ספר הפרנס שי״ז

א מי שהתחיל לאכול בבית ונמלך והלך לאכול בבית אחר צריך לחזור ולברך (בורא פרי) אבל מפינה לפינה בבית אחד לא ושינוי יין מברך הטוב והמטיב ורבינו שמואל כתב אם ידוע שהאחרון משתנה לעילויי' והביאו שתיהן יחד מברך על הרע בורא פה"ג ועל הטוב הטוה"מ אבל אם ידוע לו שהאחרון גרוע לא יברך אבל רב"י … להמשך קריאה

ספר הפרנס שט״ז

א העושה מלאכה בידים בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה דהיינו [משש] (מט') שעות ומחצה ולמעלה ובן בתענית ציבור כגון בט' באב וכן במוצאי שבתות ויו"ט אין רואה סימן ברכה לעולם והני מילי כשעושה מלאכה כדי להשתכר בו אבל מתקן בגדיו לשבת ויו"ט לא ואדרבא מצוה לעשות כן ובמוצ"ש ויו"ט נמי היינו קודם … להמשך קריאה

ספר הפרנס שט״ו

א פעם אחת שכח מהר"ם ולא הניח עירובי תבשילין בשמחת תורה שהי' בע"ש ולא נזכר עד יום השישי בביהכ"נ שחרית והוקשה זאת בעיניו וחזר על כל צידי צדדים למצוא אמתלאות היתר כי נסתפק מה לעשות דע"י הערמה אסור ומתחילה אמר מה שבשלו ואפו כבר בדיעבד יאכלו ממנו היום ואם יותירו יותירו לשבת אבל לכתחילה אסור … להמשך קריאה

ספר הפרנס שי״ד

א צריך שיהא העירוב והשיתוף מצוי ומובן ושלם בין השמשית שיהיו יכולין לאוכלו ואם נאבד מבעו"י אין עירובו עירוב אבל משחשיכה ה"ז עירוב ומהר"ם זצ"ל הנהיג בעירנו פה רוטענבער"ג כשהגוים משברין את העירובין הקורות והלחיים שבמבואות שלא למחות ביד הגויות להביא את החמין שקורין יילי"ף מן התנור לבתים דרך ר"ה וכשהיו מביאין אותן מעצמן או … להמשך קריאה

ספר הפרנס שי״ג

א בעירובי תבשילין יאמר בדין יהא שרא לנא לאפוי' ולבשולי לאטמוני ולאדליקו שרגא מיומא טבא לשבתא לנא ולכל דדיירין באתרא הדא: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר הפרנס שי״ב

א לא יערב בדבר שהוא מקפיד לתת ממנו לאכול לאחד מבני השיתוף כגון פשטיד"א ודומה לו אך יזכה להן פת שלימה או חררה שלמה משלו. או יגבה מכל בית ובית קמח ויעשה ממנו עוגה ויברך המזכה בא"ה אמ"ה אקבו"ץ על מצות עירוב ויאמר בדין יהא שרא לנא ולכל מאן דמשתתפין עמנא לאפוקי ולעיולי ולטילטולי מבתים … להמשך קריאה

ספר הפרנס שי״א

א הרוצה לערב עירובי חצירות יכול לשתף עמו שתופי מבואות וצריך פת שלימה משלו ומזכה לכולם ע"י בנו ובתו הגדולים שאין סמוכין על שולחנו: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר הפרנס ש״י

א ואם חל יו"ט בה' ובו' צריך לערב ביום ד' ואם שכח ולא עירב ונזכר ביום ה' מניחו בו ביום ומתנה ואומר אם היום חול ולמחר קודש ה"ז עירוב ויהא שרא לנא בדין כו' ואם היום קודש ולמחר חול אז אינו צריך כלום וזהו דווקא לב' ימים טובים של גליות אבל ר"ה דקדושה אחת הן … להמשך קריאה

ספר הפרנס ש״ט

א אם התחיל לבשל או לאפות על עירובו ונאבד או נאנס ה"ז גומר כל צרכו ואם שכח ולא עירב קודם יו"ט לא יבשל ולא יתקן מאכל לצורך שבת אך אשר יותיר בלא הערמה יאכל אפילו לכתחילה אבל עבר ואפה ובישל לשבת אין אוסרין עליו אבל אוסרין על המערים והחמירו על מערים יותר מן המזיד שלא … להמשך קריאה

ספר הפרנס ש״ח

א יו"ט שחל להיות בערב שבת צריך לערב עירובי תבשילין בעיו"ט בחמישי וצריך פת ותבשיל או בשר וביצה עם הפת ושיעורו בבזית ושיעור עירובי תחומין מזון שתי סעודות ושיעור עירובי חצירות פת שלימה ושיתופי מבואות כגרוגרות: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר הפרנס ש״ז

א גוי הדר במבוי ואינו רוצה להשכיר להם רשותו אף לא בשכר ילך אחד מהם וישבור מקום מן הגוי להניח בה חפצים ונמצא שותפו שלא מדעתו ומותר בכך. וצריך להשכיר רשות מכל בית ובית אשר דר בו שום גוי בבל המבוי או מבעל הבית או מאחר מבני הבית הן עבד הן שפחה אבל אם באו … להמשך קריאה

ספר הפרנס ש״ו

א יום הכפורים הרי הוא בשבת לענין עירובי חצירות ושיתופי מבואות ועירובי תחומין צריך לערב וגם עורכין שולחן במפות ומדליקין עליו הגרות כמו בשבת משום דאיקרי שבת שבתון: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר הפרנס ש״ה

א אסור לישראל לסרס אדם או בהמה חי' ועוף אחד טמא ואחד טהור כין בארץ בין בחוץ לארץ וכן אסור לומר לגוי לסרס בהמות שלנו ואם לקחה גוי מעצמו בלא הערמה וסורס מותר ואם הערים ישראל בדבר זה קונסין אותו ומוכרין אותו לישראל אחר ואפילו בנו הגדול מותר למוכרו ולבנו הקטן אסור [הג"ה וליתן בהמה … להמשך קריאה

ספר הפרנס ש״ד

א בכור בעל מום מותר להאכילו לכלבים ואם נשחט ונמצא טריפה אסור למוכרו לגוים ולהאכילו לכלבים וצריך קבורה הבשר אבל העור מותר שיאותו בו הכהנים לפיכך כשיפול מום בבכור טוב והגון למוכרו לגוים: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר הפרנס ש״ג

א עד ל' יום חייב אדם לטפל בבכור בהמה דקה ובגסה חמשים יום ואם אמר הכהן בתוך הזמן תנהו לי ואני אטפל בו לא יתננו לו מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות וכל זמן שלא נולד בו מום צריך לקיימו אבל משנולד בו תוך שנתו יכול לקיימו עד י"ב חודש אבל לאחר שנתו אין רשאין … להמשך קריאה

ספר הפרנס ש״ב

א אם עבר אדם ושחט הבכור טרם נפדה אסור בהנאה וצריך קבורה ורבי משה בר מיימון ושאר גאונים פסקו שהלוקח בהמה החולבת מן הגוי שחלב פוטרה מן הבכורה שבכל התורה כולה הולכין אחר הרוב ורוב בהמות אינן חולבות אא"כ יולדות ופסקו בהולד בכור בהמה טהורה לישראל שצריך לומר בפה בכור זה הרי הוא מקודש בקדושת … להמשך קריאה

ספר הפרנס ש״א

א הרוקח בהמה מן הגוי ואין ידוע בעדות אם ביכרה אם לאו ואפילו חולבת אם לא שהוולד כרוך אחריה ומניקתו צריכה פדיון ואם הגוי מסיח לפי תומו שילדה כבר פעמים ושלש אין נאמן ומיהו אם ירצה הישראל אין נותן זה הבכור לכהן אלא ימתין עד שיפול בו מום ויאכלנו דהממע"ה מהר"ם: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

ספר הפרנס ש׳

א כל שיש יד גוי באמצע פטורה מן הבכורה וכל מה שאלו חותכין חלק הגוי ובזה היה בעל מום ה"ז פטור מן הבכורה וצריך לומר לגוי משוך בהמה זו ברשותך לקנות אוזן עוברה אם יהי' זכר. ואז פטורה מן הבכורה אבל מורי הר"ם פסק למכור אוזן הבהמה עצמה לגוי ואז לא יהא שום ספק איסור … להמשך קריאה

ספר הפרנס רצ״ט

א ישראל שיש לו חמור נקבה שילדה זכר בכור חייב לפדותו בשה ונותן השה בין זכר בין נקבה לכהן והחמור פדוי ומברך בא"י אמ"ה אקבו"ץ על פדיון פטר חמור ומברך שהחיינו ואם נתן פטר חמור לכהן אין הכהן רשאי לקיימו עד שיפרוש שה תחתיו וקודם פדיונו אסור בהנאה ואם אמר לו הכהן תנהו לי ואני … להמשך קריאה

ספר הפרנס רצ״ח

א נהגו לעשות סעודה לפירסומי מילתא והיא סעודת מצוה וצריך לברך בבהמ"ז שהשמחה במעונו ואם הבן פודה א"ע יברך על פדיון הבכור ושהחינו ופודה א"ע בה' סלעים כדלעיל: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר הפרנס רצ״ז

א ובכל דבר פודין הן של כסף או שוה כסף לבד מקרקעות ושטרות ועברים וזהו סדר פדיון הבן יש נוהגים להשים הנער הילד הזכר בחיקו של כהן מתחילה קודם הברכה. ויש שאין נוהגין כן אלא כל מקום שהילד שם אבי הבן אמר לכהן בני פלוני הבכור אשר ילדה לי אשתי הרי הוא שלך כי בני … להמשך קריאה

ספר הפרנס רצ״ו

א מי שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה מחויב לפדותו ושיעורא חמש סלעים שיער רבי אב"י העזר"י שהם חמשה דינרים קלונ"ש שהם ט"ו דינרים הלי"ש ומעט יותר ומהר"ם אמר לקחת כ"ה דינרים הלי"ש לרווחא דמילתא וברוק"ח כתב שהם ק' פשוטים שמשקל של מ"ד פשוטים זקוק במשקל קלוניא: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

ספר הפרנס רצ״ה

א אם ילדה שני זכרים ביחד תאומים צריך לפדות אחד מהם ואם מת אחד מהן תוך שלושים השני פטור מפדיון ואם ילדה תאומים א' זכר ואחת נקבה פטור מפדיון ואם נולדו סימני טריפה בזכר תוך ל' פטור מלפדותו דהרי הוא כמת: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר הפרנס רצ״ד

א והאב מחויב לפדות את בנו ולא האשה ואם מת האב קודם שפדה את הבן הוא פודה א"ע כשיגדיל ופודין דווקא בכור לאשה אעפ"י שאין בכור לאיש כי בפטר רחם תליא: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר הפרנס רצ״ג

א הכהנים והלוים פטורין מפדיון בכור וכן ישראל שנשא בת כהן או בת לוי אבל ישראלית שילדה בכור זכר [מישראל] ולא ילדה מקודם לכן ולא הפילה דבר שיש בו צורת ולד קודם וזה הזכר תחילת לידת האשה אז האב חייב לפדותו מן הכהנים ביום ל"א ללידת הזכר ואינו פורה אותו קודם לכן ואם פדאו קודם … להמשך קריאה

ספר הפרנס רצ״ב

א מי שיש לו שני ערלות או יוצא דופן או אנדרוגינוס אינם דוחין את השבת ונימולין באחד בשבת בתשיעי שלהן המל את בנו מברך שתים על המילה ושהחיינו: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

דילוג לתוכן