י. מהות שער החמישים של הטומאה היא מינות ואפיקורסות

——– עוד ביארנו לקמן בפרשת "כי תצא" בדברי האוה"ח הק', דמהות שער החמישים של הטומאה היא מינות ואפיקורסות, והראיה הפשוטה לכך שהרי כל הבטחת האושר והשלימות המובטחת לנו באחרית הימים, היא שלימות הדעת, וכנאמר: "ומלאה הארץ דעת את ה"', ו"לא ילמדו עוד איש את רעהו לדעת את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם", … להמשך קריאה

היסח הדעת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם ברך על הבשמים קודם הסעודה, לא יברך עליהם שוב לאחר ברכת המזון, משום שאין ברכת המזון נחשבת הפסק אלא למאכל ומשקה. אולם אם לאחר שהריח, חשב שלא להריח עוד, ועתה חזר בו ורוצה להריח, יברך. (ה"ע ג צב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

יא. גוי ששבת חייב מיתה, מדוע?

——– ובזה יובן מדוע גוי ששבת חייב מיתה, משום דבזה גזל יחודיותנו, שהרי הגוי מאמין בחידוש העולם ואם ישבות יורה שהשבת ניתנה רק לשם הוראת אמונת החידוש והוא שקר, שהרי השבת ניתנה רק לישראל על היותם אדוקים באמונת ההשגחה, ואם כן בהכרח שהשבת מורה על כך שננוח ביום השבת כשם שהיתה מנוחתנו מבית עבדים וניצלנו … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רסג – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

סִפֵּר לִי אֶחָד שֶׁהָיָה מֵשִׂיחַ עִמּוֹ ז"ל, מֵעִנְיַן בְּנֵי הַנְּעוּרִים, שֶׁשָּׁכִיחַ מְאֹד שֶׁנַּעֲשֶׂה קִלְקוּל בֵּינֵיהֶם וּבֵין נְשׁוֹתֵיהֶם וְנִפְרָדִים זֶה מִזֶּה אֵיזֶה זְמַן, וְלִפְעָמִים נַעֲשֶׂה מִזֶּה פֵּרוּד לְגַמְרֵי ח"ו. אָמַר: שֶׁזֶּה מַעֲשֶׂה בַּעַל דָּבָר שֶׁמַּנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה מְאֹד לְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם שֶׁל בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּדֵי שֶׁיִּתָּפְסוּ בִּמְצוּדָתוֹ ח"ו, עַל יְדֵי זֶה. כִּי הוּא אוֹרֵב עַל … להמשך קריאה

משמוש בתפילין

——– כשיאמר: 'וקשרתם לאות על ידך', ימשמש בתפילין של יד. וכשיאמר: 'והיו לטוטפות בין עיניך', ימשמש בתפילין של ראש. (סימן סא סעיף כה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

מַה הֵן הַיְדִיעוֹת הַנְחוּצוֹת כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל שְׁלוֹם הַבַּיִת?

——– להלן קצת הנהגות וידיעות חשובות ובמיוחד לחתנים בקיצור נמרץ – מאחד הרבנים: א. מילה טובה האשה היא כמו חומר פלסטלינה. הבעל יכול לעצב ולבנות אותה כפי שהוא רוצה, כי טבעה לעזור לבעל, רק שחסרה לה מילה טובה. אשה אחת, שכעסה על בעלה, חיכתה שיכנס לבית לתת לו מנה הגונה, ולבינתים סידרה את הבית כדי … להמשך קריאה

משנה כלאים פרק ה – חק לישראל

——– א. כֶּרֶם שֶׁחָרַב, אִם יֵשׁ בּוֹ לְלַקֵּט עֶשֶׂר גְּפָנִים לְבֵית סְאָה וּנְטוּעוֹת כְּהִלְכָתָן, הֲרֵי זֶה נִקְרָא כֶּרֶם דַּל. כֶּרֶם (דַּל) שֶׁהוּא נָטוּעַ עִרְבּוּבְיָא, אִם יֶש בּוֹ לְכַוֵּן שְׁתַּיִם נֶגֶד שָׁלשׁ, הֲרֵי זֶה כֶרֶם, וְאִם לָאו, אֵינוֹ כָרֶם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הוֹאִיל וְהוּא נִרְאֶה כְתַבְנִית הַכְּרָמִים, הֲרֵי זֶה כָרֶם: (א) כרם שחרב. עשר גפנים לבית … להמשך קריאה

כא – אֱמוּנָה וּבְרִית הֵם ב' יְסוֹדוֹת שֶׁנִּכְתְּרוּ בָּהֶם עַם יִשְׂרָאֵל

——– עוֹד שָׁם מִתּוֹךְ סֵפֶר "תַּקָּנוֹת וְהַדְרָכוֹת": "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר, כַּאֲהָלִים נָטַע ה' כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם" (במדבר כד ה- ו). וְאָמְרוּ רַזַ"ל (סנהדרין קה ע"ב), שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁבֵּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּם נִתְהַפְּכוּ לִקְלָלָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן, רַק זֶה הַכָּתוּב "מַה טֹּבוּ" זֹאת הַבְּרָכָה לֹא נִתְהַפְּכָה לִקְלָלָה, … להמשך קריאה

חֶצְיוֹ אָדַם חֶצְיוֹ מַלְאָך – דובב שפתי ישנים

——– ל"ח, כ"ב: וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ מֹשֶׁה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ רַבּוֹ, הִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי. כִּי מֹשֶׁה צִוָּה לִבְצַלְאֵל לַעֲשׂוֹת תְּחִלָּה כֵּלִים וְאח"כ … להמשך קריאה

נסיון – ספר פלא יועץ

הנה אנחנו מתפללים לפני ה' בכל יום שאל יביאנו לידי נסיון, והכונה הוא שאל יגרה בנו את הדב, הוא יצר הרע, להסיתנו הסת כפול להעבירנו על דעתנו ועל דעת קוננו, כמו שנסה לדוד המלך עליו השלום, או שלא ינסנו ביסורים קשים ודקדוקי עניות וכדומה כמו שנסה את איוב. אבל על כל פנים אין לך אדם … להמשך קריאה

הכרת האדם באפסיות כוחו ומעשיו

——– מעשה זה יפתח לנו צוהר להבין את עומק דברי המס"י בדרכי קנית החסידות, (פרק כ"א) שכתב: "על כן חייב האדם להשתדל איזה השתדלות וכו' שכן גזר המלך העליון, והרי זה כמס שפורע כל המין האנושי אשר אין להמלט ממנו וכו', אך לא שההשתדלות הוא המועיל אלא שההשתדלות הוא מוכרח". עומק דברי הרמח"ל כהגדרת הדברים … להמשך קריאה

משנה ברכות פרק ו – חק לישראל

——– א. כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת. עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְעַל הַיְרָקוֹת אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים: (א) כיצד מברכין. … להמשך קריאה

משנה שביעית פרק ו – חק לישראל

——– א. שָׁלשׁ אֲרָצוֹת לַשְּׁבִיעִית. כָּל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי בָבֶל, מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַד כְּזִיב, לֹא נֶאֱכָל וְלֹא נֶעֱבָד. וְכָל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם, מִכְּזִיב וְעַד הַנָּהָר וְעַד אֲמָנָה, נֶאֱכָל, אֲבָל לֹא נֶעֱבָד. מִן הַנָּהָר וּמֵאֲמָנָה וְלִפְנִים, נֶאֱכָל וְנֶעֱבָד: (א) שלש ארצות לשביעית. חלוקות לענין דין שביעית: כל שהחזיקו עולי בבל. עזרא וסייעתו כשעלו מבבל: לא נאכל ולא … להמשך קריאה

ד. אם ככה אז – מה היום… – תפארת ישראל

——– אם הדברים הללו, שחמורים הם ומאבדים את טהרת נשמת האדם, נאמרו תמיד, על אחת כמה וכמה בזמננו – דור נורא, דור פריצות ועזות פנים, ללא בשת פנים כלל – מסתובבות שליחות השטן אשר הוא מנהלם והשריש בהם ארס הנאוף והעזות, ונהיו אותן פרוצות שכירות חנם לאותו שטן – הוא היצר הרע הוא מלאך המות, … להמשך קריאה

הַנְהָגַת הַיְּהוּדִי בְּחֹל הַמּוֹעֵד

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (פ"ו מהלכות יו"ט הי"ז): מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּחֹל הַמּוֹעֵד, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בַּמּוֹעֵד מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא, לֹא יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, אֶלָּא כָּךְ הִיא הַדָּת: בַּבֹּקֶר מַשְׁכִּימִים כָּל הָעָם לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמִתְפַּלְלִים, וְחוֹזְרִים … להמשך קריאה

הַאִם כָּל בְּנֵי הָאָדָם מְקַלְקְלִים בְּחֶטְאָם בְּמִדָּה שָׁוָה?

——– לֹא. כְּכָל שֶׁהָאָדָם בְּמַדְרֵגַת נֶפֶשׁ גְּבוֹהָה יוֹתֵר, פְּגָמוֹ גָּדוֹל יוֹתֵר, וּכְמוֹ שֶׁאֵין דּוֹמֶה שַׂר הַחוֹטֵא לְעֶבֶד הַחוֹטֵא. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל … להמשך קריאה

לכל אחד עבודת ה' המיוחדת רק לו – אפיקי אליהו על התורה

——– א. וידבר ה' אל משה במדבר סיני וכו' (א.א) איתא במדרש רבה (א.ו) למה במדבר סיני? מכאן שנו חכמים: בג' דברים ניתנה התורה באש במים ובמדבר וכו'. דבר אחר – וידבר ה' אל משה במדבר סיני – אלא כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה, לכך נאמר במדבר … להמשך קריאה

פרק ל"א – הכרת טובה לחבירו

——– {כל הכופר בטובתו של חבירו – סופו שהוא כופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא.} ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות מ-ר

——– [בראשית פרק-יט-כב]&nbsp מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הָעִיר צוֹעַר: [במדבר פרק-יד-טז]&nbsp מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְהוָה לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר: [דברים פרק-לב-כד]&nbsp מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר: [שופטים פרק-ה-יד]&nbsp מִנִּי … להמשך קריאה

סדר ההפרשה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– ציוה בורא עולם את בניו עם ישראל, שיפרישו מפרי אדמתם "תרומות ומעשרות" – דהיינו שיפרישו חלקים מסויימים מתבואתם – לכהנים, ללויים, לעניים. וזה סדר הפרשת התרומות ומעשרות בקצרה: שלב א – תרומה גדולה 2% – ראשית, מפריש האדם חלק מתבואתו לכהנים. מן התורה, אין שיעור לתרומה זו, ואפילו חיטה אחת פוטרת את כל התבואה. … להמשך קריאה

משנה תרומות פרק ו – חק לישראל

——– א. הָאוֹכֵל תְּרוּמָה שׁוֹגֵג, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ. אֶחָד הָאוֹכֵל וְאֶחָד הַשּׁוֹתֶה וְאֶחָד הַסָךְ אֶחָד תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְאֶחָד תְּרוּמָה טְמֵאָה, מְשַׁלֵּם חֻמְשָׁהּ וְחֹמֶשׁ חֻמְשָׁה. אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תְּרוּמָה, אֶלָּא חֻלִּין מְתֻקָּנִים, וְהֵם נַעֲשִׂין תְּרוּמָה, וְהַתַּשְׁלוּמִין תְּרוּמָה. אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחוֹל, אֵינוֹ מוֹחֵל: (א) האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחומש. כדכתיב (ויקרא כב) [ואיש] כי יאכל קודש … להמשך קריאה

א. עדיף הוא החוטא בכניעתו מהצדיק בגאוותו

——– בעוד אופן ניתן להסביר וליישב את השאלה הנישאת בפי כל, הלא היא, הכיצד חטאו דור המדבר בעוון העגל? ונקדים את דברי החובת הלבבות שער התשובה פ"ח: פעמים יש ומועיל חטא של הבעל תשובה יותר מכל צדקותו של הצדיק! ופעמים שמזיקה הצדקות לצדיק – יותר מכל מה שמזיקים כל חטאי הבעל תשובה! הכיצד? כשהצדיק פונה … להמשך קריאה

רנו – שם אתה מסגל על הים – קיצור ליקוטי מוהר"ן

שֵׁם אַתָּה מְסֻגָּל עַל הַיָּם לְהַכְנִיעַ הַגַּלִּים: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

שאלה רמז: אם שכח ולא התפלל מנחה ומתפלל ערבית שתים האם אומר אשרי קודם תפילת התשלומין.

——– תשובה: אע"פ שלדעת מרן והרמ"א אומר אשרי קודם תפילת התשלומין לתפלת המנחה. לדעת כמה מרבותינו המקובלים אין לאומרו ורק ישהה בין תפלה לתפלה כדי הילוך ארבע אמות. כתב מרן (סימן רלד סעי' ב) אם שכח ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים ואומר אשרי קודם תפלה שהיא תשלומין לתפלת המנחה (ועיין לעיל סימן ק"ח). וכתב … להמשך קריאה

י. הזמן הארוך של סילוק השכינה מיעקב אבינו – כ"ב שנה, מורה על ניצול ימי העליה בתכלית השלימות

——– יעקב אבינו נסתלקה ממנו שכינה כ"ב שנה, והיה צורך בכך דווקא כדי לזכותו בשלימות עבודתו, וזאת להיותו מצליח להותיר לעצמו רושם רב, עד כדי שגם בעידן סילוק שכינה ממנו נותר לו כוח עמוד בניסיונותיו לתקופה כה ארוכה וממושכת, והוא המורה על ניצול ימי העליה בשלימות, והוכח הדבר בכך שעבד את בוראו בכל כוחו גם … להמשך קריאה

סימן שכט – על מה מחללין שבת – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר דכל פקוח נפש דוחה שבת, והזריז הרי זה משובח, ולכן אמרו חכמים (יומא פ"ד:): "מכבין ומפסיקין בפני הדליקה". כלומר אם נפלה דליקה בחצר שיש בו חשש סכנת נפשות, כגון שיש שם חולה או קטנים שמתוך הבהלה יש טורח רב להוציאם משם שלא ינזקו, ואולי יגיע נזק לגופן – מותר לכבות את … להמשך קריאה

דילוג לתוכן