ספר הפרנס פ״ג
א שתי מדות הנמצאים בבהמה או בעוף יש מי שאמר שהיא כשירה ומהר"ם הורה כדברי האומר טריפה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א שתי מדות הנמצאים בבהמה או בעוף יש מי שאמר שהיא כשירה ומהר"ם הורה כדברי האומר טריפה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א נטלה המרה ליכך בלשונו במקום המרה על הכבד אם טועם בה טעם מר כשירה ואם לאו נהגו בה איסור ובה"ג כת' קורע במקום דביקות המרה וטועם בה אם יש טעם מר כשירה ורבינו אב"י העזר"י כתב מותר לצלותו ע"ג גחלים ולטעום בה ע"י הלעטה בין שינוי בלא בליעה אם יש בה טעם מר כשירה … להמשך קריאה
א נטלה הכבד ונשתייר ממנה כזית במקום מרה [וכזית במקום שהיא חיה] כשירה וכתוב בשערים כבד שהוא [נפוחה] ניכוה ועבה ונרקב יש לעיין בריאה אם לבינה היא כצמר גפן טריפה ואם אדומה היא כשירה דהדרא בריא: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א מחט שנמצאת בחתיכא דכבדא טריפה בכל ענין ואם נמצאת בסמפינא דכבדא כשירה ואם נמצאת בעובי בית הכוסות תחובה מצד אחד או בחלל הקורקבן או תחובה מבפנים בבשר הקורקבן או בחלל הוושט כשירה (אבל) בשתחובה מבפנים בעובי בית הכוסות או בקורקבן או בוושט ואינה נכרת מבחוץ (אבל) אם יש קורט דם מבחוץ כנגד המחט טריפה … להמשך קריאה
א מחט שנמצאת בריאה ולא היתה המחט נראית מבחוץ והריאה באה כולה שלימה לפנינו ואין ידוע אם היתה נכרת מבחוץ טריפה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א בהמה שנשחטה ונמצאת טריפה בין ע"י סירכות בין שאר טריפות רק שלא הכיר בה הטריפות קודם שחיטה כל הגבינות שנעשו כבר ממנו מותרין. ויש מרבותינו שאוסרין הגבינות והחלב שנעשו תוך ג' ימים קודם שחיטה ד"א י"ב חודש ומורי הר"ם כתב בשם ר' יוסף ווליטי"ן כולן מותרות וה"ה לביצי תרנגולת שנמצאת טריפה שהביצים מותרים: הסבר … להמשך קריאה
א אסור לשרות את הקיבה בעור במים כדי לקרוש את הלח זמן ארוך כגון יום שלם אבל זמן מועט מותר: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א קיבה של עגל וגדי וטלה הנלקח מן הגוי הקיבה מותרת להעמיד בה גבינות ולא חיישינן שיניקו מן הטריפה ומן הטמאה ואם העמיד בקיבה הנלקחת מן הטריפה בדיעבד מותרין הגבינות ואם העמיד בקיבה שקנה מן הגוי בחנות מבהמה שהרג הגוי בדיעבד מותרין ואם הקיבה נמלחה בעורה כמו שרגילין הגוים לעשות והעמיד בה אסורים אפילו בדיעבד … להמשך קריאה
א סכין שחתך בו בשר ורוצה לחתוך בו גבינה צוננת או איפכא צריך הסכין נעיצה עשר פעמים בקרקע ואם יש גומות בסכין צריך לשפשף הסכין היטב במקום הגומות באבן רך או בפיחם ולנעוץ בקרקע וכן אם חפץ לחתוך בסכין רק פירות כן יעשה ולחתוך רותח בסכין של גוי צריך ליבון ורבינו משה ורבינו יצחק ב"ר … להמשך קריאה
א סכין ששוחט בו טריפה צריך לקנח הסכין בבהמה או בדבר אחר או להדיח במים קודם שישחוט בו בהמה אחרת ואם לא עשה כן צריך קליפה במקום השחיטה. ולשחוט בסכין של גוי צריך הגעלה ואם לא הגעיל צריך קליפה במקום השחיטה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א טוב ליזהר שלא יחתוך בסכין בשר או כבד כשצולין אותו אצל האש בשפוד בעוד שלא ניצלה כל צרכו לפי שמקום החתך מלא דם: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א הלוקח כלי תשמישו של גוים וירצה לטהרו כבולעו כך פולטו השפוד של ברזל והאסכלא שקורין ברא"ט אייזי"ן והדומה להן שתשמישן ע"י אור מלבנו באור ומטבילן אחרי בן והיורות של נחושת וכן מחבת או ברזל משפשפו בצרורות ובעפר ובחול לצחצחו ויגעילן ברותחין בכלי ראשון או ירתיח בתוכו מים וישים בהם אוד דלוק או אבן חם … להמשך קריאה
א מחבת של גוים של מתכות ואפילו של אבן ישנים צריכין הגעלה לטהרם וכן מחבת ושאר כל הכלים שאינם של חרס שנאסרו בעירוב בשר בחלב או בהדחה עם כלי הגוי בן יומו צריך הגעלה לטהר: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א גבינות ישראל שנעשו בדפוס של עכו"ם שקורין פיישייליי"ש הן של עץ הן של חרס הן של מתכות והן בני יומן אפילו מלח הגוי את שלו בתוכו אפי"ה הגבינות של ישראל מותרין בדיעבד: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א בשר שחוטה (או בשר) [ובשר] נבילה שנתבשלו או נצלו ואח"כ נגעו זב"ז או שכבו זע"ז תתאה גבר ואם בשר שחוטה למטה חם ועליה בשר נבילה צונן אפילו חי ואין מלוח אעפי"כ שלמטה נאסר וכ"ש אם בשר נבילה חם למטה והשחוטה צונן למעלה שהיא אסור ואם צוננת למטה בין שחוטה בין נבילה והחם למעלה השחוטה … להמשך קריאה
א בשר חי או צלי שנפל עליו חלב אם אחר מהן מלוח הבשר או החלב אז צריך ס' לבטל החלב ואם אין מלח לא בזה ולא בזה מותר בהדחה לבדה אבל אם יש בי פילי דהיינו בקעים וגומות בבשר אז צריך קליפה והדחה. וכן בשר הנמלח אפילו לצלי ציר הנוטף ממנו על הגבינה אוסר אעפ"י … להמשך קריאה
א בשר וגבינה שהן לחין ונגעו זה בזה (או) [אם] שניהם מלוחים שניהם אסורים ואם יבשים מותרים ואם אחר מהם מלוח והשני טפל בלא מלח אז המליח מותר והטפל אסור כשהוא לח וכן הדין בשר שחוטה ובשר נבילה אם השחוטה מלוח מותר. ואם הנבילה מלוח אסור ואם שניהם אינם מלוחים מותר ואפילו לכתחילה. ואם נתיבשו … להמשך קריאה
א בהמה או עוף לצלות אינה צריכה למלוח אפילו לכתחילה ולקדירה צריך להדיחה לכתחילה במים ואח"כ למלחם מכל צדדין והעופות מבפנים ומבחוץ ולשהות במלחו שיעור צליה ואח"כ ידיח הבשר והעוף פעמים. וכשימלחם צריך להשימם על דף או בסל או בכלי מנוקב ואם מלחו בכלי שאינו מנוקב ישים בתחתית הכלי עצים או אבנים שיקבלו הציר שלא … להמשך קריאה
א עוגה קטנה שנאפת בצד פשטיד"א ופלדי"ן ונגעה בהן אסורה שלא במינה ואם תחת הכלי אפאה אפילו לא נגעו זה בזה אסורה לשלא במינה פשטיד"א שאפאה עם פלאדי"ן או איפכא בתנור שלנו מרוחקים זה מזה שלא נגעו מותרין בדיעבד וכן הדין אם אפאה עם הפת שניהם מותרין בדיעבד אבל ראבי"ה כתב שפשטיד"א ופלאדי"ן שנאפו ביחד … להמשך קריאה
א בצים שנתבשלו במחבת חולבות או איפכא מותרים לתתם בפשטיד"א או פלאדי"ן וכן ירקות שנתבשלו ונשלקו במחבת חולבות או איפכא ואפילו המחבת בת יומא מותרים לתתם אחר שיצטנן בכל תבשיל בשר או חלב וכן קטניות פולין או עדשים אם נתבשלו בקדירה של בשר או של חלב אפילו אם היתה הקדירה בת יומא ואפילו לכתחילה: הסבר … להמשך קריאה
א קערות חולבות שהדיחם במחבת של בשר או איפכא אם שניהם בני יומן הקערה והמחבת הכל אסור וצריכין הנעלה להתירן ואם האחד אינו בני יומא הכל מותר והטעם מפורש לעיל בהג"ה בסי' נ"ט. ודווקא שהקערות מקונחות שאינם מלוכלכות שאין משיורי המאכל בשר או חלב דבוק בהן שלא היה האיסור כעין אבל כשהוא בעין צריך ס' … להמשך קריאה
א כוליא שנתבשל התבשיל מותר והכוליא נהנו בו הכל (היתר) [איסור] לכתחילה (וכוליא) ותבשיל טחול שנתבשל כשניטל קרום שעליו והגיד שבתוכו ונמלח מותר בדיעבד: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א בצלים או כרישי"ן שקורין בל"א לוי"ב או שומין ורוצה לתתם בקדירה של בשר וחתך ראשיהם בסכין חולבת או איפכא צריך ס' כנגד טעם שהי' בסכין הבלוע מן הירק והוא דבר מועט ואם חתכו בסכין של גוי אז צריך ס' נגד כל הירק דכולי נעשית נבילה ואפילו בסכין שאינו בן יומו אבל שאר ירקות ועלין … להמשך קריאה
א דגים שנתבשלו בכלי שנשתמש בו בשר אסור לאכול בכותח שיש בו חלב [הג"ה כן פי' חתן רש"י משמו גבי דגים שעלו בקערה דווקא עלו אבל נתבשלו אסור דעיקר הטעם נפלט מן הכלי. ופר"י אפילו אם נאמר נתבשלו לא היינו דווקא בצלי דליכא מים אבל נתבשלו במים הטעם מתפשט במים ואיכא ג' נותני טעם של … להמשך קריאה
א כל הנאסר מחמת בשר בחלב אפילו כלי חרס מוהר להשתמש בצונן כגון פירות ומותר בהנאת שימוש: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ירקות חזר"ת חס"א ליטוג"א בלעז עולשין קרישפיל"א בלשון אשכנז מסור אמיפו"ל בלע"ז ובאשכנז מירמי"ט וכל הקודם במשנה יחזור אחריו החלה ויוצאין בהן בין לחין בין יבישין ומצטרפין לכזית ויוצאין בקלח שלהן אבל לא בשרשים ושיעור כזית כחצי ביצת תרנגולת. וכן משמע בפ"ג דכריתות והעיד רבינו אב"י העזר"י שרבותינו נ"ע הנהיגו ללבוש בגדי פשתן גישטעיק"ט … להמשך קריאה