מערכת אתר אשובה א על כל דבר תלוש כותבין הגט אפילו על איסור הנאה אפילו על עלה של זית אע"פ שהוא דבר המזדייף כשר אפי' לזמן מרובה ולא חיישינן שמא היה בו תנאי ונמחק והוא שיהיו עדי מסירה לפנינו אבל בעדי חתימה אפי' הם לפנינו פסול אבל בדבר שאינו מזדייף כשר בעדי חתימה לחוד וכותבים אותו על יד … להמשך קריאה
א הכל כשרים לכתוב את הגט ואפילו האשה בעצמה כותבת גיטה ומקנה אותו לבעלה וחוזר ונותנו לה וכתב הרמ"ה ודוקא שיאמר לה הבעל תחילה לכותבו שצריך שיכתבנו הוא או שלוחו דאי לאו הכי אינו כלום אפילו ריח הגט אין בו חוץ מחש"ו ועבד ועכו"ם וישראל מומר לעכו"ם או לחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם וחש"ו יכולין … להמשך קריאה
א אמר לעדים לכתוב הגט ולחתום וליתנו לה וטעו בכתיבתן או שכתבוהו ונאבד יכולין לכתוב אחר ולא אמרינן שלא עשאן שלוחין אלא לגט אחד וכתב א"א הרא"ש ז"ל ומיהו אם לא נאבד ומסופקין אם הוא כשר אם לאו מכמה חומרות שנהגו להחמיר ואין להם שורש ועיקר מן התורה הרי עשו שליחותן אם הוא כשר לפיכך … להמשך קריאה
א צריך שיהיה בדעתו בשעה שמצווה לכתו' הגט לפיכך אחזו רוח רעה בשעה שמצווה לכתו' אין כותבין אותו אפילו לכשיבריא וכתב הרמב"ם וכן השכור שהגיע לשכרותו של לוט ואמר כתבו אין כותבין היה הדבר ספק אם הגיע לשכרותו של לוט הרי זה ספק היה בריא בשעה שצוה לכותבו ואח"כ אחזו החולי אין כותבין אותו בעודו … להמשך קריאה
א אין האשה מתגרש' אלא בכתב דכתיב וכתב לה ספר כריתו' ונתן שיכתוב בכתב שהוא פוטר אותה ומתירה לכל ונותנו בידה ואומר לה שהוא מתירה בו וזהו שנקרא גט, וגט זה צריך שיכתבנו הבעל או יצוה לסופר לכותבו: וכותבין אותו על כל דבר ובלבד שיהא תלוש ובכל דבר שרישומו ניכר ושיהיה כתיבתו לשם איש המגרש … להמשך קריאה
א הלכות גיטין כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר ותנן ב"ש אומרים לא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה ערות דבר דדרשי ליה לקרא כפשטיה אם לא תמצא חן בעיניו … להמשך קריאה
א תקנות הנישואין של קהל טוליטולה ותשובות שהשיב עליה א"א. כשתמות האשה תחת בעלה והניחה ממנו זרע של קיימא בין שיהיה בן או בת שכוונתנו בזרע של קיימא שיהיה אותו הזרע בחיי האם ואחר פטירתה ל' יום שלימים או יותר מכל מה שימצא מעזבונה שהוא מבגדים שלה או קרקע נדוניתה או קרקע קנוי בשמה יחלוק … להמשך קריאה
א אשה שאין לה וסת לא תשמש אלא ע"י בדיקה. כיצד היא הבדיקה בודקת קודם תשמיש ומיד אחר תשמיש, אם נמצא בעד שאחר תשמיש דם בג' תשמישים זה אחר זה הוחזקה נדה כל ימיה ויוצאת בלא כתובה ואין לה פירות ולא מזונות ולא בלאות שאינן קיימין דלאו בת תשמיש היא ויוציא ולא יחזיר עולמית אפילו … להמשך קריאה
א הנושא אשה בעבירה כגון חייבי לאוין דתפסי בהו קידושין כמו אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין או פצוע דכא שנשא ישראלית אם הכיר בה יש לה עיקר כתובה ותוספת כל תנאיה ומיהו מזונות אין לה אלא אחר מיתת הבעל כגון שלא הספיק להוציאה עד שמת אבל בחייו … להמשך קריאה
א אלו יוצאות בלא כתובה העוברת על דת משה ויהודית ואיזו היא דת משה מאכילתו שאינו מעושר או אחד מכל האיסורים כגון דם או חלב שהכשילתו ואכלו על פיה ונודע לו אח"כ כגון שאמרה פלוני חכם תקן לי הכרי הזה או התיר לי חתיכה זו או טיהר לי הדם הזה ונמצאת שקרנית ודוקא שהוכחשה בעדים … להמשך קריאה
א כל אלו הדברים אינו חייב אלא בבת אשתו שילדה לו אבל אם יש לה בת מאיש אחר אינו חייב לה כלום אלא מה שהתנתה עמו דתנן הנושא את האשה ופסק עמה שיזון את בתה ה' שנים חייב לזונה ה' שנים אבל אם לא פסקה לא וכתב הרמב"ם דדוקא שהתנתה עמו בשעת קידושין אז מהני … להמשך קריאה
א מי שמת והניח בת להשיאה משיאין אותה מנכסיו וזה נקרא פרנסת הבת ואינו כשאר תנאי הכתובה אלא תקנה שתקנו חכמים לפיכך אם צוה בשעת מיתה אל יתפרנסו בנותי מנכסי שומעין לו ואם התנה בשעת נישואין שלא יתפרנסו מנכסיו לפירוש רב האי אין שומעין לו וכמה נותנים לפרנסתה רואין אם השיא שום בת בחייו נותנין … להמשך קריאה
א תנאי כתובה שיהיו בנותיה ניזונות מנכסיו אחר מותו עד שינשאו או עד שיבגרו אפי' לא נכתב או אפילו אין לה כתובה ובמקום שאין כותבין ואע"פ שניזונת מן האחין מעשה ידיה ומציאתה לעצמה בגרה הבת או נתארסה אפילו בקטנותה שוב אין לה מזונות וכתב הרמ"ה ה"מ שלא נתארסה מדעת היורשים אבל נתארסה מדעת היורשים אית … להמשך קריאה
א תנאי כתובה שיהיו בניה זכרים יורשים כתובת אמן ונדונייתה שהכניסה בתורת נצ"ב ותוספת שהוסיף לה בעלה אפילו אם מתה בחיי הבעל ואח"כ חולקים המותר עם אחיהם אפי' לא נכתב בכתובה או אין לה כתובה ובמקום שאין כותבין כתובה ודוקא זכרים אבל אם אין לה אלא נקבות לא אפילו אם אין שם יורשים אלא בנות … להמשך קריאה
א האשה שבאה ליפרע מכתובתה והוא במקום שאין כותבין או במקום שכותבים והביאה עדים שאבדה כתובתה וצריכין לכתוב שובר לבעלה שנפרעה מכתובתה ובאה לסופר שיכתוב לה שובר כותב לה אע"פ שאין בעלה עמה והוא שיכיר שם האשה ושם בעלה והבעל נותן שכר הסופר ת"ח שחתם על שובר של כתובת אשה שנפרעה ובאה האשה שכתובה בו … להמשך קריאה
א שכיב מרע שאמר תנו ק"ק זוז לאשתי בראוי לה נוטלתן לבד מכתובתה ואם אמר תטול ק"ק זוז בכתובתה לא תטול שתיהן אלא ידה על העליונה אם ק"ק זוז יותר נוטלתן ואם כתובתה יותר נוטלתן וכתב הרשב"ם דה"ה נמי אם אמר תנו ק"ק זוז לאשתי סתם דהוי דינא הכי דידה על העליונה וא"א ז"ל כתב … להמשך קריאה
א שכיב מרע שאמר תיטול אשתי כאחד מן הבנים אינה חולקת אלא בנכסים שיש לו עתה אבל אם קנה אח"כ נכסים אינה חולקת בהן ורואין כמה בנים היו לו בשעת המיתה נוטלת חלק כאחד מהן בין אם היו מרובין ונתמעטו או מועטין ונתרבו מתו כל הבנים רואין כמה היו בשעת הצוואה ונוטלת חלק הראוי לאחד … להמשך קריאה
א הכותב כל נכסיו לאשתו ל"ש בריא ל"ש שכיב מרע ויצא עליו ש"ח מוקדם למתנתה הפסידה כתובתה מכל הנכסים שהיו לו אז בין מאותם שהיו בידו בין מאותם שמכר קודם לכן מפני שמחלה שיעבוד כתובתה כשכתב לה המתנה אבל אם קנה נכסים אח"כ לא מחלה וגובה מהם ודוקא שכתב לה נכסיו אבל אם לא כתב … להמשך קריאה
א המחלק נכסיו לבניו וחלק לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה בין אם הוא בריא או ש"מ ואפילו אם לא חילק בפניה רק ששתקה כשנודע לה דאמרינן כיון שחלק לה כבוד לחלוק עם הבנים ודאי מחלה ור"ח פי' דוקא כשחלק לה חלק אחד כאחד מן הבנים אז מחלה בשתיקה לחוד אבל אם לא נתן לה … להמשך קריאה
א יכולה אשה שתמכור כתובתה או ליתנה לאחרים בין כולה בין מקצתה והלוקח והמקבל עומדים במקומה שאם תתאלמן או תתגרש יקחו הם כתובתה ואם תמות בחיי הבעל אין להם כלום לפיכך אין הלוקח קונה אותה אלא בדבר מועט ואם מכרה לבעלה המכר מכר ואסור להשהותה כדפירש' לעיל אלא א"כ יעשו לה אחרת בעיקר הכתובה ואפילו … להמשך קריאה
א בית דין שמוכרין להגבות לאלמנה כתובתה אין מוכרין אלא בהכרזה ומכריזין ל' יום רצופין זה אחר זה ואם אינם רוצים להכריז רצופים אלא בכל יום שני וחמישי יכריזו ס' יום בכל ב' וה' כיצד מכריזין הכרוז יוצא פעם אחת בבקר בשעת הכנסת פועלים ופעם אחת בערב בשעת הוצאת פועלים שדה פלוני שסימניה כך וכך … להמשך קריאה
א אלמנה בין מן הנישואין בין מן האירוסין מוכרת מנכסי בעלה לגבות כתובתה שלא בבית דין ושלא בהכרזה לא שנא אם מוכרת לגבות כל כתובתה ביחד ל"ש אם מוכרת ג' או ד' פעמים לגבות מעט מעט בכל פעם מוכרת שלא בב"ד מומחין אבל צריכה ב"ד הדיוטות ג' אנשים בקיאים בשומת קרקע ואם מכרה בלא ב"ד … להמשך קריאה
א מי שמת ואלמנתו באה לגבות כתובתה ועליו ב"ח אם זמנו של אחד מהם קודם ולא הניח אלא קרקע כדי לפרוע לאחד מהם מי שזמנו קודם יגבה והאחר ידחה בין אלמנה בין ב"ח ואפי' תפש המאוחר מוציאין מידו לא הניח אלא מטלטלים שאין בהם דין קדימה וכגון דלא אקנו ליה מטלטלי אגב מקרקעי ינתנו לב"ח … להמשך קריאה
א אלמנה כל זמן ששטר כתובתה בידה גובה כתובתה לעולם בין אם נותנין לה מזונות בבית אביה או בבית בעלה אפי' אחר שתינשא ונשבעת אע"פ שהיא נשואה ובעל התרומות כתב שאם נשאת שוב אינה נאמנת ואין נותנין לה אא"כ תביא עדים שלא קבלתה וכ"כ בעל העיטור וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא הראשונה ואפילו עברה עליה … להמשך קריאה
א אין הכתובה נגבית מדינא דגמרא אלא ממקרקעי ומן הזיבורית שבנכסיו ולא משבח שהשביחו הנכסים אחר מותו לא שנא השביחו יורשין ול"ש השביחו לקוחות ובאה לטרוף מהם ולא מהראוי אבל במלוה שחייבים לבעל נקרא מוחזק ונגבית מהם אפי' הוא על העכו"ם ומתקנת הגאונים נגבית ממטלטלים וה"ה נמי לכל תנאיה חוץ מכתובת בנין דכרין כדלקמן לפיכך … להמשך קריאה
א אלמנה שבאת לגבות כתובתה שמין כל בגדיה בין של חול בין של שבת ומנכין אותם מכתובתה אבל גרושה כיון שמוציאה מדעתו אין שמין לה בגדיה לא של חול ולא של שבת וכ"ש שגובה מתנה שכתב לה בכתובתה וכתב בעל העיטור דוקא שמוציאה מדעתו בלא טענה רק שמוצא אחרת נאה הימנה אבל סרחה עליו אדעתא … להמשך קריאה