באר מים חיים, במדבר ה׳:ט״ז

א והקריב וגו' והעמידה לפני ה'. הקרבה והעמדה זו צריך להבין ענינה. ועוד כי הוא מיותר כולו אחרי אומרו להלן והעמיד הכהן את האשה לפני ה'. ואכן כי הנה ענין הקריבה לה' הוא על שתי פנים, לטוב ולהיפך ח"ו. והוא על דרך משל אוהב המלך אשר עומד אצל המלך ומזכיר את אחד מעבדי המלך ורוצה … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ה׳:י״ג

א ושכב איש אותה וגו'. לכאורה הלא כל הפרשה כאן מדבר בספק שתתוודע על ידי המים המרים ואיך אומר בלשון ודאי. ואכן לצד שאמר למעלה כי תשטה וגו' ופרשנו שתשטה מדרך ביתה להיות שטה בעולם הרי הכתוב מעיד שהוא קרוב לודאי אשר ושכב איש אותה. כאשר סיים שם במשלי שלמה אצל כל פנה תארוב וגו' … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ה׳:י״ב

א דבר וגו' כי תשטה אשתו וגו'. נראה שהוא מלשון שטה מעליו ועבור, הנאמר בכתוב (משלי ד', ט"ו ושם ז', כ"ה) אל ישט אל דרכיה וגו' (ועיין ברש"י ז"ל שכתב כן לפי דרכו) כי זה תחילת עבירה באשה אם היא שטה מדרך ביתה לעוף בשווקים וברחובות ובבתים. היפך אשה יראת ה' שנאמר בה (תהלים מ"ה, … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ה׳:י׳

א ואיש את קדשיו לו יהיו. לא אמר איש מבני ישראל כמו למעלה רק סתם ואיש כי זה קאי על הכהן לומר כי הכהן שיש לו קדשים בביתו אינו צריך לתת קדשיו לאנשי משמר להקריבם רק לו יהיה שהוא מותר בעצמו להקריבם אף בעת שאין המשמר שלו, והעור העולה והבשר שלו הוא כמו שפסקו חז"ל … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ה׳:ט׳

א וכל תרומה וגו'. להבין סמיכות כתוב הזה למה שלמעלה. נראה כי לפי שאמר למעלה בגזל הגר שאשם המושב לה' לכהן הוא והוא לכהן שבאותו משמר כמו שאיתא (בבא קמא ק"ט:). לזה סמך לו וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה. פירוש כל קדשים הקריבים, הוא לכהן המקריב. כלומר עור העולה … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ה׳:ח׳

א ואם אין לאיש גואל וגו' האשם המושב וגו' מלבד איל הכפורים וגו'. ואמרו חז"ל (בבא קמא ק"ט.) כי זה מדבר בגזל הגר שמת ואין לו יורשים שצריך להחזיר הגזילה לכהן ונראה כי זה רמז הכתוב בתחילתו שאמר איש וגו' כי יעשו מכל חטאת האדם בה"א ולא חטאת אדם כי בתוספות (בבא קמא ל"ח.) מבואר … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ה׳:ז׳

א והתודו את חטאתם וגו' והשיב את אשמו בראשו וגו'. כי נודע המבואר בספרי מוסר אשר בהתוודות האדם על חטאו צריך להתוודות על כל מה שחטא מיום בריאת העולם ועד עתה כי נשמתו אחת ובכל עת שחטאה נדבק בה הרע קצת וצריך להתחרט ולהתוודות על זה ולראות לתקן כל חטאיה שחטאה מיום הבריאה. ונמצאת אומר … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ה׳:ו׳

א דבר אל בני ישראל וגו' מכל חטאת האדם למעול מעל וגו'. להבין אומרו מכל חטאת האדם והיה די לומר מכל חטאת גם כפל לשון למעול מעל. ואכן הנה נודע ליודעי דעת כי כל נשמות ישראל שהיו מעולם ועד עולם כולם היו כלולין בנשמת אדם הראשון שהרי כל התולדות יצאו ממנו. וכשחטא אדם הראשון בחטאו … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ב׳:ב׳

א איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב וגו'. עיין מה שכתבנו למעלה בפסוק שאו את ראש וגו' כי זה עיקר התנשאות ראש של בית ישראל במה שהם מתיחסים לבית אבותם לא כגויי הארץ שאין להם יחוס אב שרובן ממזרים עיין שם. לזה אמר הכתוב כאן איש על דגלו באותות לבית … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר א׳:ב׳

א שאו וגו' למשפחותם לבית אבותם וגו'. פירוש כי זה הוא התנשאות הראש לבית ישראל שהם מתיחסין למשפחותם לבית אבותם לא כגויי הארץ שאין להם יחוס בית אב שרובן ממזרים כמעשה ארץ מצרים שאמרו כולנו מתים שכמה בכורים היה לאשה אחת כל אחד בכור מאב אחר (שמות רבה י", ג'). ועל כן נאמר בבני ישמעאל … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר א׳:א׳

א וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד וגו'. פרט הכתוב כל זה כי לכאורה מיותר הוא, שידענו מעצמנו כי במדבר סיני היה כי עדיין שם היו שלא נסעו משם עד עשרים לחודש הזה וזה היה באחד לחודש. וגם באהל מועד ודאי ידענו שכל דבר ה' משהוקם המשכן משם היה כמו שאמר הכתוב (שמות … להמשך קריאה

באר מים חיים, ויקרא כ״ו:ט״ז

א והפקדתי עליכם בהלה את השחפת וגו'. יבואר על דרך שאמרו חז"ל (קידושין פ"א.) שאמרו להשטן מן השמים הזהר ברבי מאיר ובתורתו. הרי שאף בעת שניתן רשות למשחית ח"ו להשחית בארץ, פוקדין לו מן השמים שיזהר בצדיקי הדור. וזה אמר כאן לטובה והפקדתי עליכם בהלה את השחפת וגו' כלומר גם כי ח"ו ישלחו הדברים הרעים … להמשך קריאה

באר מים חיים, ויקרא כ״ו:ד׳

א ונתתי גשמיכם בעתם וגו'. דבר זה נשאל לחכמים הראשונים בחיבוריהם המפורסמים ונתקשו בזה לבאר מפני מה הזכירה התורה יעודים הגשמיים ולא הזכירה יעודים הרוחניים בשכר עולם הבא המעותד לבוא אלינו בעגלא, צא ולמד בספריהם. ושמעתי מזה מאדמו"ר הרב הקדוש בוצינא דנהורא רבא ויקירא מו"ה יחיאל מיכל זצללה"ה מגיד מישרים דקהילת זלאטשוב. כי הנה באמת … להמשך קריאה

באר מים חיים, ויקרא כ״ו:ג׳

א אם בחקותי תלכו וגו'. לדקדק אומרו תלכו צריך להבין מה הליכה שייך באלה המצוות. ויבואר על פי המבואר בדברי מרן הרב האר"י ז"ל בפירוש אומרם (עיין ברכות ה':) המתפלל צריך שיחזיר פניו אל הכותל כי כותל הוא כ"ו ת"ל ורומז אל יחוד השמות הוי"ה ואלהי"ם. כי כ"ו הוא חושבן הוי"ה ות"ל הוא מספר ה' … להמשך קריאה

באר מים חיים, ויקרא כ״ה:כ׳

א וכי תאמרו מה נאכל וגו' וצויתי את ברכתי וגו'. מסידור לשון הכתוב נראה שציוית הברכה לא יהיה כי אם כאשר יאמרו מה נאכל וגו'. וצריך להבין דבר זה על מה זה. ועוד לכאורה הכתוב וכי תאמרו מיותר כולו והיה די בכתוב הזה לבד וצויתי את ברכתי וגו' ועשת את התבואה לשלוש השנים וממילא על … להמשך קריאה

באר מים חיים, ויקרא כ״א:ד׳

א לא יטמא בעל בעמיו וגו'. מקרא זה אין לו פירוש לפי פשוטו. ומה שנראה בביאורו. כי הנה ביארנו פירוש הכתוב (ירמיה ב', י"א) ועמי המיר כבודו בלוא יועיל על דרך מאמר חז"ל (יומא ס"ט:) למה נקראין אנשי כנסת הגדולה שהחזירו העטרה ליושנה משה אמר האל הגדול הגבור וגו' אתא ירמיה ואמר נכרים מרקדין בהיכלו … להמשך קריאה

באר מים חיים, ויקרא כ״א:א׳

א אמור וגו' ואמרת וגו'. ידוע מה שדרשו חז"ל (יבמות קי"ד.) לישב כפל לשון אמר ואמרת. ואפשר עוד על דרך מאמר חז"ל (בתורת כהנים והובא ברש"י ז"ל ריש פרשת אחרי מות) משל לחולה שנכנס אצלו רופא אמר לו אל תאכל צונן כו' בא אחר ואמר לו אל תאכל צונן כו' שלא תמות כדרך שמת פלוני … להמשך קריאה

באר מים חיים, ויקרא י״ט:ג׳

א איש אמו ואביו תיראו וגו'. נודע שלפי סידור הכתוב היה צריך לסיים תירא בלשון יחיד כאשר פתח בלשון יחיד. ונראה על פי המבואר בדברי המפרשים על פסוק (תהלים ל"ד, י"ב) יראת ה' אלמדכם. על דרך משל לאב המזהיר את בנו שלא ילך על הקוצים ועל הברקנים כי יכנו מכות מרדות. והתינוק כן עושה וירא … להמשך קריאה

באר מים חיים, ויקרא י״ט:ב׳

א דבר וגו' קדושים תהיו וגו' כי קדוש אני וגו'. הקושיא מפורסמת בטעם אומרו כי קדוש אני וגו' כי היוכל אדם להיות כאלהים להתקדש כקדושתו. והנראה בזה על פי המבואר בדברי הרשב"י זלה"ה (פרשת אמור צ"ג. ברעיא מהימנא) וזה לשונו: קדש איהו סטר עילאה וכו' ואי הכי אמאי איקרי לעילא קדוש דהא תמן ו' לא … להמשך קריאה

באר מים חיים, ויקרא ט״ז:ח׳

א ואלהם תאמר איש איש וגו'. הפסוק הזה מיותר כולו כי כבר נאמר למעלה. וחז"ל (זבחים ק"ט.) דרשוהו למעלה אברים בחוץ בלא שחיטה עיין שם. ולפי דרכינו שהתורה רמזה במי שעוסק בקדשים בחוץ דהיינו מחשבה שלא לשם שמים שהוא מחשבת הגיאות והפניות עטרה להתגדל בה ואז מכח הרע הזה שיש לו כח לשוטט בעולם מפני … להמשך קריאה

באר מים חיים, ויקרא ט״ז:ז׳

א ולא יזבחו עוד וגו' לשעירים וגו'. רש"י ז"ל פירש לשעירים לשדים כמו (ישעיה י"ג, כ"א) ושעירים ירקדו שם. ועיין בדברי הרמב"ן הקדוש (פסוק זה) שביאר שם טעם לקריאת החיצונים בשם זה. ואענה את חלקי גם אני מה שנראה לעניות דעתי טעם לנתינת שם זה עליהם. והוא על דרך מאמר חז"ל שאמרו (חולין י"ז:) רב … להמשך קריאה

באר מים חיים, ויקרא ט״ז:ו׳

א וזרק הכהן וגו' והקטיר החלב לריח ניחח לה'. ונודע פירוש ריח ניחח לה' שהיא נחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו. והכל קאי למה שלמעלה כי רק לזה יעבוד העובד בבחינת לעשות נחת רוח לפניו יתברך ולגרום תענוג ושמחה אליו במה שאנו זוכים לעשות רצונו, ועל ידי זה נעשה ממש בבחינת בנים אתם לה' אלהיכם … להמשך קריאה

באר מים חיים, ויקרא ט״ז:ה׳

א למען אשר יביאו וגו' וזבחו זבחי שלמים לה' אותם וגו'. ולכאורה מפני מה דוקא שלמים נקט הקרא והלא בכל המוקדשין איירי כאן כידוע. ולדברינו יאמר כי כל המצוות שעושים בני ישראל יראו שיהיו בבחינת השלמים שלמים בכל שלא יוחסר בהם תנועה רק שלמים לה' בלתי שום פניה ודבר אחר רק שלמים לה' לעובדו ולעשות … להמשך קריאה

באר מים חיים, ויקרא ט״ז:ד׳

א ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' לפני משכן ה'. (שלכאורה יתור דברים יש כאן במה שכפל לומר להקריב קרבן לה' לפני משכן ה' ואמנם) כלל בזה שני הבחינות הנזכרים. ועל זה שעסק בקודש במחנה אמר שעל כל פנים לא הביאו להיות קרבן לה' לשמו יתברך רק בשביל עצמו. ועל השני אמר … להמשך קריאה

באר מים חיים, ויקרא ט״ז:ג׳

א איש איש וגו' במחנה וגו' או מחוץ למחנה וגו'. צריך לדעת פרט הכתוב במחנה או חוצה לה כי איזה סברא היה לחלק ביניהם. והנראה בכוונת כתוב הזה כי הנה נודע מה שאמרו חז"ל (סוטה כ"ב:) לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. והקשו רבותינו בעלי התוספות שם מהא … להמשך קריאה

באר מים חיים, ויקרא ט״ז:א׳

א וידבר וגו' בקרבתם לפני ה' וגו'. חז"ל (ויקרא רבה כ', י') הגידו בטעם מיתתם מפני שלא היה להם נשים שאמרו איזה אשה הגונה לנו והיו הרבה נשים יושבות עגונות וממתינות להם וכו' וסמכוהו אקרא (תהלים ע"ח, ס"ג) בחוריו אכלה אש, בשביל בתולותיו לא הוללו. ובודאי זה פלא לפי פשוטו לומר שלכך מתו בקודש בקרבתם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן