א אות תי"ו ב תוך כדי דיבור כדיבור דמי חוץ ממחרף ומגדף וע"ז וקדושין וגרושין בפרק יש נוחלין (ב"ב קכט, ב) דאמרינן התם הלכת' תוך כדי דיבור כדיבור דמי וכתבו התוספות בשם ר"ת דלכך אמר כדיבור דמי כדי שאלת תלמיד לרב היינו שלום עליך רבי. לפי שכשאדם עושה סחורה עם חבירו ויראה רבו או גדול … להמשך קריאה
א אות שי"ן ב שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין ויש בזה פלגותא איכא מ"ד אין מלמדין ואיכא מ"ד מלמדין אבל ג' כתובים הבאין כאחד ד"ה אין מלמדין והטעם רמ"ד בשני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין דמצי גמר חד מחברי' בבנין אב כלומר דלכתוב רחמנא חד מינייהו ולגמור אידך מיניה ומדאצטריך למכתב תרוייהו גלי לך … להמשך קריאה
א אות רי"ש ב ראיות ממקרא וממשנה מביא הראיה באחרונה מהמשנה וקשי' דה"ל להביא ראיה מהפסוק באחרונה הואיל והיא ראיה יותר חזק ויש לומר שכן מצינו דבר זה כתוב בתורה ושני בנביאים ומשולש בכתובים ושנוי במשנה. וא"ת והרי בקדושין (ו, א) על הראייה שהביא מיוד' שקורין לארוסה חרופה אחר שקדם ראיה מהפסוק אקשינן ויוד' ועוד … להמשך קריאה
א אות קו"ף ב קמא דע כי שלשה בבות דהיינו קמא מציעא בתרא כולם מסכתא אחת ונקרא מסכת נזיקין ונחלקת לשלשה בבות. ואע"ג דהסדר כולו נקרא נזיקין מכל מקום ההיא מסכתא נקרא ג"כ נזיקין דמצינו לפעמים הפרט נקרא בשם הכלל וכן סדר טהרות ומסכתא אחת מזה הסדר נקרא טהרות. וכן ז' כוכבי לכת והאחד מהן … להמשך קריאה
א אות צדי"ק ב צורבא מרבנן ולפעמים איתא ההוא מרבנן כל היכא דאמרי' צורבא מרבנן פי' בחור וההוא מרבנן ת"ח זקן. תעניות פ"ק (ד, א) גבי ההיא דאמרינן ההוא מרבנן דרתח אורייתא הוא דרתח ופירש"י ז"ל צורבא מרבנן בחור כמו ביעי דצירבן ביצה פרק יו"ט (ז, א). ת"ח זקן לא קרו ליה צורבא מרבנן אלא … להמשך קריאה
א אות פ"א ב פשיטא ולמה ז"ל הר"ש סודיל"ו לפעמים המקשן תחלה מקשה קושיית פשיטא ואחר שמשיב לו התרצן חוזר המקשן להקשות קושית למה ועל זה היה מקשה מורי וחמי הר"ר יצחק אבוה"ב ז"ל שהקושיא הזאת אינה קושיית משכיל שתחלה הקשה שאין צריך לאומרו והשיב שצריך לאומרו והיאך חוזר ומקשה שאינו אומר אמת. ותירוץ הוא … להמשך קריאה
א אות עיין ב על מה נחלקו דומי' דלא נחלקו כלומר כמו שבנושא שלא נחלקו התנאים הוא באופן זה במה נחלקו הוא באופן ההוא ולפעמים אין התלמוד אומר דבמה נחלקו הוא דומי' דלא נחלקו מפני שאין צריך לפרש. עיין בפ"ק די"ט (ביצה יד, א) מתני' ב"ש אומר תבלין נידוכין במדוך של עץ והמלה בפך של … להמשך קריאה
א אות סמ"ך ב סרס המקרא ודרשהו אין הפי' שהמקרא אינו כסדר אלא סירוס חס ושלום בודאי לא דבר רק במקרא רק שהוא רק ממנו להביא כסדר שהוא כתוב ואין לנו בו הבנה אלא כאלו היה מסורס אבל נאבדה החכמה ממנו להבין מליצת ורמיזת הפסוק שלפי המליצה והרמיזת הפסוק הוא כסדר וכבר הארכתי בענין הזה … להמשך קריאה
א אות נו"ן ב נהגו כפלוני לפעמים איתא הלכה כפלוני או מנהג' כפלוני או נהגו כפלוני. בתענית בריש ג' פרקים (כו, ב) מ"ד הלכה דרשינן לה בפירק'. מ"ד מנהג מדרש לא דרשינן כי אתו לקמן מורינן לה מ"ד נהגו העם אפילו ארויי לא מורינן להו ואי עביד לא מהדרינן להו: הסבר על זכויות יוצרים שני … להמשך קריאה
א אות מ"ם ב מקרא נדרש לפניו או לפני פניו פלוגת' היא בפרק במה מדליקין (שבת לב, ב) גבי בעון ביטול תורה בנים מתים וי"א בעון מזוזה ופלוגתייהו במקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו פי' קרא דלמען ירבו ימיכם וימי ביניכם נדרש לפניו ואקרא דלקמי' קא דמשתעי בד"ת דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ומ"ד בעון … להמשך קריאה
א אות הלמ"ד ב לאו שבכללות אין לוקין עליו איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי הא חדא לקי ואיכא דאמרי אפילו חדא לא לקי דהא לא מייחד ליה לאו מיוחד וכתב הליכות עולם וענין לאו שבכללות רבו בו הדיעות והמחוור שבכולן דלא מקרי לאו שבכללות אלא כגון שהוציא הכתוב הרבה דברים בשם אחד כגון לא … להמשך קריאה
א אות כ"ף ב כל תיבה זו דרכה לקבץ פרטים רבים ולפעמים נמצא שאינו מקבץ רק פרט אחד והטעם שאומר מלת כל על פרט אחד אין הכוונה שמלת כל היא על הפרט אחד אלא שמביא כלל ע"ד הקדמה להוציא תולדה על הפרט דוק ותשכח בפרק הזהב (ב"מ מז, ב) פיסק' משך ממנו פירות תנן ר"ש … להמשך קריאה
א אות יו"ד ב יתיב פלוני קמיה פלוני ז"ל הליכות עולם הא דאמרינן בכול' תלמוד' יתיב פלוני קמיה פלוני ויתיב וקאמר לא אמרינן הכי אלא במקום שחולק עליו או שהיה הוא האומר אבל אם לא אמר הוא כלום ולא נחלק עליו בכלום לא אמרינן הכי כן כתב הרשב"א ז"ל בחידושיו במסכת יבמות עכ"ל וכתב מהרי"ק … להמשך קריאה
א אות טי"ת ב טוב טעם ודעת למדני (תהלים קיט, סו). ע"ז התפלל דוד המלך ע"ה וכן בנו שהע"ה אמר (משלי טו, ב) לשון חכמים תטיב דעת על כן דע והאמין כי המשנה והתלמוד לשונם מדוקדק במאוד מאוד ואם יש יתור לשון או חסור או חליף לא דבר רק הוא ואם רק הוא מכם ומי … להמשך קריאה
א אות חי"ת ב חומר שעורים דע שהחומר היא מידה שנמקראת כור והכור הוא שני לתכים והלתך ט"ו סאין נמצ' החומר ל' סאין שהם עשרה איפות שהאיפה ג' סאין והחשבונות הנמשכות מאיפה סימנם גוד"ו וכתבתי לעיל באות ג' וכבר ידענו ג"כ מדברי רבותינו שמקום שיש בו חמשים אמה על חמשים אמה הוא בית סאה כלומר … להמשך קריאה
א אות זיי"ן ב זאת אומרת לעולם כשיש משנה או ברייתא ואומר התלמוד עליה זאת אומרת פירושו דבלאו המשנה או הברייתא ההיא לא שמעי' ההוא דינא דאי בלאו המשנה ההיא הוא פשוט מעצמו למה אצטריך למימר זאת אומרת ואין לומר דאע"ג דדינא פשיטא היא דאף מהברייתא או המשנה שמעינן נמי דינא הכי שאינו כן אלא … להמשך קריאה
א אות וי"ו ב וא"ו לפעמים נמצא וא"ו במקום או בין במקרא בין במשנה או ברייתא שנאמר איש אמו ואביו תראו ומקלל אביו ואמרו ר"ל אמו או אביו וכן במשנה ביבמות חלץ ועשה מאמר ר"ל חלץ או עשה מאמר וכן הרבה כיוצא בזה: ג וצריכא דאי אשמועינן כו' לפעמים המשנה היא מיותרת דמדין בבא קמא … להמשך קריאה
א אות ה"א ב המוציא מחבירו עליו הראיה ולפעמים אומר שודא דדיינו היכא דמספקא ליה לדיין אם הוא כמר ואם הוא כמר בפרק המוכר את הבית (ב"ב סב, ב) בההיא דאמרינן התם מצד ראשון ומצד ב' ומצד ג' חוץ ממצד רביעי דאמר רבא הלכת' דלא קני מצד ד' ולא אמרו דלא מבלע אבל מבלע קנה … להמשך קריאה
א אות דלי"ת ב דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן ר"ל ד"ת תורת משה קרויה תורה לפי שנתנה לדורות ושל נביאים לא מיקרי אלא דברי קבלה שקבלו מרוח הקודש כל נבואה ונבואה לפי צורך השעה והדור והמעשה והא דאמרינן ד"ת מד"ק לא ילפינן ה"מ עיקר הדין אבל גילוי מילתא בעלמא כלומר לגלות שהפסוק מיירי בהכי … להמשך קריאה
א אות גימ"ל ב גברא אגברא קא רמית דרך התלמוד כשמקשה מאמורא לאמורא א"ל גברא אגברא קא רמית ולפעמים אומר דברי הפלוני מימרא הוא ומימרא לפלוני לא ס"ל כי הא דאמרינן בחזקת הבתים (מז, ב) דאקשינן מרב ביבי דאמר רב נחמן לרב הונא דאמר תלויה וזבין זביניה וביני וא"ל דרב ביבי מימרא הוא ומימרא לרב … להמשך קריאה
א אות בי"ת ב ברבי כלהיכא דאתמר ברבי כמו ר' שמעון ברבי וכיוצא בו לשון גדולה וחשיבות הוא וכן פרש"י ז"ל בקדושין (כא, ב) גבי יודן ברבי. יודן היה שמו וגדול בדורו וכל היכא דקרי ברבי לשון חכמה וחריפה הוא ע"כ. וכ"כ גם כן בפרק כל הצלמים וזה דוקא כשמזכיר שם החכם ומוסיף עליו בכינוי … להמשך קריאה
א אות האל"ף ב כלל לשונות סוגיות זה הכלל חדל לספור כי אין מספר כי ים התלמוד עמוק מיני ים מ"מ אבאר מה שלמדתי מפי ספרים ומפי סופרים ולסדר ע"ד אלפ"א ביתא כפי אשר הורוני קדמונים: ג אין מוקדם ומאוחר בתורה בפרק קמא דפסחים דף ו' אית' דוקא בשתי פרשיות אבל בחד פרשא יש מוקדם … להמשך קריאה
א כלל ברייתות ברייתא דלא תני בי ר' חייא שבשת' היא לא תחובו מינה כי מדרש' הכלל הזה בסוף חולין (קמא, ב) גמר' הנוטל אם על הבנים וכתב רש"י ז"ל שאלו סדרו את הבריית' ודקדקו בדברי כל חכם לומר כמו שאמר אבל יש תנאים הרבה שמוסיפין על משנתם בדדמי והטעם שנמצא ברייתות משובשות מפני שכששומעין … להמשך קריאה
א כלל הא כסדרן. וענין הסדרן נקרא הא כי הא הוא לשון הנה והזמנה כמו הא לכם זרע והוא ענין מסודר: ב דרך המסדר ידוע הוא לכל שרב אשי סדר הגמרא כמו שהביאו התוס' בריש חולין ובשבת פ"ק ושאר דוכתי ז"ל רש"י ריש השוכר את הפועלים (פו, א) על הא דאמר רב אשי ורבינא סוף … להמשך קריאה
א כלל למד זה הוא כלל התרצן שדי לו בלימוד בעלמא לומר הכא במאי עסקינן ואין צריך אות או מופת וראיה לדבריו אי בעית אימא ואיבעית אימא לפעמים כשמביא תירוץ אומר ואב"א ולפעמים בשני התירוצים אומר אב"א ואב"א וכתב הר"ש סודילו ונראה כי כשאומר בתירוץ השני ואב"א שיותר טוב הוא התירוץ השני ויש דוחק מה … להמשך קריאה
א כלל אלף הוא ענין המקשן ובו יצדק שם אלף על שם אאלפך חכמה כי כל מקשה צריך להעמיק ביותר כי אין לו כח להקשות רק אחד שיעמיק ויכויח והמתרץ יכול לתרץ ולדחות בקל בלי הכרח ולומר הכא במאי עסקינן וכיוצא בזה מה שאין כן המקשה צריך מופת זהו אל"ף והוא אותיות פלא שהוא אות … להמשך קריאה