בת עין

א ואתה תצוה את בני ישראל וגו' (כז כ). ולהבין למה לא כתיב ואתה צ"ו שהוא לשון אזהרה למשה שיצוה, אבל תצוה משמע שממילא יצוה ולא לשון אזהרה. ב הנה אמרו רז"ל (ברכות נה.) יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נברא העולם. ויש לפרש, כי העולם כולו נברא בצירופי אותיות רוחנים, כידוע שבכל נברא ונעשה … להמשך קריאה

א וידבר ה' כו' דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש וגו' (כה א – ב). להבין מאמר חז"ל (ברכות נה.) שאמר בצלאל למשה כלים שאני עושה להיכן אכניסם וכו'. וי"ל מה זו קושיא להיכן אכניסם, יהיו במקום שיתקנו אותם בבית האומנין עד שיבנה המשכן, ואח"כ יכניסם למשכן. ב הנה התחלת העבודה … להמשך קריאה

א דרושים לפרשת שקלים תמצא בהתחלת פרשת כי תשא הסבר על זכויות יוצרים בת עיןרשיון: CC-BY-NCמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

א ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וגו' (כא א). ותרגם אונקלוס, ואילין דיניא די תסדר קדמיהון. לפרש על דרך המוסר, הנה עיקר בריאת העולם היתה בראשית (בראשית א א), בשביל ישראל שנקראים ראשית (אותיות דר"ע אות ב), היינו שישראל עלה במחשבה תחלה (זח"ב קח:, ע' בר"ר א ד, ע' יונת אלם פ"א), במחשבה הקדומה שיברא … להמשך קריאה

א וישמע יתרו כו' אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים (יח א). פירש רש"י, שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. וקשה ממה דאיתא בגמרא (תנחומא תצא פ"ט) מאי דכתיב אשר קרך בדרך, שהקיר את בני ישראל כאדם שנכנס לאמבטי וכו'. וקשה לפי זה על פירוש רש"י שפירש שיתרו בא … להמשך קריאה

א ויהי בשלח פרעה את העם וגו' (יג יז). הנה בספר אור החיים דקדק על אות וא"ו של ו"לא נחם, שהוא לכאורה מיותר. ב וי"ל על דרך המוסר, הנה יש לאדם ב' בחינות קטנות, היינו קטנות א' כשהוא פחות מבן י"ג שנה ויום אחד, וקטנות ב' אחר שהגיע לי"ג שנה ויום א' אבל לא הגיע … להמשך קריאה

א ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה וגו' (י א). וי"ל לשון ב"א, ולא נאמר ל"ך אל פרעה. גם לפרש למה לא נאמר כאן הנבואה שיאמר משה לפרעה. גם להבין ענין מה שסרב משה מתחלה בשליחותו של מקום, ואמר (שמות ג יא) מי אנכי כי אלך אל פרעה. ולפרש כ"ז על דרך המוסר. ב … להמשך קריאה

א וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד"י ושמי ה' לא נודעתי להם (ו ב – ג). הנה עיקר השראת השכינה והתגלות האור מאתו ית"ש על האדם, הוא על ידי הנביא, ועל ידי לב נשבר, כמאמר הכתוב (ישעיה נז טו) מרום וקדוש אשכון את דכא … להמשך קריאה

א ואלה שמות בני ישראל וגו' (א א). הנה לכאורה ו' הנוספת במלת ו"אלה הוא מיותר. וגם שבהתחלת הספר היה שייך יותר לכתוב אלה בלא ו'. ב וידוע מאמרם ז"ל (זח"ב ד: ובהגהות מהרח"ו, ובמק"מ שם, יל"ר פ' שמות סי' ז), ואל"ה גימטריא מ"ב, לרמז ששם מ"ב ירד עם יעקב למצרים. והנה באמת לגדולי ישראל … להמשך קריאה

א ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה וגו' שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה וגו' (מז כח). פירש רש"י, למה פרשה זו סתומה, לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל כו'. הנה כבר דקדקנו בזה, שהסתומה היה צריך להיות אצל ויקרבו ימי ישראל למות, אבל לא אצל ויחי יעקב, שאז … להמשך קריאה

א ויגש אליו יהודה וגו' (מד יח). הנה השראת השכינה אינה אלא במקום נמוך, כמאמר חז"ל (ע' סוטה ה., זח"א רס:, ע' בר"ר צט א) לא השרה הקב"ה שכינתו על הר סיני אלא מפני שהוא נמוך וכו', פירוש שאין השכינה שורה אלא במקום הכנעה וענוה, כמאמר הכתוב (ישעיה נז טו) אשכון את דכא ושפל רוח … להמשך קריאה

א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם וגו' (מא א). בספר אור החיים דקדק, כיון שהוא התחלת הענין הוה ליה למכתב ויחלום פרעה וכו'. ולפרש זה על דרך המוסר, גם לפרש ענין שר המשקים ושר האופים, ולמה פתר יוסף לזה טוב ולהשני להיפך. ב הנה אמרו ז"ל (בר"ר כד ז) כלל גדול בתורה מצות עשה … להמשך קריאה

א הנה ענין החנוכה הוא בחינת תקון התוהו, וכמאמר הכתוב (בראשית א ב – ג) והארץ היתה תהו וגו' ויאמר אלהים יהי אור וגו', אור זה מרמז לאור של נר חנוכה, נר מצוה ותורה אור (משלי ו כג). ואעפ"י שבריאת העולם היתה בראש השנה, מכל מקום ידוע ששלימות הבריאה היתה אח"כ מעט מעט לכל עת … להמשך קריאה

א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען וגו' (לז א). הנה עיקר שלימות העבודה הוא להיות בבחינת חרות על הלוחות (שמות לב טז) אל תקרי חרות אלא חירות (עירובין נד.), להיות בבחינת עבדי הם (ויקרא כה נה) ולא עבדים לעבדים (ב"מ י.), היינו שלא להיות משועבד לבחינת גשמיות, לאהוב או להתירא מבחינת גשמיות, כגון … להמשך קריאה

א וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום וגו' (לב ג). יש לפרש הפסוק על דרך המוסר, הנה יעקב ועשו מרמזים לבחי' יצר הטוב ויצר הרע שיש באדם, ושרו של עשו הוא המקור של היצר הרע, היינו הבחינה שממנה מקבל היצר הרע תוספת כח ועוז, והוא בחינת גסות הרוח, ובחינה זו … להמשך קריאה

א ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה וגו' ויקח מאבני המקום וגו' ויחלם והנה סלם וגו' (כח י – יז). להבין זה על דרך המוסר, הנה אית יראה ואית יראה (ת"ז הקדמה ה:), פירוש שיש ב' מיני יראה, וכמאמר (ת"ז הקדמה יג.) בראשית ברא, בשביל ב' ראשית, שיש ב' בחינות יראה שנקראים ראשית, בשבילם נברא … להמשך קריאה

א ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק וגו' (בראשית כה יט). הנה כל מפרשי התורה כולם פרשו את הכתוב הזה בטוב טעם, וגם אני אענה חלקי לפי עניות דעתי על דרך המוסר. ב הנה עשו נקרא גדול ויעקב נקרא קטן כמאמר הכתוב (בראשית כז טו) ותקח רבקה וגו' עשו בנה הגד"ול וגו' … להמשך קריאה

א ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים וגו' (בראשית כג א). ונ"ל על דרך המוסר, הנה ידוע מאמר חז"ל (מדרש הנעלם בראשית, אותיות דר"ע אות ב') שעיקר בריאת העולם היה בשביל היראה כמאמר הכתוב בראשית, בשביל היראה שנקראת ראשית. על כן צריך האדם להשתדל להגיע למדה זו, בחינת היראה, להשלים רצון הבורא … להמשך קריאה

א וירא אליו ה' באלני ממרא והוא יושב פתח האהל (בראשית יח א). וצריך לדקדק למה העלים הכתוב שמו של אברהם, כמו שהקשו קושיא זו בכמה ספרי הצדיקים (כלי יקר). ב ונוכל לומר עד"ז, בהקדם לבאר ולתרץ על דאיתא במדרש (ע' דבש לפי' מע' הו' אות יב) וז"ל, אלהים הוא דין, וכשנתוסף אות ה"א ה"אלהים, … להמשך קריאה

א ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך (בראשית יב א). אמרו רז"ל (ברכות ז:) לא היה מי שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון. הענין הוא, שאברהם התחיל לקראו בשם אדון בחינת מלכות, שקבל אברהם עליו בחינת מלכותו ית', אבל לפני אברהם לא היה מי שיקראו אדון שיהיה … להמשך קריאה

א אלה תולדת נח נח איש צדיק כו' (בראשית ו ט). ובזוהר הקדוש (זח"א נח:) נח נח, נייחא בעלאה נייחא בתתאה. ב ולהבין זה, הנה כתוב (בראשית ו ה) כי רבה רעת האדם וגו' ונח מצא חן בעיני ה', ולפי משמעות לשון המקרא דהא בהא תליא, מחמת שרבה רעת האדם עי"ז ונח מצא חן. ואמרתי … להמשך קריאה

א בראשית ברא וגו' והארץ היתה תהו ובהו וגו' ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וגו' (בראשית א א – ג). לפרש על דרך המוסר השני מיני אור הנ"ל. וגם לפרש הצירוף של סיום התורה והתחלתה אותיות ל"ב. ב הנה עיקר בריאת העולם היתה בשביל ישראל ובשביל היראה שנקראים ראשית (אותיות דר"ע אות ב), היינו … להמשך קריאה