א תנן בפרק בכל מערבין השולח עירובו ביד חרש שוטה או ביד מי שאינו מודה בעירוב אינו עירוב ואם אמר לאחר לקבלו הימנו ה"ז עירוב, השולח את עירובו ביד חרש ש"ו, אוקימנא בעירובי תחומין דאינון דאורייתא אבל בעירובי חצירות דאינון דרבנן ביד קטן הוי עירוב דקיי"ל כרב הונא דאמר קטן גובה את העירוב, ואם אמר … להמשך קריאה
א מתני' אם אינו מכיר או אינו בקי בהלכה, ואית דגרסי בהולכה, ואמר שביתתי במקומי זכה לו מקומו ויש לו אלפים אמה לכל רוח, עגולות דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס וחכ"א מרובעת כטבלא מרובעת כדי שיהי' נשכר את הזויות זהו שאמרו העני מערב ברגליו ר' מאיר אומר אין לנו אלא עני ר' יהודה אומר אחד … להמשך קריאה
א מתני' מי שבא בדרך והי' ירא שמא תחשך והי' מכיר אילן או גדר ואמר תהא שביתתי תחתיו לא אמר כלום שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו אלפים אמה ומעיקרו לביתו אלפים נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה, מאי לא אמר כלום רב אמר לא אמר כלום כל עיקר דאפילו לתחתיו של אילן לא … להמשך קריאה
א מתני' היו שנים מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה מביאין ואוכלין באמצע ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חבירו ואם היו שלשה והאמצעי מובלע ביניהם הוא מותר עמהן והן מותרין עמו ושנים החיצונים אסורין זה עם זה, א"ר שמעון למה הדבר דומה לג' חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות לרה"ר וערבו … להמשך קריאה
א וחכמים אומרים אין לו אלא ד' אמות הני ד' אמות היכין כתיבן כדתני שבו איש תחתיו כתחתיו, וכמה תחתיו גופו ג' אמות ואמה כדי פישוט ידיו ורגליו דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר ג' אמות גופו ואמה כדי לטול חפץ מתחת מראשותיו ומניח תחת מרגלותיו, ומתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו, מאי בינייהו איכא בינייהו … להמשך קריאה
א מתני' בור של יחיד כרגלי היחיד ושל אותה העיר כרגלי אנשי אותה העיר ושל עולי בבל כרגלי הממלא מי שהיו פירותיו בעיר אחרת וערבו בני אותה העיר לבוא אצלו לא יביאו לו מפירותיו ואם עירב הוא הרי פירותיו כמוהו תני' נהרות המושכין ומעיינות הנובעין הרי הן כרגלי כל אדם תני' אחריתא בור של שבטים … להמשך קריאה
א מתני' השואל כלי מחבירו מעיו"ט כרגלי השואל ביו"ט כרגלי המשאיל האשה ששאלה מחברתה תבלין מים ומלח לעיסתה הרי הן כרגלי שתיהן ר' יהודא פוטר במים מפני שאין בהם ממש, מעיו"ט כרגלי השואל פשיטא לא צריכא שלא מסרו לו אלא ביו"ט מסייע לי' לר' יוחנן דאמר ר"י השואל כלי מחברו מעיו"ט אע"פ שלא נתנו לו … להמשך קריאה
א תנן בפרק משילין הבהמה והכלים כרגלי הבעלים המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי הוא כרגליו כלים המיוחדין לאחד מן האחין שבבית הרי הן כרגליו ושאינן מיוחדין למקום שכלן הולכין, המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי הוא כרגליו אוקימנא בשני רועים דלא קנה אחד ולפיכך הרי הוא כרגליו אבל מסרה לרועה אחד הרי הוא כרגלי … להמשך קריאה
א ואשכחן בפסקא בהאי לישנא ועירובי תחומין ושתופי מבואות מערבין בין בפת בין בפירות ונשאל גאון בהאי ענינא אם אי אפשר לו בלא חביות או דילמא בכל מנא דבעי מנח לי' והשיב כך ראינו שכך היו רגילין להניח שתוף מבוי בחביות דתנן כיצד משתתפין בתחומין מניח את החביות וכיצד משתתפין במבוי מניח את החביות של … להמשך קריאה
א במסכת יו"ט פרק משילין ת"ר שנים ששאלו חלוק אחד זה לילך בו שחרית לביהמ"ד וזה לילך בו ערבית לביהכנ"ס זה עירב עליו לצפון וזה עירב עליו לדרום זה שעירב עליו לצפון מהלך לצפון כרגלי מי שעירב עליו לדרום וזה שעירב עליו לדרום מהלך לדרום כרגלי מי שעירב עליו לצפון ואם מיצעו את התחום ה"ז … להמשך קריאה
א וענין עירובי תחומין כך היא דינא, כל אדם שדר בעיר יכול לילך בשבת או ביו"ט מעבור העיר כגון שיש לה בית או נפש או גשר שיש בהן בית דירה או כל דומיהן ונקרא על שם אותה העיר מחשבין אותה שתהא ישיבתה מיושבת עד אותה העיבור היוצא ולכך נקרא עיבורה של עיר שעושין אותה כמין … להמשך קריאה
א אמר רב יהודה אמר שמואל חפצי גוי אין קונין שביתה והשואל חפץ מן הגוי ביו"ט הרי הוא כרגלי השואל ור' חייא בר אבין א"ר יוחנן חפצי גוי קונין שביתה גזירה דגוי אטו בעלים דישראל הנהו דיכרי דאתו למברכתא ביו"ט פי' מברכתא שם הכפר והביאו שם הגויים אילים בשוק להמכר ביו"ט שרא להו רבא לבני … להמשך קריאה
א מתני' מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי ר' יוחנן בן נורי כלומר שקונה שביתה במקומו ואפי' הי' ישן בעת שנכנסה השבת כדרך שקונה שביתה מי שהוא ניעור ואומר כאן תהא שביתתי, וחכ"א אין לו אלא ד"א בלבד כלומר כיון שהי' ישן ולא קנה שביתה אין לו … להמשך קריאה
א מתני' מי שישן בדרך ועמד והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר יכנס אמר ר' יהודה מעשה ונכנס ר' טרפון בלא מתכוין ופי' ר"ח ז"ל הכי כיון שהי' בדעתו בתחלה לילך לזו העיר אעפ"י שעכשיו לא הוזכר כלום אמר ר' יהודה דינו כדין מי … להמשך קריאה
א מתני' מי שיצא ברשות ואמרו לו כבר נעשה מעשה יש לו אלפים אמה לכל רוח ואם הי' בתוך התחום כאלו לא יצא שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן, מאי קאמר אמר רבה ה"ק אם הי' בתוך התחום שלו כאילו לא יצא מביתו דמי, פשיטא מהו דתימא הואיל ועקר עקר קמ"ל. רב שימי בר חייא אמר … להמשך קריאה
א נחמיה ברי' דרב הונא בר חינלאי משכתיה שמעתא בשבת ושגג ונפיק חוץ לתחום א"ל רב חסדא לרב נחמן, נחמיה תלמידך שרוי בצער אמר לו עשה לו מחיצה של בנ"א ויכנס שנמצא כאילו הוא בתוך דיר או בתוך סהר שמותר להלך בו וקיי"ל שמחיצה שנעשית בשבת הויא מחיצה ורב נחמן כשמעתי' דשבת בבקעה, ודוקא שיצא … להמשך קריאה
א והאי דקאמרינן לעיל דספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו ע"י עירוב וכמו תירוץ רב ספרא משום דהוי כרשות והוי כשנים שדרין ברשות אחד שצריכין עירוב אבל בזמן דליכא עירוב אסור לטלטל מזו לזו, אבל לצאת מזו לזו איכא למ"ד דבזמן שקשורות יוצאין מזו לזו ואפי' בלא עירוב, כי גופו של אדם לצאת מרשות … להמשך קריאה
א מהאי עובדא דר"ג שמעינן דספינה שנכנסה בתוך התחום מבעוד יום מותר לצאת ממנה בשבת, מיהו איצטריכנן לברורי דאי לא אפשר לי' למיפק אלא דרך דיוטא אסור לפי שאסור לשוט במים בין בשבת בין ביו"ט כדתנן בפרק משילין ולא רוכבין ע"ג בהמה ולא שטין ע"פ המים, וכן נמי איצטריך לן לפרושי דאי הוי ספינה מהלכת … להמשך קריאה
א פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשכה אמרו לו לר"ג מהו לנו לירד אמר להן מותר שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך בתחום, תנא שפופרת הי' לו לר"ג שהי' מביט וצופה אלפים אמה ביבשה וכנגדן אלפים אמה בים, פי' כעין שפופרת עשויה מנחשת היתה לו לר"ג ושיער בה אלפים אמה ביבשה והיתה אצלו לשער בה … להמשך קריאה
א אמר לי' רב נחמן בר יצחק לר' חייא בר אבין, לרב חסדא ורבה בר רב הונא דאמרי עושה מקום ד' וממלא ואע"ג דליכא משפת מים עשרה טפחים שופכים דידה להיכא שדי להו וכ"ת דשדי להו באותו מקום מאיסי להו מיא, א"ל שדי להו על דופני הספינה שהיא בכלל רה"י ואע"ג דמכחו קא אזלי בכרמלית, … להמשך קריאה
א ואשכחן בפסוקות הכי שאילו מקמי רב יהודאי גאון לשון הים הנכנס בישוב ויבשה מכאן ומכאן פחות מאלפים אמה מהו להפליג בו בשבת ואמר אסור, תוב שאילי מקמי' ספינה שנכנסה לנמל והיתה בתוך התחום מבעוד יום מהו לירד הימנו בשבת ואמר מותר, ותו שאילו מקמי' ספינה שבאה מחוץ לתחום בשבת בני העיר מהו לעלות בה … להמשך קריאה
א הוליכהו לעיר אחרת ונתנהו בדיר או בסהר וכו', מתני' כדכתיבנן לעיל, אמר רב הלכה כר"ג דאמר מהלך את כולה בדיר או בסהר ובספינה. ושמואל אמר הלכה כר"ג בספינה אבל לא בדיר ולא בסהר דכ"ע מיהת הלכה כר"ג בספינה מ"ט רבה אמר הואיל ושבת באויר מחיצות מבעוד יום ור' זירא אמר הואיל וספינה נוטלתו מתחילת … להמשך קריאה
א אמר רב פפא פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו אפי' במזיד לא הפסידו את מקומן מ"ט אנוסין נינהו כיון דלאו בני דעת נינהו ואף לא דבר שהולך ברגליו אנוסין נינהו בין בהוצאה בין בחזירה ואוקימנא בגמרא כתנאי, אמר רב נחמן אמר שמואל הי' מהלך בבקעה ואינו יודע תחום שבת, ואית דגרסי שבת בבקעה ואינו יודע … להמשך קריאה
א תנן מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה אין לו אלא ד' אמות, פי' כיון שהוציאוהו גוים חוץ לתחום במקום שהניחוהו שם אין לזוז משם אלא בד' אמות דיהבו לי' רבנן, החזירוהו כאילו לא יצא, הוליכוהו לעיר אחרת ונתנוהו בדיר או בסהר ר"ג ור' אלעזר אומרים מהלך את כולה, ר' יהושע ור"ע אומרים אין לו … להמשך קריאה
א באנו לפרש ענין העירוב, העירובין חלוקין הכא לארבעה ענינים, האחד עירובי תחומין, והשני שתופי מבואות, והשלישי ערובי חצרות, והרביעי ערובי תבשילין, ואיכא נמי בכלל ערובי חצרות ושתופי מבואות עירוב העיר כולה בזמן שהיא מגופפת ומערבין כלהון כחדא והרי אנו מפרשין כל אחד ואחד במקומו, תחלה אצטרוכינן לברורי דאע"ג דערובי חצרות דרבנן [אבל] ערובי תחומין … להמשך קריאה
א ת"ר הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים, הדודאים נתנו ריח אלו הבחורים שלא טעמו טעם חטא ועל פתחינו כל מגדים אלו הבעולות שמונעת לבעליהן פתחיהן פי' שמגידות כשהן בפתחי נדה פתחיהן לבעליהן, פי' שמצניעות ואוגדות אותן, חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך אמרה כנסת ישראל אני גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עלי … להמשך קריאה