א ר' זעורה בר אשי בר נדבה חברייה אמרין בש' ר' חננאל אם היתה דיו יוצא מן הנקבין פסול כיצד יעשה לוחכה בלשונו והיא עומדת פיר קודם שיכתוב וצריך לכתוב בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר נאה על גבי עורות צבאים ולהתנאות בו בכל יכלו דכתי' זה אלי ואנוהו דתניא בפ' ר' אליעזר אם לא הביא … להמשך קריאה
א אלא בלשון הקדש וכשהתירו יונית לא התירו אלא ספר תורה. ותפילין ומזוזות לדעת הכל אינן נכתבין אלא אשורית ובלשון הקדש אבל מגלה לדעת הכל אינה נכתבת אלא אשורי' אבל רבן שמעון בן גמליאל מתיר כתב יוני לכל והלכה כמותו ומותר לקרותה בלעז ללעוזות והיא שכתובה אשורית ולענין פסאקא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דתנן … להמשך קריאה
א רבה תניא נמי שיעור הגיליון מלמטה טפח מלמעלה שלש אצבעות ובין דף לדף כמלוא רוח שתי אצבעות: ובחומשין מלמטה שלש אצבעות מלמעלה שתי אצבעות ובין דף לדף כמלוא רווח גודלו ובין שיטה לשיטה כמלא שיטה ובין תיבה לתיבה כמלוא אות קטנה ובין אות לאות כמלוא חוט הסערה לא ימעט אדם את הכתב לא מפני … להמשך קריאה
א טעם מי שמוסיף ומר' אסף נמי כך פסק מ"ב שיטין ומר רב הילאי גאון מ"ב שיטין נמי אמר וכך אמר רבינו חננאל הרב הגדול דהוא בתרא ודייק ז"ל ומסורת בידינו להיות ארבעים ושנים שיטין ובחוקי הגויל לעיניין שיעור היריעות והדפין דוקא ורוחב השיטין וענייניה גרסינן בפרק הקומץ רבה (את המנחה) במסכת מנחות תנו רבנן … להמשך קריאה
א במספר ובשיעור כמדת הגויל בעביו ובחזקתו פעמים שהוא צריך להעבות את הכתב ופעמים שהוא צריך להמעיט את הכתב ולהדיקו כדי שיתבונן להיות הקיפו שלספר כארכו שאם הקפנו על הקיפו חוט הוה מדתו ששה טפחים ודבר זה מפורש בפרק השותפין דבבא בתרא תנו רבנן אין עושין ספר תורה לא ארכו יותר על הקיפו ולא הקיפו … להמשך קריאה
א קודם שיכתוב בהן ולא מיבעיא ספר תורה דבעי שירטוט אלא אפילו הכותב שלוש וארבע תיבות מן המקרא אסור לכתוב בלא שרטוט ובפ' קמא דגיטין גרסינן אמ' ר' יצחק שתים כותבין פיר' בלא שירטוט שלש אין כותבין במתניתא תנא שלש כותבין ארבע אין כותבין ומעשה דמר עוקבא דאמרינן שרטיט וכתב ליה אמרתי אשמרה דרכי וג' … להמשך קריאה
א הוצרכו להזכיר ספר תורה דאתי בקל וחומר אבל בבריתא דספרים תניא בהדיא אין כותבין ספרים לא על עור בהמה טמאה ולא על עור חיה טמאה ואין תופרין בגידן ולא בסערן אבל כותבין על עור בהמה טהורה ועל עור חיה טהורה וכותבין על עור נבלות וטרפות שאל אחד את ר' יהושע הגרסי וג' ראה היאך … להמשך קריאה
א שימושא רבה דספר תורה ב[ס]מ' רחמ'. הרוצה לעשות ספר תורה בכל חוקיו וככל משפטיו צריך ליקח עורות שלבהמה טהורה או נמי עורות חיה טהורה ואפילו [טריפ]ות שלהן אבל עורות שלבהמה טמאה ועורות שלחיה טמאה לא הוכשרו ולא מיבעיא ל[ספר תורה] ולא לתפילין ומזוזות אלא אפילו רצועות שלתפילין נמי צריכין עור בהמה טהורה דגרסינן בפרק … להמשך קריאה
א ומקבץ כל הלכותיו בראיות ברורות בכל ענייניו. ואם אינו יכול לכוין שיעוריו כי בודאי קשה הוא וצריך חכמה יתירה לפי שמצאתי מר רב קימוי ז"ל שכתב למקצת חכמים ששאלוהו בזה הדבר וכן השיב אותן בלשון הזה מה נעשה שאין בקי לעשות כן ארכו כהקיפו אל ירע לבכם על זאת כי אשר תבקשו הוא נפלא … להמשך קריאה
א מר הוא מתקריע וכן אמר רבנו עמרם בר [ששנה קלף לא בעי שר'] שאי אפשר לה לקבל שרטוט. הילכך הגויל שכותבין עליו ספר תורה הוא שכותבין עליו מזוזות ותפלין ובגמ' דבני מערבא במסכתא דמגלה גרסי' ר' זעורה בש' אמי בר חיננא [ככתב ספרים כן כתב תפילין ומזוזה] ועוד קימא לן מזוזה שבלת' עושין אותה … להמשך קריאה
א מצה שנקרא בטיית רק שאינו מעובד מאחד משלשה דברים הללו ומה מגלה אינה כשירה עד שתהא כתובה אשורית על העור והוא הגויל שפירשתי אותו ספר תורה האמור לא כל שכן שלא יוכשר לכתבו על אחת מן העורות השלשה שהיא מצה ו[חיפ]א ודפתרא לפיכך צריך אתה להיזהר מיכן ואילך שלא תסבור כי הקלף שאמרו רבותינו … להמשך קריאה
א שקולפין ממנו לשם תפילין שמענו שחוזרין ומעבדין אותו בעפצא ובלא ספק אי איפשר לו בלא מלח והוה ליה מליח וקמיח ועפיץ. ובמסכת גטין בפ' המביא תניא בעניין ההוא גברא דעל לבי כנישתא שקל ספר תורה יהב לה לדביתהו אמ' לה הא גיטיך אמ' רב יוסף למאי ניחוש ליה או משום מי מילין הא קימא … להמשך קריאה