א ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח. ולכאורה הפסוק הזה אין לו ענין לכאן והיה לכותבו בעת אשר ברח לוט מסדום ואשתו אחריו והביטה אחוריה לראות בבנות הנשואות לה בסדום אם הולכות אחריה כמאמר חז"ל (ילקוט רמז פ"ד בשם פרקי דר' אליעזר). ואכן יגיד הכתוב כי גם זה היה כשלון סדום יותר מירושלים לפי שיד … להמשך קריאה
א ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל יושבי הערים וצמח האדמה. ולא כן בירושלים ח"ו. ואמנם הכתוב הזה בא לתרץ ולבאר למה היתה כן בסדום ולא כן בירושלים וכקושית הגמרא (סנהדרין ק"ד:) וכי משוא פנים יש בדבר, הלא בירושלים נאמר (איכה ד', ו') ויגדל עוון בת עמי מחטאת סדום, ולמה נשתנו אלו … להמשך קריאה
א וה' המטיר גפרית ואש מאת ה'. לכאורה היה ראוי להקשות בכאן במה שאמרו חז"ל (בראשית רבה שם, ג') אין דבר רע יורד מלמעלה וכו' ועיין שם. ואכן נראה פירוש הדברים וה' המטיר שהוי"ה ברחמיו המטיר על הארץ גשמי ברכה ואך על סדום ועל עמורה נעשה המטר הזה גפרית ואש, ולא תימא שכאשר בא אל … להמשך קריאה
א ויאמר אליו הנה נשאתי פניך. לכאורה צריך להבין כפל הלשון דכיון שאמר לו שישא לו פנים על הדבר אשר ביקש, ודאי אשר לא יהפוך העיר. אכן בא הכתוב לתרץ קושיא גדולה והוא כי איך אמר לו המלאך הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה וכי זה בידו הוא אם להפך או לא, וכבר עמדו בזה … להמשך קריאה
א הנה נא וגו' והיא מצער הלא מצער היא וגו'. כפל לומר הלא מצער כי תחילה אמר הנה נא העיר קרובה לנוס שמה והיא מצער פירוש שקרובה ישיבתה שלא מלאו לה נ"ב שנה כמו סדום ועדיין לא נתמלאה סאתה כמו שאמרו חז"ל (שבת י':), ואנשים בה מעט ועדיין עוונותם מועטין. ואחר כך אמר הלא מצער … להמשך קריאה
א ויאמר לוט אליהם וגו'. פירוש לא כמו שאתם סבורים שאני מבקש מאת אדני בזכותי אין לי זכות לזה, רק הנה נא מצא עבדך חן בעיניך פירוש אותו שנקרא עבדך שאמר (תהלים קט"ז, ט"ז) אני עבדך בן אמתך, הוא דוד, הוא מצא חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי הוא רק להחיות את נפשי נפש … להמשך קריאה
א ויהי כהוציאם וגו'. צריך להבין שינוי לשון הכתוב מלשון רבים ללשון יחיד שהתחיל לומר כהוציאם ואחר כך ויאמר, והנראה כי לפי שלא היה יכול להפך את סדום עד אשר יצא מחוץ לעיר כאומרו כי לא אוכל לעשות דבר וגו' ועל כן ההוצאה צורך הפיכה הוא, ולזה גם גבריאל שבא להפך את סדום נשתתף להוצאת … להמשך קריאה
א ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וגו' בחמלת ה' וגו'. טעם למה שרצה להתמהמה הוא לצד שראה שאינם חפצים לעשות דבר עד אשר יצא מן העיר, סבר בדעתו כיון שעליו לא נגזרה הגזירה הוא יעכב את הפורעניות מלבא העיר כשיהיה בתוכה ולא יצא ממנה, ועל כן התעכב מעט כי אולי ברגע הזה ישובו אנשי סדום מחטאתם … להמשך קריאה
א וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים וגו'. טעם איצות המלאכים בזה לצד שהיו שלוחי אל עליון במצותו יתברך וזריזין מקדימין למצוות על כן זרזו עצמן לעשות שליחתן, ואך אין מקדימין טפי מצפרא (כמו שאיתא ברש"י ותוספות בפסחים ד'.) מהא דכתיב (בראשית כ"ב, ג') וישכם אברהם בבוקר, ולא קודם, על כן המתינו עד עלות השחר. ואכן … להמשך קריאה
א ויצא לוט וגו' לוקחי בנותיו וגו' קומו צאו וגו'. הנה כתיב כאן במקרא הזה שני פסקי טעמים בתיבת אל חתניו אחד לפניהם ואחד לאחריהם. והנראה לפי אשר כתבנו שאמרו לו וכל אשר לך בעיר פירוש דוקא מי ששייך אליך וקרוב אליך את זה ואספתו אתך להוציאם מן המקום ולא מי שאינו נקרא על שמך, … להמשך קריאה
א כי משחיתים אנחנו וגו' את פני ה' וגו'. אמרו חז"ל (בראשית רבה שם שם, ט') שנענשו המלאכים על אומרם כי משחיתים אנחנו ותלו הגדולה בעצמן ואף שסיימו וישלחנו ה' לשחתה, ואך נראה שאם היו אומרים כי אנחנו משחיתים לא היו נענשין כי היה משמע שהם הנשלחים לשחת העיר מפני רוע מעלליהם, אבל כשאמרו כי … להמשך קריאה
א ויאמרו וגו' עוד מי לך פה הוצא מן המקום וגו'. חז"ל דרשו (שם שם, ה') עוד מי לך פה ללמד סנגוריא עליהם מאחר שהם רשעים כאלו וכו', ולדבריהם יאמר חתן ובניך ובנותיך פירוש אף על חתן ובניך ובנותיך אין לך פה לדבר טוב עליהם כיון שנסבו על הבית כל העם מקצה מנער ועד זקן … להמשך קריאה
א וישלחו האנשים את ידם וגו'. לכאורה אחר שהאנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים ונמצא גם אם היה לוט עומד בחוץ היה יכול להציל את נפשו ולמה הביאו את לוט אליהם הביתה. ונראה כי כתב בזוה"ק כמה פעמים (ובפרט בפרשת נח ס"ג.) אשר בעת הזעם מי שהולך בחוץ יכול המשחית לחבל בו ולא כן כשיהיה … להמשך קריאה
א ויאמרו גש הלאה ויאמרו וגו'. פירוש מה שאתה אומר שאתה אלינו כאח כרע, טוב דברת. והרי שתי בנותיך נתונות אלינו ועל כן גש לכאן לא תירא כי דבר טוב דברת, ואך הרחק הלאה על דבריך האחרונים שאתה רוצה להיות מליץ על האורחים. כי האחד בא לגור כנזכר בספר ידי משה אפילו אם אברהם בעצמו … להמשך קריאה
א ויצא אליהם לוט וגו'. כי גם הוא פתח פיהו באהבה ואחוה והראה להם סבר פנים יפות לומר אל נא אחי, כלומר הנה ידוע לכם אשר אח אני לכם ברמאות ואני אוהב לכל אשר אתם אוהבים אוהבי הרע ואכן בזה אל תרעו והא לכם ראיה שאחיכם אני בכל דברי הרע כי הנה נא לי שתי … להמשך קריאה
א ויקראו אל לוט ויאמרו לו. כפל הכתוב לספר הקריאה והאמירה ולכאורה היה די לספר ענין האמירה לבד, אכן יגיד הכתוב גודל ערמת רשעם כי בתחילה אשר באו לא פתחו פיהם באף לומר על מה זה עשית להכניס אורחים לביתך. ופתח פיהם דבר שקר לקרוא לו בקריאה של חיבה וגם לקרותו בשמו המורה על דבר … להמשך קריאה
א טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום וגו'. כפל לומר ואנשי העיר אנשי סדום כי אנשי העיר יקרא הקרואי עדה שבעיר אנשי השם אשר העיר מתנהג על ידם. שנשיאי העיר שופטיו ושוטריו הם נקראים על שם העיר, שאף בעירם נקראים שופטי העיר. וגם שאר אנשים שאינם מיוחדים להקרא על שם העיר, רק סתם אנשי סדום … להמשך קריאה
א ויפצר בם מאוד וגו' ויבואו אל ביתו ומצות אפה ויאכלו. הגם שהמלאך שהיה אצל מנוח לא אבה לאכול אצלו כמו שאמר לו (שופטים י"ג, ט"ז) לא אוכל בלחמך, מכל מקום כאן שרצה הקב"ה לזכות אותו על ידי זה שינצל והם מלאכי רחמים היו כמאמר חז"ל (בראשית רבה נ', א'). על כן אכלו אצלו וזאת … להמשך קריאה
א ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו וגו'. חז"ל אמרו (בראשית רבה מ"ט, ד') בתיבת סורו נא שיסורו אליו דרך עקלתון כו' ולדברינו כן יאמר הנה נא אדני פירוש הנה נא ידעתי שאתם אדני מלאכי אלהים ואיני כדאי וראוי לבקש אתכם שתלכו אלי לרמוס חצרי, אבל סורו נא מדרך הטבע ותמחלו … להמשך קריאה
א ויבואו וגו' ולוט ישב בשער סדום וגו'. סיפר הכתוב אנה ישב לוט בעת ההוא להגיד בזה חסדי הבורא ברוך הוא כי נודע מה שאיתא בזוה"ק (בפרשה זו ק"ד.) בשעתא דקודשא בריך הוא רחים ליה לבר נש משדר ליה דורונא ומאן איהו מסכנא בגין דיזכי ביה וכיון דזכי ביה אמשיך עליה חד חוּטא דחסד וכו' … להמשך קריאה
א וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו. פירוש שהלך ה' במסקנא זו כאשר כלה לדבר אל אברהם, פירוש כאשר היה סוף דברו לאברהם לומר אם ימצא עשרה לא ישחית וכשלא מצא על כל פנים הציל הצדיקים הוא לוט ואשתו שהיו צדיקים בתוך העיר כנזכר ומה גם שבזכותו ניצול גם עיר אחת … להמשך קריאה
א אולי יחסרון וגו'. פירוש איך תתנהג ועד כמה תגדל חסדך וצריך אני לשאול זאת בכדי שאדע מדת טובך ורוב חסדיך ואראה להתנהג כך כאשר אוכל או לידע גדולתך מזה. ושאל עד קצה האחרון לומר התשחית את כל העיר פירוש גם הצדיקים אשר בקרבה והשיבו ה' לא אשחית פירוש לא אשחית כלל אף הרשעים ויצילו … להמשך קריאה
א ויען אברהם ויאמר וגו' ואנכי עפר ואפר וגו'. צריך לדעת אומרו כאן ואנכי עפר ואפר מה שייך לענין שעומד בו וחז"ל (בראשית רבה מ"ט, י"א) אמרו וכבר הייתי ראוי להיות עפר על ידי המלכים ואפר על ידי נמרוד וגם זה צריך להבין מה ענינו לכאן. ואמנם הנה נודע עיקר צדקת אברהם והדרך הלך בו … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אם אמצא וגו'. גילה ה' צדקתו ורוב חסדו בזה בכמה פנים ואמר לאברהם לא כמו שאתה מבקש שינצלו הצדיקים לבד, כי אם אמצא לא די שינצלו הם אף ונשאתי לכל המקום בעבורם ואציל גם הרשעים בזכותם. ואכן דקדק לומר אם אמצא בסדום והדר בתוך העיר ואחד מהם ודאי מיותר ואפשר גם שניהם … להמשך קריאה
א והיה כצדיק כרשע. שצדיקים ורשעים יהיה להם בחינה אחת כי הנה בעת הטוב בעת שהצדיקים גוברין ומעשיהם מרובין על מעשה הרשעים אז מגין זכותם גם על הרשעים, וגדולים צדיקים שמהפכין מדת הדין לרחמים וגם הרשעים ינצלו בזכותם עמהם, ואם כך יהיה גם במדת הרשעים שאם הם גוברים יכלו גם הצדיקים עמהם להיות תם ורשע … להמשך קריאה
א ויגש אברהם ויאמר וגו'. ולכאורה צריך להבין סתירת דבריו בזה. כי תחילה פתח ואמר האף תספה צדיק עם רשע כלומר וראוי להיות הצדיקים שבתוכה נשארים חיים, וסיים ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקים שגם הרשעים ינצלו בזכות הצדיקים, ואחרי זה חזר לומר כאשר בתחילה חלילה לך להמית צדיק עם רשע. ב ואמנם הכל קאי … להמשך קריאה