שבלי הלקט, הלכות שמחות ל״ו

א דין אבל מהו בשאילת שלום. ב אבל אסור בשאילת שלום מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום. אבל שלשה ימים הראשונים אסור בשאילת שלום ואי לא ידעי ושאליה בשלמיה לימא להו אבל אנא [משום דרך ארץ] ולא מהדר להו שלמא אלא צריך לאודועינהו ומשלשה ועד שבעה משיב ואינו שואל ומשבעה עד שלשים שואל בשלום אחרים … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות ל״ה

א דין אבל בעשיית מלאכה בין הוא ובין אחרים העושין מלאכתו. ב אבל אסור בעשיית מלאכה דכתיב והפכתי חגיכם לאבל מה חג אסור בעשיית מלאכה אף אבל אסור בעשיית מלאכה. תנו רבנן אבל שלשה ימים הראשונים אסור בעשיית מלאכה ואפי' עני המתפרנס מן הצדקה מיכן ואילך עושה בצנעה בתוך ביתו והאשה טווה בפלך בתוך ביתה … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות ל״ד

א דין נטילת צפרנים לאבל בתוך שבעה. ב וכשם שאסור לגלח בימי אבלו כך אסור ליטול צפרנים בימי אבלו דברי ר' יהודה ור' יוסי מתיר אמר שמואל הלכה כר' יוסי דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל ולא שנא צפרנים דיד ולא שנא צפרנים דרגל כולהו שרי. ג מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל אבל שרי למשקל טופריה … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות ל״ג

א דין אבל שאסור בתספורת. ב אבל אסור בתספורת מדקאמר להו רחמנא לבני אהרן ראשיכם אל תפרעו מכלל דכולי עלמא מחייבי בפריעת הראש ואין פירוע אלא גידול שיער ואין פריעה פחות משלשים יום דילפינן פרע פרע מנזיר כתיב הכא ראשיכם אל תפרעו וכתיב התם גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים אף כאן שלשים והתם … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות ל״ב

א דין אבל שאסור בנעילת הסנדל. ב אבל אסור בנעילת הסנדל מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל ונעליך תשים ברגליך מכלל דכולי עלמא אסירי ולא שנא מנעל ולא שנא סנדל אסור וכן הסנדלים שקורין פלאולי"ש אסורין דכל מנעל של עור אסור ואינפלאות של בגד שקורין קליני"ש מותרין כדאשכחן לגבי יום הכיפורים דאסור בנעילת הסנדל ומותר באינפליאות של … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות ל״א

א דין אבל שאסור בתשמיש המטה. ב אבל אסור בתשמיש המטה דכתיב וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה מכלל דמעיקרא אסור. אמר רפרם בר פפא תנא באבל רבתי אבל אסור לשמש מטתו בימי אבלו ומעשה באחד ששימש מטתו בימי אבלו ושמטו חזירים את גויתו ואחד האיש ואחד האשה אסורין בתשמיש המטה כל שבעה … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות ל׳

א דין אבל שאסור בסיכה. ב אבל אסור בסיכה דכתיב ואל תסוכי שמן ועוד גרסינן במס' תענית פרק קמא לגבי אבל ולסוך אפי' כל שהוא אסור ואם לעבור את הזוהמא מותר. גרסינן בירושלמי בתשעה באב ובתענת צבור סיכה שהיא של תענוג אסור שאינה של תענוג מותר. ג ונראה לי דהוא הדין לגבי אבל דתשעה באב … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות כ״ט

א דין אבל שאסור ברחיצה. ב אבל אסור ברחיצה דכתיב ואל תסוכי שמן ורחיצה בכלל סיכה והלכתא אבל אסור בין בחמין בין בצונן כל שבעה ופניו ידיו ורגליו בחמין אסור ובצונן מותר. ירושלמי. אבל שבא מדרך והיו רגליו קיהות מותר לרחוץ בצונן שאין רחיצת צונן רחיצה ומי שתכפוהו אבליו רוחץ כל גופו בצונן אבל לא … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות כ״ח

א דין אבל שאסור בתכבוסת. ב אבל אסור בתכבוסת דכתיב וישלח יואב תקוע ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי בגדי אבל ואל תסוכי שמן. ת"ר תכפוהו אבליו זה אח"ז מכבס כסותו במים ואמר רב חסדא במים ולא בנתר ולא באהל ולא בחול אמר רב חסדא זאת אומרת אבל אסור בתכבוסת: הסבר על … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות כ״ז

א דין אבל בעטיפת הראש. ב אבל חייב בעטיפת הראש מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל לא תעטה על שפם מכלל דכולי עלמא מיחייבא ואמר שמואל כל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים אינה עטיפה ועד כמה מחוי רב נחמן עד גובי דדיקנא מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל עטיפת הראש לאבלים כל שבעת ימים יומם ולילה אבל הרבה יש … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות כ״ו

א דין אבל מהו בדברי תורה וחכם שמת שמבטלין בית מדרשו. ב אבל אסור בדברי תורה דאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל דכולי עלמא אסירי. ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במשנה ובהלכות ובאגדות ואם היו רבים צריכים לו אינו נמנע ומעשה ומתו בניו של ר' יוסי בציפורי ונכנס לבית המדרש ודרש כל היום … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות כ״ה

א דין אבל מהו להניח תפילין. ב אבל אסור להניח תפילין מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך מכלל דכולי עלמא אסירי פי' פארך היינו תפילין דהכי מתרגמינן פארך חבוש עליך טוטפתך יהויין עלך. תנו רבנן אבל שלשה ימים הראשונים אסור להניח תפילין משלישי ושלישי בכלל מניח ואם באו פנים חדשות אינו חולץ דברי ר' … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות כ״ד

א דין אם מותר לכבד ולרבץ בבית האבל. ב תנו רבנן מכבדין ומרביצין בבית האבל ומדיחין קערות וכוסות וקיתונות וצלוחיות ואין מביאין לא את המוגמר ולא את הבשמים בבית האבל. ועוד באו לאבל פנים חדשות שלא באו אצלו עדיין עושין לו גם כן כשאר הימים ואומרים לו דברי נחמות ודברי כיבושין ופותח אחד מהם בשבחו … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות כ״ג

א דין הסעודה בבית האבל וסדרה וימים הראוין להברותם וסדר הברכה. ב אמר רב יהודה אמר רב אבל יום ראשון אסור לוכל לחם משלו מדקאמר [ליה] רחמנא ליחזקאל ולחם אנשים לא תאכל מכלל דכולי עלמא אסירי ומדקאמר יום ראשון ולא אמר סעודה הראשונה שמע מינה אפי' אכל כמה פעמים ביום ראשון אסור לוכל לחם משלו … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות כ״ב

א דין סדר התפלה בבית האבל. ב וסדר התפלה בבית האבל כך מנהג שלנו. בתפלת שחרית מתחילין הזמירות מברוך שאמר עד ומהללים לשם תפארתך ואין קורין שם השירה והטעם נראה לי כדאמרינן במגילה פ"ק אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות כ״א

א דין מצות המנחמין ומי שאין לו קרוב להתאבל עליו. ב אמר ר' יהודה אמר רב אין המנחמין רשאין לישב אלא על גבי קרקע שנאמר וישבו אתו לארץ. ואמר רב יהודה אמר רב אין המנחמין רשאין לדבר עד שיפתח האבל את פיו שנאמר ואין דובר אליו דבר וכתיב אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות כ׳

א דין האבל לעמוד בשתיקה באימה ביראה ושלא ינהוג קלות ראש באבלות. ב גרסינן בברכות בפרק קמא אמר מר זוטרא אגרא דבי טמא שתיקותא פי' השכר של בית האבל שתיקותא שאסור לו להרבות דברים שאם מרבה דברים נראה כמי ששכח צערו ואינו נראה כאבל ומצינו שכר השתיקה לגבי אבל שכן מצינו באהרן כשמתו נדב ואביהוא … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות י״ט

א דין המתים שאדם ראוי להתאבל עליהן. ב תנו רבנן כל האמור בפרשת כהנים שכהן מטמא להם אבל מתאבל עליהם ואלו הן אביו ואמו בנו ובתו אחיו ואחותו ואשתו הוסיפו עליהן אחיו ואחותו בתולה מאמו ואחותו נשואה בין מאביו בין מאמו וכל מי שמתאבל עליהן מתאבל עמו בבית כי הא דאמר ליה רב לחייא בריה … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות י״ח

א דין כפיית המטה ב אבל חייב בכפיית המטה דתני בר קפרא דמות דיוקני נתתי בכם ובעונותיכם הפכתיה כפו מטותיכם עליו ובירושלמי מפרש טעם אחר מתוך שהוא ישן על מטה כפויה הוא ניעור בלילה ונזכר שהוא אבל פי' ונמנע מתשמיש המטה שהרי אסור בתשמיש המטה. ומשעת סתימת הגולל חייב בכפיית המטה כמו שכתבנו בתחילת הלכה … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות י״ז

א דיני גזירת שבעה מאימתי מתחילין למנות וחתן וכלה שמת להן מת. ב תנו רבנן מאימתי כופין את המטות משיצא מפתח ביתו דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר משיסתם הגולל וקיימא לן כר' יהושע מיכן אנו למידין שמתחילין למנות שבעת ימי האבילות משעת סתימת הגולל. ג מצאתי בספר השכם ומטה על מת שהוציאוה בין השמשות … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות ט״ז

א דין מפני מה נהגו לרחוץ הסדינין שהוציאו בהן את המת לקברו. ב מה שנהגו לרחוץ הסדינין שפורשין על המת בשעה שמוליכין אותו לבית הקברות נראה לי שסמכו על הא דגרסינן בפרק ואלו מגלחין. בראשונה היו מטבילין את הכלים על גבי זבים מתים והיו זבין חיים מתביישים התקינו שיהו מטבילין על הכל מפני כבודן של … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות ט״ו

א דין האבל לחלוץ בביתו או בבית הקברות. ב מצאתי במנהגות הגאונים ז"ל הורה רבינו לר' יהודה נ"ע כשמתה אמו שילך יחף לבית הקברות וכן כשחזר וכן עשה כשנפטר רבינו הלוי נ"ע הלך יחף אחריו לבית הקברות אבל אחרים כשחוזרין מבית הקברות על אביהם ועל אמם בחזירתם באין יחיפין אבל בשאר מתי [מצוה] הולכין וחוזרין … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות י״ד

א דין מה שנהגו לרחוץ ידים במים או לקנחן בעפר לאחר קבורה. ב מצאתי בשם רבינו קלונימוס ז"ל לאחר סיום צידוק הדין וקדיש לוקחין עפר ועמו עשב ומשליכין אחרי גיום וטעמו של דבר כדי להפסיק בינם ובין המיתה. והעשב שלוקחין עם העפר כמה דאמרינן ויציצו מעיר כעשב הארץ דהאי קרא בתחיית המתים מדבר ולהכי לוקחין … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות י״ג

א דין צידוק הדין שאומרים על המת וימים הראוים לאומרו. ב מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל מנהג לומר צידוק הדין בשעת יציאת נשמה (או) וממתינין לכבוד הדבר ואומרים אותו בחצר בית הקברות או על פי המערה בשלום תשכב. פעם אחד קברו מת בחולו של מועד ולא רצו לומר [עליו] צידוק הדין ולא קדיש שהקדיש אינו … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות י״ב

א דין הוצאת המת לקבורה וארון העובר ממקום למקום וליקוט עצמות. ב גרסינן בפרק ואלו מגלחין במועד בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליבה והיו עניים מתביישין התקינו שיהו הכל מוציאין בכליבה מפני כבודן של עניים עוד גרסינן התם כי נח נפשיה דרב הונא סבור לאותוביה ספר תורה אפורייה וכו' לא הוה נפיק פורייא מבבא … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שמחות י״א

א דין ביטול מלאכה לבני העיר וביטול תורה להוצאת המת לקבורה. ב אמר רב יהודה אמר רב מת בעיר כל בני העיר אסורין בעשיית מלאכה והני מילי דלא מיפלגא מתא בצבורא ובחבורתא אבל מיפלגא מתא הנך דרמי עלייהו לעסוקי ביה הוא דאסירי אבל הנך דאתי לכבוד בעלמא לא. כתב רבינו יצחק פאסי ז"ל על הא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן