א בן שמכר כתובת אמו כו' עובדא דההוא גברא סוף פרק מי שהיה נשוי (סוף דף צ"ח) וכתבו התוס' בשם ר"ת דהא דאמרינן מה שאירש מאבא מכור לך לא אמר כלום דה"ל דבר שלא בא לעולם ה"מ כי אמר סתם מה שאירש מאבא מכור לך אבל אם אמר שדה זו שאירש קנה וכו' כ"כ הרא"ש … להמשך קריאה
א המוכר ש"ח וכו' יכול למחול לעצמו וכו' בפרק הכותב (סוף כתובות דף פ"ה) וכתבו התוס' וא"ת ומה מרויח היורש הלא חייב לשלם דמי שטרא מעליא מדיני דגרמי י"ל דנפקא מינה דהיורש קטן כמו הפעוטות דמתנתן מתנה ולא חייב מדינא דגרמי ולר"י נראה דמרויח שא"צ לשלם מדינא דגרמי אלא הדמים שנתן על הכתובה לא כל … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם המוחלת כתובתה וכולי או דברי תימה וכו' סוף פרק שבעה עשר מה' אישות וכתב בכסף משנה מ"ש או דברי תימה יש ללמוד כן מדאמרי' בס"פ החובל אמתני' דקרע את כסותי שבר את כדי יש לאו שהוא כהן ויש הן שהוא כלאו עכ"ל וע"ל סימן ק"ד בתשובת הרא"ש דהיכא דכבר הכריזו ב"ד על … להמשך קריאה
א המוכרת כתובתה וכו' מימרא דרבא ס"פ נערה (כתובות ד' נ"ג) לגבי כתובת בנין דכרין דאף ע"ג דמכרה כתובתה לא פקעה זכותה ולא מיבעיא מכרה לאחרים אלא אפי' מכרה לבעלים וס"ל לרבינו דכ"ש שלא הפסידה שום דבר מתנאי כתובה דהא בכתובת בנין דכרין היכא דמכרה כתובתה לבעלה איכא סברא דפקעה זכותה טפי שלא יירשו בניה … להמשך קריאה
א ואם אמרה שנפרעת אחר שמכרה נאמנת במגו וכו' כ"כ הרא"ש בפרק הכותב (דף קמ"א סוף ע"ב) והטעם דכי היכי דאם תמחול משלמת כל הדמים של הכתובה ללקוחות הכי נמי כשאמרה שנפרעת אחר שמכרה חייבת לשלם כל הדמים שהרי כך הפסידה ללקוחות וכיון דקי"ל דהמוכר ש"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול א"כ כי אמרה נמי שנפרעת … להמשך קריאה
א ומ"ש רבינו לעיל בסי' צ"ח דאם היא חיה לא יתנו ללקוחות כלום אא"כ תשבע היא שלא נפרעת אעפ"י דלשם כשפטרה משבועה קאמר מ"מ צריך לומר דהך בבא מיירי בדלא פטרה משבועה כדפרישית לעיל ס"ג ותדע דאי איתא דמיירי אפילו פטרה משבועה נמי צריכה לישבע א"כ ק' לאיזה צורך כתב רבינו כאן דמיירי בדלא פטרה … להמשך קריאה
א יכולה אשה וכולי עד אבל אם היא חיה צריכה לישבע שלא נפרעת כבר כתבתי דבגרושה אעפ"י דאינה צריכה לישבע על אתפסת צררי בטענת שמא אפ"ה צריכה לישבע מספק שמא תפסה משלו כשטוען אישתבע לי כמ"ש לעיל סוף סי' צ"ז ע"ש ולכן כתב רבינו כאן דאם היא חיה צריכה לישבע שלא נפרעת דלא מיבעיא אם … להמשך קריאה
א וששאלת על קרקע וכולי תשובה מרמה עשו וכו' פי' הבאים מצד היתומים רימו את האשה ואנסוה עד שמחלה להם הכתובה דכיון דכבר הכריזו עליה הב"ד היה להם לפרסם המחילה מיד וכיון שלא עשו כן אין ספק שהיה שם שחוק או היתול או הטעו את העדים וכמ"ש הרמב"ם והביאו רבי' בסי' שאחר זה ע"ש: הסבר … להמשך קריאה
א ומ"ש וה"ר יונה כתב וכו' עד זכה המשלח ביתרון איכא לתמוה דמשמע דזכה ביתרון אפי' מכר שוה מנה במאתים והא ליתא שהרי הרא"ש בפרק אלמנה כתב וז"ל וה"ר יונה כתב דאם הותיר השליח דינו כאיניש דעלמא שמוכר את שלו וזכה המשלח ביתרון עכ"ל אלמא דלא עדיף ממוכר את שלו דקי"ל פחות משתות הוי מחילה … להמשך קריאה
א והיכא שטעו בפחות משתות וכו' ומה שקשה על דברי רבינו בזה כתבתי יישובו בח"מ סי' ק"ט ס"י בס"ד וכן מה שקשה על מ"ש רבי' בשם רבי' האי היכא דטעה הלוקח דגם בזה המקח בטל בכל שהוא ולה"ר יונה קיים המקח וכו' מפורש בח"מ יישבו לשם במ"ש בס"ד ועיין עוד לשם בסי' קפ"ב ס"ט ובסי' … להמשך קריאה
א ומ"ש בבוקר בשעת הכנסת פועלים כו' פי' כשהפועלים נאספים לילך לשדה כל אחד למלאכתו זהו נקרא הכנסת פועלים וכשהן נפרדין זה מזה בערב וכ"א שב לביתו זהו נקרא הוצאת הפועלים ובח"מ סי' ק"ט הנוסחא במקצת ספרים איפכא בבוקר בשעת הוצאת הפועלים וכו' וכך הוא העיקר דבבוקר כשיצאו למלאכתן יאמר להן זילו סיירו לה ניהלי … להמשך קריאה
א בית דין שמוכרין כו' כל זה כתוב בח"מ סימן ק"ג ובסימן ק"ט: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות … להמשך קריאה
א היתה כתובתה ד' מאות כו' שהמכר בטל שחשוב כמעביר על דבריו וכולי מפורש בפרק אלמנה ניזונית דחשוב כמעביר על דבריו לפי דלא ניחא ליה דליפשו שטרא עילויה כי צריך הוא למכור חצי הבית כור לאיש א' ויהא עליו ב' שטרות וה"ה נמי הכא גבי אלמנה זו שהיה לה למכור בעד ד' מנה במקום א' … להמשך קריאה
א היתה כתובתה מאתים וכו' משנה שם וע"פ דברי התוס' ומביאו ב"י וכתב ב"י ומ"ש רבי' והיא רוצה לקיים המקח תימא דכיון דטעמו הוי כאילו כיונה לקנות הקרקע א"כ אפי' אינו רוצה לקיים המקח נמי וצ"ע ולפעד"נ דרבי' נמשך אחר תקנת הרא"ש שהביא בח"מ סימן רכ"ז דבאונאת מטלטלין יותר על שתות ובקרקע עד פלג ופלג … להמשך קריאה
א ומ"ש ויש צד אחר וכו' ואם תפרש למזונות יטרפנו ב"ח וכו' וא"ת ומה היא חוששת שיטרפנו ב"ח הלא האחריות הוא על היתומים וי"ל דחוששת שיבא לטרוף מקמי שתקבל המעות מן הלוקח ואכתי קשה הלא אם הב"ח יטרוף מן הלוקח תחזור האשה ותטרוף מן הב"ח דכתובה קדמה ויש לומר דיחזור הלוקח ויטרוף מן האשה והב"ח … להמשך קריאה
א ועצה טובה היא לה וכו' עד ותטרוף מהלקוחות שקנו מבעלה כו' הקשו התו' (בדף צ"ו בד"ה) ורבי יוסי וכו' אין זו אונאה ושקר שתאמר הכל מכרתי למזונות שהרי גם לכתובה מכרה וי"ל כיון שמן הדין גם מזונות ה"ל לטרוף ממשעבדי אלא תקנת חכמים היא דלא טרפה לפי שאין קצובין והכא לעולם ה"ל ללקוחות לאסוקי … להמשך קריאה
א ואם מכרה בלא ב"ד הדיוטות וכו' והרמב"ם כתב גבי מוכרת למזונות שקיים ונשבעת שלא זלזלה בספרי הרמב"ם שבידינו בפי"ח דאישות כתב בסתם וכשיבואו היורשים להשביע אותה נשבעת ורבינו מפרש דלא איירי בשבועת האלמנה אלא שבועה אחרת שלא זלזלה וסובר דה"ה לענין כתובה כן הדין דמכרן קיים ונשבעת שלא זלזלה ומ"ה לא הביא רבי' כאן … להמשך קריאה
א ומ"ש שלא בהכרזה אע"ג דב"ד שמכרו צריכין הכרזה היינו משום דאי טעו פסידא דיתמי הוא אבל אלמנה אי טעתה פסידא דידה היא לא איכפת לן כ"כ המרדכי ומביאו ב"י אבל הרא"ש (בדף קמ"ד ע"ג) הקשה ואמר והאי טעמא ליתא דא"כ אפי' שליח ימכור בלא הכרזה ופי' ה"ר יונה שהקילו על האלמנה שתמכור בלא הכרזה … להמשך קריאה
א אלמנה בין מן הנישואין בין מן האירוסין וכו' משנה פרק אלמנה ניזונית פליגי בה ר"ש וחכמים והלכה כחכמים דאפי' מן האירוסין לא אטרחוה רבנן למכור בב"ד משום חינא ופירש"י שיהא בעליהן לחן בעיניהן ולא ימנעו הנשים מלישא לאנשים ואף ע"ג דבזמן האירוסין לא נפיש חן דידה כיון שלא היתה לה חיבת ביאה ולא ירע … להמשך קריאה
א הערב לאשה בכתובתה וכולי בסוף בתרא מ"ט מצוה הוא דעבד ולאו מידי חסריה וכתב בהגהות מרדכי דגיטין וז"ל ב' טעמי' קאמר חדא דמצוה קעביד ועוד דלאו מידי חסריה ופעמים אתה מוצא זה בלא זה כגון שנעשה ערב לאשה לנצ"ב בשעת נישואין דחסרה ממונא אבל מצוה קעביד ואי נעשה ערב לאחר הנישואין מן הכתובה ובקנין … להמשך קריאה
א ולכאורה יראה וכו' אבל הרמ"ה כתב דאין שומעין לו כך הוא הנוסחא בספרים ישנים המדוייקים וכ"כ ב"י אבל לא כפירושו שהבין דרבינו חולק על דברי הרמ"ה דלרבינו הוי טעמא מפני תקנת ב"ח דאיכא נעילת דלת ולהרמ"ה הוי טעמא משום דהאי כדיניה והאי כדיניה ושוב השיב על דברי רבי' ע"ש ויש להקשות על פירושו דנעילת … להמשך קריאה
א ומ"ש אפילו ע"י שומא דליכא למימר מאן שם לך וכו' נראה דרצונו לומר דמאן שם לך דקאמר תלמודא אמרי' לה אפי' היו ג' הדיוטות ששמוה והחזיקוה בה אינה חזקה דיושבי קרנות הן ומאן שם לך היינו לומר מי החזיקך באלו הנכסים וכמ"ש התוס' והרא"ש פרק אלמנה ניזונת והבאתיו לעיל בסי' צ"ג סעיף ט"ז: הסבר … להמשך קריאה
א ומ"ש ינתנו לב"ח ואפי' הוא מאוחר ותדחה האשה וכ"כ הרי"ף והרא"ש והרמב"ם ומיהו במרדכי לשם בשם ראבי"ה פסק ע"פ קבלתו שחולקין במטלטלין והאריך ע"ש וצ"ע דלקמן סוף סימן קי"ג משמע כמו שכתב רבינו ע"ש ה"ר יצחק קרקושא דהאשה קודמת לבת דלתקנת הגאונים חזר דין מטלטלין כאילו היה קרקע ובקרקע אם זמן הכתובה קדים האשה … להמשך קריאה
א מי שמת ואלמנתו באה לגבות וכו' בפ' הכותב (כתובות דף פ"ז) האי מאן דאיכא עליה כתובת אשה וב"ח ואית ליה ארעא ואית ליה זוזי לבעל חוב מסלקינן לה בארעא האי כי דיניה והאי כי דיניה ואי ליכא אלא חד ארעא ולא חזיא אלא לחד לבעל חוב יהבינן ליה לאשה לא יהבינן לה מאי טעמא … להמשך קריאה
א כתב הרא"ש ס"פ הנושא הא דקתני יורשין מזכירין כתובתה עד כ"ה שנה אוקימנא בפרק הנשבעין כשנשבעה ומתה דאין אדם מוריש שבועה לבניו וכ"כ רבינו לעיל סי' צ"ו וכתב המרדכי פי' ראב"ן דלאו דוקא בבית אביה דלאו בביתא תליא מילתא אלא כל זמן שאין לה מזונות גובה עד כ"ה שנים ואפי' נשאת נשבעת מדלא מפליג … להמשך קריאה
א ומ"ש ואם שתקה יותר מכ"ה שנים מחלה כתב ב"י דט"ס הוא וצריך להגיה ואם שתקו יותר מכ"ה שנים מחלו עכ"ל ויש ליישב הנוסחא דבתחלה כתב בשתקה כ"ה שנים אחר מיתת בעלה ולא תבעה מחלה ואם תבעה תוך כ"ה שנים מונין לה עשרים וחמשה שנים מיום שתבעה ואין מצרפים השנים שקודם התביעה עם השנים שאחר … להמשך קריאה