א ואם אין כתובה בידה ובאה לגבות בתנאי ב"ד כגון במקום שאין כותבין אם נותנין לה מזונות בבית בעלה גובה לעולם ואם נותנין לה מזונות בבית אביה וכו' כך צריך להיות וברוב ספרי רבינו השמיט הסופר בבא ראשונה: ומ"ש רבי' כגון במקום שאין כותבין טעמו דאילו במקום שכותבין טענינן ליורשים דאתפסה צררי ופרע לה סמוך … להמשך קריאה
א ואפי' עברה עליה שמיטה וכו' בפ' שני דגיטין (דף יח) איתמר מאימתי כתובתה משמטת רב אמר משתפגום ותזקוף ושמואל אמר פגמה אעפ"י שלא זקפה זקפה אעפ"י שלא פגמה ופירש"י מאימתי תהא כתובה כשאר ש"ח ומשמטתה שביעית משתפגום שתפרע קצת דגליא דעתה דעומדת ליגוש דליפרע ותזקוף עליו המותר במלוה דנפקא ליה משם כתובה ומעשה ב"ד … להמשך קריאה
א ומ"ש ואפי' לאחר שתינשא ונשבעה אע"פ שהיא נשואה כלומר אבל אינה נודרת כשהיא נשואה דהבעל יפר לה כדאיתא בפ' השולח ומביאו ב"י וכדלעיל בסימן צ"ו. ואיכא לתמוה על מ"ש בעה"ת והעיטור דאינה נאמנת בשבועה לאחר שנשאת שכתבו כנגד הגמרא ונראה ליישב דס"ל דדוקא היכא דהאשה תפסה מטלטלין תחת ידיה ולא הוציאם מתחת ידיה ליד … להמשך קריאה
א אלמנה כל זמן ששטר כתובתה בידה גובה כתובתה לעולם כו' הכי אסיקנא ס"פ הנושא דלא פליגי ר"מ וחכמים במשנה אלא כשאין כתובתה בידה התם הוא דאמרינן דמחלה בכ"ה שנה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אבל כששטר כתובה בידה הכל מודים דגובה כתובתה לעולם וכו': הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה
א הוציאה גט וכתובה ועידי מיתה וכו' גובה בגט עיקר כתובה וכו' פי' כיון דבמקום שאין כותבין אינה גובה בגט אלא משום דהטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום אין שייך לומר כן אלא בעיקר כתובה שיש לה בתנאי ב"ד ולא יכול לומר פרעתי כשאין בידו שובר אבל בכתובה כל מה שכתב בה וכמו שנתבאר … להמשך קריאה
א הוציאה כתובה ושני גיטין שהחזירה ולא כתב לה כתובה פי' זמן הכתובה הוא קודם לזמן גט ראשון וכן פירש"י ומשמע דאם זמן הכתובה אחר זמן גט ראשון אם הוא במקום שאין כותבין כתובה גובה בגט כתובה אחת ובכתובה גובה השנייה אבל אם אין בידה כתובה כלל אלא ב' גיטין במקום שאין כותבין אינה גובה … להמשך קריאה
א ומ"ש הוציאה ב' כתובות וגט אחד וכו' כך הוא בספרי רבינו המדוייקים שכתב לה ב' כתובות זו אחר זו אינה גובה אלא אחת מהן ואיזה מהן גובה אם סכום שתיהן שוות אינה גובה אלא אחרונה שבטל הראשונה כשכתב לה האחרונה וכו' והא בגמרא ס"פ הכותב ובפרק נערה שנתפתתה (כתובות דף מד) ע"ש: הסבר על … להמשך קריאה
א הוציאה ב' גיטין וב' כתובות וכולי משנה סוף הכותב וז"ל רש"י בספרים המדוייקים וזמן כתובה ראשונה קודם לזמן גט ראשון וזמן כתובה שנייה קודם לזמן גט שני גובה ב' כתובות שהרי גירשה והחזירה וכתב לה כתובה שנייה אבל קדמו ב' הכתובות לגט הראשון לא שהרי כשהחזירה לא כתב לה ותנן בסיפא ב' כתובות וגט … להמשך קריאה
א ואם הוא במקום שאין רשאי לשהות גט מפני הסכנה וכו' הקשה ב"י דכתב כנגד הגמ' דמוקמינן למתני' דבדאיכא סכנה גביא הכל בדאיכא עידי גירושין ואי ליכא עידי גירושין לא גביא אפי' מן הסכנה ואילך עד כאן לשונו ויש ליישב דברי רבי' שהם על פי דברי התוס' בד"ה הוציאה גט וז"ל רשב"ג אומר מן הסכנה … להמשך קריאה
א ואם הוציאה כתובה בלא גט וכו' והוא במקום שאין כותבין וכו' הכי איתא בגמ' כמו שהביא ב"י וקצת קשה לשון רבי' שאמר והוא במקום שאין כותבין דלשון זה משמע דוקא במקום שאין כותבין והא ליתא דהא ודאי במקום שכותבין כל שכן דאינו נאמן לומר כבר פרעתי כשהוציאה הגט בלא כתובה וכתבו לו שובר ואבד … להמשך קריאה
א ומ"ש ובמקום שכותבין אינה גובה כלל פי' אפילו עיקר אינה גובה דנאמן לומר פרעתי והחזירה לי הכתובה ואינה נאמנת לומר דלא כתב לה כתובה כיון דמנהג המקום דכותבין אם לא דהביאה ראייה דלא כתב לה ומיהו כשבעל מודה שלא פרע אלא שחושש שלא יבא לידי הפסד שתחזור ותגבה בב"ד אחר בכתובה שבידה והאשה טוענת … להמשך קריאה
א הוציאה גט וכו' משנה ס"פ הכותב ולכאורה משמע דלאו דוקא גט אלא ה"ה עידי גירושין וכן כתבו התו' אבל הר"ן כתב דבעידי הגט לא גביא דאיתרע ליה מעשה ב"ד דחיישי' דילמא ב"ד הגבוה ע"פ הגט וקרעוה לגיטא ומביאו ב"י: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה
א ומ"ש ובספר המצות כתב על שם ר"י וכו' כתב מהרש"ל דאנן נהגינן כמו שכתוב בספר המצות על שם ר"י עכ"ל ונראה שנהגו כך ע"פ דברי המרדכי שכ"כ בשם ספר החפץ ס"פ הכותב וכ"כ סוף פ' הנושא בשם כמה גדולים שפסקו כר"י וכן פסק מהר"ם ובהגהת ש"ע כתב וז"ל וכן נראה סברת האחרונים שאפי' בתוס' … להמשך קריאה
א במקום שאין כותבין כתובה והביא עדים שכתב לה כתב הרמב"ם שדינו כבמקום שכותבין ואינו גובה בלא כתובה זה אינו נמצא בספרי הרמב"ם שבידינו מיהו לכאורה משמע דהכי הוא האמת למאן דפסק דבמקום שכותבין כתובה אם אין לה כתובה נשבע היסת ונפטר ובמקום שאין כותבין גובה עיקר כתובתה בתנאי ב"ד דאלמא דפוסק כשמואל בפ' הכותב … להמשך קריאה
א ומ"ש אבל אם אומרת מת בעלי וכו' הוא לשון רבינו ולא לשון הרמב"ם הוא ולישנא דאבל קאי אדלעיל כשאומרת מת בעלי דנאמנת ונותנין לה כתובתה וקאמר השתא היינו דוקא כשלא אמרה תנו לי כתובתי אבל אם אמרה תנו לי כתובתי אף לינשא אין מתירין אותה ואמר רבינו שהרמב"ם חולק אבל לדעתו בשניהם אין מתירין … להמשך קריאה
א ובמקום שכותבין כתובה וכולי עד נשבע היסת ונפטר היינו בגרושה וטוען ברי ולא אמרינן הכא הטוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום דריע טענתא דידה כיון דכותבין כתובה ואין כתובתה בידה רגלים לדבר שקרעו כתובתה בפריעתה ואם אלמנה היא טענינן ליתמי דילמא אתפסה צררי ובמקום שאין כותבין יש לה מנה ומאתיים בתנאי ב"ד … להמשך קריאה
א שאלה לא"א הרא"ש וכולי פי' מהרש"ל האשה תתפשר' עם הלוקח ותתן שטר נדונית' לידו ואז לא יהא צריך ללוקח לטעון שום זכות בבית מצד הלקוחות אלא מצד זכות נדונית האשה וא"כ מסולק הב"ח לגמרי עד כאן לשונו ופשוט הוא: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה
א מי שהיה נשוי שתי נשים וכולי משנה שם ועיין במ"ש למעלה סימן צ"א ס"ב: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה
א מכר לאחד קרקע ולא נתרצית וכולי לאו דוקא מכר לאחר דאפילו מכר לראשון שדה אחרת וחתמה לו לא מציא אמרה נחת רוח וכולי אלא לרבותא נקט מכר לאחר דאפילו בשני לקוחות לא מציא לומר דלראשון אפילו לנחת רוח לא רציתי לחתום ולשני דנוח לי חתמתי לעשות נחת רוח לבעלי ועיין בתוס' בפ' מי שהיה … להמשך קריאה
א ודוקא מטלטלי דבני חרי וכולי ואם מכרום היורשים גובה מהם הקשה ב"י דהא כתבו התוספות בפרק נערה שנתפתתה (סוף כתובות דף מ"ט) בד"ה הוא ואשתו דאפילו נתנו יתומים לא גביא כ"ש מכרו היתומים וכאן כתב רבינו דאפי' מכרום היורשים גובה מהם ומכ"ש אם נתנו דגובה מהם ומהרש"ל הקשה עוד ממ"ש הרא"ש בקידושין פרק האומר … להמשך קריאה
א ומ"ש אבל במלוה וכולי פירוש אפי' לדינא דגמ' דאין נגבית ממטלטלי שביד היתומים אפ"ה במלוה בעוד שלא גבו יפה כחה לגבות מהן דלא חשיב ראוי אא"כ כבר גבו היורשים את המלוה והיא בידם ואפי' היא על העכו"ם דהוי כמציל מידם לא חשיבא ראוי בעוד שלא נגבית אבל מתקנת הגאונים אפי' אם גבו היורשים מעות … להמשך קריאה
א ומ"ש ל"ש השביחו יורשים וכולי נראה לכאורה מלשון זה דאם השביחה האלמנה בנכסים מועטים גובה מהם וכמו שפי' רשב"ם והביאו רבינו לעיל בסימן צ"ה ותימה הלא הרא"ש חולק עליו כמו שנתבאר לשם ויש לומר דרבינו כאן לא נתכוין לדיוקא אלא נקט מילתא דפסיקא דלכ"ע אינה גובה בשבח ששיבחו היתומים לאחר מיתה או ששיבחו הלקוחות … להמשך קריאה
א אין הכתובה נגבית וכו' פירוש לא מיבעיא היכא דאיכא נמי מטלטלין דאין היורשין יכולין לסלקה במטלטלין והוא הדין אם האשה חפיצה יותר במטלטלין דאינה יכולה לכוף ליורשין אלא דינה בקרקע אלא אפילו אין שם אלא מטלטלי בלחוד ג"כ אינה גובה מדינא דגמרא אלא מקרקעי וכיון שלא הניח קרקע הפסידה כתובתה וכן לענין זיבורית נמי … להמשך קריאה
א ומ"ש בין של חול ובין של שבת הכי משמע מדקאמר דכי אקני לה וכו' בסתמא דכל למישקל ומיפק לא אקני לה אפילו של חול ומ"ש אבל גרושה וכו' כ"כ הרי"ף והרא"ש ומ"ש ואפילו של שבת אין שמין הכי משמע ודאי כיון דבגרושה אמרינן דכבר זכתה במאי דאקני לה א"כ אף בשל שבת נמי זכתה … להמשך קריאה
א אלמנה שבאת לגבות כתובתה שמין כל בגדיה פסק כרב ס"פ נערה שנתפתתה ולא כשמואל וטעמא דכיון דלא מפיק לה מדעתיה אדעתיה למיקם קמיה אקני אדעתא למישקל ולמיפק לא אקני לה ולפ"ז ודאי לא מיירי אלא בבגדים שהבעל קנה והקנה לאשתו אבל בגדים שעליה מבית אביה יש להן דין נצ"ב שהכניסה לו בשומא אבל רבינו … להמשך קריאה
א ורבינו זרחיה הלוי כתב אם מכר קודם וכולי וי"א דהיינו דוקא וכו' נראה דכך פירושו תחלה אמר דרב אלפס ור"ח כתבו לחלק בין יורשין ללקוחות ובסתמא מיירי בכתיבה גרידא בדלא קנו מיניה וכדפי' בסמוך ורבינו ז"ה והרמ"ה הוסיפו לחלק דאף בלקוחות שצריך לישבע בדלא קנו מיניה אינו אלא במכר קודם הנאמנות וכו' וי"א דאפי' … להמשך קריאה