א גרסינן בפרק… ת"ר ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש יכול בתשעה ת"ל בערב… משתחשך ת"ל בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום… שכן הקודש אין לי אלא לפניו לאחריו מנין ת"ל מערב עד ערב… ת"ל תשבתו כל שביתה שאתה שובת אתה… תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר שני מלאכי השרת… לביתו אחד טוב ואחד רע … להמשך קריאה
א ונשאל מר רב האיי מצינו שאמרת בהא דאר"ח בר אבין רב מצלי של שבת בע"ש ור' יאשיה מצלי של מו"ש בשבת דסוף סוף ברכות ובקשות אינון כיון דצלי לי' כל דרמי עליה לשבת הכי אמר שמואל דאי מקדים תפלה אחרת של מו"ש אית לי' אבל הבדלה דמוכחא דבחול נוהלא וקדושה דשבת נמי לא [מיתאמרי] … להמשך קריאה
א מאי הוה עלה דתפילת שבת בע"ש ת"ש דרב איקלע לבי גניבא צלי של שבת בע"ש אתי ר' ירמי' בר אבא צלי אחוריה סיים רב ולא פסקי' לר' ירמי' אבא, ש"מ דכי אמרינן שאדם מתפלל בפלג האחרון, היכא דע"ש לא תימא כיון דעדיין חול מתפלל של חול וכבר יצא מערבית של שבת אלא ש"מ של … להמשך קריאה
א גרסינן בברכות פרק תפילת השחר תפילת המנחה עד הערב ר' יהודא אומר עד פלג המנחה א"ל רב חסדא לרב יצחק התם קאמר רב כהנא הלכה כרבי יהודא הואיל ותנן בבחירתא כוותי' הכא מאי אישתיק ולא א"ל ולא מידי א"ל רב חסדא נחזי אנן מדרב צלי של שבת בע"ש ש"מ הלכה כר' יהודא אדרבא מדרב … להמשך קריאה
א טומנין בשלחין ומטלטלין אותן בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן כיצד היא עושה נוטל את הכיסוי והן נופלת ר"א בן עזריה אומר קופה מטה על צדה ונוטל שמא יטול ואינו יכול להחזיר, וחכ"א נוטל ומחזיר, ואם לא כסהו מבעוד יום לא יכסנו משתחשך כסהו ונתגלה מותר לכסותו ממלא אדם את הקיתון ונותן תחת הכר או … להמשך קריאה
א במה טומנין ובמה אין טומנין, אין טומנין לא בגפת ולא במלח ולא בזבל ולא בסיד ולא בחול בין לחין בין יבשין, אין טומנין בגפת אוקימנא בגפת של שומשמין וכש"כ בגפת של זתים דמסיק נמי הבלא ולא בתבין ולא בזגין ולא במוכין ולא בעשבים בזמן שהן לחין אבל טומנין יבשין, טומנין בכסות ובפירות ובכנפי יונה … להמשך קריאה
א מעשה שעשו אנשי טברי' והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין אמרו להן חכמים בשבת כחמין שהוחמו בשבת ואסורין ברחיצה ובשתי', ביום טוב כחמין שהוחמו ביו"ט ואסורין ברחיצה ומותרין בשתי'. ואע"ג דאמר עולא הלכה כאנשי טברי' דחה רב נחמן ואמר כבר תברינהו אנשי טברי' לסלוניהו לומר שאין הלכה כמותן וקיי"ל דהלכתא כר"נ, איתמר … להמשך קריאה
א תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו, כופח שהסיקוהו בקש או בגבבא הרי היא ככירים בגפת או בעצים הרי היא כתנור, אוקמה אביי לא יסמוך ותני' כוותי' תנור שהסיקוהו בקש או בגבבא אין סומכין לו ואצ"ל בתוכו ואצ"ל על גביו ואצ"ל כשהסיקוהו בגפת או בעצם, כופח שהסיקוהו וכו', א"ל רב … להמשך קריאה
א וב"ה אומרים אף מחזירין אמר רב ששת לדברי האומר מחזירין, מחזירין אפי' בשבת, ואף ר' הושעי' סבר אפי' בשבת דא"ר הושעי' פעם אחת היינו עומדין לעילא מר' חייא רבא והעלינו לו קומקום חמין מדיוטא תחתונה לדיוטא העליונה ומזגנו לו את הכוס והחזרנוהו למקומו ולא אמר לנו דבר, א"ר זריקא א"ר אמי א"ר תדאי לא … להמשך קריאה
א וגאון אחר כתב הכי ועמדה דמתני' להחזיר תנן עכשיו, וכן מי שאומר כיון דלא איפשיט בהדי' להחזיר אשנויי לא סמכינן ומוקמינן למתני' לשהות, ויש מי שאומר הלכה להחזיר תנן ומסייעא מהא דא"ר יוחנן כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה חמין שלא הוחמו כל צרכן ותבשיל שלא בשיל כל צרכו, עקר לא יחזיר קסבר (ועוד) … להמשך קריאה
א וגאון אחרינא כתב הכי ודשאילתן תבשיל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי מהו להטמינו בגחלים מבעוד יום או להטמינו בכירה שאינה גרופה וקטומה, הכין איתחזאת לנא מילתא דכל היכא דבשיל לי' כמאכל ב"ד מותר להשהותה ע"ג כירה אעפ"י שאינו גרופה ואינו קטומה כדקתני אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום וכמה א"ר אלעזר … להמשך קריאה
א שאלה לגאון וששאלתם קדרות שטומנין אותן בחמין מע"ש ומכסין אותן בכסות הראוי כגון בלגופקרין ובסדינין ובשאר כסיות הראויות ומצמקות והולכת בלילי שבת כה"ג שרי או אסור, כאן ראינו שכל הטמנה ברמץ אסור מ"ט דבכל מקום אמרינן גזירה שמא יטמין ברמץ אלא רמץ אין לו היתר בשום אנפא בעולם, והא דתני' לא תמלא אשה קדרה … להמשך קריאה
א ת"ר שש תקיעות תוקעין ערב שבת תקיעה ראשונה לבטל מלאכה [לעם] שבשדות, שני' לבטל עיר וחניותיה, שלישית להדליק נר דברי ר' נתן, ר' יהודא הנשיא אומר שלישית לחלוץ תפילין, ושוהה כדי לצלות דג קטן או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ומריע ותוקע ושובת וכו', תני דבי שמואל שש תקיעות תוקעין ערב שבת תקיעה ראשונה … להמשך קריאה
א ת"ר בין השמשות מן היום ומן הלילה ספק כולו מן היום ספק כולו מן הלילה מטילין אותו לחומרא לשני ימים ואיזו ביה"ש משתשקע החמה וכל זמן שפני מזרח מאדימין הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון ביה"ש, הכסיף העליון והשוה לתחתון לילה דברי ר' יהודא, ר' נחמי' אומר כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל, ור' … להמשך קריאה
א ספק חשיכה ספק אינו חשיכה וכו' ומערבין וטומנין את החמין אוקימנא מערבין עירובי חצירות אבל לא עירובי תחומין, אמר רבא אמרו לו שנים צא וערב עלינו אחד עירב עליו מבעוד יום ואחד עירב עליו מבין השמשות זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משחשיכה [שניהם] … להמשך קריאה
א אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט וכו'. אין מדליקין בעטרן, מ"ט אמר רבה מפני שריחו נודף גזירה שמא יניחנה ויצא א"ל אביי ויצא, א"ל שאני אומר הדלקת נר בשבת חובה דאמר רב נחמן בר רב חסדא אמר רב הדלקת נר בשבת חובה רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית רשות ואני אומר מצוה, מאי מצוה דאמר רב … להמשך קריאה
א ובשאלה ששאלתם אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן ולא בכלך וכו' הלכה כמאן אי כת"ק או כחכמים או כר' טרפון כך ראינו שהלכה כחכמים כש"כ שקרובין דבריהם ודברי ת"ק להיות שוין דאמרינן חכמים היינו ת"ק, איכא בינייהו דרב ברונא אמר רב ולא מסיימי, אבל ר' טרפון פליגא כל תנאי עלי' ור' יוחנן [בן נורי] … להמשך קריאה
א תני רמי בר חמא פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן במקדש משום שנאמר להעלות נר תמיד הוא תני לה והוא אמר לה כדי שתהא שלהבת עולה מאליה ולא ע"י דבר אחר אמר רבא פשיטא נר חנוכה ונר ביתו, נר ביתו עדיף משום שלום ביתו, נר ביתו וקידוש היום נר ביתו … להמשך קריאה
א אמר רבא פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן מאי טעם לפי שהאור מסכסכת בהם שמנים שאמרי חכמים אין מדליקין בהן מאי טעם לפי שאין נמשכין אחר הפתילה, בעי מיני' אביי מרבה שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן מהו שיתן לתוכן שמן כל שהו וידליק מי גזרינן דילמא אתי לאידלוקי בעינייהו או לא, א"ל אין … להמשך קריאה
א במה מדליקין ובמה אין מדליקין, אין מדליקין לא בלכש ולא בחסן ולא בכלך, לכש שוכא דארזא, שוכא דארזא עץ בעלמא היא בעמרינתא דאית בה, ולא בחסן כיתנא דדייק ולא נפיץ, ולא בכלך אמר שמואל שאלתינהו לכל נחותי ימא ואמרו לי כולכא שמי', ר' יצחק בר זעירי אמר קושקרא שמי', ובלשון ערב א"ל לאסי"ן אלד"י … להמשך קריאה
א ושוין ב"ש וב"ה שטוענין בקורות בית הבד ובעיגולי הגת מאן תנא דכל מידי דאתי ממילא שפיר דמי א"ר יוסי ב"ר חנינא דבי ישמעאל הוא דתנן השום והבוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום ר' ישמעאל אומר יגמור משתחשך ר' עקיבא אומר לא יגמור ואיתמר עלה אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן בצריך דיכה כ"ע לא פליגו דאסור … להמשך קריאה
א ב"ש אומרים אין מוכרין לנכרי וכו' ת"ר לא ימכור אדם חפצו לגוי ולא ישאילנו ולא ילונו ולא ימשכנו ולא יתן לו במתנה אלא כדי שיגיע למקום קרוב, ובה"א עד שיגיע לבית הסמוך לחומה, ר' עקיבא אומר כדי שיצא מפתח ביתו, ר' יוסי ב"ר יהודא אומר הן הן דברי ב"ה ולא בא ר' עקיבא אלא … להמשך קריאה
א ת"ר פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה והיא מתמלאת והולכת כל היום כולו, ומניחין מוגמר תחת הכלים ומתגמרין והולכין כל השבת כולה ומניחין גפרית תחת הכלים ומתגפרין והולכין כל השבת כולה ומניחין קילור ע"ג העין ואיספלנית ע"ג מכה ומתרפאין והולכין כל השבת כולה, ואין נותנין חטים לתוך הריחיים של מים אלא כדי שיטחנו … להמשך קריאה
א ב"ש אומרים אין שורין דיו וסממנים וכרשינין אלא כדי שישורו מבעוד יום וב"ה מתירין, ב"ש אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיבהילו ולא את הצמר ליורה אלא כדי שיקלוט העין וב"ה מתירין. בש"א אין פורשין מצודות חיה ועופות ודגים אלא כדי שיצודו מבעוד יום וב"ה מתירין בש"א אין נותנין עורות … להמשך קריאה
א תנן בהאי פירקא לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא ולא הלבלר בקולמוסו, גרסינן בירושלמי ממה דתנינן מנחה ותני לה ר' חייא חשיכה הדא אמרה אפילו חשיכה דתנינן מנחה היא, תנא דבי שמואל ערב שבת עם חשיכה יוצא אדם בתפיליו מ"ט כיון דאמר רבה בר רב הונא חייב אדם למשמש בתפיליו כל … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק כל כתבי הקודש ת"ר שכח פת בתנור וקידש עליו היום מצילין מזון ג' סעודות ואומר לאחרים בואו והצילו לכם וכשהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין, ואע"ג דרדיית הפת חכמה היא ואינה מלאכה אפיה כמה דאפשר לשנויי משנינן, אמר רב חסדא לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנאמר והי' ביום הששי והכינו את … להמשך קריאה