באר מים חיים, במדבר י׳:כ״ט

א ויאמר משה לחובב וגו' נוסעים אנחנו וגו'. להבין טענת משה בזה ותשובת יתרו אליו. כי הלא ודאי היה ביניהם איזה טענות עבודת ה'. לא כפשוטו שלא רצה יתרו לילך עמו לנחלת שמו יתברך. והנראה בזה כי הנה נודע אשר מאוד ומאוד גדלה חיבת שמו יתברך לעמו ישראל. ומגודל רוב האהבה כביכול נתן את עצמו … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר י׳:י״ב

א ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וגו'. מלת למסעיהם לכאורה מיותרת אחר שכתוב ויסעו בני ישראל ועיין ברש"י ז"ל. ועוד אפשר לומר כי הנה נודע אשר עיקר מסע בני ישראל אשר נסעו בארץ ציה לא זרועה. הכל היה לצורך תיקון הקדושה להוציא ניצוצי הקדושה אשר נשבו במאסר הקשה במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב. … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר י׳:י׳

א וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות וגו'. כי התקיעה מורה על השמחה וגם השמחה הזו עולה לזכרון כמו שכתוב והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם וגו' וכל אלה צורך גבוה הם שאין אדם רשאי להשתמש בהם לצורכו. רק החצוצרות של משה הוא היה משתמש בהם כמלך למקרא עדה ולמסע המחנות. ועשה לך לבד ולא לאחר … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר י׳:ט׳

א וכי תבאו מלחמה וגו' ונזכרתם לפני ה' וגו'. הרי עוד מעלה נפלאה בהם שהתרועה בהם עולה לזכרון לפני ה' להושיע לישראל בעת צרה. והוא על דרך קדושת תפילת ישראל בראש השנה שאמרו ז"ל (בראש השנה ט"ז.) אמרו לפני מלכיות וכו' זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני וכו'. והשוה קדושת החצוצרות אליה ששניהם עולים לזכרון לפני … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר י׳:ח׳

א ובני אהרן הכהנים יתקעו וגו'. שדוקא הכהנים יתקעו, המקודשים בהם וזר לא יקרב אליהם. ומכלל הזה תדע כי קודש הם לה'. והראיה שגם הלוים נאסרו בהם והכל לרוב קדושתן. ועוד ראיה לקדושתן אומר הכתוב והיו לכם לחקת עולם לדורותיכם לומר שהוא דבר הנוהג לדורות כמו שכתוב (בדברי הימים-ב כ"ט, כ"ח) והשיר משורר והחצוצרות מחצצרים … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר י׳:ז׳

א ובהקהיל את הקהל וגו'. פירוש שלא תקשה לך כי אחר כל הדברים האלה עם כל זה אחת מהן מיותרת כי למסע מחנות היה להם סימן סילוק הענן כאמור. לזה אמר ובהקהיל בוא"ו מוסיף על ענין ראשון לומר אם בעת מסע המחנות יצטרך גם כן להקהיל הקהל ואז לא ידעו למה תוקעין. יהיה להם הסימן … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר י׳:ב׳

א עשה לך שתי חצוצרות וגו'. הנה נודע מדברי רש"י ז"ל פשט כללות הכתובים האלה. שעל כן היה צריך להיות דוקא שתי חצוצרות ולא היה די באחת לפי שהיו משתמשים לשלושה דברים. למקרא כל העדה היו תוקעין בשתיהן ובתקיעה לבד בלתי תרועה. ולמקרא הנשיאים היו תוקעין באחד גם כן בתקיעה לבד בלתי תרועה. ולמסע המחנות … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:כ״ג

א על פי ה' וגו'. ועל פי ה' יסעו את משמרת ה' שמרו וגו'. כלומר כי הן בחניה והן בנסיעה שמרו משמרת ה' כי בחניה שמרו והמתינו כל ימי הענן. ובנסיעה לא נסעו מעצמן כי שמרו עד עת בוא דברו אל משה מבין שני הכרובים לצוות להם על הנסיעה. שיהיו מצוּוים ועושים בכל דבר ודבר. … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:כ״ב

א או ימים וגו' או ימים בהאריך הענן וגו'. יחנו בני ישראל ולא יסעו. גם כאן כפל לומר יחנו ולא יסעו. וגם לא אמר נסעו כמו למעלה להראות כי אף שקשה היה הדבר לחנות במקום אחד במדבר שנה תמימה (כפירוש רש"י במלת ימים) אף על פי כן יחנו. ולא יסעו, כלומר לא נתנו כלל אל … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:כ״א

א ויש אשר יהיה וגו' ונסעו או יומם ולילה וגו' ונסעו וגו'. כאן לא אמר כדלעיל ואחר כך יסעו רק נסעו להראות כי במעשה מדבר אשר נסעו בהעלות הענן ועבור שמימים מועטים מדבר כאן אמר שני פעמים ונסעו כי בזה היו חפצים מעצמם מאוד. וכאלו מעצמם נסעו בזריזות חשקות לבבם. ומה שאמר הכתוב כאן כי … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:כ׳

א ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן ואז ודאי על פי ה' יחנו. כי אז אין חידוש במה ששמרו משמרת ה' להמתין הימים המועטים האלה (ועל כן הקדים כאן על פי ה' יחנו מה שאין כן למעלה ועיין ברש"י (גיטין ט"ו:) דאורחא למנקט בלא זו אף זו מה שאין כן בזו ואין צריך … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:י״ט

א ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו וגו'. כלומר כי לא שינו בדבר החניה למהר ביאתם לארץ. רק ושמרו בני ישראל את משמרת ה'. כלומר המתינו על המתנת ה' על המשכן (כמו (בראשית ל"ז, י"א) ואביו שמר וגו' ופירש רש"י היה ממתין ומצפה וכו' וכמו שאמרו חז"ל (בראשית רבה פ"ד, י"ב) נטל קולמוס וכתב … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:י״ח

א על פי ה' יסעו וגו'. פירוש כשהגיע הזמן של הנסיעה אמרו כיון שנסתלק הענן מן המשכן הרי בא מועד שיוכל משה לבוא אל אהל מועד. למה לנו ליסע מעצמינו אף שאנו יודעין שזה כוונת המקום בהעלות הענן לעמוד לפנינו בכדי ליסע אחריו מכל מקום נעשה על צד היותר טוב שילך משה לשאול את פי … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:י״ז

א ולפי העלות הענן מעל האהל וגו'. פירוש לפי שראו שנעשה מעשה שעלה הענן מעל האהל ולא נסתלק כנאמר רק עלה על ראש שבט יהודה. אז ואחרי כן יסעו בני ישראל וגו' כלומר אחרי אשר ראו מעשה זו שלא ראו כזאת עד הנה נתנו אל לבם שיסעו גם המה אחרי הענן מאחר שהוא נסע ממקומו … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:ט״ז

א כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה. הכל לכוונה זו לכסותו שלא יכנס משה לשם שלא ברשות ולהיות עדות לישראל כאמור. ואך אחר ימים שראו מעשה מפורשת שעלה הענן ולא נסתלק כפעם בפעם בעת הסילוק שיכנס משה לשם רק צמח ועלה מעל המשכן ונמשך על גבי בני יהודה כמין קורה (כמו שאיתא ברש"י … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:ט״ו

א וביום הקים את המשכן וגו'. פרשה זו אין לה פירוש לפי פשוטה כלל להמעיין בה והדקדוקים רבו בה למעלה ראש וכפילת הדברים ולא נאריך בהם רק מפירושנו יובן הדקדוקים. ואען ואומר כי הנה בסוף פקודי נאמר ויכס הענן את אוהל מועד וגו' ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וגו' … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:י״ד

א וכי יגור וגו' ועשה פסח לה' וגו'. לכאורה לא נודע מה בא הכתוב להשמיענו כי הלא הגר חייב בכל המצוות כישראל ומהיכא תיתי היה לומר לשנות מצוה זו מכל מצוות התורה שגר לא יאכל בו. ויבואר על פי משנת רבותינו ז"ל (בפסחים צ"ב.) וזה לשונה: גר שנתגייר בערב פסח בית שמאי אומרים טובל ואוכל … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:ט׳

א וידבר ה' וגו' לאמר דבר וגו' איש איש כי יהיה וגו'. ונודע אשר מלת לאמר מורה על הבנה להבין אשר לא כן גזירות המקום ונהפוך הוא כי דוקא איש היחיד נדחה מלהקריב בטומאה ואין ציבור נדחים ומועדו קאי דוקא על ציבור לבד ולא על יחיד. ובציבור דוקא טמאי מתים ולא זבין ומצורעין ויחיד נדחה … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:ח׳

א ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם. כלומר הנה ודאי יש בזה צו לצו מפי הקב"ה. רק שלא נאמרה בסיני כשאר כל התורה מפני שזכיתם אתם להיאמר על ידכם שמגלגלין זכות וכו' כמאמר חז"ל (ספרי מובא בילקוט רמז תשכ"א) וזהו אומרו מה יצוה ה' לכם. פירוש שלכם הוא שזכיתם אתם להיאמר על … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:ז׳

א ויאמרו האנשים וגו' אנחנו טמאים לנפש אדם. כלומר לנפש אדם לבד לא שאר טומאות ויש לנו ללמוד מפסוק וישלחו וגו' שיש לך שעה שטמא מת אינו משתלח ויכולין אנו לעשות הפסח. וגם למה נגרע לבלתי הקריב וגו' במועדו בתוך בני ישראל. פירוש אם משמעות במועדו אפילו בטומאה למה נגרע אנחנו מה שאנחנו יחידים לבדינו … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:ו׳

א ויהי אנשים אשר היו טמאים וגו' ויאמרו וגו' למה נגרע וגו' עד וידבר ה' אל משה וגו' דבר אל בני ישראל איש איש וגו'. כלומר דבר אליהם תיכף כל פרטי דיניו ולא תאמר אמתין עד עת בוא דברו במועדו ובזמנו, או לשתי שבתות קודם, כמו שהיה בפסח הזה, לא כן. כי זה דבר חדש … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:ד׳

א וידבר משה וגו' לעשות הפסח. וצייתו לו כל ישראל ויעשו את הפסח וגו' ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו בני ישראל. פירוש לפי שעיקר הצווי היה לשנותה להם בשעת מעשה בכדי שידעו אותו כולם ככל חקותיו וככל משפטיו. מעיד הכתוב שכן עשוהו בשלימות באופן היותר נאות בכל פרטיו ודקדוקיו ככל אשר צוה … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:ג׳

א בארבעה עשר יום וגו' ככל חקותיו וככל משפטיו תעשו אותו. כלומר לפי שחוקי הפסח ומשפטיו רבים הם ואי אפשר שיהא נחקק בלב כל ישראל כל דיניו ודקדוקיו מיום שמוע אותם בהר סיני על כן צריך לחזור להם ב' שבתות קודם, כל משפטיו שידעו אותו כל ישראל מקטנם ועד גדולם על בוריו. ומשה כן עשה, … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:ב׳

א ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. שבמועדו לכאורה מיותר כי תיכף אחר כך נאמר בארבעה עשר יום בחודש וגו' ואכן את זה אמר למשה כי לכאורה יקשה למה יזהירם על הפסח וכבר אמר להם זאת מימים ימימה ולזה אמר לו במועדו פירוש צווי הזאת הוא לפי שעתה מועדו הוא ועל כן אף שהם יודעים … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ט׳:א׳

א וידבר וגו' בשנה השנית לצאתם וגו' בחודש הראשון וגו'. צריך להבין מה שפרט כאן החודש אחר השנה מה שאין כן בשאר מקומות שחשב החודש תחילה כמו בתחילת ספר זה וכדומה. והנראה בהקדם לתרץ שארי הדקדוקים שראוי לדקדק כאן. הלא הם כתובים על ספר הרב הקדוש בעל אור החיים שלא אמר כאן דבר אל בני … להמשך קריאה

באר מים חיים, במדבר ח׳:י״ח

א ואקח את הלוים וגו' ואתנה וגו' לעבוד את עבודת וגו' באהל מועד וגו'. פירוש רק לזה לקחתי את הלוים תחת הבכורים לעבוד את העבודה ולשרת לאהרן ובניו. אבל לענין הקדושה הנה הבכורים עדיין בקדושתן הן עומדין אשר את בכור בניך תפדה ולא נתחללו בזה על הלוים כמדובר. הסבר על זכויות יוצרים באר מים חייםמקור: … להמשך קריאה

דילוג לתוכן