גנזי מצרים, הלכות ספר תורה י״ד

א

מצה שנקרא בטיית רק שאינו מעובד מאחד משלשה דברים הללו ומה מגלה אינה כשירה עד שתהא כתובה אשורית על העור והוא הגויל שפירשתי אותו ספר תורה האמור לא כל שכן שלא יוכשר לכתבו על אחת מן העורות השלשה שהיא מצה ו[חיפ]א ודפתרא לפיכך צריך אתה להיזהר מיכן ואילך שלא תסבור כי הקלף שאמרו רבותינו הוא רק הנקרא מצה היא טעות גדולה והינו דתנן במסכת כלים העושה כיס מעור [ה]מצה ומן הנייר טמא שהמצה הינו רק וה[ניי]ר שעיבדו שלם בשלשה מינין הללו הוא הגויל ומצוה מן המובחר לספר תורה אם הניחו שלם וכתב עליו בכל חוקי הגויל ואם קלף ממנו הקלף שלו וכתב עליו ספר תורה בשעת הדחק בדאיעבד כשר הוא לקרות בו שמלאכתו פשוטה ולא הטריחו חכמים בשיעור והינו קלף שאמרנו בתלמודינו שאלו את רבי שיעור ספר תורה בכמה [א]מר להן בגויל ששה טפחים ובקלף איני יודע וכן מה שאמרו בתלמוד ארץ יש' ובקלפים לא נתנו חכמים שיעור פיר' דהוו להו קלישי ולא מצי הסופר לשער הקיפו כאורכו וכן לעניין הדפין במעוט וברוב כאשר אני עתיד לפרש לפנינו ומר רב מתתיה גא' ז"ל נמי פריש הכי אמר להן בגויל ששה טפחים בקלף איני יודע שהקלף דק הוא ואינו הווה ששה טפחים וכללו שלדבר הקלף שכותבין עליו פרשיות שלתפילין הוא שאמר עליו רבינו הקדוש בקלף איני יודע והוא שהתירו [חכמים] לכתוב עליו מגלה וספר תורה בשעת הדחק בזמן שאינו מוצא לכוין ולשער מלאכת הגויל שהיא קשה. אבל העור הנקרא רק ליכא למן דשרי למכתב עליו מילה כל שכן ספר תורה וכל ספר תורה ומגלה שתמצא כתובה על עור המצה שהוא רק אינן מוציאין מידי חובה ואסור לקרות בהן בצבור ושמא מעוטי תורה או נמי קראיין ועמי ארץ כתבו אותן. ואם תמצא לומר תלמיד חכמים כתב [או]תן שמא בטעות הורוהו ולא ידע מלאכת העור ופסולן והכשי[ר]ן שאין לנו לשנות ממה שלימדונו רבותינו ואפילו מזוזה נמי לא מיבעי למכתבה אלא דוכסוסטוס שלגויל והרי אתה מוצא המזוזות הישנות כולן על הגויל שחכמים ראשונים כתבו אותן כהוגן אבל האי עור מצה איני יודע לו הכשר לכלום לא לספר תורה ולא לתפילין ולא למזוזות ולא למגלה ולא יוכשרו אלא למכתב עליהו מכילתות וכתבים להתלמד בהן אבל דבר מצוה לא. ובהדיא שנינו אין בין ספרין לתפילין ומזוזות אלא שהספרין נכתבין בכל לשון ותפילין ומזוזות [אינן נכתבות אלא אשורית] ר' שב"ג אומר אף בספרין לא התירו שיכתבו אלא יונית ואם תאמר הר[י] הספרין [והתפילין והמזוזות] לא בעו שרטוט הרי לימדונו רבואתא טעמא דמילתא לפי שהתפילין נכתבין על קלף [דק מאוד] כדי שלא יהא כבד ואי משרטיט ליה

הסבר על זכויות יוצרים

גנזי מצרים, הלכות ספר תורה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן