באר מים חיים, שמות ל״ו:ד׳

א ויבואו כל החכמים וגו' איש איש ממלאכתו וגו' ויאמרו מרבים העם וגו'. לכאורה אומרו איש איש ממלאכתו מיותר אחרי אומרו למעלה כל החכמים. ואכן להגיד בא הכתוב בכל מין ומין המלאכה שהיה במשכן מכסף וזהב ותכלת וכדומה, בהכל היה די והותר. ולא תאמר שבמין אחד היה הרבה יותר מדאי ובמין אחד לא כן, כי … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״ו:ג׳

א ויקחו מלפני משה את כל התרומה וגו'. לכאורה היה די לומר ויקחו את התרומה ולא יותר, ואכן הנה אמרו חז"ל (בבא בתרא י':) ופסקה הרמב"ם ז"ל (בפרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ח') לא יתן אדם פרוטה לארנקי של צדקה אלא אם כן ממונה עליה כרבי חנניא בן תרדיון וכו'. ואכן כי במלאכת הקודש … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״ו:א׳

א ועשה בצלאל וגו' אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשות את כל מלאכת עבודת הקודש. מלת לדעת הנאמר כאן לכאורה מיותר והיה די בלעדו. והנראה, כי נודע מאמר הכתוב (משלי ט"ז, ד') כל פעל ה' למענהו וגו' וכל מה שברא לכבודו ברא. ומזה יש לאדם לדעת, אם המצא תמצא בו איזה מעלה מה … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״ה:ל׳

א ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל וגו'. וימלא וגו' בחכמה בתבונה ובדעת וגו' לעשות בזהב וגו'. יש להבין אומרו קרא ה' בשם וגו' ומהראוי היה לומר קרא לבצלאל וכדומה. אמנם הנה נודע אשר מעשה המשכן ותכונותיו, היה מורה על התקשרות כל העולמות כולם מעולם העשיה דעשיה עד בחינת חכמה בינה … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״ה:כ״ב

א ויבואו האנשים על הנשים וגו'. אומרו על הנשים אין לו פירוש לכאורה ועיין ברש"י ז"ל. ונראה על פי מה שכתב הרמב"ם ז"ל (בסוף הלכות איסורי המזבח) אחר שמנה שם תשעה מינים בשמן המובא למנורה ולמנחות, וזה לשונו: אין כשר למנורה אלא ראשון ורביעי וכו' אבל למנחות כולם כשירין, ומאחר שכולם כשירין למנחות למה נמנו, … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״ה:כ״א

א ויבואו כל איש אשר נשאו לבו, וכל אשר נדבה רוחו אותו הביאו וגו', להבין כפל ההבאה הנאמר כאן וחלוקת האנשים אשר נשאו לבו, ואשר נדבה רוחו. והנראה כי בעת שאמר משה לבני ישראל את הדברים האלה שרצון הקב"ה לעזוב את הכל ולדור ביניהם לאהבתם, ויכינו לו בית לשבת מרוב האהבה והחמדה וכלות הנפש שהיה … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״ה:כ׳

א ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה. תיבת מלפני משה אין לו פירוש ומאת משה הוה לי למימר, וגם לכאורה הוא מיותר כולו והיה די לומר ויצאו וגו' בני ישראל ויבואו וגו'. ואפשר על פי מה שכתבנו למעלה שנצטווה משה להסביר זאת לישראל את הדבר הגדול אשר נעשה, כי הקב"ה עוזב את כל העולמות … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״ה:ד׳

א ויאמר משה וגו' זה הדבר אשר צוה ה' לאמר קחו מאתכם וגו', מלת לאמר לכאורה מיותר כאן, ונראה שירמז על מה שמבואר (בזוה"ק בלק קפ"ו:) בענין כוס של ברכת המזון שצריך המברך שיאמר הב ונברך וכו' בגין דשמא קדישא לא מתברך בברכה דא אלא בהזמנה וכו' עד דהא כסא דא לקדושא בריך הוא הוי … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״ב:י״א

א ויחל משה את פני ה' אלהיו וגו'. ולכאורה מלת פני מיותרת והיה לו לומר את ה' אלהיו, ואמנם שהוא בדמיון היועץ הנזכר במשל שכאשר שומע שצוה המלך שלא יבוא לפניו כלל, והוא יודע שעבור כן לא יחפוץ המלך ראות פניו בכדי שלא ישא לו פנים בראותו אותו, על כן מה הוא עושה הנה הוא … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״ב:י׳

א ועתה הניחה לי וגו'. כלומר שלא ירבה בתפילה משום ויחר אפי וגו', והנה כל המפרשים ראו כן תמהו באומרו ויחר אפי לשון עתיד, כאילו עד הנה לא חרה אף ה'. ואיך ירצה אלהינו יתברך בכוון להיות יחרה אפו והלא הוא בעצמו מתפלל על זה בכל יום תמיד יהי רצון שיכבשו רחמי את כעסי וכו' … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״ב:ט׳

א ויאמר ה' אל משה ראיתי את העם הזה וגו'. ולכאורה אין מקום לאמירה זו, כי הלא עד עתה דיבר אליו מה חזר לומר ויאמר ה' וגו' ולא היה לו לומר כי אם ראיתי את העם הזה וגו'. ואמנם כי באמת מגערתו של הקב"ה במה שדיבר אליו קשות לך רד תשש כוחו של משה כמאמר … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״ב:ח׳

א סרו מהר מן הדרך אשר צויתם וגו'. כלומר כי ביותר ויותר תגדל הבושה והעלבון על מהירת הדבר הנעשה, הלא ימים לא כביר שבאו כולם בברית יחד ואמרו נעשה ונשמע. ויותר מה שראו את כבודי במעמד הר סיני ונגלתי עליהם בערפלי טוהר וכל העולם כולו חל מפני ובריות בראשית חרדו בהגלותי על הר סיני להשמיעם … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״ב:ז׳

א וידבר ה' וגו' לך רד כי שחת עמך וגו'. זה אינו מובן להיכן ירד אם שחת העם, האם לראות במפלתן ח"ו באבדן מולדתו כאשר היה אז חרון אף ה' להומם ולאבדם, ועוד מה נתינת טעם הזה לך רד כי שחת עמך וגו' וכי בשביל ששחתו העם צריך הוא לירד ממעונה אלהי קדם, וחז"ל (ברכות … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״א:י״ז

א ביני ובין בני ישראל אות היא וגו' כי ששת ימים וגו' וביום השביעי וגו'. כלומר כי הם אינם צריכים כי אם לדורתם לדור תם שיהיו תמימים שיוכל הקדושה לחופף עליהם, אבל לא לעשות איזה דבר להמשיך הקדושה, כי ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם שיאיר עליהם הקדושה מאתי ולא יגרע מהם בשום פעם … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״א:ט״ז

א ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם וגו'. כי הנה כבר כתבנו בחיבורנו שם (בשורש הראשון ענף ג') שאף שקדושת השבת שופע ומאיר לכל העולמות בלי שום אתערותא מלתתא מכל מקום אינו מאיר ומבהיק בשוה לכל האדם אשר על פני האדמה להיות כעם ככהן, כבער כחכם. וההבדל הוא מפאת המקבלים. כי מי … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״א:ט״ו

א ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת וגו' ולכאורה וכי חיוב הוא לעשות דוקא מלאכה בששת הימים ומי שאין לו מלאכה מה יעשה ופוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא. ואולם כי הכל קאי על דבר מלאכת ה' במה שהחיוב על כל אדם בו' ימי החול לתקן הששת ימים במקום עליון בשיעור קומה וכל ימי … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״א:י״ד

א ושמרתם את השבת כי קודש הוא לכם מחלליה וגו'. כלומר כי הן אמת שאינו צריך לדידכם, אבל על כל פנים קודש היא לכם שאף הלכם שבו קודש הוא מלמעלה בכח קדושת ה' כדרך המלך בעת שמחתו שרצונו שיהיו הכל שמחים ומתענגים בו ומכל שכן בני היכלא דמלכא ומכל שכן בן המלך. ומחלליה מות יומת … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל״א:י״ג

א ואתה דבר וגו' אך את שבתותי תשמרו וגו'. כבר היו דברינו בביאור מקראי קודש הללו בכמה אופנים שונים בחיבורנו סידורו של שבת (חלק א' שורש ה' ענף ב' ובחלק ב' בהקדמה דרוש ה' פרק א' עיין שם). ועוד לאלוה מילין לבאר מה שעוררו חז"ל בזה (שבת ס"ט:) באומרו שבתותי לשון רבים ושאר דקדוקים שנתבארו … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל׳:כ׳

א בבואם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו וגו'. כי תדע שורש כל המיתות הנאמר בעוברי עבירה אינם על צד הנקמה לומר לפי שמרדת בי אנקם ממך, כי לא זה הוא דרכי אלהינו יתברך שמו וחימה אין לפניו לעשות דבר בחימה לנקום, וכל היסורים והעונשים הבאים על האדם אינם כי אם בחסד האמת מצור … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל׳:י״ט

א ורחצו אהרן וגו' את ידיהם ואת רגליהם. כי במקדש היו יכולים לטהר גם אצבעות רגליהם מהנחש הכרוך על העקב, אף על פי ששם האחיזה קשה מהדינים קשים השולטים שם, לא כן במקדש כי על כל פנים היו נכנעים שם הקליפות מרבות הקדושה ואור אלהים המאיר במשכן ה' והיו יכולין לגרשם שם גם מאצבעות הרגלים. … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל׳:י״ח

א ועשית כיור וגו' וכנו נחשת לרחצה וגו'. להבין אומרו כאן לרחצה שהוא לכאורה מיותר, כי הלא מפרש להלן כל עניניו ונתת שמה מים ורחצו אהרן וכו'. והנראה כי הנה נודע להבאים בסוד ה' בקבלת מרן הרב האר"י ז"ל (בסוד נטילת ידים שחרית) בכוונת נטילת ידים שהוא להפריד הקליפות והחיצונים הנאחזים בעשר אצבעות הידים בהקצוות … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל׳:ט״ז

א ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל וגו' לכפר על נפשותיכם. כי האל הטוב והמיטיב בראותו גודל חמדת בני ישראל הנכספים ומתאוים לפייס את מי שאמר והיה העולם במה שמרדו נגדו, על ידי ביטול תאותם ואפיסת כוחותיהם ביגיעה רבה לתת את נפשם אליו להכניע ולשבור בכח גדול דברים שנפשו של אדם מתאותן ומחמדתן וישבור … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל׳:ט״ו

א העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט וגו'. פירוש שגם מי שהוא באמת עשיר הן עשיר בתורה והן בדעתו וממונו, לא ירבה ויגדיל לבבו בזה להיות דעתו ורוחו גבוה עליו כמעשה בלעם הרשע שנשתבח ברוח גבוה. והדל לא ימעיט ממחצית השקל לכפר וגו'. כלומר העשיר הזה לא ימעיט הדל בלבו לומר כי כבר די לו … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל׳:י״ד

א כל העובר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה וגו'. והוא על דרך המבואר בזוה"ק (נשא קכ"ג.) וזה לשונו: אית בר נש לבתר דייתוב מחטאוי ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כוחו בדחילו ורחימו דקודשא בריך הוא, דא זכי לתשובה תתאה וכו'. ואית בר נש דלבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל׳:י״ג

א זה יתנו כל העובר על הפקדים מחצית השקל. והוא על הדרך אשר שנו רבותינו (בקידושין מ':) לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי עשה מצוה אחת וכו' אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו וכו'. לכף חובה וכו', כי הלא בזה או … להמשך קריאה

באר מים חיים, שמות ל׳:י״ב

א כי תשא את ראש וגו'. יש לדקדק במקרא קודש הלזה. א', אומרו כי תשא ולא כי תפקוד כאומרו להלן (במדבר ג', ט"ו) במטה בני לוי, וכמו שדייק בדברי הרב בעל אור החיים. ב', אומרו את ראש בני ישראל ולא את בני ישראל סתם, כי לא הראשים בלבד נמנו כי אם גם הגופים, ועוד להלן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן