שולחן ערוך הרב, אורח חיים קכ״ז: דין מודים דרבנן ובו ג' סעיפים:

א דין מודים דרבנן ובו ג' סעיפים:כשיגיע ש"ץ למודים שוחין עמו הצבור ואפילו יחיד המתפלל י"ח צריך לשוח עמו אם הוא עומד באמצע ברכה כמו שנתבאר בסי' ק"ט כדי שלא יהא נראה ככופר במי שחביריו משתחוים לו ולא די בשחייה מועטת אלא כשיעור שאר שחייות שנתבאר בסי' קי"ג ובלבד שלא ישחו יותר מדאי כמו שנתבאר … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים קכ״ו: דין ש"ץ שטעה ובו ד' סעיפים:

א דין ש"ץ שטעה ובו ד' סעיפים:ש"ץ שטעה ודילג אחת מכל הברכות וכשמזכירין אותו יודע לחזור למקומו אין מסלקין אותו מן התיבה אלא חוזר למקום שטעה כמו יחיד הטועה. אבל אם דילג ברכת המינים מסלקין אותו מהתיבה מיד ואין ממתינים לו עד שיזכירוהו כי שמא נזרקה בו מינות ואינו רוצה לקלל עצמו לכן דילג ברכה … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים קכ״ה: דיני קדושה ובו ד' סעיפים:

א דיני קדושה ובו ד' סעיפים:כשם שמצות קדיש היא שהש"ץ אומר יתגדל ויתקדש כו' בשביל כל הציבור והם עונים אחריו אמן יהא שמיה רבא כך היא מצות הקדושה לכתחילה שיאמר הש"ץ נקדישך או נקדש והציבור שותקין ומכוונים למה שש"ץ אומר עד שמגיע לקדושה ואז עונין הצבור קדוש וכן בלעומתם [וב]ובדברי קדשך ואפילו אם יש ט' … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים קכ״ד: דין הנהגת ש"ץ בי"ח ברכות ודין עניית אמן ובו י"ד סעיפים:

א דין הנהגת ש"ץ בי"ח ברכות ודין עניית אמן ובו י"ד סעיפים:לאחר שסיימו הצבור תפלתם יחזור ש"ץ התפלה בקול רם שאם יש מי שאינו יודע להתפלל ישמע כל התפלה מהש"ץ ויוצא אבל הבקי אינו יוצא ידי חובתו בתפלת ש"ץ. ואפילו מי שאינו בקי אינו יוצא אלא בצבור דהיינו שט' יהיו שומעין ומכוונים לברכת הש"ץ ויענו … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים קכ״ג: דיני הכריעות בסיום י"ח ברכות ובו ח' סעיפים:

א דיני הכריעות בסיום י"ח ברכות ובו ח' סעיפים:המתפלל צריך שיפסע ג' פסיעות לאחוריו כדרך שנפטרים מלפני המלך ואח"כ יתן שלום ואם לא עשה כן כאלו לא התפלל. ונותן שלום תחלה לשמאלו שהיא ימין השכינה השרויה נגדו בצאתו מן התפלה ואחר כך לימינו שהוא שמאל השכינה דהיינו שכשאומר עושה שלום במרומיו יטה בראשו לצד שמאלו … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים קכ״ב: דינים השייכים בין י"ח ליהיו לרצון ובו ג' סעיפים:

א דינים השייכים בין י"ח ליהיו לרצון ובו ג' סעיפים:תקנת חכמים לומר אחר י"ח פסוק יהיו לרצון וגו' כמו שאמרו דוד אחר י"ח מזמורים וכיון שהוא תיקון חכמים ומכלל התפלה אסור להפסיק בינו לי"ח אפילו לענות קדיש וקדושה ואצ"ל באמירת אלהי נצור ושאר תחנונים שאחר התפלה שאינן אלא מנהג ולא חובה כלל אלא צריך לומר … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים קכ״א: דיני מודים ובו ג' סעיפים:

א דיני מודים ובו ג' סעיפים:במודים שוחין תחלה וסוף כמו שנתבאר בסי' קי"ג ומי שאינו שוחה במודים שדרתו נעשה נחש לאחר ז' שנים אחר מותו (ואינו קם בתחיית המתים). ואם נזדמן לו רוק במודים לא ישחה עד שיצא הרוק: ב האומר מודים מודים כאומר שמע שמע ומשתקין אותו כמו שנתבאר בסי' ס"א: ג יחיד אין … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ק״כ: שראוי לומר רצה בכל תפלה ובו ב' סעיפים:

א שראוי לומר רצה בכל תפלה ובו ב' סעיפים:אומרים רצה בכל התפלות ולא כאותן שנוהגים להתחיל במנחה ובערבית ואשי ישראל ותפלתם כו' שאין טעם למנהגם: ב ואשי ישראל הן נשמות הצדיקים שמקריב מיכאל שר הגדול על המזבח של מעלה (ולמטה הן הקרבנות שמקריבים הצדיקים ומוסרים נפשותיהם להקב"ה על כל דיבור ודיבור היוצא מפיהם המכונה בשם … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים קי״ט: דין הרוצה להוסיף בברכות ובו ו' סעיפים:

א דין הרוצה להוסיף בברכות ובו ו' סעיפים:אם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכה מוסיף כיצד היה לו חולה מבקש עליו רחמים בברכת רפאנו היה צריך לפרנסה מבקש בברכת השנים אבל בשומע תפלה יכול לשאול כל צרכיו מפני שהיא כוללת כל הבקשות וכשהוא מוסיף מתחיל בברכה ואח"כ מוסיף אבל לא יוסיף ואח"כ יתחיל הברכה … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים קי״ח: חתימת ברכת השיבה ובו ב' סעיפים:

א חתימת ברכת השיבה ובו ב' סעיפים:השיבה שופטינו חותם בה מלך אוהב צדקה ומשפט משא"כ בשאר ברכות שאין מלכות בחתימתן אלא במשפט בלבד משום שנאמר מלך במשפט יעמיד ארץ. ומראש השנה עד יום כפור חותם המלך המשפט ופירושו הוא מלך המשפט וכן הוא לשון המקרא לפעמים כמו הארון הברית ודומיו ואם אמר מלך אוהב צדקה … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים קי״ז: דיני ברכת השנים ובו ה' סעיפים:

א דיני ברכת השנים ובו ה' סעיפים:ברכת השנים צריך לשאול בה מטר בימות הגשמים ומפני מה קבעו השאלה בברכת השנים מתוך שהיא פרנסה קבעוה בברכת פרנסה. ומתחילין לשאול בארץ ישראל מליל ז' במרחשון לפי שהיא ארץ הרים וצריכה לגשמים מיד אחר החג והיה ראוי לשאול בה מיד אחר החג אלא שאיחרו השאלה ט"ו ימים אחר … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים קט״ז: פירוש ברכת רפאנו ודינה ובו סעיף אחד:

א פירוש ברכת רפאנו ודינה ובו סעיף אחד:רפאנו ה' ונרפא הושיענו כו' הוא לשון הכתוב רפאני ה' וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה לפיכך אין לומר רפאנו ה' אלקינו אלא בלשון הכתוב. ואע"פ שהכתוב ליחיד אין מכנין אותו לרבים וכאן אומרים בלשון רבים מה שכתוב בלשון יחיד יש אומרים שהטעם הוא מפני שלא אסרו אלא … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים קט״ו: טעם ברכת אתה חונן ובו סעיף אחד:

א טעם ברכת אתה חונן ובו סעיף אחד:מפני שמותר האדם מן הבהמה היא הבינה והשכל קבעו ברכת אתה חונן ראש לאמצעיות שאם אין בינה אין תפלה: הסבר על זכויות יוצרים שולחן ערוך הרברשיון: CC-BY-NCמקור: store.kehotonline.com

שולחן ערוך הרב, אורח חיים קי״ד: דין הזכרת הרוח וגשם וטל ובו י"א סעיפים:

א דין הזכרת הרוח וגשם וטל ובו י"א סעיפים:ברכה שניה אינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה לחברתה וכן כל ברכות האחרות הן סמוכות זו לזו לכן הן חותמות בברוך ואין פותחות בברוך. ומתחילין להזכיר הגשם בברכה שניה בתפלת מוסף של שמיני עצרת ואין פוסקין עד תפלת מוסף של יום טוב הראשון של פסח והזכרה זו … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים קי״ג: דיני הכריעות בי"ח ברכות ובו ט' סעיפים:

א דיני הכריעות בי"ח ברכות ובו ט' סעיפים:אלו ברכות ששוחין בהן באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה שלא יבא לעקור תקנת חכמים שלא יאמרו כל אחד מחמיר כמו שהוא רוצה ואין כאן תקנת חכמים כלל לשחות ויבאו להקל על ידי כך באבות ובהודאה. … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים קי״ב: שלא להפסיק לא בג' ראשונות ולא בג' אחרונות ובו סעיף אחד:

א שלא להפסיק לא בג' ראשונות ולא בג' אחרונות ובו סעיף אחד:ק"כ זקנים ומהם כמה נביאים תקנו י"ח ברכות על הסדר ג' ראשונות להסדיר שבחו של מקום תחלה כעבד שמסדר שבחו של רבו תחלה ואח"כ מבקש פרס מרבו וג' אחרונות הן כעבד שקיבל פרס מרבו ונפטר והולך לו וי"ג האמצעיות הן בקשת פרס לפיכך אם … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים קי״א: דין סמיכות גאולה לתפלה ובו ד' סעיפים:

א דין סמיכות גאולה לתפלה ובו ד' סעיפים:(אע"פ שקריאת שמע וברכותיה מצוה בפני עצמה ותפלה מצוה בפני עצמה) צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק שנוהגין לומר קודם תפלת י"ח כגון פסוק כי שם ה' אקרא ודומיו חוץ מפסוק אדני שפתי תפתח שהוא חובה מתקנת חכמים … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ק״י: דין היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר תפלת הדרך ובית המדרש ובו יו"ד סעיפים:

א דין היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר תפלת הדרך ובית המדרש ובו יו"ד סעיפים:בשעת הדחק שאי אפשר לו להתפלל שמונה עשרה ברכות כגון שהשעה עוברת או שהוא בדרך וירא שמא יפסיקוהו עוברי דרכים אם יתפלל כל שמונה עשרה ברכות דרך הילוכו או מיושב או מעומד כמו שנתבאר בסי' צ"ד או שעומד במקום שהוא טרוד … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ק״ט: דין איך יתנהג היחיד לכוין בתפלתו עם הצבור ובו ה' סעיפים:

א דין איך יתנהג היחיד לכוין בתפלתו עם הצבור ובו ה' סעיפים:הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין י"ח (של מנחה) ואין השעה עוברת עדיין אם יכול להתחיל י"ח ולגמור עד שלא יגיע הש"ץ לקדושה יתפלל ואם לאו אל יתפלל עד שיענה אמן אחר האל הקדוש שאמן זה חשוב כקדושה ואם שמע כבר קדושה או שיודע … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ק״ח: מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס ובו י"ח סעיפים:

א מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס ובו י"ח סעיפים:טעה או נאנס ולא התפלל שחרית צריך להתפלל מנחה שתים הראשונה לשם מנחה והב' לתשלומין שצריך להקדים תפלת המנחה שהיא חובת שעה לתפלת התשלומין ואם היפך שהיתה בדעתו שתהא הראשונה לתשלומין לא יצא ידי חובת תפלה שהיא לתשלומין וצריך לחזור אותה אחר התפלה שהוא חובת … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ק״ז: המסופק אם התפלל ודין תפלת נדבה ובו ה' סעיפים:

א המסופק אם התפלל ודין תפלת נדבה ובו ה' סעיפים:אם הוא מסופק אם התפלל י"ח אם לאו צריך לחזור ולהתפלל ומתנה ואומר אם לא התפללתי תהא לחובתי ואם התפללתי תהא לנדבתי ואע"פ שכל ספק מדברי סופרים להקל הצריכו לחזור ולהתפלל מפני שהלואי שיתפלל אדם כל היום בתורת נדבה אלא שאם ברי לו שהתפלל כבר וחוזר … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ק״ו: מי הם הפטורים מתפלה ובו ד' סעיפים:

א מי הם הפטורים מתפלה ובו ד' סעיפים:כל הפטורים מקריאת שמע פטורים מתפלה וכל שחייב בקריאת שמע חייב בתפלה חוץ מהמלוין את המת שאין למטה צורך בהן שאע"פ שחייבים בקריאת שמע פטורים מתפלה הואיל והיא מדברי סופרים ועוד שהיא בעמידה ואין יכולין לשהות כל כך אבל קריאת שמע עיקר כוונתה ועמידתה אינה אלא בפסוק ראשון … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ק״ה: דין המתפלל שתי תפלות ובו סעיף אחד:

א דין המתפלל שתי תפלות ובו סעיף אחד:המתפלל ב' תפלות זו אחר זו כגון שחרית ומוסף או ששכח ולא התפלל וצריך להשלימה בזמן תפלה שלאחריה ומתפלל שתים זו אחר זו צריך להמתין בין זו לזו כדי שתהא דעתו מיושבת לערוך דבריו בלשון תחנה דהיינו כדי הילוך ד' אמות אפילו אינו רוצה לחזור למקומו אלא מתפלל … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ק״ד: שלא להפסיק בתפלה ובו ז' סעיפים:

א שלא להפסיק בתפלה ובו ז' סעיפים:לא יפסיק בתפלתו ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו אבל מלך אומות העולם שיש לחוש שמא יהרגנו יפסיק ומכל מקום אם אפשר לו לקצר דהיינו שיאמר תחלת כל ברכה וסופה קודם שיגיע אליו יקצר שלא יצטרך להפסיק. או אם אפשר לו להטות מן הדרך יטה ולא יפסיק בדבור … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ק״ג: מי שנזדמן לו רוח בתפלתו או עטוש ובו ג' סעיפים:

א מי שנזדמן לו רוח בתפלתו או עטוש ובו ג' סעיפים:היה עומד בתפלה ויצא ממנו רוח מלמטה ממתין עד שיכלה (הרוח) [הריח] וחוזר למקום שפסק: ב בקש לצאת ממנו רוח מלמטה ונצטער הרבה ואינו יכול להעמיד עצמו הולך לאחוריו ד' אמות ומוציא הרוח ולא ילך לצדדים מפני שצריך שיהיו פניו מכוונים כנגד המקום שהתחיל להתפלל … להמשך קריאה

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ק״ב: שלא להפסיק כנגד המתפלל ובו ה' סעיפים:

א שלא להפסיק כנגד המתפלל ובו ה' סעיפים:אסור לישב בתוך ד' אמות של המתפלל בין מלפניו בין מלאחריו בין מן הצדדים צריך להרחיק ד' אמות כי המקום אשר המתפלל עומד עליו אדמת קודש הוא הואיל ושכינה כנגדו כמ"ש בסי' צ"ז וצריך לנהוג כבוד במקום זה כל זמן שהוא מתפלל ומקומו של אדם הוא ד' אמות. … להמשך קריאה

דילוג לתוכן