ב"ח, אבן העזר קל״ד:ו׳

א והא דאינו גט כשהוא אנוס דוקא כשאנסוהו שלא כדין וכולי כתב ב"י דלשון רבינו אינו מיושב דמשמע דקאי אמאי דקאמר לעיל וכולי עד סוף הדיבור אבל למאי דפרישית בסמוך הוא מיושב ומסודר על נכון והוא דאמאי דכתב דלכתחלה טוב הוא שיבטל מודעי ואפילו במגרש מרצונו משום דיש לחוש דילמא אנוס הוא ואף ע"ג דלא … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ד:ה׳

א ומ"ש לכתחילה טוב הוא וכו' נראה דה"ק דאף על פי דאין צריך לבטל מודעא דאין חוששין כשמגרש מרצונו שיקלקלה בידי שמים אפ"ה טוב הוא דשמא אנוס הוא ואיכא אינשי דידעי באונסיה וכל היכא דאנסי ליה אע"ג דלא מסר מודעא ואנן נמי לא ידעינן באונסיה הגט בטל וכדכתב הר"ן בפרק חזקת ומביאו ב"י ולפיכך טוב … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ד:ד׳

א ומ"ש ואעפ"י שנתנו אחר כך וכולי פירוש שנתנו אח"כ מעצמו ומרצונו הטוב אין זה אלא מחשבה דאין מחשבה מבטל הדיבור שדיבר שכל מה שיעשה בכתיבת הגט ונתינתו הוא עושה מאונס אלא צריך שיאמר בפירוש שמבטל המודעא דאתי דיבור האחרון ומבטל דיבור הראשון וזהו שכתב הרא"ש ואם מסר מודעא וכו' עד ועל כל התנאים שהתנה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ד:ג׳

א ומ"ש אעפ"י שאין מכירין את אונסו ואפי' אינו אומר אמת וכולי בפרק חזקת (בבא בתרא דף מ) אמרי נהרדעא כל מודעא דלא כתיב בה אנן ידעינן ביה באונסא דפלניא לאו מודעא היא ופריך מודעא דמאי אי דגיטא ודמתנתא גילויא מילתא בעלמא היא וקשיא עלה דמשמע הכא דגלויי מילתא בעלמא מבטל לגיטא והא ודאי ליתא … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ד:ב׳

א ומ"ש אעפ"י שלא לקח בקנין כ"כ הרמב"ם בפ"ו וכתב ה"ה פשוט הוא שלא נזכר בהן קנין בכל התלמוד ולא שייך בהו עכ"ל ומ"מ קצת ק' מהיכא תיתי שצריך קנין עד שהוצרכו לפרש דלא צריך קנין ולפעד"נ דלפי דבקידושין ר"פ האומר קא מקשה ר' יוחנן לריש לקיש דקאמר במקדש אשה בתוך ל' יום וחזרה בה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ד:א׳

א צריך ליבטל כל מודעא וכולי פירוש כל מי שבא ליתן גט לאשתו ולא ידעינן אם מגרש מרצונו או מחמת אונס חיישינן דילמא אנוס הוא ומסר מודעא בפני ב' והגט בטל והולד ממזר ולכן מן הסתם צריך שיבטל כל מודעא קודם שיתן הגט דאילו היה נודע שמגרש מרצונו א"צ לבטל מודעא דאינו חשוד שמסר מודעא … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ג:ב׳

א ויש מהגאונים שהורו שהוא פסול כתב ב"י כלומר מדרבנן וכן פי' מהר"ן בהשולח דלהגאונים פסול מדרבנן ולדברי הרא"ש משמע דבטל נמי הוי ורבינו כתב שהרא"ש סובר כדברי הגאונים כלומר שאינם מכשירים בעידי חתימה לחודייהו ולא נחת רבינו לדיוקי תיבת פסול על מה מורה עכ"ל וכ"כ מהרש"ל דלהרא"ש לאו דוקא פסול כדברי הגאונים אלא הגט … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ג:א׳

א צריך שיהיו שני עדים וכולי עד אינו גט פי' אינו גט כלל ושריא לחזור לבעלה כהן ואמר עוד דתקנת חכמים להחתים עליו ב' עדים וכולי ופירשו התוס' דאם לא החתים עליו אינו פסול אלא תקנה זו כעין עצה טובה היא וכפי' ב"י לדבריהם וכתב עוד ב"י שמ"ש רבינו בפני שניהם כלו' שיהיו שניהם יחד … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:י״ז

א והרמב"ם חילק וכולי עד סוף הסי' ולפעד"נ דהרמב"ם דקדק בדברי הרי"ף דכתב בפ' כל הגט ומסתברא לן דהכי הא מילתא דהוא איסורא לחומרא עבדינן שלא עבר אדם שם אבל אם עבר אדם שם דהוחזקו שני יב"ש חיישינן שמא ממנו נפל וכולי דאף למה שמיישב הראב"ד דבריו בזה דר"ל שהוחזקו שני יב"ש ולא שכיחי שיירתא … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:ט״ז

א ומ"ש וכתב הרמ"ה אף ע"ג שאינן מעידין בפירוש וכו' נראה דהרמ"ה תפס פירש"י שזה התובעו הוא אותו שחתמו לו ולכך צריך לומר דמיירי שאינן מעידין שזהו חתימת ידם ולזה חתמו דאם היו מעידין שזהו חתימות ידם ולזה חתמו פשיטא שיחזיר וכ"כ התוס' לשם בד"ה מעולם: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:ט״ו

א ומ"ש אפי' אם אינם מעידין שזה התובעו הוא אותו שחתמו לו הלשון משמע דיצא הקול שהבעל אבד הגט ואדם אחר מצאו ותבעו ממנו ועדים מעידים מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של שם זה ואותו חתמנו לאיש זה התובעו וכן פירש"י והתוס' הקשו על פירושו ופירשו דאפי' אינן מעידין שזה התובעו הוא אותו … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:י״ד

א ומ"ש אא"כ עידי הגט אומרים מעולם לא חתמנו וכולי גם בכאן כתב הרשב"א דאפי' שכיחי שיירות וגם הוחזקו ב' יב"ש הגט כשר כשאומרים מעולם לא חתמנו וכולי ופשוט הוא בסוגיא: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:י״ג

א ואפי' היה עכו"ם שעבר וכו' ירוש' ואע"ג דעכו"ם אינו רשאי להיות שליח בגט מ"מ אפשר שהבעל או האשה או שלוחם הפקידוהו ביד העכו"ם והיה בו סימן מובהק א"נ שלחו הגט ביד עכו"ם לישראל אחר שיקבל הגט מיד העכו"ם ויהא נעשה שליח להולכה וכדלקמן בסימן קמ"א: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:י״ב

א ומ"ש רבינו בסמוך והיכא דלא הוחזקו ב' יב"ש ולא שכיחי שיירתא מחזירין אותו בלא סימן אפילו שהה כדי שיעבור האדם שם לאו דוקא אלא אפילו עבר שם אדם ולפעד"נ דט"ס הוא וצ"ל דאפי' שהה שם אדם ורצונו לומר דאע"פ דבחד צד לריעותא פסק הרי"ף וכל הפוסקים לחומרא דפסול בגט בכדי שעבר אדם שם ולא … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:י״א

א ואפילו אם עדים מעידים שהאחר שהוחזק בשמו של זה לא היה בעיר וכולי בפרק האשה שלום (יבמות דף קי"ו) בההוא גיטא דאשתכח בסורא כתוב ביה אנא ענן בר חייא וכולי והוה ענן בר חייא אחרא בנהרדעא אמר רבא הכא חיישינן הואיל והוחזק איש אחר בעירו כשמו אעפ"י שלא היה עמהם בעירו כשנכתב הגט חיישינן … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:י׳

א או שמצאו בביתו בין כליו בברייתא תניא או שמצאו בין כליו ורש"י פי' בין כלי ביתו ורבינו כתב בביתו בין כליו דתרתי בעי בביתו לאפוקי בחצירו אעפ"י שמצאו בין כליו שבחצירו ובין כליו שבביתו לאפוקי בקרקע ביתו ואינו בין כליו דאיכא לחוש ליב"ש אחר שהוא בביתו ונפל ממנו וכן פי' התוס' ומביאו ב"י ונראה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:ט׳

א או שמצאו קשור בכיס או בארנקי ובטבעת שלו האי שלו אכולהו קאי ומיירי כשהוא בעצמו מצאו קשור בכיס שלו או בארנקי שלו או בטבעת שלו ומכירו בטביעת עין ובהני לא בעינן דידוע שלא השאילן לאחר דמסתמא לא אושלינהו דטבעת חיישי לזיופא וכיס וארנקי מנחשי אינשי ולא מושלי כדאיתא פרק בתרא דיבמות (דף ק"כ) וכיון … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:ח׳

א אם מצאו לאלתר וכו' או אפילו אין לו סי' וט"ע בגט וכולי כתבו התוס' בריש (דף כח) בד"ה מצאו בחפיסה דדוקא כשמצאו הוא בעצמו איירי דנאמן בהכרתו אף על גב דלאו צורבא מרבנן הוא במגו דאי בעי אמר לא אבדתי ואינו נאמן אלא בטביעת עין או בסימן מובהק דאם אינו סימן מובהק אין סומכין … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:ז׳

א ומ"ש שנים ששמותיהן ושמות נשותיהן שוות כפירש"י בפרק כל הגט בד"ה והוא שהוחזקו וכו' וכ"כ התוספות בפרק גט פשוט (בבא בתרא דף קס"ז) בד"ה וליחוש לשני וכ"כ סמ"ג בה' גירושין אבל בשלטי הגיבורים פ' כל הגט (דף תקס"ז) כתב ע"ש ר"י אחרון דאעפ"י שאין שמות האנשים שוות חוששין שמא קידש זה אשה אחרת ששמה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:ו׳

א או אפי' במקום שאין השיירות מצויות ובעיר שנכתב הגט הוחזקו שנים וכו' איכא להקשות דבפירוש רש"י משמע דהוחזקו ולא הוחזקו דקאמר בגמרא היינו דבאותה העיר שנפל לשם הגט הוחזקו שני יב"ש ואפילו מעיר אחרת שלא נכתב בו הגט ואמאי שינה בו רבינו ואמר דבעיר שנכתב הגט הוחזקו וכו' ויש לומר דרש"י מיירי להיכא שאין … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:ה׳

א המביא גט ונפל ממנו וכו' משנה בפרק כל הגט ריש (דף י"ז) ובגמרא איכא תרתי אוקימתא ופסק האלפסי בפרק קמא דמציעא לחומרא דלא מהדרינן גט לזמן מרובה במקום שהשיירות מצויות ואע"ג דלא הוחזקו וכתב הרא"ש עלה וכ"ש אם הוחזקו אעפ"י שאין השיירות מצויות אא"כ בסימן מובהק ונקב בצד אות פלוני או שאמרו עדים מעולם … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:ד׳

א וכתב בעל העיטור שמע מינה ספק נערה וכו' ואיני יודע וכו' ואיפשר דב"ה לאו דוקא ספק נערה קאמר אלא ר"ל דאיכא נמי ספק שמא היא קטנה: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:ג׳

א שנים ששמותיהן שוין וכו' משנה פרק המגרש סוף (גיטין דף פו) ובנימוקי יוסף פרק ג"פ הקשה דמשמע הכא דאם לא נתערבו נותנין ומתגרשות ואמאי לא חיישינן דילמא אזיל וממטי גיטא לאיתתא דהיאך ותירץ דשאני הכא דשניהם במעמד אחד נתנו גיטין לשליח והוא מכירן וגם מכיר נשותיהן שזו אשתו של זה וזו אשתו של זה … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:ב׳

א צוה לכתוב לו גט לגרש בו אשה בעלמא וכולי כתב הרמב"ם שאינו גט וליבמתו הוי ספק מגורשת תימא אמאי כתבו על שם הרמב"ם הלא תלמוד ערוך הוא בפר"ג דלאשה בעלמא אינו גט וליבמתו קא מיבעיא ליה ואסיקנא בתיקו וא"כ ה"ל ספק מגורשת ועוד הקשה ב"י מאי דהביא רבינו דברי הרא"ש דלאשה בעלמא הוי גט … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״ב:א׳

א אמר לסופר כתוב גט לארוסתי כו' בפרק ר"ג (יבמות דף נב) קאמר רמי בר חמא הרי זה גט מפני שבידו לגרשה והתוס' לשם הקשו מפרק כל הגט סוף (גיטין דף כו) דבברייתא תניא דאינו גט ואור"ת דבפר"ג מיירי שכתב בו זמן הנתינה אפי' גט ישן לא הוי שלא נתייחד עמה אחר זמן הכתוב בגט … להמשך קריאה

ב"ח, אבן העזר קל״א:ב׳

א לא נכתב לשמו פסול לכך צריך ליזהר וכו' משנה ר"פ כל הגט שנכתב שלא לשם אשה פסול כיצד וכולי אף על גב דבנכתב שלא לשם האיש נמי פסול וכך כ' הרמב"ם רפ"ג נקט התנא אשה טפי חדא משום דקרא כתיב באשה וכתב לה לשמה וילפינן מיניה איש ועוד דבסיפא נקט יתר מכן ל"ל ב' … להמשך קריאה

דילוג לתוכן