ב"ח, אבן העזר קי״ב:ו׳

א בת יבמה וכו' שם (סוף דף נ"ג) קמיבעיא לן ומפרש רבינו דבדאיכא נכסים לאחי המת דכתובת יבמה על נכסי בעלה הראשון קמיבעיא לן במזוני דכיון דלענין מזונות הוה ליה כאילו אין נכסים לבעלה ראשון שהרי אין לבת יבמה להיות זוכה במזונות מתנאי כתובה דבעלה הראשון כיון שלא כתב אלא בנן נוקבין דיהוי ליכי מינאי … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קי״ב:ה׳

א קטנה שהשיאוה האחין ומיאנה יש לה מזונות אירסה אביה וכו' שם בעיא דאיפשיטא מברייתא וכת"ק דלכולהו יש לה מזונות וכפירש"י ותוספות דאע"ג דבמיאנה אפילו נשאת יש לה מזונות מ"מ בנתאלמנה ונתגרשה אין לה מזונות אלא בנתארסה אבל לא בנישאת וכמ"ש רבינו אבל מדברי הרב רבינו משה בר מיימוני משמע להו להרב המגיד ולב"י דאפילו … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קי״ב:ד׳

א ומ"ש רבינו או נתארסה אפילו בקטנותה זה אינו מפורש בגמרא אבל הרמב"ם כתב כן בפי"ט ונראה ודאי דמיירי בסתם יתומה קטנה דתקנו רבנן לה אירוסין ונישואין על ידי אמה ואחיה כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר. ומיהו קשיא ליה להרמ"ה כיון דנתארסה מדעת היורשים היאך קס"ד דתפסיד מזוני אם לא יתן לה הארוס כגון … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קי״ב:ג׳

א בגרה הבת או נתארסה אפי' בקטנותה שוב אין לה מזונות. בפרק נערה (כתובות דף נג) קאמר כ"ע מודה דבגרה אין לה מזונות וה"ה נשאת אלא דבנתארסה פליגי תנאי ואמוראי והלכה כמ"ד דאין לה אף ע"ג דהארוס אינו חייב במזונות הארוסה אלא א"כ הגיע זמן ולא נשאה מ"מ אמרינן מסתמא לא ניחא ליה לארוס דתיתזל … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קי״ב:ב׳

א ואעפ"י שניזונית וכולי ריש פרק נערה שנתפתתה (כתובות דף מג) פליגי בה רב ששת ורב ופסק תלמודא הלכה כרב דמעשה ידיה ומציאתה לעצמה ומפרשים התוספות דרב ששת מודה דמדאורייתא לעצמה כדילפינן מקרא אלא דמדרבנן קאמר דהוי ליורשים והלכה כרב דאף מדרבנן הוי לעצמה וקאמר בגמרא דלא דמי לאלמנה דניזונית מן היורשים כדתנן ריש אלמנה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קי״ב:א׳

א תנאי כתובה וכולי אפילו לא נכתב פי' דכתב לה כתובה וכתב לה נמי שאר תנאי כתובה אלא דהאי תנאי דהבנות יהיו ניזונין לא נכתב או אפי' אין לה כתובה פי' אפילו במקום שכותבין כתובה ולא כתב לה או כתב לה ואבדה דאם גירשה מצי לטעון פרעתי וכיון דאין לה כתובה ה"א דתנאי כתובה נמי … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קי״א:ו׳

א המוכרת כתובתה וכו' גם בסימן ק"ה סעיף ד' כתב כן ועיין במה שכתבתי לשם בס"ד ור"י והרמ"ה כתבו ודאי כתובת ב"ד נהגו האידנא וכו' כצ"ל: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קי״א:ה׳

א ויש מהגאונים שכתבו וכו' כך כתב המרדכי ריש פרק מי שהיה נשוי על שם העיטור וכן פר"ח והגאונים וכתב עוד דיש חולקים וכך כתב הרא"ש לשם דחולקים והסכים לסברא הראשונה. הב"י העתיק תשובת הרשב"ץ שהשיב הריב"ש כתובת בנין דכרין קודמת למתנת ש"מ ולכתובת השנייה וכו' וטעות סופר הוא דהא תנן ר"פ מי שהיה נשוי … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קי״א:ד׳

א ומ"ש וכן אם היו מועטין וכו' שם קמיבעיא ליה אע"ג דתנן היו נכסים בראוי אינן כבמוחזק כגון שמת אבי אביהן מ"מ מועטין ונתרבו כגון דיקלא ואלים או נתייקרו הנכסים חשוב מוחזק ואית בהו כב"ד ומסיק דלית בהו כב"ד והשתא רבינו לא זו אף זו נקט לא מיבעיא מת אבי אביהן אלא אפילו מועטין ונתרבו … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קי״א:ג׳

א ואפילו יש ב"ח וכו' פי' דכיון דאיכא מותר דינר על ב' הכתובות אעפ"י שצריכים לפרוע חוב של אביהם שפיר מתקיימת נחלה דאורייתא שהרי הם יורשים הדינר ופורעין חוב אביהם והיא נחלה שלהם שעשו בה מצות פריעת חוב אביהם וכמו שפירש"י בדף צ' ומביאו ב"י אבל כשאין שם מותר אעפ"י שיש עליהן חוב שחייב אביהם … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קי״א:ב׳

א כיצד וכו' ברייתא בפרק מי שהיה נשוי (כתובות דף צ"א) וכתב מהרש"ל וה"ה היכא דהכתובות שוות אלא דלאחת יש לה בנים זכרים יותר מלחבירתה עכ"ל ופשוט הוא. ומ"ש ואינה נגבית אלא מבני חרי ולא ממשעבדי כשאר ירושות בר"פ אעפ"י איתמר כב"ד פומבדיתאי אמרי לא טרפי ממשעבדי ירתון תנן בני מתא מחסיא אמרי טרפי ממשעבדי … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קי״א:א׳

א תנאי כתובה כו' משנה וגמרא ס"פ נערה שנתפתתה (כתובות דף נ"ב) ומ"ש יורשים כתובת אמן וכו' פירוש יורשים סתם כתובת אמן דהיינו מנה ומאתים שכתב הבעל לאמו ואף ע"ג דעיקר תקנה זו לא היתה אלא לנדוניא שהכניסה כדי שיקפוץ אדם ויכתוב לבתו כבנו הא מותבינן התם דאב לירות דבעל כגון מנה ומאתים ותוספת דבעל … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ק״י:ג׳

א המוצא שובר וכו' ברייתא ס"פ קמא דמציעא (סוף דף י"ט) וקאמר בגמר' דאע"ג דאיתרע בנפילה לא חיישינן דילמא כתבה שובר זה ליתן בניסן ולא נתנה עד תשרי ואזלא וזבנתא לכתובה מניסן ועד תשרי ומפיק ליה לשובר וטריף מלקוחות שלא כדין דכיון דקיי"ל המוכר ש"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול א"כ שפיר טריף כדין והתוס' הקשו … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ק״י:ב׳

א ת"ח שחתם על השובר וכו' שם (סוף דף קס"ז) ובפירוש רשב"ם דתחלה אמר לא זו האשה שציותה לכותבו וחזר ואמר טעיתי וזו היא באמת וקיים השובר שאין בו טעות אבל הנימוקי יוסף פי' איפכא בההוא עובדא דהיינו דאמר שטעה וחתם בשובר לאשה אחרת ונאמן לומר שטעה דצורבא מרבנן לאו אורחיה למידק והשובר בטל דנכתב … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ק״י:א׳

א האשה שבאה וכו' משנה וגמ' פ' ג"פ (ד' קסד) וקאמר דאם לא יכירו אלא שם האשה דמצוה לכתוב שובר זימנין דתיזול וכתבה שובר לאשהששמה כשמה ויהבה לגברא דלאו דילה ואע"פ דגם במכירים שם האיש והאשה איכא למיחש לשני יוסף בן שמעון ששם נשותיהן ג"כ שוות כיון דלא שכיחא לא חיישי' ועיין במ"ש בח"מ בסי' … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ק״ט:ב׳

א ומ"ש וכתב רשב"ם דה"ה נמי אם אמר תנו מאתים זוז לאשתי סתם וכו' שם פי' כך ולאו דוקא באשתו אלא ה"ה באמר כך לבנו בכורו ולבעל חובו גם הרא"ש דכתב דהוי מתנה לבד מכתובתה ה"ה בבכור בב"ח כמבואר לשם בדבריהם אלא דכאן לא כתב רבינו אלא דין כתובה אבל בח"מ סימן רנ"ג האריך רבי' … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ק״ט:א׳

א שכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז וכו' ברייתא ס"פ יש נוחלין (בבא בתרא דף קל"ח) והכי גרסינן בכל הספרים שכיב מרע דאילו בבריא שאמר תנו ר' זוז לפלוני קנו מיניה לאו כלום הוא דקנין דברים הוא לדברי הכל: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ק״ח:ג׳

א ורואין כמה בנים היו לו בשעת המיתה נוטלת כאחד מהם וכו' משמע דאם נתמעטו אחר מיתת האב אינו זוכה בחלק המת כלום דהא מיד כשמת האב זכה כל אחד מהבנים בחלקו בעזבון דבשביל שנשתהו מלעשות חלוקה עד שמת אחד לא הפסיד היורש בזה כלל וכן כתב הר' המגיד פרק י"א מה' זכייה שזה פשוט: … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ק״ח:ב׳

א ומ"ש אינה חולקת אלא בנכסים של עכשיו וכו' כתב הרמב"ם וז"ל אבל נכסים שבאו לו אחר זמן הצוואה אין לה חלק בהן שאין אדם מקנה דבר שלא בא ברשותו: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ק״ח:א׳

א שכיב מרע שאמר תטול אשתי וכו' פ' י"נ (ד' קכ"ח) האומר תטול אשתי כאחד מן הבנים נוטלת כאחד מן הבנים אמר רבא ובנכסים של עכשיו ובבנים הבאים לאחר מכאן ופירש רשב"ם וקיבלה שנתרצית א"נ לבד מכתובתה ובש"מ מיירי דדבריו ככתובים וכמסורים דמי אי נמי בבריא וע"י קנין וכך הוא גירסת האלפסי האומר וכתב נ"י … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ק״ז:ג׳

א ומ"ש ואפי' שייר וכו' כלומר ואע"פ ששייר כח לעצמו שיוכל לעשות מה שירצה בעד נפשו מ"מ מאחר שאח"כ לא אמר מהו ששייר הוה כאילו לא אמר שרוצה לשייר וא"כ חזרה המתנה בכל נכסיו בלא שיור ומ"ש ואף אם היה מתנה אין כאן שיור וכולי פירוש דמדאמר אם כמחלק מת קנה כולם עמד חוזר בכולם … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ק״ז:ב׳

א שאלה לא"א הרא"ש וכו' ועוד שהרי לא צוה לתת כלום בעד נפשו א"כ נתן לאשתו כל נכסיו ואינה אלא אפוטרופא: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ק״ז:א׳

א הכותב כל נכסיו לאשתו וכו' בפרק יש נוחלין ריש (בבא בתרא דף קל"ב) אר"נ הלכה כחכמים דבכתב כל נכסיו לאשתו דניחא לה הכבוד דתיפוק עליה קלא דכתבינהו ניהלה להנהו נכסי אפי' חד יומא דאמרי אינשי ניהוי חד יומא במנא יקירא ולמחר ליתבר כך הוא באלפסי כלומר אע"פ שמחלה שיעבוד כתובתה מכל נכסיו בשביל כבוד … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ק״ו:ג׳

א ודוקא שחלק לה קרקע וכו' שם בגמרא מפרש דמתניתין דוקא כתב לאשתו קרקע כל שהוא תנן ולא מטלטלין ובריש (דף קל"ג) קאמר דאפילו חלק כל נכסיו ולא שייר אלא דיקלא חד לפירותיו הוי שיור ומגו דנחתא לדיקלא נחתא נמי לכולהו נכסיה וכתב הרמב"ם בפ"ו דזכייה דהאידנא דגובה כתובה ממטלטלי ה"ל שיור ומגו דנחתא למטלטלי … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ק״ו:ב׳

א ומ"ש בין אם הוא בריא או ש"מ שם בעי רבא בבריא היאך בש"מ הוא דידעה דלית ליה וקמחלה אבל בבריא סברה הדר קני א"ד השתא מיהת לית ליה תיקו ובספרי הרי"ף שבידינו כתוב דאוקמינן כתובה אחזקתה ועל בעל להביא ראיה שמחלה וכבר תמה ב"י היאך לא הביא הרא"ש דבריו ואדרבה פסק דלא מפקינן מיתמי … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר ק״ו:א׳

א המחלק נכסיו לבניו וכו' משנה פ"ג דפיאה ומייתי לה בפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קל"ב) הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא איבדה כתובתה ופריך משום דכתב לה קרקע כל שהוא איבדה כתובתה א"ר במזכה להן על ידה ושמואל אמר במחלק לפניה והיא שותקת ר"י בר חנינא אומר באומר לה טלי קרקע … להמשך קריאה

דילוג לתוכן