ספר המצוות, שורשים י״א

א שאין ראוי למנות חלקי המצוה חלק חלק בפני עצמו כשיהיה המקובץ מהם מצוה אחת: ב פעמים יהיה הצווי האחד שהוא מצוה אחת ויש לה חלקים רבים כמו מצות לולב שהוא ארבעה מינים, הנה לא נאמר כי פרי עץ הדר מצוה בפני עצמה וענף עץ עבות מצוה בפני עצמה וערבי נחל מצוה בפני עצמה, לפי … להמשך קריאה

ספר המצוות, שורשים י׳

א שאין ראוי למנות ההקדמות אשר הם לתכלית אחת מן התכליות: ב דע כי פעמים יבאו צוויין בתורה ואותן הצוויים אינן מצוה אבל הם הקדמות לעשות המצוה כאילו הוא מספר איך ראוי שתעשה המצוה ההיא. דמיון זה אמרו (ויקרא כ״ד:ה׳) ולקחת סלת ואפית אותה כי הוא אינו ראוי שימנה לקיחת סלת מצוה ועשייתה לחם מצוה, … להמשך קריאה

ספר המצוות, שורשים ט׳

א שאין ראוי למנות הלאוים והעשה, אבל הדברים המוזהר מהם והמצווה בהם: ב דע שכל צוויי התורה ואזהרותיה הנה הם בארבעה דברים. בדעות ובפעולות ובמדות ובדבור. וזה שהוא צונו להאמין יחוד ה' ואהבת האל ויראתו, או שהזהירנו מהאמין דעת אחת מהדעות כמו מה שהזהירנו מהאדנות לזולתו, וכן צונו בפעולה מן הפעולות כמו שצונו להקריב הקרבנות … להמשך קריאה

ספר המצוות, שורשים ח׳

א שאין ראוי למנות שלילות החיוב עם האזהרה. ב דע שהאזהרה היא אחת משני חלקי הצווי. וזה כי אתה תצוה למצווה שיעשה דבר אחד או שלא יעשהו, כמו שתצוהו לאכול ותאמר לו אכול או תצוהו להרחיק מן האכילה ותאמר לו לא תאכל, ואין בלשון הערבי שם יכלול שני אלו הענינים יחד, כבר זכרו זה המדברים … להמשך קריאה

ספר המצוות, שורשים ז׳

א שאין ראוי למנות דקדוקי המצות: ב דע כי המצוה האחת משפט אחד מקובל ויתחייבו מאותה ההקדמה צוויין ואזהרות רבות, הם דיני המצוה. המשל בזה החליצה והיבום הם שתי מצות עשה, וזה מה שאין חולק בו. וכשהסתכלנו דין שתי מצות אלו מה שיתחייב מהם לפי ההקדמות התוריות יתחייב שתהיינה קצת הנשים חולצות ולא מתיבמות וקצתן … להמשך קריאה

ספר המצוות, שורשים ו׳

א שהמצוה שיהיה בה עשה ולא תעשה ראוי למנות עשה שבה עם מצות עשה ולאו שבה עם מצות לא תעשה: ב דע שהדבר האחד יהיה בו עשה ולא תעשה על אחד משלשה פנים. אם שיהיה מעשה מן המעשים מצות עשה, והעובר עליו יעבור על מצות לא תעשה, כמו שבת ויום טוב ושמטה שעשיית מלאכה בהם … להמשך קריאה

ספר המצוות, שורשים ה׳

א שאין ראוי למנות טעם המצוה מצוה בפני עצמה: ב פעמים יבוא בטעמי המצות דמיון לאוין ויחשב בם שהם מכלל מה שימנה ביחוד, וזה כאמרו לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה ולא תחטיא את הארץ, אמרו ולא תחטיא את הארץ טעם לאסור מה שקדם כאילו יאמר כי אתה אם תעשה זה תרבה הפסד … להמשך קריאה

ספר המצוות, שורשים ד׳

א שאין ראוי למנות הצוויים הכוללים התורה כלה: ב הנה יבואו בתורה צוויין ואזהרות אינן בדבר מיוחד אבל יכללו המצות כלם. כאילו יאמר עשה כל מה שצויתיך לעשות והזהר מכל מה שהזהרתיך ממנו, או לא תעבור דבר ממה שצויתיך בו, ואין פנים למנות הצווי הזה מצוה בפני עצמה שהוא לא יצוה לעשות מעשה מיוחד שיהיה … להמשך קריאה

ספר המצוות, שורשים ג׳

א שאין ראוי למנות מצות שאין נוהגות לדורות. ב דע כי אמרם (מכות כ"ג:) תרי"ג מצות נאמרו לו למשה בסיני מורה על היות זה המספר מהמצות הנוהגות לדורות, כי מצות שאין נוהגות לדורות אין קשר להן בסיני הן שנאמרו בסיני או בזולתו. ואמנם כוונו באמרם בסיני לפי שעיקר התורה היה בסיני. והוא אמרו יתעלה עלה … להמשך קריאה

ספר המצוות, שורשים ב׳

א שאין ראוי למנות כל מה שלמדים באחת משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן או מרבוי: ב [א] כבר בארנו בפתיחת חבורנו בפירוש המשנה שרוב דיני התורה יצאו בשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם ושהדין היוצא במדה מאותן המדות הנה פעמים תפול בו המחלוקת ושיש שם דינין הן פירושים מקובלים ממשה אין מחלוקת בהם אבל … להמשך קריאה

ספר המצוות, שורשים א׳

א שאין ראוי למנות בכלל הזה המצות שהן מדרבנן: ב דע כי זה הענין לא היה ראוי לעורר עליו לבארו, כי אחר שהיה לשון התלמוד (מכות כ"ג:) תרי"ג מצות נאמרו למשה בסיני איך נאמר בדבר ההוא שהוא מדרבנן שהוא מכלל המנין, אבל העירונו עליו מפני שטעו בו רבים ומנו נר חנוכה ומקרא מגילה מכלל מצות … להמשך קריאה

ספר המצוות, הקדמות, הקדמת הרמב"ם

א מפני שקדם לנו החבור המפורסם אשר קראנו אותו פירוש המשנה, והיתה כוונתנו בחבור ההוא לקצר ביאור ההלכה מן המשנה, ולא היתה בו כוונתנו להשלים דין כל מצוה ולהביא כל מה שיצטרך מאסור ומותר וחיוב ופטור, כמו שיתבאר למי שישתדל באותו החבור. ראיתי ג"כ שאחבר חבור יכלול כל דיני התורה ומשפטיה עד שלא יהיה דבר … להמשך קריאה

ספר המצוות, הקדמות, הקדמת המתרגם

א המאמר הזה הנכבד חברו הרב המובהק המאור הגדול המאיר עיני הגולה מרנא ורבנא משה עבד האלהים בן הרב הנכבד ר' מיימון ז"ל , ויסדו ליסוד קיים והעמידו לעמוד חזק לבנות עליו הבנין הטוב הבנוי לתלפיות שהכל פונין אליו, הוא חבורו השלם המכונה משנה תורה, הכולל משפטי הדת בלשון קצר ובשפה ברורה, וחבר זה בלשון … להמשך קריאה

ספר המצוות לרס"ג, פרשיות ציבור

א רְאוּ שֹׁפְטֵיהֶם וְשֹׁטְרֵיהֶם מַה נֶהְדָּרוּ בְּמַרְאָם. ב עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים וְיַחְקְרוּ הֵיטֵב בְּמַלְאָם: ג קָמֵי סָרָה כַּאֲשֶׁר זָמָמוּ ד וּמִן הַלִּשְׁכָּה יִלְמְדוּ פְלִיאָם. ה עוֹרְכֵי מִלְחֶמֶת מה יָפוּ בַּהֲשִׁיבָם הַמְּחַנְּכִים מִן צְבָאָם: ו צְבָאָם בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה מַחֲנֵיהֶם מְקַדְּשִׁים וּמְכַבְּדִים. ז יִצּוֹרוּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ ח וְיַעַרְפוּ לְכַפֵּר דְּמֵי נוֹדְדִים: ט פָּרָשַׁת מַלְקוֹת … להמשך קריאה

ספר המצוות לרס"ג, פרשיות ציבור, פתיחה

א תְּבוּנָה אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם כָּל הָאֻמִּים עוּשׁוּ וָבֹאוּ. שֵׂכֶל חָכְמַת בָּנַי וּבִינָתָם תִּרְאוּ חֲתַת וְתִירָאוּ: ב שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לָהֶם נִקְרָאוּ. שִׂיחוּ רַק עַם חָכָם וְנָבֹון הַגּוֹי הַגָּדֹול וּכְבוֹדָם רְאוּ: הסבר על זכויות יוצרים ספר המצוות לרס"גרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר המצוות לרס"ג, עונשים

א גָּזַרְתִּי עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה לְכָרֵת מוֹשֵׁךְ עָרְלַת בְּשָׂרוֹ מִחוּץ. ב לֹא פָסַח ג וְלֹא הִתְעַנָּה ד וּבַכִּפּוּרִים בִּמְלַאכְתּוֹ נָחוּץ: ה דַּם ו וָחֵלֶב הָאוֹכְלֵמוֹ ז וְטָמֵא בְּאָכְלוֹ קֹדֶשׁ לַחוּץ. ח וְהַבָּא בֵּיתִי וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו ט הַשּׁוֹחֵט י וּמַעֲלֶה הַחוּץ: יא הַחוּץ רֹקֵחַ שַׁמְנִי יב וּקְטָרְתִּי יג וְהַסָּךְ מִשְׁחָתִי בְּמִרְמָה. יד לוֹעֲטֵי נוֹתָר טו וּפִגּוּל טז … להמשך קריאה

ספר המצוות לרס"ג, עונשים, פתיחה

א אֵלֶּה שִׁבְעִים וְאֶחָד הַמּוּמָתִים מִצְוָתָם שֵׁנִית לְבֵית דִּין הֶחֱזַרְתִּי. בְּשֶׁבַע דְּרָכִים לְהַשְׁמִיד תְּמוּתַת זֵדִים פִּזַּרְתִּי: ב בְּרֶשֶׁף וְרֶגֶם וְרֶצַח וּמָוֶת מִבְּלִי רוֹשֶׁם הִזְהַרְתִּי. כָּרֹת וְאַבֵּד מֵאִתִּי וּפִגְעוֹן הַמְּקַנְּאִים גָּזַרְתִּי: הסבר על זכויות יוצרים ספר המצוות לרס"גרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר המצוות לרס"ג, מצות לא תעשה

א אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא יִהְיֶה לְךָ ב לֹא תַעֲשֵׂם ג וְתָעָבְדֵם ד וְתִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם. ה וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה ו וְצִפּוּיֶהָ ז וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ זִכְרוֹנֵיהֶם: ח בַּל תָּקִים אֲשֵׁרָה ט וּמַצֵּבָה י וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לְמַעֲנֵיהֶם. יא אַל תֹּאכְלוּ מִזִּבְחָם יב וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹת גּוֹיֵיהֶם: יג גּוֹיֵיהֶם מִכְּרֹת לָמוֹ בְּרִית יד וּמֵהִתְחַתֵּן בָּם הַזָּהֵרוּ. טו … להמשך קריאה

ספר המצוות לרס"ג, מצות עשה

א אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא ב וְאוֹתוֹ תַעֲבֹד בִּתְפִלָּה. ג עֶרֶב ד וּבֹקֶר יַחֲדֵהוּ ה בְּאוֹת ו וְטוֹטָפֹת לִתְהִלָּה: ז בִּכְנָפֶיךָ צִצִית נֶצַח ח וּבִפְתָחֶיךָ מְזוּזָה סֶלָה. ט כַּבֵּד הוֹרֶיךָ י יְרָא מֵהֶם כְּלָאֵל נָתַן לָמוֹ גְּדֻלָּה: יא גְּדֻלָּה לִזְקֵנַי יב וְהַדְרָתָם יג וּמוֹרָא לַמִּקְדָּשׁ תָּקִים. יד לִלְמֹד טו וּלְלַמֵּד דָּת טז וְהַמֶּלֶךְ יִקְרָאֶנָּה לָעָם … להמשך קריאה

ספר המצות הקצר, מצות לא תעשה

א א. מצות לא תעשה שלא לאכול גיד הנשה. שנאמר (בראשית לב, לב): "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה". ונוהג בבהמה וחיה הטהורין, ונוהג בשליל, בירך ימין ובירך שמאל. ושני גידין הם: הפנימי, הסמוך לעצם של הכף, אסור מן התורה; ושאר הגיד הפנימי מה שאינו על הכף, והגיד העליון כולו, והחלב שעליהן … להמשך קריאה

ספר המצות הקצר, מצות עשה

א א. מצות עשה להאמין שיש אלוה נמצא. שנאמר (שמות כ, ב): "אנכי ה' אלהיך וגו'" – והוא יתברך ויתעלה המציא כל הנמצאים וכל העולמות, מכוחו וחפצו יתברך, הוא המשגיח על כל דבר. וזהו יסוד הדת. ומי שלא יאמין זה, הוא כופר בעיקר, ואין לו חלק וזכות בישראל. וחייבים אנו למסור נפשנו ומאודנו על אמונה … להמשך קריאה

ספר המצות הקצר, הקדמה

א כתב הרמב"ם סוף הלכות מעילה (פרק ח' הלכה ח'): "ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה, אל יהא קל בעיניו; ולא יהרס אל ה' פן יפרץ בו. ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול. בוא וראה, כמה החמירה תורה במעילה! … להמשך קריאה

ספר המכריע צ״ב

א גרסינן בפרקא קמא דבכורות תנן שהיוצא מן הטמא טמא. ב בעו מיניה מרב ששת מי רגלים הוא דסוסי' וגמלים לא מיבעי להו דלא שתו אנשי פירוש והוו להו פירשו בעלמא כי קא מיבעיא דחמור דהוא דשתו אינשי ומעלו לירקינא מאי. אמר להו תניתוה שהיוצא מן הטמא טמא פירוש לא פשט רב ששת אם מתמצין … להמשך קריאה

ספר המכריע צ״א

א גרסינן בפרק השוכר את האומנים המלוה את חבירו על המשכון שומר שכר וכו'. ב בדין המלוה את חבירו על המשכון ראיתי חלוקות בין הגאונים רבינו האי גאון זצוק"ל אמר בספר מספרי שבועות שחיבר המלוה את חברו על המשכון ואבד אם קיבל את המשכון בהלואה אנו סומכין אותו בדרך זכרון דברים ואינו מתחייב המלוה באחריותו … להמשך קריאה

ספר המכריע צ׳

א גרסינן בפרק שבועת העדות משביע אני עליכם מצוה אני עליכם ואוסרכם אני הרי אלו חייבים בשמים ובארץ הרי אלו פטורים בשי"ן דל"ת ביו"ד ה"א בשדי בצבאות וכו'. ב מזו ההלכה מוכיח שכל השבועות אינו חייב עליהם עד שיזכיר את השם או אחד מן הכינויים וכן בשבועת ביטוי בין להתחייב קרבן בין לעבור בבל יחל … להמשך קריאה

ספר המכריע פ״ט

א גרסינן בפרק שבועות בתרא דאיתמר מתפיס בשבועה אביי אמר כמוציא שבועה מפיו דמי. ב אמר רבינו יצחק זצוק"ל וקיימא לן כרבא והיכי דמי מתפיס בשבועה כגון דשמע חברי' דאישתבע דלא ליכול הדין בשרא ואמר איהו אנא נמי דכותך לאו כמוצי' שבועה מפיו דמי אבל מתפיס בנדרים חיל נדרה עליה דתנן הריני נזיר ושמע חבירו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן