מערכת אתר אשובה

א הלכות ערלה ערלה כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל כל הנוטע עץ מאכל מונה לו שלש שנים מעת נטיעתו וכל הפירות שיהיו בו תוך שלש שנים כולם אסורין בהנאה לעולם בין עיקר הפרי בין הגרעינין בין הקליפה כגון קליפי אגוזים והרימונים … להמשך קריאה

א הלכות חדש כתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה שאסור לאכול מתבואת חמשת המינין עד שיקרב העומר שהוא בי"ו בניסן ואיסור זה נוהג בין בזמן הבית בין שלא בזמן הבית בין בארץ בין בחוצה לארץ בין בשל ישראל בין בשל נכרי אלא שבזמן שהעומר קרב מותר מיד בששה עשר בניסן אחר … להמשך קריאה

א שילוח הקן כתיב כי יקרא קן צפור לפניך וגו' שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך שכל מי שימצא קן מעוף טהור אפילו אם האם טרפה ורובצת על האפרוחים או על הביצים שלה בין אם יש בקן ביצים או אפרוחים הרבה בין אם אין בו אלא ביצה או אפרוח אחת ואין הביצים מוזרות … להמשך קריאה

א מזוזת יחיד נבדקת פעמים בז' שנים ושל רבים פעמים ביובל: השוכר בית מחבירו חייב השוכר לקבוע בו מזוזה ולתקן מקום קביעותה ולא יטלנה בידו כשיוצא ואם שכרה מנכרי נוטלה כשיוצא הכל חייבין במזוזה אפילו נשים ועבדים ומחנכים הקטנים לעשות מזוזה לפתחיהן: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ספר תורה או תפילין שבלו אין עושים מזוזה מהם ולא כותבין אותו על גליונים של ס"ת לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א בא לקובעה יתננה בשפופרת של קנה או של כל דבר ויקבענה במקומה ויברך בא"י אמ"ה אקב"ו לקבוע מזוזה ולא יברך בשעת כתיבה ואיזהו מקומה במזוזת הפתח הימיני שהוא ימין לביאה כשאדם נכנס לבית בחלל הפתח בטפח החיצון הסמוך לר"ה מב' שלישי גובה הפתח ולמעלה ולמטה מזה השיעור לא יניחנה אבל מזה השיעור ולמעלה הוא … להמשך קריאה

א כיצד מצותה יקח עור אחד שיש בו לכתוב פרשת שמע והיה אם שמוע ויכתוב זה אחר זה כסדר ואם שינה והקדים והיה לשמע פסולה ואם כתבה בשני עודות פסולה ואפי' אם ידבקם ורש"י פסל אפי' כתב בעור אחד בשני דפין ולא נהירא ומכל מקום טוב לכותבה בדף אחד וכל משפטי ס"ת בענין עבוד העור … להמשך קריאה

א אין הפתח חייב במזוזה אפילו הוא עומד במקום החיוב אא"כ עשוי כתיקונו כיצד שתהא לו שתי מזוזות ומשקוף על גביהם ואם אין המשקוף שהדלת שוקף עליו למעלה ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא או שאין המזוזה ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא פטור פתח שאין בו אלא מזוזה א' כגון שמצד האחד עובר הכותל … להמשך קריאה

א ואלו הן המקומות שחייבים במזוזה אחד שערי בתים ושערי חצירות מדינות ועיירות ורפת בקר ולולין ומתבן ואוצרות יין ושמן ובית האשה ובית השותפין כולן חייבין ובית התבן ובית העצים ובית הבקר סתמא חייבין [א*] אא"כ הנשים רוחצות בהן אז הן פטורין והרמב"ם כתב שאין חייבין אא"כ הנשים יושבות בו להתקשט אבל סתמא פטורין וא"א … להמשך קריאה

א הלכות מזוזה מצות עשה לכתוב פרשת שמע והיה אם שמוע ולקובען על מזוזת הפתח דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך וצריך ליזהר מאד בה כמו שאחז"ל כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מוחזק הוא שלא יחטא מפני שיש במזוזה יחודו של הקב"ה ותמיד בבואו ובצאתו יזכור יחודו של הקב"ה … להמשך קריאה

א אסור לכתוב בלא שרטוט ופליגי ביה איכא מאן דשרי למיכתב ב' תיבות בלא שרטוט ואסר בג' ואיכא מאן דשרי בג' ואסר בד' וכ"כ הרמב"ם ובעל הלכות אסר ג' ושרי ב' ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל כ' הרמב"ם כל כתבי הקדש אין כותבין בלא שרטוט אפילו כתובים על הנייר ור"ת פירש דוקא כשכותבין הפסוק לשם … להמשך קריאה

א מותר לדבק תורה ונביאים וכתובים בכרך אחד ומניח בין כל חומש וחומש ד' שיטין ובין כל נביא ונביא ג' וכן בין כל נביא ונביא של תרי עשר ואין קדושתם כקדושת ס"ת אלא כחומש בעלמא ומותר לכתוב כל התורה חומש חומש בפני עצמו ואין בהם קדושת ס"ת השלם ושיעור הגליון שלהם למטה ג' אצבעות ולמעלה … להמשך קריאה

א חייב אדם לנהוג כבוד גדול בס"ת ומצוה לייחד לו מקום ולכבד אותו המקום ולהדרו כיותר ולא ירוק כנגד ס"ת ולא יגלה ערותו כנגדו ולא יפשוט רגליו כנגדו ולא יניחנו על ראשו כמשוי ולא יחזיר אחוריו לס"ת אא"כ גבוה ממנו י' טפחים אלא ישחה לפניו בכובד ראש ובאימה וביראה ובפחד שהוא העד הנאמן על כל … להמשך קריאה

א ס"ת שכתבו מאינ"י ישרף כתבו נכרי יגנז נמצא ביד מאיני או ביד נכרי יגנז ואין קורין בו ואע"פ שאין קורין בו חייבין הציבור לקנותו ממנו ולגונזו כדי שלא יזלזל בו ומיהו אם רוצה להעלותו הרבה אין קונין אותו ממנו אלא בכדי דמיו ומעט יותר ואם רצה להעלותו הרבה מניחים אותו בידו גר שחזר לסורו … להמשך קריאה

א ספר תורה שנקרעה היריעה למעלה או למטה בגליון ונכנס עד ב' שיטין בתוך הכתב יכול לתופרה והוא שלא יעבור הקרע על האותיות כענין שישתנה צורת שום אות אבל אם עבד הקרע על הכתב לא יתפור וגם הקרע אינה נתפר אלא בגידין נכנס הקרע תוך ג' שיטין אם העור מעובד מעפצים יתפור שאז התפירה אינו … להמשך קריאה

א ספר תורה שאינו מוגה אסור להשהותו יותר מל' יום אלא יתקנו או יגנוז ואפילו קרא בו בדיעבד לא יצא כיון שהוא חסר או יתיר אפי' אות א' וחוזר לראש הסדר ואם יש בו ג' טעיות בכל דף ודף יכול לתקנו ד' יגנוז היה בכל דף ודף ד' טעיות חוץ מדף א' שאין בו טעות … להמשך קריאה

א אין תופרין ספר תורה אלא בגידי בהמה או חיה טהורה שראויה לכתוב בעורו ולא יתפור כל היריעה מראשה לסופה אלא יניח בראשה מעט ובסופה מעט שלא יהא תפור ובתיקון התפירה שאל השואל מא"א הרא"ש ז"ל תודיעני ענין התפירה כי מתוך הגמרא משמע שיש לתופרה מבחוץ והנה ראיתי בכל המקומות שאין תופרין מבחוץ אלא מניחין … להמשך קריאה

א כתב היריעה ובא לתלותו כדי שתתייבש לא יהפוך הכתב למטה אע"פ שמתכוין כדי שלא יעלה אבק ע"ג הכתב מ"מ דרך בזיון הוא אלא יהיה פני הכתב למעלה ויפרוש עליו בגד: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א טעה ודילג תיבה או יותר יכול לתלותו בין השיטין אבל לא בריוח שבין דף לדף אע"פ שאומר בתחילת כתיבת הספר שכתבו לשם קדושת ס"ת בכל פעם שכותב שם צריך להשוב שכותב לשם קדושת השם ואם לא עשה כן פסול ואפי' המלך שואל בשלומו כשכותב השם לא ישיבנו היה לו לכתוב שנים זה אחר זה … להמשך קריאה

א פרשה פתוחה לא יעשנה סתומה וסתומה לא יעשנה פתוחה ואם שינה בשניהם פסולה וכתב הרמב"ם שאין לו תקנה וצריך להסיר כל היריעה וא"א הרא"ש ז"ל כתב בתשובה דודאי מועיל לו תיקון כיון שמועיל תיקון בטעות של חסרות ויתירות כ"ש בתיקון הפרשיות אלא שאינו יודע איך יתקן עוות הפתוחות והסתומות כי היה צריך למחוק הרבה … להמשך קריאה

א צריך שיאמר הסופר כשיתחיל לכתוב ספר תורה זה אני כותב לשם קדושת ס"ת ומספיק לכל הספר אם לא עשה כן פסול. וצריך שיהיה לפניו ספר אחר שיעתיק ממנו שאסור לכתוב אפילו אות אחת שלא מן הכתב ויכתוב כתיבה נאה ומיושרת תמה שתהא מוקפת גויל שלא תדבק אות לחבירתה אלא יהא ביניהן כחוט השערה ולא … להמשך קריאה

א שיעור הגליון למטה ד' אצבעות בגודל ולמעלה ג' ובין כל דף ודף ב' לפיכך צריך שיהא בתחילת כל יריעה וסופה כרוחב אצבע וכדי תפירה ונמצא כשתופר התפירות ביחד יהיה בין כל דף ודף בכל הספר רוחב ב' אצבעות ובין שיטה לשיטה כמלא רוחב שיטה ובין כל ספר וספר ד' שיטין ויתחיל בראש שיטה חמישית … להמשך קריאה

א אין עושין ס"ת לא ארכו יותר על הקיפו ולא הקיפו יותר על ארכו פי' יכוין שיהא חוט המקיף יריעות כל הספר לאחר שיתפור ויתגולל יהא ארוך כשיעור אורך היריעה ממטה למעלה והוא ו' טפחים בגויל בכתיבה בינונית ואם הכתיבה גסה יתרבה השיעור ואם דקה יתמעט וכתב א"א הרא"ש ז"ל והעמוד שעושין לה בתחילתה ובסופה … להמשך קריאה

א אין כותבין ס"ת תפילין ומזוזות על עור בהמה וחיה טמאה ולא על עור דג אפי' הטהור אלא על עור בהמה וחיה ועוף הטהורין אפי' עור נבלות וטרפות שלהן וצריך שיהיו העורות מעובדין לשם ס"ת אבל תיקון הקלף ושירטוטו א"צ שיהא לשמה וה"ר ברוך נסתפק אם צריך שיוציא בשפתיו שמעבדו לשמה או אם סגי במחשבה … להמשך קריאה

א הלכות ספר תורה מצות עשה על כל אדם מישראל שיכתוב לו ס"ת ומאד צריך לחזר אחריה דאמר רבי יהושע בן לוי הלוקח ספר תורה מן השוק כחוטף מצוה מן השוק כתבו או שהגיה בו אפילו אות אחת כאילו קבלה מהר סיני וכל שכן שאין לו למוכרה אפילו יש לו הרבה מהם ואפילו למכור ישן … להמשך קריאה

א שני אחים שנתגיירו בין אם הם אחים מן האם ולא מן האב או שהן אחים מן האם ומן האב אסורים בכל העריות האסורין לישראל אע"פ שהיו' מותרין להם בגיותן דלא ליתי לאיחלופי בישראל הלכך אסור כל א' באשת חבירו אע"פ שנשאה בגיותו ונתגיירה אבל אין חייבין עליהם ואין חילוק בין אם נולדו שניהם שלא … להמשך קריאה