מערכת אתר אשובה א כהנים ולוים חייבין בבכור בהמה טהורה ויפרישנו הכהן ויעכבנו לעצמו השותפין חייבין אבל שותפות הנכרי פוטר הילכך המוכר עובר פרתו לנכרי או לוקה ממנו עובר פרתו פטור מהבכורה ואפילו אין לו עמו שותפות אלא באזן בין באם בין בעובר פטור והרמב"ם כתב היה להנכרי שותפות באם או בעובר אפילו באחד מאלף פטור מהבכורה היה … להמשך קריאה
א מבכרת המקשה לילד יכול לחתך אותו אברים אברים ולהשליכו לכלבים וכתב הרמב"ם דוקא במחתך אבר אבר ומשליכו אבל אם מניח האברים לפניו עד שיצא רובו קדוש למפרע ואסור להשליכו לכלבים וא"א הרא"ש ז"ל כתב דאפילו במחתך ומניח אינו קדוש למפרע יצא כולו כאחד קדוש ואסור להשליכו לכלבים וכתב ג"כ הרמב"ם בשמחתך אבר אבר ומשליך … להמשך קריאה
א רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים אפי' יצאו ב' ראשיהן כאחד אין לכהן אלא אחד והכחוש שבהן והשני ספק ויאכל במומו לבעלים וחייב במתנות כהונה מת אחד הוי ספק שזה יאמר לו הבכור מת ועליו להביא ראיה זכר ונקיבה אין לכהן כלום ויאכל במומו לבעלים שתי רחלים שלא בכרו וילדו שני זכרים שניהם לכהן … להמשך קריאה
א שנים שהפקידו אצל אחד ב' זכרים אחד בכור ואחד פשוט ומת אחד מהם ואינו ידוע איזו מניח הנשאר ביניהם והוא בין שניהם ודינו כספק בכור אחד שהפקיד בכור אצל חבירו ולחבירו פשוט ומת אחד מהם המוציא מחבירו עליו הראיה וכיון שהנפקד מוחזק יחזיקנו ויאכלנו במומו רועה כהן שנתן הבהמות בחצר בעל הבית וילדה א' … להמשך קריאה
א הלוקח בהמה מהנכרי וילדה ואינו יודע אם בכרה אם לאו הרי זה ספק ויאכל במומו לבעלים בין אם לקחה תוך שנתה או אחר שנתה ואפי' אם הנכרי מסיח לפי תומו שכבר בכרה אינו נאמן ואפי' אם היא חולבת כתב ר"ת שהוא ספק דשמא חולבת אע"פ שאינה יולדת ולהריב"ן אם היא חולבת היא חולין גמורין … להמשך קריאה
א ספק בכור אין הבעלים צריכין ליתנו לכהן אלא ישהנו עד שיפול בו מום ויאכלנו ואסור בגיזה ובעבודה ואם תקפו כהן כתב הרמב"ם שאין מוציאין אותו מידו וא"א הרא"ש ז"ל כתב שמוציאין אותו מידו יוצא דופן ושנולד אחריו דרך רחם שניהם אינן בכור אפי' ילדה נקבה תחלה דרך דופן וזכר אחריה דרך רחם כיון שקדמו … להמשך קריאה
א הכהנים חשודין להטיל מום בבכור מפני שיש להם בו טורח גדול לטפל בו עד שיומם אפי' אם הוא חכם ויושב בישיבה אם עשה דבר שנראה כמערים בגון שנתן לבכור שעורים בסל בענין כשיבא לאוכלם יפגם שפתו או כיוצא בזה אין לשוחטו על אותו המום לפיכך כל מום שראוי לבא בידי אדם אין שוחטין אותו … להמשך קריאה
א אסור להטיל מום בבכור ואסור אפילו לגרום לו מום כגון ליתן דבילה על גבי אזנו כדי שיטלנה הכלב משם ויקטע אזנו עמה וכיוצא בזה או שאומר לנכרי להטיל בו מום ואם עשה בו בידים או בגרמתו אין שוחטין אותו על ידו עד שיפול בו מום אחר מעצמו ואם עשה בו מום ומת אין קונסין … להמשך קריאה
א הנוטל שכר לראות הבכור אין שוחטין אותו על פיו אא"כ הוא מומח' ואדם מוחזק וידוע לכל בכשר והוא שיהיה שכר בטלתו ניכרת ואם הוא פועל ומתבטל ממלאכתו כדי לראותו נותן לו שכרו כפועל שיש לו מלאכה כזו שבטל ממנה וכמה הוא רוצה ליקח כדי לישב בטל כך יתן לו וצריך שיתנו לו שכרו בין … להמשך קריאה
א החשוד למכור בכור לשם חולין אין קונין ממנו בשר צבאים שדומה לבשר עגלים ואין לוקחין ממנו עורות שאין עבודים אפי' של נקיבה שמא יחתוך זכרותו ויאמר שהיא של נקבה ואין לוקחים ממנו צמר אפי' מלובן וכל שכן שאינו מלובן אבל לוקחין ממנו צמר טווי ולבדים ועורות עבודים: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה
א השוחט הבכור שלא על פי חכם אפי' מראהו אח"כ לחכם ומוצא בו מום אם הוא דוק שבעין וכיוצא בו שאינו חסרון כגופו לכ"ע יקבר ואם הוא מום של חסרון רבי יהודה מתיר ור"מ אוסר ופסק בשאלתות כרבי יהודה וכ"כ ה"ר שמואל הכהן הגאון בן חפני ובעל הלכות פסק כר"מ וכן כתב הרמב"ם וכן הוא … להמשך קריאה
א בכור בזמן הזה אין לו היתר אלא ע"י מום ואפילו אם ירצו הבעלים או הכהן לכונסו לכיפה עד שימות מעצמו אין רשאין אלא צריך הכהן לגדלו עד שיפול בו מום ואפי' כשיפול בו מום כגלוי וניכר לכל כגון שנקטעה ידו או רגלו וכיוצא בו אינו רשאי לשוחטו אלא ע"פ מומחה שיורה לו שהוא מום … להמשך קריאה
א הבכור אסור בגיזה ובעבודה ואפי' אם עבר וגזזו או תלשו בידו או אפילו נשר הצמר מעצמו אסור בהנאה לעולם ל"ש מת מעצמו ל"ש שחטו אחר כן אפילו ע"י מומחה אין השחיטה מתרת הצמר שנתלש מחיים אבל צמר המחובר השחיטה מתירתו כבשרו ואם נתלש מחיים ועודנו מסובך כשאר הצמר את שנראה כשאר הצמר ניתר בשחיטה … להמשך קריאה
א אין מרגילין בבכור אפי' בעל מום פירוש להפשיט עורו משלם דרך מרגלותיו והרמב"ם התירו וא"א הרא"ש ז"ל לא כתב כן ואם שחטו ונמצא טריפה כתב הרמב"ם שהעור מותר בהנאה אם נשחט על פי מומחה וא"א הרא"ש ז"ל כתב שעורו עם בשרו אסור בהנאה וטעון קבורה. צריך הכהן לשהותו ולגדלו לעולם עד שיפול בו מום … להמשך קריאה
א הלכות בכור בהמה בכור בהמה טהורה נוהג בזכרים ולא בנקבות דכתיב כל פטר רחם הזכרים וגו' ונוהג בין בזמן הבית בין שלא בזמן הבית וכתב הרמב"ם שאינו נוהג אלא בארץ ואפילו אם הובאו מחוצה לארץ לארץ לא יקרבו שהם חולין גמורין והרמב"ם כתב שנוהג בח"ל וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל וכתב הרמב"ן עוד … להמשך קריאה
א הלכות פדיון בכור כתיב [במדבר י"ח] אך פדה תפדה את בכור האדם וגו' ופדויו מבן חדש תפדה שמצות עשה על כל ישראל שיולד לו בן שהוא בכור מאמו ישראלית בכל מקום ובכל זמן שיפדנו מהכהן ולא מכהנת בחמשה סלעים שהם שתי אונקיאות וחצי לרש"י ולדברי הגאונים משקל אלף ותשע מאות ועשרים שעורים כסף ואם … להמשך קריאה
א כלאי בגדים מותר לעשותן ולקיימן ואינן אסורין אלא בלבישה: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א המוצא כלאים בבגדו אם הם דאורייתא פושטו אפילו בשוק ואם הוא כלאים דרבנן והוא בשוק א"צ לפושטו וכן אם הוא בבית המדרש א"צ למהר בשבילו לצאת משם כתב הרמב"ם הרואה כלאים של תורה על חבירו אפילו הוא בשוק קורעו מעליו אפילו הוא רבו שלמדו חכמה וא"א הרא"ש ז"ל כתב אע"פ שהמוצא כלאים דאורייתא פושטו … להמשך קריאה
א בגד צמר שארג בו חוט של פשתן ואינו ניכר יצבענו ויהיה ניכר ויסירנו שאין הצמר והפשתן עולין בצבע אחד או ינתק חוט אחד ממנו והוא מותר שאנו תולין לומר שהסיר החוט של כלאים: בד"א בכלאים דרבנן אבל כלאים דאורייתא אין תולין להקל בספיקן: כל המקומות שהפשתן מצוי בהן הלוקח שם בגדי צמר מן הנכרי … להמשך קריאה
א דבר תורה אין אסור כלאים אלא דרך לבישה או להעלותם עליו דרך חימום אבל אם מעלם עליו שלא כדרך חימום כגון אהל של כלאים שמאהיל עליו או שמפשיל קופה של כלאים מאחוריו או שמציעו תחתיו מותר אבל חכמים אמרו אפי' י' מצעות זו על זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהם שמא תכרך עליו נימא … להמשך קריאה
א דבר תורה לא הוי כלאים לרש"י אלא א"כ עירב הצמר והפשתן יחד וסרקם יחד במסרק וטוום וארגם ביחד ולר"ת הוי כלאים דאורייתא אפילו סרק כל אחד ואחד לבדו וטוואו לבדו ושזרו לבדו ואח"כ חיברן ביחד על ידי אריגה או קשרם או תפרם יחד בשתי תכיפות והרמב"ם כתב צמר ופשתים שטרפם ביחד ושעה אותם ועשה … להמשך קריאה
א צמר רחלים וצמר גמלים שערבן זה עם זה וטוואם יחד אם הרוב מהרחלים או אפי' מחצה על מחצה חשוב ככולו רחלים ואסור עם פשתן ואם הרוב מהגמלים אז של הרחלים בטל ומותר עם הפשתן וכן הדין בפשתים וקנבוס שערבן ביחד אם הרוב פשתן אסורין עם הצמר ואם רובן קנבוס מותר עם הצמר הילכך מי … להמשך קריאה
א הלכות כלאי בגדים כתיב ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך ואין כלאים אלא הצמר ופשתים דכתיב לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו ואין נקרא צמר סתם אלא צמר רחלים ואילים אבל צמר גמלים וארנבים וכיוצא בזה לא ואין נקרא פשתים אלא סתם פשתן שאין לו שום כינוי אבל אם יש לו כינוי אחר כגון … להמשך קריאה
א הלכות כלאי בהמה כתיב בהמתך לא תרביע כלאים ולאו דוקא בהמה אלא ה"ה נמי חיה ועוף הילכך המרביע מין עם שאינו מינו בין בהמה עם בהמה וחיה עם חיה או חיה עם בהמה ועוף בין טמאים עם טמאים בין טמאים עם טהורים אפי' במיני חיה שבים לוקה בין בארץ בין בח"ל ואינו לוקה עד … להמשך קריאה
א כלאי הכרם בארץ ישראל אסור מן התורה לזורען ולקיימן ואסור ליהנות מהפרי היוצא מהם ובח"ל אסורים מדרבנן הלכך ספיקו בארץ ישראל אסור ובח"ל מותר כיצד ירק העומד בין הגפנים ואין ידוע אם נזרע שם באיסור אם לאו אפילו אם רואה שהנכרי לוקט משם מותר לו לאוכלו ובלבד שלא ילקט הוא ויאכל וכלאי זרעים בא"י … להמשך קריאה
א הלכות כלאי זרעים וכלאי הכרם הרכבת האילן כתיב את חקותי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך אפי' בח"ל אף שדך אפי' בח"ל והאי שדך לא תזרע לאו ככלאי זרעים איירי שאותן אינן אסורין בח"ל אלא בכלאי האילן שאותן נוהגין אפי' בח"ל ודוקא במרכיב אילן באילן אבל מותר לערב זרעוני … להמשך קריאה