ספר האורה, חלק ב ס׳: [ס] דין טעות ראש חודש.

א [ס] דין טעות ראש חודש. טעה ולא הזכיר של ראש חודש בלילה אינו חוזר, בין יחיד בין ציבור, לפי שאין מקדשין את החודש בלילה, והני מילי אחסר אבל אמלא לא, והאלהים אמר רב בין אמלא בין אחסר דהא טעה קאמר, טעה ולא הזכיר שחרית אין מחזירין אותו, שהרי מוספין לפניו, והני מילי שליח ציבור … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב נ״ט: [נט] דין ברכת הלל.

א [נט] דין ברכת הלל. הלל ביחיד אסור לברך עליו לפניו ולאחריו בימים שאין גומרין בהן את ההלל, שהרי בצבור אינו אלא מנהגא דעלמא וציבור הוא דעבדו מנהג אבותיהם אבל ביחידים אין זכר למנהג נוהג בהן, ואפילו עשרה שפרשו מן הציבור שמתפללין אחורי בית הכנסת לעצמן, הרי הן כיחידין, שלא היו באסיפת הכניסה ואין להן … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב נ״ח: [נח] דין שומין.

א [נח] דין שומין. ושומין ביום טוב רבי כותשן כדרכן, אבל פלפלין טוחנן קודם יום טוב, או טוחנן בקערה, או בכל דבר, אבל לא בריחים שלהן, כדאמרינן בביצה, וריחים שלהן [קרי מולינ"ט] שלנו תדע מדגרסינן התם משום טומאה שלשה כלים הברזל שבתוכו נקוב נקבים דקים אבל הוא בפני עצמו טמא משום כלי כברה, והעליון משום … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב נ״ז: [נז] דין שפוד ביום טוב.

א [נז] דין שפוד ביום טוב. יתד של שפוד שתוחבין בו יריכי העוף היה ארוך יותר מדאי, ואסור רבי לחתכו בסכין, ולא לשרוף ראשו באור, כדי שיתקצר, משום תיקון כלי ואין זה דומה לחתכו באור, לפי שתי נרות דהתם נראה כמדליק כדרכו, כאדם שצריך להדליק שתי נרות: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב נ״ו: [נו] דין לוקח מגוי ביום טוב.

א [נו] דין לוקח מגוי ביום טוב. וששאלתם מהו לילך אצל גוי המכירו ביום טוב וליטול ממנו אגודת עשב לבהמתו, או תבן או עמרים. ואומר מה שאתה נוטל מאחת מהם כיוצא בזו אני נותן לך למחר, דבר זה אפילו מישראל אסור, לפי שהוא הזכרת סכום מקח, ותנן הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב נ״ה: [נה] דין לקיטת ענבים.

א [נה] דין לקיטת ענבים. וששאלתם מהו להתחיל בלקיטת ענבים ודריכתן בגת בחולו של מועד, כדבר האבוד דמי ומותר מיהא דרב הונא חצדי ליה חצדא בחולא דמועדא, ומסקנא דהא דתניא במחובר אפילו כלו אבד אסור, יחידאה הוא, ועוד דרב חצדי ליה חצדא ואיקפד שמואל דחצדי דחיטי הוו ולא פסיד, אבל ענבי וודאי פסידן, משום דמכחש … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב נ״ד: [נד] מהו לתקן פרסות סוסים.

א [נד] מהו לתקן פרסות סוסים. וששאלתם מהו לתקן פרסות סוסים בנגרי ברזל, דכי נזדמן לו דרך בחולו של מועד יש לומר כדבר האבוד דמי ושרי על ידי אומן גוי בחולו של מועד כל הני מותר במקום שנהגו, אבל ליתן כלים לכובס וליתן כלים לגוי אומן לתפרם מתחילה קיבולת הוו ואסור: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב נ״ג: [נג] דין שכירות.

א [נג] דין שכירות. וששאלתם מה לשכור גוים לכתחילה במועד, להוליך קורות עצי בנין ממקום למקום כדי שלא יאבדו, מותר לעשות כן ובלבד שיכול לעשות בצנעה עושה, ואם לאו שאינו יכול לעשות בצנעה יעשה כמו שיוכל, כדתנן מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד, ואמרינן רב יוסף הוו ליה הנהו … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב נ״ב: [נב] שכירות פועלים מקיבולת.

א [נב] שכירות פועלים מקיבולת. וששאלתם ישראל שהשכיר פועלים קודם הרגל לבנות לו בנין כולו, והתחילו לבנותו קודם יום טוב ולא הספיקו לגמור, מהו שיגמרו במועד, לפי שאינו רוצין לבטל, ואם לא יהא מניחין לגמור במועד שוב לא יהא גומרין, והוא סבור ככולן אבד וכגנב דמי, כך דעתי נוטה שאסור להניח להן לגמור במועד, דאמר … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב נ״א: [נא] דין החנוני.

א [נא] דין החנוני. ועל החנוני ששאלת דע כי אמיתיים דברי. ואין לך קל שבקלין שאינו [בקי] בהלכות מחובר ונולד: ב כי כבר פסקה רב פפא. גוי שהביא דורן לישראל וכו' ומדבריו אתה למד שאפילו מן הגוי מותר לקבל: ג ועוד מההוא ליפתא דאתאי למחוזא נפק רבא חזייה דהוה כמושא. אמר הא וודאי מאתמול עקרא … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב נ׳: [נ] דין שני ימים טובים.

א [נ] דין שני ימים טובים. שני ימים טובים של גליות. אחד מחובר שנתלש ביום ראשון. כגון ענבים שבצרן: ב ואחד עופות וכו' [ודגים שניצודו ביום טוב ראשון מותרין בשני ממה נפשך. הואיל ושתי קדושות הן. דאם יום טוב ראשון קודש ושני חול מותרין למוצאי יום טוב ראשון בכדי שיעשו. ואם יום ראשון חול ושני … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב מ״ט

א [מט] המבשל כמה תבשילין ביום טוב ולא אכל מכולם בתוך הסעודה הואיל ולצורך יום טוב נתבשלו כולם מתחילה ועכשיו אינו צריך לאכול מכל אחד ואחד, אין בכך כלום ולא הוי כמכין מיום טוב לחול: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר האורה, חלק ב מ״ח: [מח] דין עירובי תבשילין.

א [מח] דין עירובי תבשילין. פסח או שאר ימים טובים שחל להיות בחמישי בשבת, מניח אדם עירובי תבשילין מערב יום טוב, מפני שאין אופין ומבשלין מיום טוב לשבת אלא אם כן עירב בפת ובתבשיל: ב וכיצד הוא עושה, לוקח פת ומניח על גבו בשר או ביצה או דג כשהן מבושלין, ומזכה לכל בני העיר על … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב מ״ז: [מז] אפיקומן.

א [מז] אפיקומן. פעם אחת שכח רבי ולא אכל מצת אפיקומן לאחר סעודתו קודם ברכת המזון ולאחר שברך הוזכר, ולא רצה לחזור ולאכול הימנה, לפי שהיה מיצריך לברך אחריה ברכת המזון ולשתות מכוס של ברכה. ואי אפשר לשתות בין כוס של מזון לכוס של הלל, דאמור רבנן בין כוסות הללו אם רצו לשתות ישתה. בין … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב מ״ו: [מו] ארבע כוסות.

א [מו] ארבע כוסות. וארבע כוסות הללו למה. כנגד ארבעה לשונות גאולה האמורה בגלות מצרים. והוצאתי אתכם, והצלתי אתכם, וגאלתי אתכם, ולקחתי אתכם, בפרשת וארא [שמות ו' ז'] והלל המצרי יאמר על כוס רביעי עד ואמת ה' לעולם הללויה, ועונה הגדול שבקוראים, וקורא הודו, וארבע מקראות של אחריו, ושאר הקוראים אחר כל מקרא ומקרא אומרים … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב מ״ה: [מה] להוציא אחרים ידי חובתן.

א [מה] להוציא אחרים ידי חובתן. הבא להוציא אחרים ידי חובתן בהלל ובאגדה וסדר ברכת מצה ומרור, יקדש וישתה כוס ראשון, ויטבול טיבול ירק ראשון, ויאמר ההגדה, וישתה כוס שני ויפרוס פריסת המוציא, ועל אכילת מצה, ויאכל, ויכרוך כהלל, ויקום ויעשה כן בכמה בתים. וכן בביתו באחרונה, ויגמור סעודתו ויברך על מזונו, וישתה כוס שלישי, … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב מ״ד: [מד] סדר ערוך לרבינו שלמה ז"ל.

א [מד] סדר ערוך לרבינו שלמה ז"ל. כשחל ליל פסח להיות בשבת. אומר ויכולו בורא פרי הגפן, ואת יום המנוח הזה. ואת יום חג המצות הזה, ואומר ההגדה עם ההלל כסדרן, וחוזר ואומר הלל הגדול, וחותם בנשמת כל חי ובישתבח, דנשמת כל חי הוא ברכת השיר, ואחר כך מברך ברכת היין ושותה, ובמוצאי שבת מברך … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב מ״ג: [מג] דין מרור.

א [מג] דין מרור. רבי לא מצא חסא בפסח והביא מדוריא או עיקר של פורפירי"ץ והם שנויים בפרק ערבי פסחים, ומברכינן עליהון על אכילת מרור, ומה מברכין על שאר ירקות, בורא פרי האדמה, לפי שאינו יכול לטעום מן המרור בלא ברכה, וברכת המרור אין זו ברכה של ירקות, אלא ברכת המצוה ולפיכך אין מברך אכילת … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב מ״ב: [מב] דין קידוש.

א [מב] דין קידוש. בליל שני ימים טובים הראשונים של פסח אין אומרים קידוש על היין בבית הכנסת. לפי שקידוש אחד מארבע כוסות הוא, ואין שותין אותו בבית הכנסת, נמצא, שותה חמש כוסות. שהרי אין כאן להוציא שום אדם ידי חובתו בפסח מפני שאין עני בישראל פוחת מארבעה כוסות, ואין זה דומה לומר אגדה של … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב מ״א: [מא] דין תנור בשותפות.

א [מא] דין תנור בשותפות. שאלו את רבי ישראל וגוי שיש להם תנור בשותפות, מהו לומר לו ישראל טול אתה שבוע של פסח, ואני אטול לאחר כן כנגדך, ולאפות בו בשבת ואמר רבי ממתנה ישראל קודם הפסח ונוטל הימנו דמים מאותו שבוע, ואינו דומה לישראל וגוי שיש להם שדה בשותפות, לא יאמר לו טול חלקך … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב מ׳: [מ] דין מורסן בפסח.

א [מ] דין מורסן בפסח. אין עושין מורסן לעופות בשני ימים טובים לא בימים הראשונים ולא באחרונים, משום שנאמר לכם לכם, לכל צרכיהם, ולא לצורך בהמתכם, אבל בחולו של מועד שרי, ובחולו של מועד של פסח צריך שינוי, שלא יבא לידי חימוץ, הילכך צריך להכניס הסובין בתוך המים מרותחין כשהן בכלי על האור, וכל שעה … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ל״ט: [לט] דין ברכת תרומה.

א [לט] דין ברכת תרומה. הרוצה להפריש חלה מן העיסה מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה. דלהפריש חלה לאו ברכה הוא, חלה הוא עוגה וחררה, ואינה שם הפרשה כלל, דחלה תרימו תרומה [במדבר ט"ו י"ט] כתיב. והכי קאמר חלה אחת מן העוגות תרימו לשם תרומה. ומיהו תרומה נקראת ותרומה שמה, ואין לשנות, ועושה אותן … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ל״ח: [לח] דין תרומה.

א [לח] דין תרומה. על התרומה אודיעך שמעולם לא נהגו בעיר הזאת להפריש שתי חלות כי אם בערב פסח. והיו מברכין על אחת להפריש תרומה, ועל השנייה להפריש חלה, ובטלתיה מפני שהוא לבטלה, שאין ערב פסח חמור משאר ימים, ופסוקה הוא בבכורות. אמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצאה עליו מגופו, … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ל״ז: [לז] דין חטה הנמצא בעוף בפסח.

א [לז] דין חטה הנמצא בעוף בפסח. וחטה הנמצאת בתרנגולת בפסח אין אדם שיכול להתירה, לפי שחמץ בפסח בין במינו בין שלא במינו אסור, ואוסר בכל שהוא. ואף רבי אומר שהוא אסורה, אבל יש להביא ראיה להיתר מטומאה אם לא שאין אנו יודעין אם למידין איסור מטומאה אם לא, ששנינו גבי טומאה, בעוף כדי שתפול … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ל״ו: [לו] אם לשין בבצים.

א [לו] אם לשין בבצים. שאלו את רבי מותר ללוש בבצים בפסח אם יש בהם משום חמץ או לא, ולא אמר רבי בדבר לא איסור ולא היתר, איסור לא אמר שאינו יודע אם דרך ביצים להחמיץ יותר ממים, שהרי אין לישה בלא מים, ומים אין מחמיצין את העיסה כל זמן שעוסקין בה, והיתר לא אמר, … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ל״ה

א [לה] ואסור לאכול מצה מבעוד יום קודם שיקדש ויאמר ההגדה והלל, שנאמר בערב תאכלו מצות [שמות י"ב י"ח], שיהא חביב עליו: ב והאוכל מצה בערב פסח כאלו בא על אריסתו בבית חמיו ולוקה. בתלמוד ירושלמי: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

דילוג לתוכן