בת עין

א וידבר ה' וגו' דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך וגו' (ח ב). וי"ל מהו כפל הלשון דבר ואמרת, כמו שדקדק האור החיים. גם יש להבין פירוש רש"י על פסוק (ח ג) ויעש כן אהרן, להגיד שבחו של אהרן שלא שינה, ע"כ. שלכאורה אין זה שבח לאהרן מה שלא שינה מצווי הבורא ית'. ב ויתבאר … להמשך קריאה

א נשא את ראש בני גרשון גם הם וגומר למשפחתם (ד כב). הנה לכאורה יש לדקדק, למה שינה הכתוב בבני גרשון וכתב ג"ם ה"ם, שלא כתב כן בבני מררי (ד כט). ועכ"פ הול"ל בזה הלשון נשא גם את ראש בני גרשון, ומיותר תיבת ה"ם לכאורה. ב אך נוכל לומר שהתורה מרמזת לנו בכאן דרך עבודה. … להמשך קריאה

א ועתה אם שמוע וגו' והייתם לי סגולה מכל העמים וגו' (שמות יט ה). להבין הפסוק. גם להבין ענין שתי הלחם דעצרת שבאו חמץ (ויקרא כג יז). ב הנה אמרו חז"ל בשעה שעמדו ישראל על הר סיני נסרכה חכמתם של אומות העולם ונתנה לישראל. כי קודם שנתנה התורה לישראל היה אור קדוש חכמה נתפשט בין … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחודש השני וגו' (א א). והקשה בספר אור החיים בסדר הפסוק, שבהודעת המקום כתב כלל תחלה ואח"כ הפרט, ובהודעת הזמן כתב הפרט תחלה ואח"כ הכלל, ותירץ שם יעוין שם. ב וגם אני אענה חלקי בעז"ה מה שנראה לעניות דעתי בסדר הפסוק, הנה ידוע שעיקר ושורש … להמשך קריאה

א אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם וגו' והשיג לכם דיש וגו' (כו ג – ה). ויש לדקדק בכאן, א' אמרו ונתתי גשמיכם בעתם ולא אמר מטר, כמ"ש (דברים יא יד) ונתתי מטר ארצכם. וכן יש כתובים רבים בלשון מטר, וכאן שינה הכתוב לכתוב לשון גשמיכם. ב' מה זאת הברכה בגשם, … להמשך קריאה

א וספרת לך שבע וגו' והיו לך ימי שבע וגו' אם בחקתי וגו' (כה ח, כו ג). ויש לדקדק, שלכאורה תיבת ימ"י מיותר הוא. גם יש להבין בפסוק (כו מב – מג) וזכרתי את בריתי יעקב וגומר והארץ תעזב וגו', שלכאורה אין לו פירוש, שמשמע שמחמת וזכרתי את בריתי לכן והארץ תעזב וגו'. ב ולהבין … להמשך קריאה

א וידבר ה' וגו' דבר אל בני ישראל וגומר ושבתה הארץ שבת לה' שש שנים תזרע שדך וגו' (כה כה א – ג). ויש לדקדק למה הקדים הכתוב ושבתה הארץ קודם לשש שנים תזרע, איפכא הול"ל מתחילה שש שנים תזרע וגו' ואחר כך ושבתה הארץ וגו' שהיא השמיטה. ועוד יש להבין מ"ש רש"י (ויקרא כו … להמשך קריאה

א ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן וגו'. הנה הרב הקדוש מבארדיטשוב זללה"ה (קדושת לוי פ' אמור ד"ה או יבואר) פירש הכתוב על דרך שפירש בעל אור החיים, שפירש מלת אמור מלשון מעלה יעו"ש. ר"ל שהקב"ה חשש שכשיאמר להם כי קדוש הוא לאלקיו, שלא יהיה להם בחינת גסות ח"ו עבור זה, לכן … להמשך קריאה

א דרוש לימי הספירה ב וידבר ה' וגו' ואמרת אליהם קדשים תהיו וגו'. הנה אמרו חז"ל (אבות פ"ג מ"א) הסתכל בשלשה דברים וכו' דע מאין באת וכו'. הנה כל זה מרמז על ימים שבין פסח לעצרת, שהולכים ממדרגה למדרגה עד קבלת התורה, היינו שבשעת יציאת מצרים היתה התחלת התגלות הדעת, כמאמר חז"ל (ב"מ סא:) אני … להמשך קריאה

א דרוש לימי הספירה ב וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימתו וגו' (טז א). להבין ענין מיתת בני אהרן. הנה ידוע מאמר חז"ל (זח"ג דף נו:) שלא היה בכל ישראל צדיקים כמותם, והנה בשעת מתן תורה פסקה זוהמתן (שבת קמו.) וירדה משמים קדושה גדולה ויראה ופחד על כל, … להמשך קריאה

א זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וגו' והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע, ע"כ (יד ב – ג). וי"ל, דבתחילה כתיב והובא אל הכהן, ואחר כך כתיב ויצא הכהן. ועוד איך אפשר שיבא המצורע אל הכהן הלא המצורע משתלח חוץ לג' מחנות (פסחים סז. ע' רש"י … להמשך קריאה

א (מה שאמר הרב זצ"ל כשחל להיות בשבת זו) ב וידבר ה' אל משה לאמר זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (יד א – ג). להבין סדר אלה הפסוקים, וגם להבין ענין המאמר בהגדה מתחילה עובדי עבודת אלילים היו … להמשך קריאה

א וידבר וגו' אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא (יב ב). ויש לדקדק, שלכאורה תיבת תטמא הוא מיותר. ב ולהבין זה על דרך המוסר, על פי דאיתא בזוה"ק (זח"א ד.) עמא די חשוכא מהפכין לנהורא כו'. דהנה עיקר שעשוע דקוב"ה בצדיקים שמהפכים מדת הדין למדת הרחמים, היינו שבכל בחי' … להמשך קריאה

א ויהי ביום השמיני קרא משה וגו' (ט א). פירוש רש"י יום שבו הוקם המשכן וכו'. ויש לדייק, שלכאורה נראה כהתחלה באמצע הענין, והו"ל לכתוב פרשה זו בפרשה של בנין המשכן. ב ולהבין זה, נקדים תחלה להבין מה דאיתא בגמרא (מגילה י:) באותו יום היה שמחה להקב"ה כיום שנברא בו העולם, נאמר כאן (ויקרא ט … להמשך קריאה

א שיר השירים אשר לשלמה וגו' (שה"ש א א). ואמרו רז"ל (שהש"ר א יב) מלך שהשלום שלו. וצריך להבין מהו הענין השיר דוקא למלך שהשלום שלו, ובשעת הבנין בית המקדש. ב ומתחילה נקדים להבין מה היה דעת חירם מלך צור שעשה עצמו אלוה (זח"ג סא., ע' חולין פט.), ובדעתו היה כן באמת, ולכאורה קשה על … להמשך קריאה

א ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי מקץ שלשים שנה וגו' (שמות יב מ). הנה איתא בזוה"ק (זח"ב קפג:) מצה הוא מיכלא דאסוותא, משל וכו' ליכל ברא דמלכא אסוותא דא ולבתר ליכול כל מה דבעי. ב ולהבין זה, דהנה מצה נקראת לחם עוני (דברים טז ג), ועיקר לחם עוני … להמשך קריאה

א וידבר ה' וגו' צו את אהרן וגו' זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה וגו' (ו א – ב). ומסיים בסוף הענין דקרבנות (ז לח) ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם לה' במדבר סיני. ויש לדקדק, שלכאורה הוה ליה למיכתב במדבר סיני קודם להקריב, ולכתוב את בני ישראל במדבר סיני להקריב וגו'. … להמשך קריאה

א צו את אהרן וכו' זאת תורת העולה וכו' (ו ב). ויש לדקדק בזה למה לא כתב בלשון דבר אל אהרן. ב ויש לפרש על דרך זה, כי עיקר בריאת שמים וארץ היתה בשביל היראה (ז"ח בראשית ה:) שהוא בחינת דין (זח"ב צו., ע' זח"ב צב:), וזהו שעלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין אלא שראה … להמשך קריאה

א ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד וגו' (א א). ויש לדקדק שהיה לו לכתוב ויקרא ה' אל משה וידבר אליו (שיכתב השם אחר ויקרא ולא אחר וידבר). ועוד יש לדקדק במה שסיים ספר שמות בפסוק (שמות מ לח) כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל … להמשך קריאה

א החודש הזה לכם ראש חדשים וגו' (שמות יב ב). ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וגו' (במדבר ז א), ודרשו רז"ל (במ"ר יב ח) ביום שהוקם המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה. ויש לדקדק, היכן כתיב בקרא ישראל או חופה. ב ולהבין כל זה, נקדים תחלה, דאיתא בזוהר הקדוש (זח"ב קנז:) בשלשה דברים … להמשך קריאה

א ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו' (לה א). אלה פקודי המשכן משכן העדות וגו' (לח כא.). פירש רש"י, המשכן משכן שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין וגו'. ב ולהבין זה, הנה ידוע מאמר חז"ל (אותיות דר"ע אות ב) שעיקר בריאת העולם היתה בשביל היראה שנקראת ראשית. אמנם אי אפשר לבא ליראה … להמשך קריאה

א ויקהל משה וגו' אלה הדברים וגו' (לה א). וקושית אור החיים בזה, הלא אלה הדברים מרמזים לט"ל מלאכות שאסור לעשות אותם בשבת, ואיך יתכן בזה הלשון לעשו"ת אותם, אדרבא הלא אסור לעשותן בשבת. ב ואפשר לתרץ על דרך זה, כי מאמר הגמרא (שבת קיט:) על פסוק (ישעיה כו ב) ויבא גוי צדיק שומר אמונים, … להמשך קריאה

א דרושים לפרשת פרה תמצא בהתחלת פרשת חקת הסבר על זכויות יוצרים בת עיןרשיון: CC-BY-NCמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

א כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם כו' (שמות ל יב). ואיתא במדרש (יל"ש כי תשא פ' תז) ר' יודא ברבי נחמן אמר, כשכתב משה התורה נשתייר בקולמוס קימעה והעבירו על ראשו ומשם נעשו קרני הוד, ע"כ. ופירש בספר אור החיים זה המדרש על פי מאמר חז"ל (שהש"ר א ט) מה שעשתה חכמה עטרה … להמשך קריאה

א בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרונות דברי הימים וגו' (אסתר ו א). ואיתא בגמרא (מגילה טו:) שנת המלך, מלכו של עולם. ב ואפשר לומר בזה האופן על דרך המוסר והילוך לעבודת השי"ת, דהנה עיקר השגחת הבורא ברוך הוא רק לנמוכי הרוח, כמאמר הכתוב (תהלים לד יט) קרוב ה' לנשברי לב, … להמשך קריאה

א זכור את אשר עשה לך עמלק (דברים כה יז). לכאורה הוא שינוי בין הכתובים, שבזכירה זו כתיב מקודם הנעשה בו, היינו עש"ה ל"ך, ואח"כ העושה, ובזכירת מרים (דברים כד ט) כתיב מקודם העושה, היינו זכור את אשר עשה ה' אלהיך, ואח"כ הנעשה בו, היינו למרים. ב ונוכל לומר על דרך זה, דהנה איתא בגמרא … להמשך קריאה