ספר מצוות גדול, לאוין רפ״ט

א שלא (א) יעלים עיניו מן הצדקה וכל המעלי' עיניו מן הצדקה עובר בל"ת שנ' ולא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון ותניא בספרי [פרשה ראה] יש לך אדם שמצטער אם יתן אם לא יתן פיר' על אימוץ הלב מוזהר אדם כשלבו נוטה לרחם שלא יסוב את לבבו ולא יאמץ להסב הרחמנות … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין רפ״ח

א כתוב (א) בפרשת תצא כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה ותניא בספרי [פרשת תצא] קצירך פרט לשקצרוהו עכו"ם קצרוהו לסטי' כו', קצירך פרק להקדש בשדך פרט להקדש בשדך פרט למעמר בשדה אחר דברי ר"מ וחכ"א כי תקצור קצירך בשדך מכאן אמרו, שכחו בעל הבית ולא שכחוהו … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין רפ״ז

א כתוב (א) בפרשת קדושים וכרמך לא תעולל ובפר' תצא כתיב כי תבצו' כרמך לא תעולל אחריך עוללות הן אשכולות קטנות כמו עולל כדכתיב אם בוצרים באו לך הלא ישאירו עוללות, ושנינו בפאה [פ"ז] איזהו עוללות כל שאין לה לא כתף ולא נטף ואם ספק לעניים, ומפר' בירו' [שם] איזהו כתף כל שאין לה פסיגין … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין רפ״ו

א כתוב (א) בפרש' קדושים ופרט כרמך לא תלקט ושנינו בפ' שביעי דפאה איזהו פרט זה הנושר בשעת הבציר פי' גרגיר אחד או שני גרגרים ותניא בת"כ [פרש' קדושים פ"ג] ופרט כרמך אין פרט אלא בשעת הבציר מכאן שנינו בפאה [פ"ז] היה בוצר עוקר האשכול והוסבך בעלים ונפל לארץ ונפרט הרי היא של בעל הבית … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין רפ״ה

א כתוב (א) בפרשת קדושים ובפרשת אמור ולקט קצירך לא תלקט, ולקט אינו נוהג באילן דמארצכם דכתיב בפאה [בסימן דלעיל הביאו מת"כ] מרבינן אילן ובלקט אין כתוב אלא קצירך, ואין נקרא קציר אלא תבואה שדרכה ליקצר, ושנינו בפאה [פ"ד] איזהו לקט זהו הנושר בשעת קצירה, פירו' ולא בשעת קיטוף אם הולך בתוך שדהו וקוטף מלילות … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין רפ״ד: אילו הן לאוין של מתנות עניים

א אילו הן לאוין של מתנות ענייםכתוב (א) בפ' קדושים ובקצרכם את קציר ארצרכם לא תכלה פאת שדך לקצור ובפרשה אמור כתיב ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ותניא בת"כ בפ' אמור [פ' י"ג] א"ר וורדימס בר' יוסי מה ראה ליתנם באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן ר"ה וי"ה מכאן והלא כבר נאמר … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין רפ״ג

א כתוב (א) בפ' תצא לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו וכתוב בפ' קדושים ובגד כלאים שטנז לא יעלה עליך, ושנינו בכלאים אין אסור משום כלאים אלא צמר ופשתים ומפרש בירושלמי [שם] שאין נקרא צמר אלא של רחלים ואלים כדכתיב במלכי' ומישע מלך מואב היה נוקד ומפרש שם מהו נוקד רועה והשיב למלך ישראל מאה … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין רפ״ב

א כתוב (א) בפ' תצא לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו ותניא בספרי [פ' תצא] מניין לרבות שאר בהמה חיה ועוף ת"ל לא תחרוש מ"מ ובפ' הפרה [דף נ"ד] לומדה בגזירה שוה שור שור משבת, ומסיים בברייתא בספרי אם כן למה נאמר שור וחמור לומר לך בשור וחמור אי אתה חורש אבל אתה חורש בשור ואדם, … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין רפ״א

א בהמתך (א) לא תרביע כלאים הר"ז אזהרה שלא ירביע בהמה עם בהמה וחיה עם חיה בהמה עם חיה וחיה עם בהמה טמאה עם טמאה וטהורה עם טהורה וטהורה עם טמאה טמאה עם טהורה אסורין בהרבעה זה עם זה ותניא בת"כ [קדושים פ"ד] אין לי אלא בהמתך על בהמתך בהמתך על בהמת אחרים בהמת אחרים … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין ר״פ

א כתוב (א) בפרשת תצא לא תזרע כרמך כלאים וק"ל כרבי יאשיה דאמ' [בקדושין דף ל"ט ובתוספו' שם] אינו לוקה עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד כדאמר רב נחמן בפ' ראשית הגז [דף קנ"ו] דמשמע לא תזרע כרמך עם כלאים ובירושלמי [דכלאים] מפרש שלוקה שתים אחת משום שדך לא תזרע כלאים ואחת משום לא … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין ער״ט: הלכות כלאים

א הלכות כלאיםכתוב (א) בפ' קדושים שדך לא תזרע כלאים שלא יזרע שני מיני זרעים כאחד בא"י ואמרי' בקדושין [דף ל"א] שדך למעוטי זרעים שבח"ל ואע"פ שהיא מצוה התלויה בארץ הוצרך למעטה משום דכתיב בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים וסד"א דתיהוי כהרבעת בהמה שהיא חובת הגוף ונוהגת אף בח"ל ואומר שם כי … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין ער״ח

א ושדה (א) מגרש עריהם לא ימכר כי אחוזת עולם היא להם ותניא בת"כ [פ' בהר פ"ו] לא ימכר מכר הגזבר שאם הקדיש בן לוי את שדהו ולא גאלה ומכרה גזבר אינה יוצאה לכהנים ביובל כמו בישראל אלא גואל לעולם אף לאחר היובל כי אחוזת עולם היא להם כך פי' רש"י בפי' חומש [שם] אבל … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין ער״ז

א מצוות רעו, רעז: לא (א) יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל חלק בבזה בשעה שכובשין את הערים ולא נחלה בארצם [בספרי פ' שופטים] וכן הוא אומר מקרא אחר בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכ' בבזה, נראה (ב) לרבי' משה [בשמיטה] שאם כבש מלך ישראל ח"ל שהכהנים ולוים נוטלים … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין ער״ה

א צוה (א) הקב"ה פ' בהר והארץ לא תמכר לצמיתות וזהו משפט מכירת' במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואות ימכר לך מכאן שנינו בערכין [דף נ"ט] שאין המוכר רשאי לגאול עד שיאכלנה הלוקח שני תבואות בשתי שנים ואין שנת שדפון מן המניין [שם דף ל'] ואפי' יש לו שלש תבואות באותן … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין ער״ד

א מצוות ערב–עדר: כתוב (א) בפ' בהר יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה ותניא בת"כ [פ' בהר פ"ג] כשם שנ' בשביעית כך נאמר ביובל פי' שכשם שהשביעית אסורה בעבודת אדמה ובעבודת אילן כך ביובל כשם שדרשנו על הספיחים בשביעית שלא לקצור ושלא לבצור כדרך … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין ער״א

א גזרו (א) חכמים שהשביעית נוהגת בכספים לאחר חורבן הבית בין בארץ בחוצה לארץ דתנן בשביעית [דף מ"ו] הילל תקן פרוזבול ומעמידה בגיטין [דף ל"ו] בשביעית בזמן הזה דתקון רבנן דתשמט זכר לשמיטה ושנינו בשביעית [שם] ומביאה בגיטין [שם] פרוזבול אינו משמט וזה אחד מן הדברים שתקן הילל הזקן שראה שמונעין העם מלהלוות זה את … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין ע״ר

א התובע (א) חוב שעברה עליו שביעית עובר בל"ת שנ' לא יגוש את רעהו ובטל מ"ע כאשר יתבאר בסמ"ע [מ"ע קמ"ט] שנ' שמוט כל בעל משה ידו, אין שמיטת כספים נוהגת מה"ת בשביעית אלא בזמן שהיובל נוהג בו שיש שם שמיטת קרקע שישוב הקרקע לבעליו בלא כסף כדתניא [במ'"ק דף ב'] ר' אומר וזה דבר … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין רס״ט

א ואת (א) ענבי נזירך לא תבצור כלו' הפירות שהנזרת והפרשת בני אדם מהם ולא הפקרת לא תבצור אותם אינך בוצר אלא מן ההפקר וגם בזו לא תבצור כדרך הבוצרים אלא ישנה כדאיתא בת"כ [פרש' בהר פ"א] ובירושלמי דשביעית וכן ספיח קצירך לא תקצור פירושו גם בענין זה שהרי הזהירה תורה שלא ינעול אדם כרמו … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין רס״ח

א כל (א) שתוציא הארץ בשנה השביעית בין מזרע תבואה שנפל בה מקודם שביעית בין מן העיקרין שנקצרו מקודם וחזרו ועשו שניהם נקראים ספיחים, בין מן העשבים והירקות שעלו מאליהן ואין מהם זרע הכל מותר לאכול מה"ת שנ' והייתה שבת הארץ לכם לאכלה וגו' [בשביעית דף ל"ה] אפי' שדה שנטייב' בשביעית וצמחה מותרין פירותיה לאכלה … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין רס״ז: הלכות שמיטה

א הלכות שמיטהמצוות רסו, רסז: בשנה (א) השביעית שנת השמיטה כל העושה בה מלאכה מעבודת קרקע או מעבודת האילנות בטל מ"ע המפורשת בסמ"ע [מ"ע קמ"ז] ועבר על ל"ת שנ' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור ואינו לוקה מה"ת אלא על הזריעה או על הזמירה ועל הקצירה ועל הבצירה אחד הכרם ואחד שאר האילנות, ודרשינן במו"ק … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין רס״ה

א כהן (א) שאכל ביכורים חוץ לירושלם מאחר שנכנסו לפנים מן החומה [בפ' הלוקין דף י"ט] לוקה מה"ת שנ' לא תוכל לאכול בשעריך מעשר וגומר ותרומת ידך ואמר מר [שם דף י"ו] ותרומת ידך אלו הביכורים, וכן אם אכלן הכהן בירושלים קודם הנחה בעזרה לוקה מה"ת כמי שאכלן בחוץ לפי שהן טעונים הנחה בעזרה שנא' … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, לאוין רס״ד: הלכות מעשר שני

א הלכות מעשר שנימצוות רנט–רסד: כל (א) האוכל כזית מעשר שני או ששתה ממנו רביעית יין חוץ לחומ' ירושלי' לוקה שנ' לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהריך, ולוקה על כל א' וא' בפני עצמו לפיכך אם אכל שלשתן חוץ לחומה לוקה שלש מלקיות שנ' ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ולמה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן