פלא יועץ

א נספח אלפא ביתא של הגאון המפלג מוהר"ר צבי הירש ז"ל – [האלפא ביתא של הגאון ר' צבי הירש ז"ל העתיק בעל "פלא יועץ", כנראה, מתוך ההוצאה השלישית [ברדיטשוב תקעח]. הספר נדפס תחילה בשם אלפא ביתא, ספר אותיות מחכימות – בשנת תק"ן [באחת מערי רוסיה פולין], ונדפס שנית בשנת תקנ"ט בנאווי-דוואהר. בשתי ההוצאות אין זכר … להמשך קריאה

א תשועה – תשועת ה' כהרף עין, ואחת מן השאלות ששואלין ליום הדין הוא צפית לישועה (משלי רבתי פ"י). וכמו שכתבנו לעיל בערך צפוי, עין שם. ולא על הישועה מן הגלות בלבד הוא שצריך להיות יושב ומצפה, אלא על כל צרה שלא תבוא יבטח בשם ה' וישען באלהי"ו שיצילהו מצרתו, והבוטח בה' באמת, כמו שכתבנו … להמשך קריאה

א תשעה באב – תשעה באב הוא היום אשר קרא ה' לבכי ולמספד. ואם כל הימים בהזכיר חרבן בית המקדש, כגון באמירת תקון חצות וכדומה, ראוי לעורר בכי ונהי, על אחת כמה וכמה כהיום הזה, אשר בודאי גדול צער השמים, רחל מבכה על בניה, וה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו, שאוג ישאג על נוהו … להמשך קריאה

א תוקע – איתא בזהר הקדוש פרשת ויקרא אמר רבי אלעזר, חמינא לאבא ביומי דראש השנה ויום הכפורים דלא בעי למשמע צלותא מכל בר נש, אלא אי קאם עלה תלתא יומין קדם לדכאה לה, וכל שכן בתקיעה דשופר, דלא מקבל תקיעתא דבר נש דלאו איהו חכים למתקע ברזא דתקיעה. עוד שם בהאי יומא בעי עמא … להמשך קריאה

א תולדות – אלה תולדות נו"ח לאדם לעולם הזה ולעולם הבא, אם תולדות טובים, גיל יגיל אבי צדיק, ויולד חכם ישמח בו בעולם הזה ותתענג בדשן נפשו לעולם הבא. הנה כי כן, חיב אדם להשתדל להעמיד תולדות, ואם היו לו בנים בילדותו, ישתדל שיהיו לו בנים בזקנותו, כי אינו יודע איזה יכשר, וזרע איזה מהם … להמשך קריאה

א תהלים – תהלים גדלה מעלתם, וכבר מוהר"י אזולאי בספר יוסף תהלות אסף איש טהור כמה מעלות טובות נאמרו בלמוד התהלים ויצא עתק בקצ"ר אמיץ. אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ילקוט שמעוני תהלים א) שהתפלל דוד המלך עליו השלום שיהא לו שכר עליהם כעוסק בנגעים ואהלות, ומאחר שהתפלל דוד המלך שיהא חשוב כעוסק בנגעים ואהלות, נראה … להמשך קריאה

א תלמידי חכמים – תלמידי חכמים צריכים להיות מצינים ומבדלים בעניניהם, כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה', וצריכים להתנהג בחסידות ולקים כל מלי דחסידותא, ואפלו אם ירצה להקל באיזה דבר מפני צרך שעה, לא יקל בפני המון העם, דמקלקלתא ילפי, ולאו כלי עלמא גמירי טעמיהו ונמוקיהו ואנסיהו, ואתי לידי חלול השם. וכמאמר רבי … להמשך קריאה

א תחבולות – כתיב (משלי כד ו) כי בתחבלות תעשה לך מלחמה. וכמה ערמות ותחבולות אדם עושה לכבוד עצמו וכדי להרויח ממון, על אחת כמה וכמה צריך לשית עצות בנפשו ותחבולות כדי להלחם מלחמת חובה נגד הצר הצורר, כי הוא מלך זקן, כאיש מלחמות יעיר קנאה, יריע אף יצריח את האדם: ב והנה לכל דבר … להמשך קריאה

א תיקון – כבר כתבנו, שכל אדם צריך לתקן את אשר עותו, שאם לא יעשה כן, ענוש יענש על אשר לא חס על כבוד קונו. וכבר יש ספרים מלאים זיו המדברים בתקון השיך לכל חטא, ובכל איבר שחטא ועשה עמו חבילות של עברות, יעשה כנגדן חבילות של מצות, אולי יש תקוה שיתרצה אל אדוניו, ושב … להמשך קריאה

א תוכחה – תוכחה היא אחת מרמ"ח מצות עשה, דכתיב (ויקרא יט יז) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. וזאת המצוה מטלת על כל ישראל, לא כמו שסוברים רבים מעמי הארץ שלא נתנה מצוה זו אלא למי שהוא חכם העיר, לא כן הדבר, אלא כל בר ישראל חיב להוכיח את חברו בראותו שעובר … להמשך קריאה

א תשובה – חובת התשובה מפרש בתורה, שנוי בנביאים ומשלש בכתובים. וכל חכמי ישראל די בכל דר ודר, ראשונים ואחרונים, חדשים עם ישנים, כלם מכריזים על התשובה, כמו שבא מפרש בתלמוד ומדרשים וכל ספרי מוסר ויראת השם. מי האיש החפץ חיים ישקד עליהם יום יום ויכנסו דבריהם באזניו לשמר ולעשות ולקים דרכי התשובה. כי באמת … להמשך קריאה

א תענית – אמרו רבותינו זכרונם לברכה (תענית יא, א) כל המתענה נקרא קדוש. וכתב מוהרי"א בספר צפרן שמיר, סימן יא, וזה לשונו, אשריו מי שיוכל להתענות על חטאתיו, ורבו סגלות התענית, ומהם, כי הסטרא אחרא אין בה כח לדבק במי ששרוי בתענית. על ידי תענית יבוא לידי ענוה, כי יכיר מה הוא האדם, שבמניעת … להמשך קריאה

א תלמידים – תנינן (אבות א, א) והעמידו תלמידים הרבה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על הפסוק (קהלת יא ו) בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך. היו לו תלמידים בילדותו, יהיו לו תלמידים בזקנותו, כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים. וצריך חכמה יתרה ללמד תורה לתלמידים לפי … להמשך קריאה

א תמימות – כתיב (דברים יח יג) תמים תהיה עם ה' אלהיך. וכתיב (משלי י ט) הולך בתם ילך בטח. ובזה אשתבח יעקב אבינו עליו השלום, דכתיב (בראשית כה כז) ויעקב איש תם, וכן באיוב (איוב א א) איש תם וישר. ענין התמימות הוא, שלא ישתדל לידע עתידות על ידי גורלות וכשפים וכדומה, ולא יצטער … להמשך קריאה

א תורה – מי ימלל שבח התורה כי טוב סחרה מסחר כסף, וכדתנן (קדושין פב, ב) רבי נהוראי אומר, מניח אני כל אמניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה וכו'. וכבר התלמוד והמדרשים והזהר הקדוש וכל ספרי הקדש מלאים זיו, הם המדברים בשבח התורה, ולמפרסמות אייגבן צריכות ראיה וכלי עלמא ידעי, יעידון יגידון כי … להמשך קריאה

א אות ת: תפילין – תפלין צריכים גוף נקי שלא יישן בהם ושלא יפיח בהם. וכתבו הפוסקים (או"ח סי' לח סעיף ב), שאם ברור לו שלא יוכל עמד בלי הפחה, וזמן תפלה עוברת, מוטב שיעבר זמן תפלה וישלים אותה בתפלה שאחריה ולא יתפלל בגוף שאינו נקי ולא יפיח בתפלין. וצריך הכנה, שהרי אמרו (ברכות טו … להמשך קריאה

א שואל כענין – תנינן (אבות ב, ו) לא הבישן למד. וממדות החכם הוא, שעל מה שלא שמע אומר, לא שמעתי, ושואל כענין. וצריך דעת להיות שואל, שהרי אמרו בזהר הקדוש, שהיו מענישים לתינוק אחד במתיבתא דרקיעא, על שהיה מכסיף לרבו בשאלותיו. ואמרו בש"ס (מו"ק ה, א), שתלמיד אחד, כל השנה היה שואל לרבו, בשבתא … להמשך קריאה

א שואל – שואל שלא מדעת גזלן הוי, ואפלו בספר של חברו אסור לטלו וללמד בו שלא ברשותו, והעושה כן, נמצא שחושב לעשות מצוה, ועברה היא בידו. ובני אדם נכשלים בזה בעבור נעלים, בהיותם בחבורה אחת ויוצא האחד לחוץ ונוטל מנעלים של חברו. וכן השואל חפץ מחברו או ספר ומשאילו לאחר בלי רשות בעלים, גזלן … להמשך קריאה

א שררה – שררה היא צרה שמקברת את בעליה, אם מצד שהוא מעתד מאד להתגאות ולהיות מטיל אימה יתרה על הצבור שלא לשם שמים, והוא מעתד לעשות כמה דברים שלא כהגן, ולזלזל בכבוד היחיד והרבים וכדומה. לכן מי האיש החפץ חיים יברח מן השררה, ובמקום שאין אנשים ומכרח לנהג שררה, לו בכח יגבר שלא להתגאות … להמשך קריאה

א ששה – במספר ששה כתבו המקבלים שצריך לזהר הרבה לומר, הששי, שהוא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה, וכן יזהר גם כן בכתיבה, כגון כשכותב כתבה בששי, יכתב ביום הששי, וכשכותב פרקים יכתב, פרק הששי, וכל כיוצא בזה, לעולם יזהר בזה, ובפרט כשאומר השיר של לויים, יאמר היום יום הששי, ויכון ליחד קדשא בריך הוא … להמשך קריאה

א שש – סגלת לבישת בגדי שש למת, כתבו המקבלים שמצילתו מכל רוחין רעים ומכל קטרוגין, ובשרו ישכן לבטח. הנה כי כן ראוי לאדם לחוס על עצמו ועל מתו, ויצוה על עצמו שיעשו לו התכריכין מבגדי שש בלי תערבת מין אחר כלל. ובמקום שנוהגים לתן צמר גפן יתנו אניצי פשתן, וגם הטלית יהיה של פשתן … להמשך קריאה

א שיעור – יש דברים שאין להם שעור, וזה כלל גדול בכל המדות אמצעי שלם, וכדתנן (אבות ב א) איזוהי דרך ישרה שיבר לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. שלא יפנה לאחת משתי הקצוות. וזה דבר שאי אפשר לפרשו הכל בכתב, כי לא כל האדם ולא כל העתים ולא כל המקומות … להמשך קריאה

א שם טוב – תנינן (אבות ד יג) שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהנה וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה על גביהן. דהינו, שיהללוהו בשערים מעשיו ושלמות מדותיו. ואין צרך שיפרסם מעשיו או שישבח את עצמו, שהרי כתיב (משלי כז ב) יהללך זר ולא פיך, רק יעשה מעשיו בסתר לשם שמים דוקא וסוף הכבוד … להמשך קריאה

א שכל – לפי שכלו יהלל איש, שיהא לו שכל טוב למען ילך בדרך טובים וארחות צדיקים ישמר (משלי ב כ) ויתנהג במדות טובות וישרות בעיני אלהי"ם ואדם, וידע להתנהג עם כל אדם על פי מדותיו, ויעשה כל דבר טוב ויתרחק מכל דבר רע, השכל יהיה למלך על כל האיברים הפנימים והחיצונים, והוא ימשל בם … להמשך קריאה

א שכר מצוה – תמן תנינן (אבות ב א) הוי מחשב שכר מצוה. זה כלל גדול לכל היהידות, שהרי אדם טורח יום אחד כדי להרויח עשרה אריות או אפלו פחות, ובשביל רוח של מאה אריות יתרצה לטרח שבוע אחד, ואם יהיה רוח אלף אריות יתרצה לטרח חדש ימים, ואם יהיה רוח אלף זהובים יתרצה לטרח … להמשך קריאה

א שכר שכיר – שכר שכיר היא אחת מתרי"ג מצות לשלם לו שכרו ביומו, דכתיב (דברים כד טו) ביומו תתן שכרו. וכתבו המקבלים שסגלת מצוה זו שבקימו אותה בימי השבוע, יזכה באותו שבת לתוספת נפש רוח נשמה. ולפי התועלת הזה כי רב הוא, ראוי למי שחננו השם יכלת, שיבקש לתן לעשות מלאכה בתוך השבוע כדי … להמשך קריאה