א דין גיגית מלאה ענבים בעוטי' ויש הרבה יין צלול בגיגית ושוהא שם שבוע או יותר מותר ליקח בשבת מן היין שבגיגית אעפ"י שכל שעה יוצא מתוך הענבים השחוקו' כיון שמערב שבת היה שם כבר הרבה יין צלול ואותו שיוצא בשבת כל זמן שיוצא מעט מעט ומתערב ומתבטל ביין שכבר יצא ולא היה מעולם בעין … להמשך קריאה
א ודין שדה באריסות או כרם או תנור פירשתי שלהי פ"ק דע"ז. הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות … להמשך קריאה
א ואם ישר' שכר לגוי לבנות ביתו בקבלנות אסור לבנות בשבת. ולא דמי. לעבדן וכלים לכובס נכרי דמותר שהן תלוש אבל בית שמחובר לעורות אסור. כדפסי' בירושלמי פ"ק דע"ז ופ"ק דשבת כר' שמעון בן אליעזר דאסר מחובר. וכדמוכח בתוספת' דע"ז. ולתקן האבנים או לתקן הקורות והנסרים דזהו תלוש מותר לתקנן לגוי רחוק ממקום חומה ומקום … להמשך קריאה
א ואין משלחין איגרות ביד גוי מערב שבת כיון שיודע שנושאן הגוי בשבת אבל אם קיצץ לו מעות מותר. דגוי אדעת' דנפשיה קעביד. אבל עבדו שכירו אינו כן. אם הדליק הנר או עשה האש בשביל ישר' תנן פ' כל כתבי לא ישתמש ישר' לאורו ואעפ"י שקצץ ושכרו לכך. לפי שגוף ישר' נהנה מגוף מלאכת שבת … להמשך קריאה
א דין שמותר לתת בגדיו לנכרי בערב שבת בקיבולת. אע"פ שיודע שהגוי מתקנו בשבת כגון שהגוי מתקנו בביתו. כדתנן עורות לעבדן וכלים לכובס נכרי ב"ה מתירין עם השמש. ואסור לומר לגוי מערב שבת תעשה האש או הדלק הנר בשבת. אבל מותר לומר לו לאחר השבת מדוע לא עשית כך בשבת שעברה אעפ"י שיודע שעל ידי … להמשך קריאה
א דין אסור לתת חטין לתוך ריחים מבערב שבת אלא כדי שיטחנו מבעוד יום. משום דמשמעת קול והשומע סבור שנותן החטי' שם. אבל מותר לתת גחלים מערב שבת לתוך כלי מנוקב עשוי מבריחי ברזל ומתחממין שם בשבת. וגם מותר להשאיל לגוי מערב שבת קרדומו ואתו ומחבתו אעפ"י שהגוי עשה בהן מלאכה בשבת כב"ה דלית להו … להמשך קריאה
א דין מורסן לצורך פרתו או תרנגולין שאסור לתת מים בסובין בשבת. כר' דאסר בפ' בתר' וסתם מתניתי' ר' דאין שורין [דיו] וסמנין כותי'. והיכא שנתן המים מבעוד יום מותר להוליך מקל פעם אחת שתי ופעם אחת ערב כדי שיהו המים והמורסן מעורבן יחד. וא"ר יהודה מנערן בכלי. ינענע הכלי היטב כדי שיתערבו יחד כדאי' … להמשך קריאה
א דין שאסור לקרות לאור הנר שבשבת אלא א"כ קורא אחר עמו. ובמקום אחד. אבל לקרות בשני מקומות. אפי' בספר אחד אסור ובליל כיפור מותר לקרות כל אחד לבדו לומר סליחו' לאור הנר אף ביחידי. וכן מנהג. משום שהוא יום כפרה וסליחה. ואימת יום הכפורי' עליו ונזכר ולא יטה את הנר. וגם צורך שעה להרבות … להמשך קריאה
א דין סותר להרג בשבת כינה שקורין פוייל ששורצת מבשר אדם ורגילה להיות בראש. דב'ה מתירין. ורבא מקטע להו. אבל פוצא (המקפת) [הקופצת] לכאן ולכאן אסור להורגה כמו אילי' ותחשי' דמשכן ואסור לצוד אותה וללוקחה. אבל בשעה שהיא על בשרו ועוקצת אותו מותר ללוקחה ולהשליכה דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ואסור. והכא משום צערא שרו … להמשך קריאה
א דין אשה נדה ורגילה לתת בחול בנד כגון סינר מאחוריה סמוך לבשרה שיפול דם נידותה שם ולא יטנפו שאר בגדיה. וקושרתו ברצועות או בחוט משיחה לפניהן אסור ללובשו בשבת כדי להוציאו לבוש בכרמלית דמשוי הוא. ולא דמי לסינר שתיקן עזרא וסינר דפי המצניע דשרי. דהתם היה כעין לפניה ולאחריה בגד עד למטה לארץ: הסבר … להמשך קריאה
א וערב שבת עם חשיכה צריך למשמש בבגדיו כדתני חנניה. אם יהיה סכינו עליו או מחט תחובה בבגדו או מעות בכיסו ושמא ישכחם ועתה יסלקם מפני השבת: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות … להמשך קריאה
א והלכה למעשה צריך אדם להתנאות לפני בוראו בשעה שמתפלל ולהתעטף בטליתו ולחגור רצועתו אעפ"י שיש לו מכנסיים שעתה אין לבו רואה את הערוה: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה
א דין סעודה גדולה כגון של חופ'. או רוב בני אדם האוכלים יחד אסור להתחיל מז' שעות ואילך דהיינו חצי שעה לפני מנחה גדולה. ואם התחיל אפילו לאחר מנחה זו אין מפסיק עד הערב שיוכל להתפלל תפילת המנחה ביום. אבל סעודה קטנה אינו אסור להתחיל עד יבא מנחה קטנה דהיינו ט' שעות ומחצ'. ואם התחיל … להמשך קריאה
א והא לן סדר הלכות שבת: ב כאשר פי' ר' ברוך בר יצחק בספר התרומה בדרך קצרה: ג ת"ר ארבע רשויות לשבת רשות היחיד ורשות הרבים כרמלית ומקום פטור. איזהו רשות היחיד חריץ עמוק עשרה ורוחב ארבעה או גדר גבוה עשרה ורוחב ארבעה. וכ"ש היקף מחיצה שמקיף ד' טפחים. איזהו רשות הרבים סרטיא פלטיא. מבואות … להמשך קריאה
א קנה.ומי שצריך לעשות מלאכה במוצאי שבת קודם שיתפלל צריך לברך ברוך המבדיל בין קודש לחול ואחר כך עושה מלאכה. דא"ר אלעזר בן אנטיגנוס משום ר' אלעזר בר ינאי אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם (שיתפלל) [שיבדיל]. וכי מבדיל מזכיר אזכרת השם ומלכות בד'א קודם שיתפלל. אבל לאחר שהתפלל כיון שהבדיל בתפילה אינו צריך לברך … להמשך קריאה
א קנד.ובגמר' דארץ ישראל מתני א"ר לוי במוצאי שבת זימן הקב"ה לאדם הראשון שני רעפים והקישם זה בזה ויצא אור ובירך עליו בורא מאורי האש: א' שמואל לפיכך מברכין עליה במוצאי שבת שהיא תחילת ברייתו. ורב הונא בשם רבא. ור' אבהו בשם ר' יוחנן אמרי אף במוצאי יום הכיפורים מברכין עליו מפני שכבר שבתה האור … להמשך קריאה
א קנג.ואסור לו לטעום כלום קודם שיבדיל. ואם שכח וטעם מבדיל. [דאמר רבא הלכתא טעם מבדיל ואם לא הבדיל במוצו"ש מבדיל] למחר ויום שני ושלישי כל היום. והוא שלא טעם. דאמרי בני ר' חייא מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולה. ועד כמה. א"ר זירא עד רביעי בשבת. כי הא דיתיב ר' … להמשך קריאה
א קנב.ור"ת או' שאין מקדשין בפת כלל. דהא אמרי' בערבי פסחים שאין מבדילין על הפת. וכ"ש שאין מקדישין דלא גרע קידוש מהבדלה דאמרינ' התם. זימנא חדא איקלע אמימר לאתר[ין] ולא הוה לן חמרא כו' ובת טוות. למחר אייתינן ליה חמרא ומבדיל. אלמא שהתענה ולא רצה להבדיל על הפת. וכ"ש לקידוש. ודלא כרב יהודאי גאון שפסק … להמשך קריאה
א קנא.ומה טעם מברכין על בשמים מפני שניטלה נשמה יתירה באדם ותהנה הנותרת מן הבשמים. ותתרווה ותתחזק בצירוף הברכות: והגאון רבינו שלמה בר' יצחק או' בשם ר' יעקב בר' יקר דטעם בשמים במוצאי שבתות. דכל יום השבת שבת אור של גהינם ולא הסריח כלום. ולאלתר כשיוצא שבת חוזר ושורף ומסריח. ולכך מריח בבשמים: ת'. ובמוצאי … להמשך קריאה
א קנ.וקודם שיטעום אומ'. אשבעית עלך פותה שר של שכחה שתסיר ממני לב טיפש ועל טוריא רמיא תפיל יתה בשם שמהתא קדישתא בשם ארמס ארימס ארמימס אנסיסיאל ופתחיאל. (בראשית ו׳:ח׳) ונח מצא חן בעיני ה'. (שמואל א י״ח:י״ד) ויהי דוד בכל דרכיו משכיל וה' עמו: ואו' (תחלים קכא) שיר המעלות אשא עיני אל ההרים וגו'. … להמשך קריאה
א קמט.ובמוצאי יום הכיפורים שחל להיות באמצע שבת לא אמרי' ויהי נועם. דלא אמרי' ויהי נועם אלא במוצאי שבת לחול. דאיכא שיתא יומי דחולא לקמיה. אבל איכא במיצעי יום טוב או יומא דכיפורי אפילו חל יום טוב בערב שבת ואיכא לקמיה חמשא יומי דחולי לא אמרי' ויהי נועם: בההיא אפוקי שבתא. מאי טעמא כיון דכת' … להמשך קריאה
א קמז.ואם טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת אם יש לו יין להבדיל עליו אינו חוזר. דתניא טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומר על הכוס. ואם אין לו יין חוזר ומתפלל: בעו מיניה מרב ששת טעה בזו ובזו מאי. אמר להם חוזר לראש. ואמר ליה רבינא לרבא הילכת' מאי. … להמשך קריאה
א קמו.וצריך להזכיר הבדלה בחונן הדעת. שכך שנינו מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושואלין גשמים בברכת השנים. והבדלה בחונן הדעת. גבורות מתוך שהיא שקולה בתחיית המתים. ושאלה מתוך שהיא פרנסה קבעוה בברכת פרנסה. והבדלה. מפני שהיא חכמה קבעוה בברכת חכמה. אי נמי מפני שהיא ברכה דחול קבעוה בתחילת ברכה דחול: אחר מוצאי שבח לחול. וכן … להמשך קריאה
א קמה.ולכך מאריכין בתפילה במוצאי שבת ואו' ויהי נועם וסדר קדושה ופסוקי נחמות לאחריהם מפני שביום השבת יוצאין פושעי ישראל מנהיגם ויש להם מנוחה בשבת. כדאמ' בפ"ר עקיבא. עד שישר' מסיימין אף תפילת המעריב. לכך מאריכין בתפילה שלא יחזרו מהרה לגהינם: ומצאתי בתשובות הגאונים: הא דאמור רבנן כל השותה מים בין השמשות כאילו גוזל את … להמשך קריאה
א קמד.הא לך סדר מוצאי שבתות: ב נמצא בספרי' הפנימי'. ת': מעשה בר' עקיבא שהיה מהלך בבית הקברות בדרך ופגע באדם אחד שהיה ערום ושחור כפחם והיה טעום משאוי גדול של קוצים על ראשו. כסבור עליו ר' עקיבא שהוא חי והיה רץ כסוס. גזר עליו ר' עקיבא והעמידו. א' לו מה לאותו האיש לעשות עבודה … להמשך קריאה
א קמג.ומאחרין תפילת ערבית כדי להוסיף מחול על הקודש. ועוד שלא יהא לבו של אדם נוקף להדליק. או להכניס או להוציא מפני נידנוד עבירה. בזמן שאין ג' כוכבים בינוניים נראים ברקיע. ואף ביום השבת שחל יום טוב אחריו מאחרין. וכן במוצאי יום טוב עצמו שצריך גם לו תוספת מן החול. ומשום מלאכה: ואיחור הפסקה זו … להמשך קריאה