א צריך שתהא כתיבת הגט ותתימתו לשם האיש והאשה ל"ש טופס ול"ש תורף וכו' משנה פרק כל הגט (גיטין דף כ"ו) פליגי בה תנאי ופסק רב הלכה כרבי אליעזר שפוסל בטופסי גיטין גזירה משום תורף ומ"ש ואפי' בדיעבד שכתבו כבר כתב הרמב"ן שפסול לגרש בו פי' אע"פ שכתבו כבר הגט כולו דהיינו טופס כתב שלא … להמשך קריאה
א גט שאין עליו עדים וכו' משנה בפרק המגרש (גיטין דף פ"ו) ג' גיטין פסולין ואם נישאת הולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד ר"א אומר אע"פ שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר ובגמרא קא מפרש רב … להמשך קריאה
א אבל אשה שמביאה וכו' כך כתב הרא"ש על שם הרמב"ם בפירוש הך בעיא דבעא ר"ל מרבי יוחנן עדים החתומים על הגט ושמותם כשמות עכו"ם מהו וכו' והביאו גם הרשב"א לשם (דף י"א) וגם כאן כתב הרשב"א וז"ל וק"ק דהיאך יבאו לסמוך עליהן ולהחתימם בגט ולא יכירום שעכו"ם הם ומביאו ב"י יש לדקדק דכאן כתב … להמשך קריאה
א נעשה בערכאות וכו' משנה פ"ק דגיטין (דף י') כל השטרות העולים בערכאות של עכו"ם אע"פ שחותמיהם עכו"ם כשרים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים רש"א אף אלו כשרים לא הוזכרו (בב"ה לפסול) אלא בזמן שנעשו בהדיוט (ע"י עכו"ם הדיוטות שאין דיינים) ובגמרא מפרש דטעמא דר"ש דמכשיר בחותמיהם גוים אע"ג דלאו בני כריתות נינהו ולאו בני … להמשך קריאה
א חתם בו הסופר וכו' בסוף פרק התקבל אמרינן דמאן דמכשיר באומר אמרו לסופר לכתוב ולעדים לחתום פוסל חתם סופר ועד ומאן דפוסל באומר אמרו מכשר בחתם סופר ועד ולעיל בסימן ק"ב כתב רבינו דבאומר אמרו לא יכתבו וכאן כתב דחתם הסופר ועד נמי פסול דכך הוא דעת התוספות דאזלינן בתרווייהו לחומרא אבל הרמב"ם והרמ"ה … להמשך קריאה
א גט שחתמו בו כותים וכו' פי' כותיים בזמן הזה שעשאום כעכו"ם גמורים ודיניהם ככל שאר הפסולים כשחתמו על הגט דהגט פסול. ומ"ש או אפי' אחד כשר ואחד פסול וכו' הכי משמע מפשוטא של משנתינו פ"ק דמכשר בגיטי נשים כדחתם עליו כותי אחד דאי לאו דכותי חבר הוא לא מחתם קמיה ישראל מכלל דאם הכותי … להמשך קריאה
א אבל ציירו להם וכו' עד אינו גט ואם נתגרשה בו פסול לכהונה שם בעא מיניה ר"ל מר"י עדים שאין יודעין לחתום מהו שיכתבו להם בסיקרא ויחתמו כתב עליון כתב או אינו כתב א"ל אינו כתב א"ל והלא למדתנו רבינו כתב עליון כתב לענין שבת א"ל וכי מפני שאנו מדמים נעשה מעשה (להקל) והקשה ב"י … להמשך קריאה
א ואם אין העדים יודעים לחתום רושמין להם וכו' בפ"ב דגיטין (דף י"ט) איכא אמוראי דמכשרי ברשימה ובגמ' מפרש דוקא ברשימה שפסול לכתוב בו אבל בדבר שכשר לכתוב בו אפי' אינו כשר אלא דיעבד כגון כתבו באבר בשחור בשיחור להרמב"ם כדלעיל ריש סי' קכ"ה אין רושמין להם ועל רשימה זו שפסול לכתוב בו קאמר דאי … להמשך קריאה
א וכתב הרמב"ם והוא שיכירו לשון הגט ונראה דאפי' אין מכירין וכו' הדבר פשוט בסוגיא כדברי רבי' דסתמא קאמרינן קורין לפניהם דמשמע אפי' אין מכירין הלשון אלא שקורא מתרגמו לפניהם: ומ"ש ב"י דבהרמב"ם משמע מדמוקי להא דאמימר בדידעי למקרייה ולא מוקמי לה בדקרא אחר לפניהם וכו' שתי תשובות בדבר חדא דניחא ליה לאוקמי הא דאמימר … להמשך קריאה
א עדים שאין יודעין לקרות וכולי בפ"ב דגיטין (דף י"ט) תניא עדים שאין יודעים לחתום מקרעין להן נייר חלק וממלא את הקרעים דיו ושאין יודעין לקרות קורין לפניהם וחותמין ארשב"ג בד"א בגיטי נשים (שלא תהא עגונה) אבל בשטרות אם יודעין לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין אמר רבא הלכה כרשב"ג ורב גמדא משמיה דרבא … להמשך קריאה
א ומ"ש ואם חתמו זה שלא בפני זה הגט פסול נראה דלפי דמשמע דאין זה אלא איסור לכתחלה משום גזירה אבל דיעבד כשר והכי משמע פשטא דתלמודא פ' ב' דחתום בי תרי מינייהו ביומיה ואינך מכאן ועד י' ימים למ"ד משום תנאי כשר דסתמא קאמר כשר ואין צריך שיהא במעמד כולם בדיעבד כמו שפירשו התוס' … להמשך קריאה
א ולא יחתמו אלא זה בפני זה בפרק קמא דגיטין (דף י') אמר רב פפא זאת אומרת עידי הגט אין חותמין זה בלא זה מאי טעמא אמר רב אשי גזירה משום כולכם ופירש רש"י דעידי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה וכך כתב הרי"ף והרא"ש לשם וכ"כ הרמב"ם בפרק א' וכך כתב רבינו ולפי … להמשך קריאה
א ומ"ש ומיהו אם היו ב' גיטין בב' דפין וכו' כך כתבו לשם התוספות בד"ה וליתכשר האי בראובן וכו' וכן בדבור שאחריו עיין שם: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה
א ומ"ש אבל כתב יוסף לבד ולא כתב עד פסול מפורש לשם בגמרא ומשמע דכ"ש אם כתב בן יעקב ולא כתב עד דפסול וכ"כ ב"י ומהרש"ל: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה
א כשחותם העד וכו' פרק השולח ריש (גיטין דף לו) ובמשנה ובהמגרש סוף (דף פ"ז) דלכתחלה צריך לפרש שמו ושם אביו ולפרש שהוא עד כגון יוסף בן יעקב עד ובדיעבד יוסף עד או בן יעקב עד או יוסף בן יעקב ולא כתב עד כשר וכך היו נקיי הדעת עושין פירש"י שלשון קצרה לא היו חותמין … להמשך קריאה
א וכתב הרמ"ה דה"ה נמי וכו' הב"י הבין דהאי דה"ה נמי וכו' מלשון רבינו הוא שאמר דהרמ"ה סובר דהוא הדין נמי וכו' ולכן הוקשה לו הלשון אבל נראה ברור דהרמ"ה הוא שאמר דהוא הדין נמי וכו' וכתב דבריו אמאי דקאמר תלמודא לר"ל קשיא היכי דמי כלל דכתיב ביה הכי אנו פלוני ופלוני גירשנו נשותינו פלונית … להמשך קריאה
א ומ"ש אבל אם כתב בכך וכך גירש וכו' והתחיל אחר תחתיו באותה מגילה וכתב ביום זה או בכך וכך גירש וכו' פי' אעפ"י שכתב על השני ג"כ זמן הראשון דהיינו או שכתב בקצרה ביום זה הנזכר למעלה גירש פלוני לפלונית ובין שחזר וכתב אותו זמן הראשון בפירוש בכך וכך לחדש כמ"ש בתחילה דבין בזו … להמשך קריאה
א חמשה שכתבו ה' גיטין וכולי משנה בהמגרש סוף (דף פ"ו) חמשה שכתבו כלל בתוך הגט וכו' ובגמרא פליגי בה ר"י וריש לקיש ר"י אמר זמן אחד לכולן זהו כלל וכולן כשרין זמן לכ"א ואחת זהו טופס והתחתון לבד כשר אבל עליונים פסולין שמא לא העידו אלא על האחרון ריש לקיש אמר אפי' זמן אחד … להמשך קריאה
א כתב שני גיטין בב' דפין וכו' משנה בהמגרש ומ"ש כגון שחתמו בשני שיטין כזה אז השמאלית כשר פירוש כזה? וכ' ב"י ותימ' דרבינו סתם דבריו ולא פירש דהא דלא כשר אלא חד מינייהו דוקא כדכתב ראובן בן אחד ויעקב עד אאידך אבל אם היה כותב ראובן אחד ובן יעקב עד אאידך שניהם כשרים עכ"ל … להמשך קריאה
א וכתב הרמב"ם שאפילו אם מסרו בפני עידי מסירה שהיא ספק מגורשת ואיני יודע וכו' לא היה צריך לפרש זה דפשוט הוא דחוששין שמא מתחלה היו ב' גיטין והסופר עשה מהן גט אחד ואח"כ ניתן בפני עידי מסירה כי לא ידעו מה שעשה הסופר מקודם ולפי דאיכא ריעותא לפנינו שנכתב בשני דפין ולא כמנהג העולם … להמשך קריאה
א חתמו בראש הגט וכו' עד כלפי כתב הגט כשר משנה פרק המגרש סוף (גיטין דף פ"ז) ומיהו נראה דאינו פסול בחתמו מאחוריו אלא כשסיומו של הגט בדף הראשון והעדים בלחוד חתומים באחוריו בראש הדף השני דהו"ל כגט שאין עליו עדים כלל אבל כשכתב הגט עד סוף דף הראשון ולא סיימו וכתב מקצתו הנשאר בראש … להמשך קריאה
א והראב"ד השיג וכו' וז"ל בפכ"א חוכך אני בזה להחמיר שמא יתן תנאי בגט באותן ב' שיטין ותוציא גט בעידי החתימה ונמצא זה כמזוייף מתוכו דאתו למיסמך על עידי החתימה עכ"ל וה"פ דכיון דאיכא למיחש בהאי גט שהבעל ימלא הב' שיטין בתנאי לאחר שחתמו העדים ותוציא גיטה בב"ד בעידי חתימה ויתירוה לינשא בגט פסול דכיון … להמשך קריאה
א ומ"ש בשם הרמב"ם שאם יש שם עידי מסירה כשר כו' כך כתב בפ"ה וטעמו דאין כאן מזוייף מתוכו כיון שפסולו ניכר ולא אתו למיסמך עלה ואיכא למידק דאמאי כתב רבינו בשם הרמב"ם דכשר אפי' אם הניחו ב' שיטין עדיפא מינה הו"ל לאשמועינן אפילו הן מרוחקין הרבה ואין נקראין עמו ואע"פ שאין עליו עד כלל … להמשך קריאה
א ומ"ש ולא יניחו כדי אויר ב' שיטין וכו' ברייתא פרק גט פשוט וחילוקי דין זה לא כתב רבינו כאן לפי שנסמך על מ"ש בח"מ בסימן מ"ה עיין שם: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה
א ומ"ש למטה וכו' משנה פרק המגרש (גיטין דף פ"ז) חתמו עדים בראש הדף או מן הצד או מאחריו בגט פשוט פסול פירוש בשטר פשוט בין בגיטי נשים ובין בשאר כל השטרות ולא כתבו רבינו כאן אלא בסמוך כתבו בבא בפני עצמה לפי שהאריך בחילוקי דיניו בכתב שני גיטין באורך הדף ראשו של זה וכו' … להמשך קריאה
א צריך שיחתמו שני עדים כשרים בפרק השולח סוף (גיטין דף לד) תנן התקין ר"ג הזקן העדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם ובגמרא ריש(דף לו) קאמר רבא לא נצרכה אלא לר"א דאמר עידי מסירה כרתי תקינו רבנן עידי חתימה מפני תיקון העולם דזימנין דמייתי סהדי א"נ זימנין דאזלי למדינת הים ומערער בעל לומר לא … להמשך קריאה