיחיה, או בשביל עושר וכבוד ושאר דברים, ויש שהוא בלי שום לבוש רק בגין דאיהו רב ושליט (בהקדמת הזוהר די"א ע"א) וזהו ליראה אותו בגין דאיהו רב ושליט וכו':(תורי זהב פ' … להמשך קריאה

א שמעתי ממורי כי כל יראה חיצונית הבאה בעולם בכלל או בפרט אדם אחד, ידע האדם ויתבונן שהוא ידו יתברך שמו פשוטה לקבל שבים, ולעורר אותו על ידי זה ליראה פנימיית ואז מקבלו באהבה ונפטר מיראה חיצונית, מה שאין כן אם מכוון כדי שיפטור וכו':(בן פורת יוסף דנ"ו ע"ב ודמ"ט ע"ב). הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א שמעתי ממורי זלה"ה כי בחינת היראה הוא מתפשט בכל העולמות ובכל הנבראים, ובשורש כולם הוא יראה פנימיית, יראת הבורא יתברך שמו, אמנם גם יראה חיצונית הבאה על האדם הוא כדי לעורר אותו אל היראה הפנימיית, והוא חסד ה' יד ימינו פשוטה ושואל ומבקש מהאדם שיתעורר מזה אל יראת ה', וזהו שאמר מה ה' שואל … להמשך קריאה

א ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך וגו'. שמעתי ממורי זללה"ה לבאר ענין קושיית הפילוסוף, מאחר שהקדוש ברוך הוא נקרא נורא למה צריך לצוות בתורה על היראה, הא יבא ממילא, כנודע ממורא מלך בשר ודם שהוא ממילא לא ציווי: ב וביאר כי ענין היראה הוא שירא מן העדר … להמשך קריאה

א ועתה ישראל וגו' ליראה וגו'. דאיתא בזוהר (תיקוני הזוהר תיקון ל"ד) כל האותיות הם פנים כנגד אחור מפני שבושים להסתכל בזה, הואיל וכולם מקבלים זה מזה, ב' מאל"ף וכן כולם, וזהו שאמר ליראה את ה', שיהיה לך יראה ובושה כמו שיש יראה ובושה להאותיות, וזהו את, הם כל האותיות מן א' ועד ת', כשם … להמשך קריאה

א ועתה ישראל וגו' כי אם ליראה, ופריך אטו יראה מלתא זוטרתא הוא, ומשני אין לגבי משה מלתא זוטרתא הוא, וכבר נתחבטו בזה כל גדולי הקדמונים, ושמעתי בשם הרב החסיד ר"י בעל שם ז"ל דאיתא בזוהר הקדוש (בתיקונים תיקון ל' ותיקון ל"ג) אית יראת הרוממות ואית יראת העונש, שמפחד מהקדוש ברוך הוא מחמת עונש זה … להמשך קריאה

א איתא בגמרא (ברכות דל"ג ע"ב) אטו יראה מלתא זוטרתא, אין לגבי משה מלתא זוטרתא, והקשו בהרבה ספרים הקדושים מה בכך שגבי משה מלתא זוטרתא, הלא דבריו היו לכל ישראל ואצלם לא מלתא זוטרתא הוא, ותירץ הבעש"ט הקדוש ז"ל, לגבי משה היינו להם שהיו גבי משה, והוא היה המנהיג שלהם, היה דבר קטן, כי משה … להמשך קריאה

א ממורי זללה"ה שמעתי ביאור קושיא זו, דאיתא (ב"ק דמ"א ע"ב) שמעון העמסוני דרש כל האתין שבתורה, עד שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש, עד שבא ר' עקיבא ולימד את לרבות תלמידי חכמים, והקושיא מפורסמת מאי טעמא לא דרש שמעון העמסוני כך, ועיין פירוש רש"י ומוהרש"א בפ"ב דקדושין ובפ"ד דב"ק יעו"ש דפירושו דאי אפשר להשוות … להמשך קריאה

א ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך וגו'. ואיתא בגמרא (ברכות דל"ג ע"ב) אטו יראת שמים מלתא זוטרתא הוא וכו', אין לגבי משה מלתא זוטרתא הוא ע"ש, שמעתי ממורי ביאור ש"ס אין לגבי משה וכו' והקושיא מפורסמת הא לישראל אמר דבר זה, וביאר דכתב מהרש"א את ה' אלהיך … להמשך קריאה

א והיה אם שכוח תשכח וגו'. פירוש שכל מה שבעולם הוא בהשגחתו יתברך, ומכולם בא היראה לאדם, ר"ל שיזכור בהשם יתברך מחמת כל דבר ודבר, נמצא שגם השכחה בא מהשם יתברך לאדם, כי אין שום דבר מלבדו יתברך שמו, וצריך שמהשכחה גם כן יבא יראה לאדם, אך הגורם שישכח גם השכחה, זהו מדרגה פחותה מאוד, … להמשך קריאה

א וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל וגו', ותרגם אונקלוס ארי הוא יהיב לך עיטא למקני נכסין, מצאתי כתוב בשם הריב"ש זצלה"ה זי"ע שאמר על מה דאיתא שהרשעים מלאים חרטות, והקשה אם יש להם תמיד הרהורי חרטה על עבירות שבידם, מפני מה קורא להם רשעים, הרי אמר (בקדושין דמ"ט ע"ב) … להמשך קריאה

א כל המאמרים בעניני גאוה וגסות הרוח העתקתי לעיל בפ' מצורע, ועוד בפ' אחרי אות ה' ואות ו' ע"ש: הסבר על זכויות יוצרים בעל שם טוברשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי … להמשך קריאה

א ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך וגו'. אמרו בגמרא (סוטה ד"ה ע"א) אזהרה לגסי הרוח דכתיב ורם לבבך ושכחת, והרב מוהר"ם מקוצי מנה זה מבמצוות לא תעשה, וכתב אשר נגלו אליו האלהים בחלום הלילה, שעיקר אזהרת כל התורה הוא מצוות הזכירה, וההיפוך הריסות התורה ח"ו הוא השכחה, וביאר הוא [רבינו הבעש"ט זי"ע] כי כאשר … להמשך קריאה

א פן תאכל ושבעת וגו' המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים, ר"ל שהיה תכלית בריאת האדם בחומר וצורה, שיהיה החומר והגוף משועבד לצורה ונשמה, לעבודת ה', ובגלות מצרים הוא להיפך שהיה הנשמה משועבד לעבד לצורך הגוף שנקרא מצרים, שיש לו מיצר וגבול, היפך הרוחניי שהוא נצחיי, עד שבאה הגאולה והוציא הנשמה מגלות ושעבוד הגוף, וזהו שאמר … להמשך קריאה

א צריך כל אדם להיות תמיד דבוק בתענוג רוחניי, וגם כשיזדמן לו תענוגים מתענוגי הזמן כמו בשבת ויום טוב, יהיה דבוק בתענוג רוחניי שבדבר ההוא, שהוא החיות של הדבר, ולא לחומרייות הדבר, שעל ידי שהוא דבוק בתענוג רוחניי, נזכר אצל השם יתברך, שגם הוא יתברך שמו דבוק בתענוג רוחניי שאין אנו יכולין להשיגו, אבל כשהוא … להמשך קריאה

א איתא בגמרא (ברכות די"ד ע"ב) הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלמה יפנה, פירוש, יפנה מחשבתו מהרהורים, ואפילו כשהוא אוכל ושותה ישים מחשבתו כדי שיהיה חזק לעבודתו יתברך שמו, וצריך להגביר תענוג הרוחניי על תאוות הגשמיי, ומזה יהיה לו יותר כח מרוחנייות המאכל, וזהו (שיר השירים זיין) מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים פירוש, … להמשך קריאה

א ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך וגו' אשר נתן לך. הרב הצדיק ר' שלמה אמר בשם הבעש"ט, אפילו הקערה עם המאכל מונחת על השלחן, אם אין השם יתברך מצוה לאכול אי אפשר לאכול:(מדרש פנחס החדש אות י"א). הסבר על זכויות יוצרים בעל שם טוברשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה

א ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך וגו'. שמעתי בשם אא"ז זללה"ה על פסוק (תהילים כ״ב:כ״ז) יאכלו ענוים וישבעו, דאיתא בגמרא (גיטין ע ע"א) לעולם יאכל אדם פחות משליש וישתה פחות משליש, שאם יכעוס יעמוד על מילואו, נמצא מי שיש לו בחינת ענוה שבוודאי לא יבא לידי כעס, אז מותר לו לאכול לשובע, והוא שאמר … להמשך קריאה

א ויענך וירעיבך ויאכילך את המן וגו' למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם וגו'. וקשה דההי"ן של שני פעמים האדם מיותרים, והוי לו לומר יחיה אדם, יש לומר דאיתא בס' ליקוטי תורה מהאר"י ז"ל, דהחוקרים הקשו מאין הוא חיות הנשמה, דאין הדעת נותן שיהיה חיות הנשמה מלחם ומאכל גשמיי, ואין לומר דהנשמה … להמשך קריאה

א כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות וגו'. יש כלל אחד גדול, שצריך לדבק עצמו לפנימיות התורה והמצוה, דהינו לקשר מחשבתו ונשמתו אל שורש התורה והמצוה אשר הוא עושה דאם לא כן עושה ח"ו קיצוץ ופירוד בנטיעות, וכאשר קבלתי ממורי וכן מצאתי בחסד לאברהם נהר י"ד וכו':(בן פורת יוסף דכ"א ע"א). הסבר על … להמשך קריאה

א כמו שביאר מרן אלקי ריב"ש, שבדיבור אחד קטן עם זהירות ודביקות, כל חללא דעלמא אין יכול לקבל שכרה, ועיקר הוא הבהירות וזהירות.(נוצר חסד פרק ב' אות א'). ב סליק פרשת ואתחנן בס"ד הסבר על זכויות יוצרים בעל שם טוברשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה