ב"ח

א כתב הרמב"ם וכו'. בפ' ה' משאלה: ומ"ש והוא שיטעננו בדבר שהוא אמוד. ה"א בפרק הכונס (בבא קמא דף ס"ב) גבי ההוא גברא דבטש בכספתא ושדייה בנהרא וכו' ומביאו לעיל בסימן צ' סעיף י"ז ואין להקשות מאי שנא דכאן בעינן שיטעננו בדבר שהוא אמוד בו ולעיל בסימן הקודם במפקיד לא בעינן אלא שהנפקד לא יהא … להמשך קריאה

א כתב הרמב"ם אם באו עדים וכו'. משמע מדברי רבינו דהכי ס"ל מדלא כתב מאן דפליג עליה ולפעד"נ דהרי"ף חולק על זה שהרי בס"פ המפקיד כתב על הני עובדא דפ' הכותב למימרא דהלכ' רווחת היא ולית בה פלוגתא אלמא דאפילו האידנא דיינינן ליה הכי וטעמו דלאו דוקא קאמ' ידענא בר' מיאשא דלא אמיד דמשמע דתלי … להמשך קריאה

א לא אמרו היתומים וכו'. בפ' הכותב (כתובות דף פ"ה) ההוא גברא דאפקיד שב מרגניתא דציירי בסדינא בי ר' מיאשא ולא פקיד אתא לקמיה דרבי אמי א"ל חדא דידענא בר' מיאשא דלא אמיד ועוד הא קיהיב סימנא ולא אמרן אלא דלא רגיל דעייל ונפיק להתם אבל רגיל דעייל ונפיק להתם אימור אינש אחרינא אפקיד ואיהו … להמשך קריאה

א דלא מיבעיא אם העדים מכירין החפץ ורואין אותו עתה בידו אלא אפי' לא ראו וכו'. החילוק שכתב כאן בין כשאביהן מת לא מצאתיו מפורש אבל נראה שנלמד זה מהא דא"ל אביי לרבא פ' חזקת (בבא בתרא דף מ"ו) תא ואחוי לך רמאי דפומבדיתא מאי עבדי א"ל הב לי סרבלאי א"ל להד"ם הא אית לי … להמשך קריאה

א אבל אם עדים מעידין וכו'. כ"כ הרי"ף ס"פ המפקיד והרא"ש פ' חזקת (בדף קצ"ו ע"ג) וכ"כ לעיל ר"ס קל"ג דבדאיכא עדים וראה אינו נאמן לומר לקוח הוא בידי ודוקא שהעדים מעידים שבא לידו בתורת פקדון אבל מסרו לידו סתם יכול לומר בתורת מכר או מתנה נתנו לי ע"ש ס"ו: ומ"ש ולא מיבעיא אם הוא … להמשך קריאה

א ומ"ש ואפילו לא אמיד הנפקד וכו'. קאי ארישא בהפקיד שלא בעדים וכ"כ התוספות והרא"ש בפ' הכותב וטעמא דאימר מציאה אשכח א"נ מתנה נתנו לו והר"ן כתב דאיכא למימר נמי דלא הוי מפרסם נפשיה: ומ"ש ואפילו אם טוען הפקדתי בידך חטין וכו'. קאי אסיפא בהפקיד בעדים וה"א פ' האשה שלום בעובדא דשומשמין הביאו הרי"ף סוף … להמשך קריאה

א המפקיד אצל חבירו שלא בעדים וכו' אע"ג דדבר פשוט הוא כתבו רבינו להורות דה"ה נמי אי טעין לקוח הוא בידי או אתה נתתו לי במתנה נאמן בשבועת היסת אע"ג דאיכא סהדי שזה החפץ היה שלו דנאמן במגו דלהד"ם והאי או נתתו לי במתנה שכתב רבינו בסוף קאי נמי אתחלת דבריו כלומר בין שהפקיד בלא … להמשך קריאה

א כתב עוד הרמב"ם הביא המפקיד עדים שפשע וכו'. נראה דטעמו כיון דאינו נאמן לומר חנאי היה בינינו שלא אצטרך לשמרו כדרך השומרים ובשבועה אלא מטעם מגו דאי בעי טעין שמרתי כדרך השומרים ונאנסתי דפוטר עצמו בשבועה ה"נ בשטוען תנאי היה בינינו וכו' פוטר עצמו בשבועה א"כ עכשיו דאיכא עדים דפשע דלית ליה מגו שהרי … להמשך קריאה

א טען הנפקד תנאי היה בינינו וכו'. פי' מאחר שמודה הנפקד שנעשה שומר עליו אלא שהיה תנאי וכו' אם כן חייב הוא לישבע ש"ד כדין שומרין שלא שלח בו יד ושאינו ברשותו ומגלגלין עליו שהיה זה התנאי ביניהן וה' המגיד תמה על הרמב"ם ואמר שהרי דין זה כתב פ"ב משכירות טען שהפקיד אצלו וזה אומר … להמשך קריאה

א טען שהפקיד אצלו והנפקד אומר לא אמרתי אלא הנח לפניך וכו'. פי' דכיון דטען דלא נעשיתי שומר כלל אם כן לא נתחייב ש"ד אלא היסת שלא קבלו אלא כדרך שאמר ומגלגלין עליו שיכלול בשבועת היסת זו שלא שלח בו יד ושלא גרם לו שיהא חייב לשלם דאע"ג דא"ל הנח לפניך ולא נעשה שומר עליו … להמשך קריאה

א וכתב עוד הרמב"ם וכו' כיצד ק' כורין וכו'. מלשונו משמע דאע"פ דהפירות שהוא מודה בהן הן בעין חייב ש"ד ואינו כמו הילך וכמ"ש ה' המגיד שם ומביאו ב"י ומבואר כך ספ"ג דטוען שכתב מנה וכלי יש לי בידך אין לך בידי אלא כלי והילך ה' ז פטור וכו' אלמא דאף בכלי שהוא פקדון אם … להמשך קריאה

א ומ"ש ומיהו וכו' נתבאר בסוף סימן הקודם: ומ"ש אפי' הפקיד אצלו בשטר וכו' בפרק המוכר את הבית בעיא דאיפשיטא והרי"ף הביאה סוף פרק המפקיד: ומ"ש ששבועה זו ש"ד היא. כ"כ הרי"ף לשם והרמב"ם לשם ודלא כמ"ש התוספות בפרק המוכר את הבית דשבועה זו מדרבנן ונתקנה קודם שבועת היסת והגהת אשר"י לשם מייתי לה לפסק … להמשך קריאה

א אין חילוק וכו' ופי' הרמב"ם וכו'. בפ"ב משכירות דאל"כ קשה יהא נאמן במגו או ניליף מהכא דלא נימא מגו בעלמא וכה"ג פי' התוספות רפ"ק דמציעא (דף ג') על מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע וכו' דהקושיא היא יהא נאמן במגו דאי בעי כופר הכל או ניליף מהכא דלא נימא מגו בעלמא אך … להמשך קריאה

א כתב הרמב"ם וכו' ע"ל בסימן פ"ת סעיף ז' ובמ"ש לשם בס"ד: ומ"ש דא"צ הודאה במקצת. כ"פ הרי"ף בס"פ הגוזל כר' חייא בר יוסף וליתא לדרמי בר חמא מיהו בתוס' ע"ש ר"ת איתא דדוקא בטענת אונסין מתחייב בפקדון בלא הודאה במקצת דאין כאן חזקה דאין אדם מעיז כי בטענת אונס מעיז ומעיז כיון שאין חבירו … להמשך קריאה

א ומ"ש אמר בב"ד הריני משלם וכו'. כך פי' הרא"ש דכל הני אמר הריני משלם דבשמעתין לא מצי הדר ביה דאי מצי הדר ביה לא הוה אמרינן דבדיבורא מקני ליה כפילא כיון דלא סמכה דעתיה עד שישלם אלא ודאי כיון דאמר בפני ב"ד הריני משלם הוי כפסק דין ולא מצי הדר ביה וכו' וכ"כ בנ"י … להמשך קריאה

א אמר איני משלם וכו' כל הסוגיא ר"פ המפקיד (בבא מציעא דף ל"ד) ובספרים שלנו בעיא אחרת שילם לבנים מהו ופירשה רש"י בשמתו הבעלים ואח"כ נגנבה ואמר השומר לבנים הריני משלם או שילם מהו וכתב ה"ה ספ"ח משאלה ע"ש הרשב"א דנראה מתוך פי' רש"י שאם נגנבה בחיי האב ושילם שומר לבניו דפשיטא שזכה בכפל עכ"ל: … להמשך קריאה

א טען שנגנב אבל אמר אני רוצה לשלם או אפילו אמר פשעתי בשמירתו והריני משלם ושילם ואח"כ נמצא הגנב אע"פ שלא נשבע עדיין שאינו ברשותו או נשבע שאינו ברשותו אף על פי שעדיין לא שילם ואח"כ נמצא הגנב משלם הכפל לנפקד. כך הוא בנוסחאות המדוייקות ובסוף ספרי רבי' איכא כאן השמטה וט"ס הוא וכל זה … להמשך קריאה

א ומ"ש והרמב"ם חילק וכו'. רפ"ו משאלה וכ"כ בסמ"ג שכך הורו הגאונים וכתב ה' המגיד חילוק הזה שכתב רבינו אע"פ שלא נתבאר בגמ' נראה נכון דודאי כל זמן שהדבר אינו שוה למה יחשד הלה וכו' עכ"ל ולי נראה דנתבאר חילוק זה בגמרא פ' אלו מציאות דפריך תלמודא אהא דקאמר שמואל המוצא תפילין שם דמיהן ומניחן … להמשך קריאה

א טען הנפקד וכו'. בפ' המפקיד (בבא מציעא דף ל"ד) א"ר הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו מ"ט חיישינן שמא עיניו נתן בה ופרש"י אמתני' קאי אע"פ שהוא משלם כדקתני שילם ולא רצה לישבע משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו עכ"ל והרי"ף גורס א"ר הונא אמר הריני משלם משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו וכו' וכ"כ הסמ"ג … להמשך קריאה

א ומ"ש ואם נשבע קודם שהוכר הגנב אם ש"ח הוא עומד בשבועה ואם ירצה יטרח וכו'. איכא למידק מאי אתא לאשמועינן דאם ירצה יטרח לא הוה ליה לומר אלא עומד הוא בשבועה וא"צ להעמידו לדין וי"ל דה"ק רצה עומד בשבועה ואינו מבטל מצות השבת אבדה שכבר נפטר ממנו בשבועה ולא קרינן ביה השתא דמצוה הוא … להמשך קריאה

א נגנב באונס כגון בלסטים מזויין וכו'. בפרק הגוזל עצים (סוף בבא קמא דף ק"ח) פליגי בה אביי ורבא ופסק כרבא ומ"ש בלסטים מזויין כך פירש"י משום דבש"ש נמי קאמר ואי בגנב מאי עושה דין דקאמר אש"ש הלא חייב לשלומי אלא בלסטים מזויין קאמר דש"ש נמי פטור ואפ"ה עושה עמו דין אבל בש"ח אפילו גנב … להמשך קריאה

א ואם אחר שנשבע וכו' אע"פ שלא שלח בו יד תחלה וכן אם שלח בו יד תחלה וכו'. בפרק הגוזל עצים (בבא קמא דף ק"ז) פליגי בה אמוראי רב חייא בר יוסף קאמר דאינו חייב בטוען טענת גנב כפל וד' וה' אא"כ דשלח בה יד קודם שבועה כגון שעשה בה מלאכתו ויליף לה מדכתיב ונקרב … להמשך קריאה

א ומ"ש ופר"י וכו'. כ"כ התוספות בפ"ק דמציעא (דף ו') בשינויא בתרא וכ"כ בהגהת אשיר"י לשם וראייתם מדאיסי הא יש רואה יביא ראיה ויפטר דמשמע דלגמרי מיפטר ואפילו שבועה אין צריך: ומ"ש אבל בירושלמי יש וכו'. הביאוהו הרי"ף והרא"ש פרק המפקיד והפירוש שכתב רבינו הוא מהרא"ש ולהירושלמי צ"ל דההיא דאיסי אינו אלא לאורויי דיוקא דאם … להמשך קריאה

א ואם אין עדים מצויין. פ"ק דמציעא (דף ו') אמר רב ששת ג' שבועות משביעין אותו שבועה שלא פשעתי בה שבועה שלא שלחתי בה יד שבועה שאינה ברשותי והטעם דאי נשבע שלא פשע איכא למימר דילמא שלח בה יד דחייב אע"פ שלא פשע ובנשבע ג"כ שלא שלח בה יד אכתי דילמא ברשותו היא ובאמת נשבע … להמשך קריאה

א וכתב הרמ"ה וכו'. איכא לתמוה היאך פוטרו משבועת שומרין במגו דאם כן עקרת לשבועת שומרין מן התורה היכא דאיכא מגו וזו לא שמענו ותו דלקמן ריש סי' רצ"ו כתב רבינו ע"ש הרמב"ם דלא אמרינן מגו לפטרו מן השבועה והרב המגיד כתב דכך הוא דעת הרמ"ה ומביאו ב"י לשם ואף להרא"ש דאמר מגו לפטרו משבועה … להמשך קריאה

א תבעו הפקדון וכפר בו מיד נעשה גזלן וכו'. פי' מיד אע"ג דלא נשבע וכדמסיק כשיש עדים שבשעה שכפר בו היה ברשותו וכו' דהוחזק כפרן על פי עדים ויש לו דין גזלן ופסול לעדות ולשבועה וה"א פרק קמא דמציעא (דף ה'): הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה