ספר מצוות קטן ז׳

א רמב"ם הלכות ממרים פ"ו סמ"ג עשין קי"ב וקי"ג טור י"ד סימן ר"מ. ב לירא אביו ואמו דכתיב (ויקרא י״ט:ג׳) איש אמו ואביו תיראו. ומפרש בפ' קמא דקדושין לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריע בינו ובין אחרים ולא מדבר בפניו : הסבר על זכויות יוצרים ספר מצוות קטןרשיון: Public … להמשך קריאה

ספר מצוות קטן ו׳

א רמב"ם הלכות בית הבחירה פ"ז סמ"ג עשין קסד וי"ט. טור א"ח קנ"א ב לירא מקדש דכתי' (ויקרא י״ט:ל׳) ומקדשי תיראו. ובזמן הזה הוה בית הכנסת מקדש מעט. לירא מקדש פי' בפרק קמא דיבמות נאמרה שמיר' ומורא בשבת ונאמרה שמירה ומורא במקדש מה שבת לא משבת אתה ירא [דלא כתיב ביה מורא אלא אני ה'] … להמשך קריאה

ספר מצוות קטן ה׳

א סמ"ג עשין סימן י"ז. ורמב"ם לא מנאו ונמנה בהבדלים שיש ביניהם: ב לצדק את הדין על כל המאורע כדכתיב (דברים ח׳:ה׳) וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מייסרך: ג לצדק דרשו חכמי' אם הריעוך הרבה יהא בעיניך מעט ואמור מעט מחובי נגבתי: ויהיה שמח ביסורין כשבאין עליו. ואם אינו … להמשך קריאה

ספר מצוות קטן ד׳

א רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ב ופרק י דהלכות תשובה סמ"ג עשין סימן ד ב לירא את הקב"ה כדכתיב (דברים י׳:כ׳) את ה' אלהיך תירא: ודרשו רבותינו את לרבו' תלמידי חכמים: ג לירא פי' שיש לו לירא שלא לעבור על דעת קונו ומה שצוהו לא בשביל דאגת (פורענות בלבד אלא אפילו אינו ירא כלל ובטוח … להמשך קריאה

ספר מצוות קטן ג׳

א רמב"ם הלכו' יסודי תור' פ"א וג' סמ"ג עשין ב' וג' ב לאהוב שמו של הקב"ה בכל לב כדכתיב (דברים ו׳:ה׳) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך: ובכל נפשך: ובכל מאודך וזו היא עבודת הבורא מאהב': ג בכל לבבך כמו שדרשו רבותינו בשני יצריך פי' שישנה אדם יצרו הרע המבקש תאותו לעזוב הכל למען תאות … להמשך קריאה

ספר מצוות קטן ב׳

א רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"א ופ"ג סמ"ג ח"ע סימן ב וג' ב ליחד שמו של הקב"ה כדכתיב (דברים ו׳:ד׳) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד וזהו קבלת עמ"ש : ג ליחדו פי' רב סעדי' גאון כי כמו שצריכין אנו להאמין כי הוא האדון המנהיג הכל כך יש לנו להאמין שאין זולתו מנהיג: ועל כרחין … להמשך קריאה

ספר מצוות קטן א׳

א רמב"ם הלכות יסודי התורה סמג עשין סימן א ב לידע שאותו שברא שמים וארץ הוא לבדו מושל מעלה ומטה ובד' רוחות כדכתיב (שמות כ׳:ב׳) אנכי ה' אלהיך וגו': וכתיב (דברים ד׳:ל״ט) וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהי' בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד: ודרשו חכמים אפילו באויר: ג לידע פירוש … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין דרבנן, הלכות חנוכה

א המצוה (א) החמשית מד״ס היא מצות חנוכה, עיקרי מצוה זו מבוארין במס׳ שבת דתנו רבנן [שם דף כ״א] בעשרים וחמשה ימים בכסליו חנוכה תמניא יומי דלא למספד בהון שכשנכנסו גוים והם מלכות יון להיכל טמאו כל השמני׳ שבהיכל וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין דרבנן, הלכות מגילה

א המצוה (א) הרביעית מד״ס הל׳ מגילה. שנינו בפ׳ שני דמגילה [דף י״ט] הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ורבי יהודא מכשיר בקטן ואין הלכה כמותו [כדאי׳ בר״ה דף כ״ט] שכל שאינו בן חובה אין מוציא אחרי׳ ידי חובתן ותני׳ במגילה [דף נ׳] כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמד׳ מבטלין מעבודתן ובאין … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין דרבנן, הלכות תשעה באב

א המצוה (א) השלישית היא הלכות ט׳ באב ותענית הרי הוא מפורש בדברי הנביאים צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי וגומר צום הרביעי [בפ״ק דר״ה דף י״ח] זה שבעה עשר בתמוז שהוא בחדש הרביעי וצום החמישי זה ט׳ באב שהוא בחדש החמישי צום השביעי זה ג׳ בתשרי שהוא בחדש השביעי וצום העשירי זה … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין דרבנן, הלכות אבילות

א המצוה (א) השנית מד״ס היא מצות אבילות. מתוך דברי הה״ג משמע שמצוה להתאבל מן התורה על הקרובים ביום ראשון שהוא יום המיתה ויום הקבורה וזה לשונם. מי שמת לו מת ביו״ט ראשון או ביו״ט שני או בחולו של מועד או ביום ראשון של יו״ט האחרון אינו מונה שבעה עד אחר הרגל אבל שלשים מונה … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין דרבנן, הלכות עירובין

א אחרי שסיימנו מ״ע של תורה נחל לבאר מצות עשה שהם מד״ס ומהם מדברי נביאים והם חמש מצות. מצות עירובין. מצות אבל. מצות תשעה באב. מצות מגילה. מצות חנוכה. וכבר בארנו מצות נטילת ידים שהיא מד״ס בהל׳ ברכות [לעיל]. ב גרסינן (א) בפ׳ שני דעירובין [ד׳ כ״א] אמר רב יהודא אמר שמואל בשעה שתקן שלמה … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רמ״ח: הלכות מקוואת

א הלכות מקוואתמצות עשה שיטהרו (א) כל הטמאים במים והזב בלבד כתוב בו ורחץ בשרו במים חיים אבל שאר כל הטמאים אפי׳ במי מקוה כדתניא בתוספתא דמס׳ זבים [רפ״ג ור״ש הביאה בפי׳ פ״ד דזבים] חומר בזב מבזבה שהזב טעון מים חיים והזבה אינה טעונה מים חיים אלא אפי׳ במי מקוה. ותניא בת״כ [פרשת מצורע פ״ה] … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רמ״ז

א מצות עשה שיהא (א) שכבת זרע טמא ומטמא שנא׳ בפרשת זאת תהי׳ ואיש אשר תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב. וכל בגד וכל עור אשר יהי׳ עליו שכבת זרע במים יובא וטמא עד הערב. ואשה אשר ישכב איש אותה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב. ותניא בת״כ … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רמ״ו: הלכות טומאת נבלות ושרצים

א הלכות טומאת נבלות ושרציםמצוות רמד–רמו: בפרשת (א) נבילות ושרצי׳ כתובי׳ שלשה מצות עשה דין טומאת נבילה ודין טומאת שרצים ודין טומאת משקין ואוכלין והכשירן. והא לך הפרשיות הכתובות בפרשת שמיני. ולאלה תטמאו כל הנוגע בנבלתם יטמא עד הערב. וכל הנושא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב לכל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה ושסע איננה … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רמ״ג

א מצות עשה שתהא היולדת מטמה כנדה. והא לך פרשיות שלהן. איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא. וזאת תהיה טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טומאתו היא. כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא. ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רל״ט

א מצות עשה לעשות (א) בנגעי בתים כמשפט הכתוב בפרש׳ שנ׳ כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית. וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רל״ח

א מצות עשה לעשות (א) בנגעי בגדים כמשפט הכתוב בפרשה שנאמר והבגד כי יהי׳ בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים או בשתי או בערב לפשתים וצמר או בעור או בכל מלאכת עור והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה אל … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רל״ז

א שתי (א) מצות עשה יש במצורע כשיטהר דין טהרתו ודין תגלחתו שנא׳ זאת תהי׳ תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע צרעת מן הצרוע. וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב. וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת אל … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רל״ה

א מצות עשה שיתנהג (א) המצורע כמשפט הכתוב בפרשה שנ׳ איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו. והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהי׳ פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו. תניא בת״כ [פרשת תזריע ריש פי״ב … להמשך קריאה

דילוג לתוכן