מערכת אתר אשובה

א רצון – מי שהוא מלא רצון לא יקפיד ולא יכעס על שום דבר, ולא יצטמק ולא יצטער על שום דבר שבעולם. אין לך מדה טובה הימנה, שמחה לגוף ומנוחה לנפש וזו מתת אלהי"ם. ועל כל פנים אף מי שטבעו רע יכול להפכו ולהחליפו על ידי העמק והתמד במחשבות טהורות, ועל ידי חזוק להסיר כעס … להמשך קריאה

א רבו – רבו גדול חיוב כבודו ומוראו כמאמר רבותינו זכרונם לברכה (פסחים קח א אבות ד, יב) מורא רבך כמורא שמים. ואמרו (שבת ל, ב פסחים קיז, א) כל תלמיד שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מור מגדל המורא והפחד תכונה. ואסור להורות הלכה במקום רבו שהרי אמרו (ברכות לא ב) כל המורה הלכה … להמשך קריאה

א רחיצה – רחיצת פנים בכל יום הוא מצוה משים הכון לקראת אלהיך ישראל (עמוס ד יב). ומשום כבוד אלהי"ם לכבד את צלמו, כי בצלם אלהי"ם עשה את האדם (בראשית ט ו). כמו שאמרו בש"ס. אבל צריך לזהר לנגב תחלה הידים להעביר רוח רעה שעליהן. וביותר יגדל החיוב לרחץ פניו ידיו ורגליו במים חמין בערב … להמשך קריאה

א רופא – הרופא צריך הוא לדרש ולתור בחכמה טרם עסקו ברפואה, שלא יצא מן השורה ובמקום תקון לא יעשה קלקול. ומה מאד צריך לפקח שבע עינים לבל יטעה בדמיונו כי נפש הוא חובל, ואת דמו מידו יבקש הקדוש ברוך הוא. ולא יעסק במלאכת הרפואה לרפאות את ישראל, אלא אם כן בקי בחכמת הרפואה היטב … להמשך קריאה

א רפואה – אמרו רבותינו זכרונם לברכה (שמות כא יט) ורפא ירפא. מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאות (ברכות ם א). ועוד אמרו על הפסוק (דברים כח נט): וחלים רעים ונאמנים. שהם נאמנים בשליחותן (רש"י שם), שבשעה ששולחין אותן גוזרים עליהם שלא יצאו אלא ביום פלוני, ביד פלוני, על ידי סם פלוני (ילקוט שמעוני יתרו … להמשך קריאה

א רינה – ידוע שהתורה קרויה רנה, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה (שמות רבה מז ה ויקרא רבה יט א): אין רנה של תורה אלא בלילה, וכן אחד מלשונות התפלה הוא רנה, שם רמז, שהקורא בתורה יקרא בנעם ובשמחה בקול רנה, וכן התפלה צריך לאמרה בנעם ובשמחה בקול רנה, ובפרט שירת הים וקריאת ההלל עקרם הוא … להמשך קריאה

א רגילות – כל היהדות תלוי בזה, כי רק ההתחלות קשות וכשמרגיל עצמו ללכת בדרכי טובים, ההרגל נעשה טבע ואינו קשה עליו לעשותו, אדרבה ענג הוא לו עד שאם פעם אחת יארע לו איזה מעשה ועכוב שלא יוכל לעשות אותו דבר טוב שהרגל בו, אפלו אם יהיה ממלי דחסידותא, יהיה קשה עליו ויהיה דומה בעיניו … להמשך קריאה

א רבים – אמרו רבותינו זכרונם לברכה (תו"כ ויקרא כו ח): אינו דומה רבים העושים את המצות למועטים העושים את המצות, כי היא תתעלה, אם מצד שהן אל כביר לא ימאס (איוב ח כ), ואף אם יש בהם חוטאים, ויש שעושים את המצוה שלא בדחילו ורחימו ושלא כתקונה, עולה היא למעלה לרצון ולנחת רוח לפני … להמשך קריאה

א ראש השנה – ראש השנה הוא יום הדין הגדול אשר מלך במשפט יעמיד ארץ (משלי כט ד), וכל בני עולם עוברים לפניו כבני מרון, ועל המדינות בו יאמר וכו' ובריות בו יפקדו וכו', כמו שאנו אומרים במוסף ראש השנה. ואפלו אשר לא שת לבו ליראה את השם אים ונורא בשאר הימים, מי לא יירא … להמשך קריאה

א ריבית – ידוע חמר שבו שעובר בחמשה לאוין ונכסיו מתמוטטין, ויורד ואינו עולה, ואין לו חלק באלהי ישראל (ב"מ עא, א עה, ב). ואחרון הכביד שאינו קם בתחית המתים, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה (פרקי דרבי אליעזר לג), שבאותם עצמות שהחיה יחזקאל, נשאר אחד שלא חיה, לפי שהיה מלוה ברבית. והן בעון שכיחי רבים מעמי … להמשך קריאה

א ריצה – כתיב (תהלים קיט לב) דרך מצותיך ארוץ. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ו ב) לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפלו בשבת. ואמרו בזהר הקדוש, שהרץ לדבר מצוה, כנגדו למעלה רצים הסנגורים ומקדימין לקטגורין. ועל זה נאמר (אסתר ג טו) הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והעיר שושן צהלה ושמחה. כל קבל דנא, הרץ … להמשך קריאה

א רדיפה – כתיב (משלי כא כא) רדף צדקה וחסד ימצא חיים. ענין "רודף" רצונו לומר שבורח ממנו והוא רודף אחריו, והינו כגון שיש אדם שאין לו ואינו רוצה לטל והוא מצטמק ורע לו, צריך לרדף אחריו לתן לו צדקה בלתי ידיעתו, כגון למכר לו בזול ולתן לפניו מעות במקום שהוא עובר כדי שימצאם בדרך … להמשך קריאה

א ראיה – ראיה חמורה שמביאה לידי עברה, שהעין רואה והלב חומד וכמה רעות רבות ועברות חמורות באות על ידי העינים, אם מסתכל בעריות והלב חומד ובא לידי עברה או לידי הרהורי עברה, גדול עונו. ואפלו אם לא בא לידי עברה כלל ולא נסתכל בה אלא כדי להכירה, הראיה עצמה היא גופה עברה ופוגמת בעיני … להמשך קריאה

א אות ר: רחמנות – הרחמנות היא אחד משלשה סימנין שיש לישראל שהם גמלנים, בישנים, רחמנים. וכבר אמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קנא ב): כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים. שנאמר (דברים יג יח): ונתן לך רחמים ורחמך. וצריך האדם שיהא בו מדעת קונו דכתיב בה (תהלים קמה ח) ורחמיו על כל מעשיו. … להמשך קריאה

א קרי – כבר ספרי המוסר מלאים, הם המדברים בתמרור עון הברית וחמר עון קרי והוצאת שכבת זרע לבטלה. ומפרש בספרים התקון לעון זה ודברים המועילים לשמרם, לך נא ראה בספר הקדוש "ראשית חכמה", וספר "סדר היום", וספר "צפרן שמיר", וספר "שני לוחות הברית" וכהנה רבים. וכבר נדפס גם כן בסדר "יוסף לחק" בפרשיות שובבים. … להמשך קריאה

א קול – הקול קול יעקב (בראשית כז כב), וגדלה מעלת קול תורה שהיא עולה ובוקעת רקיעין, וחשוב מאד לפני המקום הקורא בקול בשפה ברורה משמח אלהים. וכמה שגו אותם הלומדים בגמגום, או שמעינים בספר וקולם לא ישמע מאבדים טובה הרבה. והרי זה דומה למי שיכול להרויח אלף זהובים ומתרצה בחמש מאות. ואלו היה מה … להמשך קריאה

א קריאת שמע – קריאת שמע היא מצוה חשובה שיש בה קבלת על מלכות שמים ועל מצות, ואחר כונת הלב הן הדברים, שאם לא כון לבו לפחות בפסוק ראשון לא יצא ידי חובתו (או"ח סימן ס, סעיף ה), שצריך לכון שהוא מקבל עליו את השם יתברך לאדון ופטרון, ושהוא מאמין שהשם יתברך יחיד ומיחד, אחד … להמשך קריאה

א קורבנות – ידוע כמה מאמרי רבותינו זכרונם לברכה שאמרו (ויק"ר פרשה ג) שקריאת הקרבנות חשוב מאד לפני המקום ומעלה עליהם כאלו נבנה מקדש בימיהם, וכאלו הקריבו כל הקרבנות. וכן בזהר הקדוש הפליגו מאד בשבח המגיע ללומד סדר מעשה הקרבנות וסדר פטום הקטרת, עד שאמרו: דאלו הוו ידעי עלמא כמה עלאה איהי עובדא דקטרת קמי … להמשך קריאה

א קבורה – אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ח א) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא זו קבורה, כי יש כמה שאינם זוכים לקבורה והיו למאכל לכלבים ולחית השדה ועוף השמים ולדגי הים. ויש נקברים בבזיון רחמנא לצלן, ויש שמתים ביום טוב ראשון ונקברים על ידי גויים, ויש שמתים בערב שבת בין השמשות … להמשך קריאה

א קנס – חיובא רמיא על יושבי כסאות למשפט ומנהיגי הקהלות, לקנס את החוטאים לפי החטא ולפי מה שהוא אדם, אם בממון אם בבזיונות. אבל צריך פלס ומאזני משפט לשקל בשקל הקדש שלא להוסיף ושלא לגרע ושלא תצא תקלה ומחלקת. ולשון רכה תשבר גרם (משלי כה טו), שלא לומר בלשון קנס אלא בלשון תקון הנפש … להמשך קריאה

א קרובים – ידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה על הפסוק (שמות כב כד) את העני עמך. ענייך ועניי עירך, ענייך קודמין (ב"מ עא א). וכתיב (ישעיה נח ז) ומבשרך לא תתעלם, וכתיב (משלי יז יז) ואח לצרה יולד. וקימא לן (יו"ד סי' ח"ז סעיף ח) שמי שיש לו קרובים עשירים אין נותנין לו מקפה של … להמשך קריאה

א קביעות צדקה – הקובע לתן צדקה לשום עני, דבר קצוב מדי חדש בחדשו או מדי שבת בשבתו, יש בדבר לשבח ויש בדבר לגנאי. לשרי, ח, שאין העני חייו תלואים מנגד, מאין יבוא עזרו, ונכון לבו בטוח על הרגיל לתן ויש לו על מה לסמך, וזו טובה מאין יבוא עזרו, ונכון לבו בטוח על הרגיל … להמשך קריאה

א קביעות – קביעות עתים לתורה הוא אחד מהדברים ששואלים לאדם ביום הדין קבעת עתים לתורה (שבת לא, ב) והן עתה נתפרסם בכל תפוצות ישראל ספר חק לישראל. והוא מהדברים שמעט מחזיק את המרבה וחשוב הרבה, שבמעט זמן לומד כל מיני למודים, וידו בכל, והוא מסדר על פי הסוד מגורי האר"י ז"ל, ובונה בשמים עליותיו … להמשך קריאה

א קבלה – קבלה הוא כלל גדול בתורה וכמעט רב התורה אשר בידינו היא בדרך קבלה, שמשה קבל תורה מסיני וכל הדורות היו מקבלין דין מן דין. וגם עתה שנתרבו הספרים, יש כמה דברים שלא יוכל איש לעמד על אמתותן וברורן של דברים אלא על פי הלכה למעשה אשר ראה או שמע מפי אדם גדול. … להמשך קריאה

א קללה – קללה היא רעה חולה, להמקלל והמקלל תחלק ישלל, יאכלו את חלקיהם גם שניהם. שאם היא קללת חנם בלי אשמה תחזר למקומה. וכתוב בספר החסידים (סימן עו) שלפעמים גם אם הקללות לא על מגן, חוזרות להמקלל. שכן מצינו שכל הקללות שקלל דוד את יואב נתקימו בזרעו של דוד (סנהדרין מח ב). ואם יתקימו … להמשך קריאה

א קינאה – קנאה היא מדה רעה מאד כמאמר התנא (אבות ד כא) הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. והנה יצר לב האדם רע וחושק להיות יחיד בדורו בחכמה ומעשים בעשר וכבוד, ומתוך כך מצטער כשיש אחר כמוהו או גדול וטוב ממנו, ומקנא לו ומבקש רעתו ומספר בגנותו. וגדולה שנאה שהיא מחמת קנאה, … להמשך קריאה