תשב"ץ קטן ת״ג
א מי שנדר בקנס שלא לשחק ועבר הנדר צריך לפרוע הקנס: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א מי שנדר בקנס שלא לשחק ועבר הנדר צריך לפרוע הקנס: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ואמר שמי שנשבע שלא לשחוק בשום שחוק שבעולם עבור מעות. אסור לו להפיל גורלות ולא שום אדם בשבילו. דאיתא במסכת שבת (דף קמט) אין מטילין חלשים בשבת משום קוביא. ונראה דוקא מנה קטנה כנגד מנה גדולה כדמוכח בפרק השואל (דף קמט): הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א הר"ם ז"ל אומר האומר שני פעמים לא אוכל לא אוכל או לא אעשה לא אעשה אסור לאכול או לעשות. ומביא ראיה ממסכת נדרים (דף י) ומשבועות (דף לו) האומר ב' פעמים הן הן או לאו לאו הרי זו שבועה. [ומיהו דוקא נראה כגון שהזכיר שבועה קודם שאמר לאו לאו או הן הן דקרא דומיא … להמשך קריאה
א זה חברנו הר"ר שמשון אמר לי שנדר על דעת רבינו ה"ר פרץ ועל דעת הר"ם ז"ל ועל דעתי שלא יעשה שום קיום ושום הבטחה לחמיו ולזוגתו שלא לבגוד בהם ועל דעת שלא יוכלו להתירו אלא אם כן נתיר לו שלשתנו יחדו. אם יתחרט חלקי אני מתיר לו. ומדעתי הוא שכל מי שרוצה להתיר לו … להמשך קריאה
א ואדם שנהג איסורא בדבר אחד מחמת חומרא ויודע שהוא מותר ואינו תלמיד חכם אלא מבני המדינה. אי אתה רשאי להתירו בפניו ואם נאנס מלקיים צריך ג' הדיוטות להתירו כמו נדר. אבל נהג איסור מחמת טעות שסבור שהוא אסור והוא מותר מתירין אפילו בפניו במקום שנהגו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א מהר"ם אמר אדם הנודר לחבירו ליתן לו בנו למול או להיות בעל ברית שצריך לקיים לו. ואע"ג דאמרינן דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם בכאן שהוא מנהג בני אדם שנודרין בניהם זה לזה למול או להיות בעל ברית ומקיימין. גם בכאן יש לקיים. כדאיתא בבבא מציעא (דף עד) האי סיטומתא קני פי' רושם … להמשך קריאה
א אינו נראה לי כלל מנהג כשר שנוהגין ברוב מקומות שהאשה יושבת בבית הכנסת עם האנשים ומלין התינוק בחיקה ואפילו אם בעלה מוהל או אביה או בנה דלאו אורחא ליכנס אשה מקושטת בין האנשים ובפני השכינה. וכי האי גוונא פרכינן בפ' האיש מקדש (דף נב) אשה בעזרה מנין פן יתגרו בה פרחי כהונה. ועוד דאפילו … להמשך קריאה
א ועומד בשעה שמלין את התינוק ומביא ראיה מויעמוד כל העם בברית. ומן התלמוד כדאמרינן בפרק ר' אליעזר דמילה (דף קלז) המל מברך בא"י אמ"ה אקב"ו על המילה והעומדים שם אומרים כשם שנכנס לברית כך יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ואומר תינוק שנולד ספק לח' חדשים ספק לז' חדשים מלין אותו אפילו בשבת. כדאיתא בפרק רבי אליעזר דמילה (דף קלד) ערלתו ודאי ולא ערלתו ספק כלומר דאין מחללין עליה את השבת. ומקשה התם ואמאי נמהלי ממה נפשך אי בר שבעה הוא שפיר קא מהיל ואי לא בשרא בעלמא קא חתיך ומשני לא נצרכא אלא … להמשך קריאה
א ספירת העומר מברך בלילה ואח"כ אומר יהי רצון וכו' [ומותר לברך בין השמשות על ספירת העומר משום דספיקא דרבנן לקולא וספירת העומר בזמן הזה דרבנן. ע"כ]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א אבל בפסח אם אין שם כהן לא יקרא לה שם עד שתאפה וישרפנה לאחר יום טוב כי אין שורפין קדשים ביום טוב. ומה שהש"ס אומר שאין מגביהין תרומות ומעשרות ביו"ט. משום דאין מירוח ביו"ט אבל לישה יש ביו"ט לפיכך מפרישין חלה ביום טוב: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א בימים טובים של כל השנה מפריש חלה וקורא לה שם ותאפה ויתננה לכהן קטן או לכהן גדול שטבל מקריו או אפי' לא טבל כדאמרינן שם רבה בטלה ברוב ואכיל לה בימי טומאתו. כמו כן י"ל לפרר אותה לפירורין עם פת של חולין. אבל אם אין שם כהן לא תאפה ביום טוב משום דליכא מאן … להמשך קריאה
א מי שקנה עיסה מן הגוי ולש עמה קצת משלו. אם של ישראל פחות מכשיעור חלה אע"פ שיש משל גוי הרבה פטור מן החלה אבל אם בשל ישראל כשיעור חלה ובשל גוי פחות מכשיעור חלה חייב בחלה. אבל אין ליטול מיניה וביה דקיימא לן כשמואל דקאמר בפ"ק דר"ה (דף י"ג) לכל אין בילה חוץ משמן … להמשך קריאה
א בבראשית רבה יש אמר ר' שמעון ב"ר צדוק יש לו לאדם להטפל עם בנו עד י"ג שנה לאחר מכאן צריך לומר בא"י אמ"ה שפטרני מענשו של זה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א על פדיון הבן צריך שתי ברכות על פדיון הבן ושהחיינו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א הר"ם ז"ל אומר מה שקורא הש"ס (ב"ב דף קכו) בוכרא סכלא בכור לאם ואינו בכור לאב. לפי שהוא מפסיד ממונו ואינו מרויח שצריך ליתן ה' סלעים לכהן ואינו מרויח כנגד זה ליטול כפלים מפשוט בשביל בכורתו. אבל בכור לאב ולאם אם הוא מפסיד שצריך ליתן ה' סלעים לכהן כנגד זה הוא מרויח שנוטל כפלים … להמשך קריאה
א הזרוע מצריך ליתן לכהן אפילו בזמן הזה. [ומיהו א"צ ליתן כרש"י במסכת שבת בפ"א גבי ההיא דרב חסדא דהוה נקיט מתנתא דתורתא בידיה. ופ"ה דהשתא נהוג כר' יאשיה גם במתנות דאין נוהגין אלא בארץ אך בימי רב חסדא לא נהוג כי אם בראשית הגז ולא במתנות. אבל עכשיו נהוג כר' יאשיה גם במתנות. וכי … להמשך קריאה
א ספק בכור שנולד מפרה זקנה שהיתה חולבת מכבר וקיימא לן דחלב אינו פוטר אם מת אותו ספק בכור בלא מום טעון קבורה עם עורו כמו ודאי בכור שמת כדאיתא בפרק טבול יום (דף קד): הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ועל ששאלת אם כהן עני שנולד לו בכור אם יכול לתנו לכהן עשיר. רשאי הוא. אמנם אם לא ירצה לקבלו הרשות בידו דמצי אמר ליה הואיל ולא חייבתך תורה מתנה הוא דקא יהבת לי ולא בעינא דכתיב ושונא מתנות יחיה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א כהן שנולד לו בכור מבהמה לא יאכלהו בלא מום וכשיפול בו מום יכול לעכבו לעצמו ויאכלנו. דכהנים חייבים בבכור בהמה טהורה דלא נפטרו כהנים ולוים אלא מפטר חמור ומפדיון הבן כדאיתא בפ"ב דבכורות (דף יג): הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א אם שלח יין או בשר על ידי עכו"ם וישראל עמו והישראל הלך לעשות צרכיו ומניח הבשר או היין ביד העכו"ם יחידי ולא הודיעו שמפליג מותר: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ומה שהמניקות עכו"ם נותנות יין נסך לתינוקות לשתות או שאר דברים של איסור אין למחות בידם. דקטן אוכל נבילות אין בית דין מצווין להפרישו. אך נראה דאף דאינו מצווה אמנם אסור לומר לעכו"ם להאכילו ולהשקותו דבר אסור דלא ספינן להו איסורא בידים כדאמרינן בפ' חרש (דף קנד): הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public … להמשך קריאה
א חבית של עכו"ם או לגינו אם ישראל רוצה להשתמש בתוכה צריכין הגעלה או עירוי ג' ימים ממים צוננים מעת לעת ובכל יום מים חדשים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א וששאלת על משוך בערלתו אם מגעו משוי יין נסך. דבר פשוט הוא שאין מגעו יין נסך דאפי' לרב נחמן דאמר תינוק בן יומו עושה י"נ דלא פלוג רבנן בין עכו"ם בר כונה ללא בר כונה. אבל בר ישראל משוך בערלתו דהוא ואבותיו מעולם הוחזקו בקדושה. לא. ואיסור יין נסך אינו תלוי במילה אלא בעובד … להמשך קריאה
א מעשה באחד ששלח יין ע"י עכו"ם וישראל עמו ונתפס הישראל בדרך והיה ב' ימים במשמר. והוליך העכו"ם היין יחידי והתיר הר"ם ז"ל היין אם היה החבית מגוף: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א מעשה היה שנפלו השוליים של חבית מצד אחד ונעץ העכו"ם סכין בין נסר לנסר והגביה השוליים מצד אחד ונגע הסכין ביין ואסר הר"ם ז"ל את היין בשתיה. דכל מגעו של עכו"ם ביין בדבר אחר בכוונה אסור בשתיה. אבל שלא בכוונה מחלוקת רש"י ור"ת ר"ת מתיר ורש"י אוסר. והר"ם ז"ל פוסק כרש"י לחומרא לאסור מגעו … להמשך קריאה