באר מים חיים, שמות כ״ה:י״ד

א והבאת את הבדים בטבעות וגו'. כי אחרי עוסקו בהם לשם שמים לשם מצוה הנה עדיין לא יעלו למעלה לפרוח בכנפיהם עד אשר יכניס אותם בהטבעות והם אהבה ויראה דחילו ורחימו שהם הגדפין להעלות כל דבר והמה יהיו על צלעות הארון, כלומר כי הם יצטרפו עצמם ויהיו בצד וצלע האיש הישראלי הלז המרומז בהארון שהוא … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״ה:י״ג

א ועשית בדי עצי שיטים וצפית וגו'. כי נודע אשר לזה נברא איש הישראלי בארץ התחתונה הלזו מגוש עפר מן האדמה בכדי שכאשר יעלה הוא בכח נשמתו ומחשבתו למעלה לפאר ולשבח ליוצרו או בעוסקו בתורה שמדבק עצמו למעלה במקור הקדושה באורו ברוך הוא הנעלם בתורתו ומצוותיו כי כולם רצונו הם מה שהוא רצה שנעשה כך, … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״ה:י״ב

א ויצקת לו ארבע טבעות וגו'. הנה כללות הטבעות האלה הוא לשאת את הארון בהם והוא מורה לפי דרכינו על נשיאת מצוותינו ועשיותינו למעלה למעלה להיות פורחין לעילא לתקן שם בשמים שיהיה שורש למטה ופרי למעלה, שלא יהיו כנובלות הנופלין אל הארץ. ונודע אשר פרי תיקון הזה שיעלו המצוות למעלה, הוא האהבה והיראה שהאדם מרגיש … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״ה:י״א

א וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו וגו'. כי על שהיה נעשה מעצי שטים הרומז על היצר הרע כאמור רק שצריך להפכו לטוב לעבוד בו עבודת ה' כאומרם (ברכות נ"ד.) בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע לזה הזהירה התורה לצפות אותו זהב טהור מבית ומחוץ שלא יראה שום בחינה מבחינת היצר הרע לא מבפנים … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״ה:י׳

א ועשו ארון עצי שטים וגו'. נראה לרמז בעשיית ארון הקודש הזה שהנה נודע שכאשר ישראל הם במעמדן הראוי להיות, אז כל התנהגות עולמות עליונים ותחתונים הכל על ידן שתחילה יורד השפע והברכה לשורש נשמת ישראל ומשם מתחלק לכל העולמות, וכמו שמבואר בזוה"ק (תרומה קנ"ב:) בזה הלשון: ובגינהון דישראל יהיב מזונא ושבעא לכל עלמא ואלמלא … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״ה:ב׳

א דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה וגו'. כל המפרשים עמדו על אומרו מלת לי עיין בהם, והנראה על פי מאמר חז"ל (שבת ל"א.) בפסוק (ישעה ל"ג, ו') והיה אמונת עתך וגו' אמונת זה סדר זרעים עתך זה סדר מועד וכו' ואפילו הכי אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא וכו' משל … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״ג:כ״ו

א לא תהיה משכלה ועקרה וגו' את מספר ימיך אמלא. לכאורה היה לו לסיים את מספר ימי בניך אמלא כי הלא על שיכול בנים קאי וההיפוך הוא שימלא מספר ימיהם, אם לא שנאמר שהוא דבר בפני עצמו ולא קאי אמה שלמעלה. ואכן עוד יש לרמוז בזה כי הנה ביארנו במקום אחר אשר כל מצוה ומצוה … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״ג:כ״ה

א ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך וגו'. להבין מה שפתח הכתוב בלשון רבים ועבדתם וגו', אלהיכם וגו' וסיים בלשון יחיד לחמך מימיך וגו', נראה על דרך אומרם ז"ל (כתובות ס"ז:) בפסוק (דברים ט"ו, ח') די מחסורו אשר יחסר לו וגו' אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו וכו' וההיא דאתא לקמיה דרבא אמר … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״ג:כ״ג

א כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמורי וגו'. כי (שם) לר"ד לפניו גוים וגו' שהוא הממונה להשפיל גויי הארץ ואומות העולם, ואך משה רבינו לא חפץ בזה כאשר אמר לו להלן (בפרשת כי תשא ל"ג, ט"ו) אם אין פניך הולכים אל תעלנו וגו' כי מבואר בדברי הרב האר"י ז"ל ששם טד"הד והוא שם שלפני … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״ג:כ׳

א הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו'. אומרו לפניך לכאורה מיותר, ואפשר ירמוז על פי אשר שמעתי בשם הרב הגדול איש אלקים קדוש מורינו הרב דוב בער מגיד מישרים דק"ק מעזריטש זללה"ה, כי המלאך שהיה עם משה בעת בקיעת ים סוף היה שמו לר"ד והמה אותיות שלפני שם משה, על כן אנו אומרים בוקע ים … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״ב:י״ד

א אם בעליו עמו. שיראת ה' על פניו ואינו נשכח מלוח לבו פחדו ואימתו מלראות להזהר ולעשות כל הצדדים שלא יקראנו ח"ו שום מכשול בכל הדברים האלה, אז אף על פי שיקראנו אסון לפעמים שיכשל בדבר איסור, לא ישלם, כי שוגג הוא ומפורש אומר הכתוב (במדבר ט"ו, כ"ו) ונסלח לכל עדת ישראל וגו' כי לכל … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״ב:י״ג

א וכי ישאל איש וגו'. נראה שהכתוב ירמז בזה על המשל המבואר בדברי החסיד הקדוש בעל חובת הלבבות (שער הבחינה) ונאריך קצת להביא כל דברי המשל ללמד לאדם דעת חכמה ומוסר וזה לשונו:: ומה נדמו בזה לשני אחים ירשו מאביהם אדמה שצריכה לעבדה וחלקו אותה לשנים, ולא היה להם דבר זולתה, והיה האחד מהן דעתן … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״ב:ד׳

א כי יבער איש שדה או כרם וגו'. הנראה ברמז הכתוב הזה על פי אשר כתבנו במקום אחר על פסוק (בראשית כ"ד, ס"ג) ויצא יצחק לשוח בשדה וגו', כי נודע אשר כמה וכמה בחינות יש בנשמות בני אדם, ובכלל הם נחלקים לשנים, האחד הוא הנשמות הבאין מבחינת קין בן אדם הראשון והם הנשמות שהם משורש … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״ב:ב׳

א אם זרחה השמש עליו דמים לו וגו'. נראה לרמז בכתוב הזה, על פי מה שהארכנו בחיבורנו סידורו של שבת (שורש הח' ענף ב') בביאור פסוק (קהלת א', ג') מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, כי הנה זה תכלית עבודת האדם ומדריגתו הנבחרת, אם עיני שכל לו להבין, אשר צדקה וחסד גדול וחיבה … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״א:ל״ד

א בעל הבור ישלם. כלומר זה שפתחו בראשונה או שכרהו אחר כך הוא מוכרח לשלם הנזק כלומר שהוא מוכרח לעשות תשובה שלימה על עוונותיו להשיב את הגזילה אשר גזל, וליחד את אשר הפריד (וכן הוא האמת שאדם הראשון עשה תשובה גדולה וישב בתענית מאה ושלושים שנה והעלה זרזי תאנים על בשרו וכו' כמאמר חז"ל (עירובין … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״א:ל״ג

א וכי יפתח איש בור וגו'. נראה שבא הכתוב לרמז על פתיחת הבור הראשון בעולם, הוא הבור המעותד לכל אדם ליפול שם במותו, ופתיחתו בראשון וראשונה הוא האדם אדם הראשון שבחטאו גרם מיתה לכל באי עולם ופתח את הבור ולא כסהו, ועדיין פיו פתוח ועומד לקבל היורדים לתוכו, או כי יכרה איש בור, הוא, עד … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״א:כ״ז

א ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל. שן הוא המכונה לתאות אכילה, וכמו שנמנה בארבע אבות נזיקין (בריש בבא קמא המבעה שהוא השן) וכבר כתבנו בשם השל"ה הקדוש (אות ק' קדושה) כי באכילה נכלל כל התאוות כי כל חיות האדם הוא ממנו, וכשיכניע האדם את תאות אכילתו ממילא בנקל יכניע שארי תאוות, ולזה ואם … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״א:כ״ו

א וכי יכה איש את עין עבדו וגו'. אפשר לרמז בזה, כי כבר כתבנו למעלה שהיצר הרע וכת דיליה הם החיצונים הרודפים להסית לאדם לכל מיני עבירות נקראים עבדים בבחינת (איכה ה', ח') עבדים משלו בנו, עיין שם. ונודע שגם בבחינת הקליפות נמצאים בחינת דכר ונוקבא ושניהם מסיתים לאדם ולאשתו ומחממין עמהם כידוע, והנה חז"ל … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״א:י״ד

א וכי יזיד איש על רעהו וגו' מעם מזבחי וגו'. חז"ל אמרו (מכילתא מובא ברש"י ובילקוט רמז שכ"ו) מעם מזבחי אפילו היה כהן ורוצה לעבוד עבודה וכו', ולכאורה יפלא זה הלא כהן שהרג את הנפש אפיו בשוגג אסור לישא את כפיו כמו שאמרו (בברכות ל"ב: ובשולחן ערוך אורח חיים סימן קכ"ח סעיף ל"ה) וממילא שהוא … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״א:י״ב

א מכה איש ומת מות יומת וגו'. טעם מה שכפל לו המיתה נראה שהוא על פי מאמר הכתוב (שמואל-ב כ"א, א') אל שאול ואל בית הדמים וגו' כי התגבר חטא הגבעונים מה שהרג שאול כהני נוב שהיו מספיקים להם מים ומזון כו' כמאמר חז"ל (יבמות ע"ח:) ולא נתכפר לו עוונו עד שלקחו שבע נפשות מבניו … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״א:י״א

א ואם שלוש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם וגו'. פירוש שאם ח"ו לא יעשה אדם לנשמתו מכל שלושה אלה, שלא ייעדנה מתחילה, ואחר כך כשנשבית לא יפדנה, ומכל שכן שלא יחזור ללקחה להגביהה עוד במעלה מעלה לעשות לה כמשפט הבנות, והנה היא שבויה ונאסרה במאסר שאסורי המלך אסורים שם תחת יד הקליפות והחיצונים ואין … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״א:י׳

א אם אחרת יקח לו שארה כסותה וגו'. כי לצד חשיבת הבעל תשובה בעיני המקום ברוך הוא ברגע אחד כמו שכתב הרמב"ם ז"ל במתק לשונו: (בהלכות תשובה פרק ז' הלכה ו' ז') וזה לשונו:: כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ מרוחק ותועבה והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד, אמש היה … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״א:ט׳

א ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה. כי הנה נודע וכבר דברנו מזה כמה פעמים בבחינת (ירמיה ט"ו, י"ט) אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה. כי הנשמה הזו שיצתה ממאסר הקליפות ושבה אל בית אביה כנעוריה היא חשובה ונתעלית מאוד בעיני מלך המלכים ברוך הוא, והטעם פשוט הוא שהוא בדמיון מלך הארץ שנשבה בנו … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״א:ח׳

א אם רעה בעיני אדוניה אשר לא יעדה. עכשיו קורא את האדם הלז אדוניה אדון להנשמה מאחר שהוא מכרה לאמה הרי נעשה אדון לה למכרה ממכרת עבד, ואם היא רעה בעיני אדוניה אשר לא יעדה, שלא חפץ בה לקחתה לו מתחילה להיות בבחינת בעל אשה לתת לה שארה כסותה ועונתה השייך על הנשמה (כנזכר בדברינו … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״א:ז׳

א וכי ימכור איש את בתו וגו'. כאן רמז הכתוב הנהגת האדם עם נשמתו אשר בקרבו, כי הנשמה היא הנקראת בת, בת מלך המלכים ברוך הוא כאמור בזוה"ק (פרשה זו צ"ו.). והנה הנשמה נודעת שחפצה תמיד שיהיה הגוף סר למשמעתה להיות הולך ומתדבק בה' אלהיו בתורה ומצוות ותפילה יום ולילה לא ינוח ולא ישקוט, כי … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות כ״א:ו׳

א והגישו אדוניו אל האלהים והגישו אל הדלת וגו'. פירוש אם כן אומר היצר הרע אמרה התורה שמצוה לשמוע לדבריו והגישו וגו' אל האלהים שתראה לקרב את כל כוחותיו לעבודת אלהים, ולמדה התורה דרך ארץ האיך יקרב אותו, כי והגישו אל הדלת או אל המזוזה כי הנה הדלת והמזוזה המה הפתח לכנוס על ידם אל … להמשך קריאה

דילוג לתוכן