א כתב א"א הרא"ש בתשובה שאם לא הזכיר אבי האשה אלא כינויו וכו' פי' כינויו שאינו ידוע וניכר בכל מקום ואפ"ה כשר דלא גרע מאילו לא נכתב שם אביה כלל דכשר דיעבד דאין לפרש דמיירי בכינויו דידוע וניכר בכל מקום דא"כ מאי איריא כינוי אבי האשה דכשר הא אפי' כינוי האשה עצמה הגט כשר כדלעיל … להמשך קריאה
א וכתב הרמ"ה וכו' נראה דרבינו הביא דברי הרמ"ה משום דבסוף דבריו הורה לנו דין מומר שגירש ושר"ת כתב כמותו בדין מומר שגירש אבל תחלת דבריו שאין חילוק בין מגרש במקומו לשולח כו' אינו הלכה דלהרמב"ם הוי מגורשת מדאורייתא אלא דפסול הגט מדרבנן ולהרא"ש כשר בדיעבד אבל להרמ"ה הויא ספק מגורשת מן התורה גם מ"ש … להמשך קריאה
א אבל אם לא הוחזק בשני שמות וכו' ואפילו יודע אח"כ כו' כך פירש"י וז"ל אבל לא איתחזק כאן שיש לו ב' שמות א"צ לכתוב וכל שום שיש לו ואפי' נודע לאחר הזמן שיש לו שם אחר הוי גט כשר שאין לנו אלא השם שקרא הוא לעצמו בפנינו והוחזק בו עכ"ל ומשמע דה"ק היכא דכאן … להמשך קריאה
א אבל אם עומד במקום אחד וכו' אבל בני מקום זה אין מכירין בשם שיש לו במקום אחר וכו' כלומר אע"פ שיודעים שיש לו שם אחר במקום הנתינה מ"מ אין מכירין באותו שם אם ראובן או שמעון או שם אחר ואם אין כותבין אלא שם מקום הכתיבה יאמרו בני מקום הנתינה אין זה שם בעלה … להמשך קריאה
א ואם יש לאחד מהם שני שמות וכו' בפרק השולח (סוף גיטין דף לד) ההיא דהוה קרי לה רובה מרים ופורתא שרה אמרי נהרדעא מרים וכל שום שיש לה ולא שרה וכל שום שיש לה וכתבו התוספות דמשמע דבחד מקום קרו לה הכי והכי וצריך לכתוב שניהם וכותב שם העיקר וכולל הטפל בוכל שום ולא … להמשך קריאה
א כותבין שם האיש והאשה בגט נראה דאתא לאורויי דאעפ"י דבחניכת שם המשפחה סגי אפילו לכתחלה אפי' לא כתב שמו ושמה כי אם ראש המשפחה של שניהם היינו לרבי אליעזר דאמר עידי מסירה כרתי כמו שיתבאר בסמוך מיהו לר"מ בעינן שיהיה מוכיח מתוכו ואינו גט אא"כ כותב שמו ושמה ואם כותבו חניכתו וחניכתה דהיינו שם … להמשך קריאה
א ומ"ש ומן הדין היה צריך לכתוב שם העיר של הלידה וכו' נראה דלפי דעל ידי הלידה מבורר יותר שזה בעלה של אשה זו וליכא נמי חששא דשני יוסף בן שמעון אלא דחיישינן שמא יטעה בעיר מולדתו ומ"מ אעפ"י שאין כותבין מקום הלידה מחששא זו אם כתבה ולא טעה בה כשר ולא פסלינן לה משום … להמשך קריאה
א וכותבין שם מקום הבעל והאשה פי' מקום עיקר דירתו וכו' נראה דרצונו לומר לכתחלה כותבין שם מקומם דמדתנן שינה שם עירו ועירה תצא מזה ומזה אלמא דלכתחילה צריך לכתוב שם מקומם אע"פ דבדיעבד כשר אם לא כתב שם מקומם דאי איתא דפסול ה"ל לאשמעינן רבותא טפי דאפי' לא כתב כלל שם מקומם דפסול ואנן … להמשך קריאה
א שינה מקום עמידת העדים וכו' שם במשנה היה במזרח וכתב במערב במערב וכתב במזרח תצא מזה ומזה וכו' וקאמר בגמרא דקאי אסופר ולהרא"ש לאו דוקא סופר אלא עדים קאמר ולכן אמר רבינו שינה מקום עמידת העדים אבל לרוב פוסקים דמחמירין ה"ה שינה מקום הסופר וטעמו של ר"ח דהוולד ממזר משום דבגמרא ה"א א"ר אבא … להמשך קריאה
א ומ"ש בשם סה"ת דצריך להזכיר ג"כ עמידת הסופר וכ"כ הרמ"ה וכ"כ התוספות להדיא ולשם בד"ה כי יתביתו וכ"כ במרדכי פרק הזורק וז"ל ואומר ר"י דפשיטא שאין לכתוב במקום שהבעל עומד שם בשעת כתיבת הגט אלא מקום עיקר דירתו כדפירשנו לעיל בפרק השולח אבל מקום כתיבת הגט יש לכתוב אעפ"י שאינו מקום עיקר דירתו כדתנן … להמשך קריאה
א צריך להזכיר בגט שם מקום וכו' משנה פרק הזורק (סוף גיטין דף עט) היה במזרח וכתב במערב במערב וכתב במזרח תצא מזה ומזה וכו' ובגמרא היה במזרח וכו' מאן אילימא בעל היינו שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה אלא לאו סופר וכתב הרא"ש לאו דוקא סופר אלא משום חששת העדים וכו'. הסבר על … להמשך קריאה
א בימי חכמי התלמוד וכו' משנה פרק הזורק (גיטין דף ע"ט) והתוס' (דף פ') בד"ה מפני מה הקשו מכ"ק דע"ז משמע דלא היו חיישינן לשלום מלכות ואור"י דוקא בגיטין יש לחוש לשלום מלכות שמקפידים לפי שהוא דבר גדול שמפרידין איש מאשתו עכ"ל: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה
א וכתב עוד שאין לסמוך וכו' כ"כ בפסקיו (דף ק' ע"ג) וכתב ב"י דדעת הרמב"ם דאף על גב דבשטרות כשר כיון דמזומנים לחתום אית ליה קלא כאילו חתמו ביום מכל מקום בגיטין איכא משום בת אחותו וגם איכא משום פירי דהוי של בעל עד שעת נתינה ואיהי תטרוף מלקוחות שלקחו פירות קודם נתינת הגט עכ"ל … להמשך קריאה
א גט שזמנו מאוחר כשר לגרש בו כ"כ התוס' (דף י"ז) בד"ה ריש לקיש וכ"כ הרא"ש (דף ק' ע"ב) דהכי מוכח בגט פשוט דכשר לגרש בו אלא דלהראב"ד כשר לגרש בו לאלתר כשנכתב הזמן מדעת האשה ויש לו לבעל פירות עד הזמן שכתוב בו דהוי כאילו התנה עמה שתהא מוחלת לו פירותיה עד זמן הכתוב … להמשך קריאה
א ואין נראה כן מדברי הרמב"ם וכו' תמה ב"י דמה ענין דברי הרמב"ם דמיירי בשלא נכתב עדיין הגט לענין דברי ר"י דמיירי בנכתב הגט ולא נמסר ביום כתיבתו וכו' ובכ"מ ספ"א כתב ג"כ דדברי רבינו שלא בהשגחה ושרי ליה מאריה על שלא שם לבו ליישב דבריו כי לפע"ד במעט עיון יתיישבו והוא כי ממ"ש הרב … להמשך קריאה
א השולח גט ממקום למקום וכו' בפ"ב דגיטין (ריש דף י"ח) פריך גיטין הבאים ממ"ה דמיכתבו בניסן ולא מטו עד תשרי מה הועילו חכמים בתקנתם משום בת אחותו ומשום פירות ופרקינן הנהו קלא אית להו פירש"י ובין לענין זנות ובין לענין פירי בעיא לאיתויי ראיה אימת מטא גיטה לידה עכ"ל: ומ"ש ופסק ר"י וכו' שם … להמשך קריאה
א וכתב א"א הרא"ש בתשובה אם נתגרשה בגט מוקדם וכו' בכלל מ"ה סי' ו' וב"י תמה עליו דכיון דגט מוקדם גט כשר הוא מן התורה ואינו פסול אלא מדרבנן שמא יחפה על ב"א או משום פירי פשיטא דקידושי שני הוי קידושי ד"ת וצריכה גט ממנו ושכ"כ הרמב"ם והרשב"א והר"ן וכן כתב מהרש"ל וכ"כ בהגהת ש"ע … להמשך קריאה
א ומ"ש כשר בשעת הדחק וכו' פי' כגון שיצא הבעל משם וזהו שאמר שאי איפשר ע"י גט אחר וז"ל רש"י (ריש דף יט) שעת הדחק שהלך זה לדרכו או נשא כבר בגט זה עכ"ל ורבינו לא הזכיר כאן דאם ניסת לא תצא ס"ל כיון דבשעת הדחק שהלך זה לדרכו כשר הגט ונישאת בו לכתחלה כ"ש … להמשך קריאה
א ומ"ש נכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו או אפי' וכו' פי' נכתב ביום זה ולא נחתם עד עשרה ימים כיון דלא נכתב ונחתם ביום א' בקדימות זמן כשר הוא בשעת הדחק והרמ"ה כתב שהוא פסול אפי' בשעת הדחק ואפי' נחתם בלילה שלאחריו וכ"ש מכאן ועד ז' ימים ובסוף הסימן כתב דהרמב"ם פוסל בנכתב ביום ונחתם … להמשך קריאה
א ומ"ש ואם הקדים הזמן פסול פי' אע"ג דליכא למיפסלה מדין ש"ח המוקדמין פסולין דהתם הוי טעמא משום דאתא למיטרף לקוחות מזמן הכתוב בו שלא כדין אבל גיטי נשים לאו לגוביינא עבידא אפ"ה פסולים מטעם שמא יחפה על בת אחותו או משום פירי דסבורים דביום שכתוב בגט נתנו לידה ותטרוף האשה מלקוחות שלא כדין פירות … להמשך קריאה
א ואם נתגרשה בגט שאין בו זמן וכו' משנה פ' המגרש (גיטין דף פ"ו) ובגמרא פליגי בה אמוראי ואיכא למ"ד ביש לה בנים מבעל שני קודם שנודע לנו שבגט הזה ניסת לו לא תצא שלא להוציא לעז ממזרת על בניה אבל אין לה בנים תצא ופסקו הפוסקים כמ"ד אפי' אין לה בנים לא תצא: הסבר … להמשך קריאה
א אבל כיון שתקנו לכתוב בו זמן א"ת כן צריכה להביא ראייה כתב ב"י כלומר א"ת שקודם זנות נתגרשה בגט זה ואע"פ שהוא פסול לפי שאין בו זמן היינו מדרבנן אבל מדאורייתא גט מעליא הוא ואפי' לאחר תקנת חכמים אם נישאת הולד כשר כדתנן בהמגרש ואם תטעון שהזנות היה אחר נתינת גט זה אינה חייבת … להמשך קריאה
א ומ"ש שחכמים תיקנו וכו' בפ"ב דגיטין (דף יז) איתמר מפני מה תקנו זמן בגיטין ר' יוחנן אמר משום בת אחותו ר"ל אמר משום פירי ונפקא מיניה דלר"י דמשום פירי לא תקנו זמן קסבר יש לבעל פירות עד שעת נתינה ומיד שיבא הגט ליד האשה יכולה לבא לב"ד ותראה להם גיטה ויכתבו לה ב"ד שבאותו … להמשך קריאה
א צריך לכתוב הזמן בגט כיצד בכך וכך בשבת וכו' נראה שהאריך רבי' בזה משום דבגמרא קאמר כתוב בו שבוע שנה חדש שבת מאי א"ל כשר מה הועילו חכמים בתקנתם ופירש"י כשר לכתחילה וס"ל לרבינו דאע"פ דבסוגיא משמע דכשר לכתחילה דאל"כ לא הוה פריך מידי מה הועילו חכמים בתקנתם אפ"ה צריך לכתוב בכך וכך בשבת … להמשך קריאה
א תשובה לו וכו' עד סוף הסימן וכו' כלל מ"ה סימן ט"ו ואיכא לתמוה טובא דברישא אמר דאין ב"ד יכולין להאריכן ולא ינתן הגט אלא צריך שיחזור השליח אל הסופר ומתקן ליה סופר אבל איש אחר אין בידו לתקן הגט ולהכשירו בלא ציווי הבעל וכמ"ש רב האי לעיל בסמוך דסופר דוקא מתקן ליה ובסיפא כתב … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם אם לא האריך בווי"ן וכו' ובעל העיטור כתב וכו' הלשון משמע דרבינו סבור דב"ה חולק הוא על מה שפסל הרמב"ם אם לא האריך בווי"ן וכו' דמדכתב סתם פסול אלמא דאפי' אמר לסופר לכתוב סתם וגם לא מערער אפ"ה פסול דכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר אבל בעל העיטור סובר דאין … להמשך קריאה