מערכת אתר אשובה א כתב הרמב"ם כל גט שפסול מדברי תורה אם נתגרשה בו עדיין היא כאשת איש ואם נישאת בו תצא והולד ממזר וצריכה גט משני מדבריהם ומהראשון מן התורה להתירה לעלמא ואסורה לשניהם לעולם וכל י"ג הדרכים שנוהגין באשה שהלך בעלה למ"ה ונישאת נוהגים בה אבל אם לא נישאת עדיין אלא נתקדשה מותרת לבעלה ואינה צריכה … להמשך קריאה
א המגרש אשתו בין מן האירוסין בין מן הנישואין ובא עליה אח"כ בעדים קודם שנישאת לאחר צריכה ממנו גט שני שודאי בעל לשם קידושין שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ואם לא ראוה עדים שבא עליה אלא שנתייחד עמה אם היא מן הנישואין צריכה ממנו גט ב' שעדי ייחוד הן עידי ביאה ובעל לשם קידושין … להמשך קריאה
א לא יפטור אדם את אשתו בגט ישן ונקרא גט ישן כל שנתייחד עמה בין כתיבה לנתינה ואם נתגרשה בו תינשא לכתחלה והוא שנתן הגט מידו לידה כדפרישית לעיל לפיכך שכיב מרע שכתב גט לאשתו מעכשיו אם מתי לא יתייחד עמה אלא בעדים דקי"ל כר' יוסי שהימים שבין גט למיתה היא ספק מגורשת דמספקא לן … להמשך קריאה
א המטיל תנאי בגט צריך שלא יכתבו בגט אלא יאמר אותו לה בשעה שמוסר לה גט דכל תנאי שנכתב בגט קודם התורף דהיינו והרי את מותרת לכל אדם פירש"י שהוא פסול אפי' אם נתקיים ואם נכתב אחר התורף כשר אם יתקיים ומוסיף עליה תנאי דחוץ מפלוני שאפי' אם כתבו אחר התורף פסול אפי' אם חזר … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם יש דבר שדומה לתנאי ואינו תנאי כגון המגרש לאחר זמן שקבע שאמר לה ה"ז גיטיך ולא תתגרש בו עד לאחר ל' יום ה"ז דומה לתנאי שאינה מגורשת עד לאחר ל' יום ואם מת הבעל תוך ל' יום או נשרף הגט או נאבד אינה מתגרשת ואינו תנאי שהמגרש ע"ת מגרש מיד אלא שמטיל … להמשך קריאה
א שכיב מרע שאמר לאשתו ה"ז גיטך לאחר מיתה אינו כלום שאין גט לאחר מיתה וכן אם אמר ה"ז גיטך מחולי זה שיש במשמע לכשיפסוק חולי זה וימות וכן אם מתי לאחר מיתה משמע אמר מהיום אם מתי או מעכשיו אם מתי הרי זה גט וטוב לעשות שיאמר מעכשיו אם מתי שאם אמר מהיום שמא … להמשך קריאה
א כשם שקיום הגט תלוי בתנאי שתולה באשה כמו שביארתי כן הדין בתנאי שמתנה עליו שאם יתקיים התנאי יתקיים הגט ואם לאו לא יתקיים כיצד אמר לה ה"ז גיטך מעכשיו אם לא אבא בתוך ל' יום או שאומר על מנת שלא אבא בתוך שלשים יום אם בא בתוך ל' יום נתבטל הגט לא בא נתקיים … להמשך קריאה
א המגרש על תנאי ה"ז כשאר כל מעשה שנעשה על תנאי שאין המעשה מתקיים אא"כ יתקיים התנאי ואם לא יתקיים התנאי אין כאן גט כלל ואפי' אם הוא כהן מותרת לו ובלבד שיהא כהלכתו שיהא כפול ותנאי קודם למעשה והן קודם ללאו ותנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר ושיוכל להתקיים המעשה על ידי שליח ושיהיה … להמשך קריאה
א המביא גט ממ"ה והבעל עשאו שליח להוליכו לאשתו צריך שיעמוד על כתיבתו וחתימתו ויאמר בפני נכתב ובפני נחתם אבל מא"י אין צריך וטעמא משום דבחוצה לארץ אין עדים מצויין לקיימו ואם תינשא בו היום או מחר יבא הבעל ויערער ולא תוכל למצוא עדים לקיימו לכך תקנו שלא תתגרש בו עד שיאמר השליח בפני נכתב … להמשך קריאה
א האשה יכולה לעשות שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה בד"א שעשתה שליח אחר לקבלו ממנו אבל אם אמרה לשליח הבעל לפני עדים תהיה גם שלוחי לקבלה הרי זו ספק מגורשת ואם מת חולצת ולא מתייבמת ובספר התרומה כתב שאינה יכולה לעשות שליח לקבלו מיד שליח בעלה וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה נערה המאורסה … להמשך קריאה
א האיש עושה שליח להוליך גט לאשתו וזהו שנקרא שליח להולכה ואינו גט עד שיגיע גט לידה לפיכך יכול לחזור בו עד שיגיע גט לידה וכל דין האיש עם האשה בענין נתינת הגט בקריאתו ודבורו כן דין שלוחו עמה כתב בעל העיטור אמר לשליח הולך גט זה לאשתי בפני עדים ואם יאבד תכתוב גט אחר … להמשך קריאה
א קבלתה כיצד זרק לה הגט בחצירה בין שהוא קנוי לה או שאול או מושכר הרי זו מגורשת בד"א שהיא עומדת בחצירה והוא משתמר לדעתה אבל אם אינה עומדת שם אע"פ שהוא משתמר לדעתה אינה מגורשת כתב הרמ"ה אם נתן הגט בחצירה ואח"כ בא שם ואמר לה הרי זה גיטך אע"פ שעדיין הגט שם אינה … להמשך קריאה
א אע"ג דכתיב וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה אינו דומה נתינת הבעל לקבלת האשה דנתינתו צריך שתהא מידו ממש או מיד שלוחו אבל קבלה אינה צריכה שתקבלנו בידה ממש אלא לרשותה מדלא כתיב ונתן לה אלא בידה דרשינן לרשותה כיצד אמר לה טול גיטך מע"ג קרקע אינו כלום או אפי' היה מונח ע"ג ידו … להמשך קריאה
א צריך שיתירנה היתר גמור שתהא מותרת לכל אדם אבל אם אמר לה הרי את מגורשת ממני ותהא מותרת לכל אדם חוץ מפלוני שתהיה אסורה לו או שאומר אלא לפלוני אינו גט ויטלנו ממנו ויחזור ויתננו לה ויתירנה לכל אדם אבל אם אמר לה ע"מ הרי הוא כשאר תנאי גט והגט גט והיא תקיים התנאי … להמשך קריאה
א נותן לה גט הוא או שלוחו לידה או ליד שלוחה ואומר בשעה שנותנו לה הרי את מגורשת ממני בגט זה ומותרת לכל אדם או הרי את משולחת ממני ואם שלוחו נותנו לה אומר הרי את מגורשת מפלוני בעלך וצריך שתדע בשעה שמקבלת גיטה שהוא גיטה ושהיא מקבלת אותו להתגרש בו אבל אם נותנו לה … להמשך קריאה
א העדים שנותנין הגט לפניהם צריכין לקרותו קודם נתינה ולאחריה ואם קראוהו אחר הנתינה ולא לפניה הוי גט ותינשא לכתחלה לא קראוהו כלל ונאבד והוא אומר שלא היה גט מה שנתן לה אלא שטר בעלמא לא תינשא ופסולה לכהונה ואם ניסת לא תצא והרמב"ם כתב אפי' אומר הבעל גט כשר היה הרי זו ספק מגורשת … להמשך קריאה
א צריך שיבטל כל מודעא קודם שיתן הגט שאם מסר מודעא בפני ב' ואמר גט זה שאני רוצה ליתן לאשתי דעו שאני אנוס ליתנו ולכן אני אומר בפניכם שיהא בטל הרי הוא בטל אע"פ שלא לקח בקנין אע"פ שאין מכירין את אונסו ואפי' אינו אומר אמת שאינו אנוס כיון שבטלו אינו גט ואע"פ שנותנו אח"כ … להמשך קריאה
א צריך שיהיו שני עדים כשרים בשעת מסירת הגט שימסרנו לה בפני שניהם מסרו לה שלא בעדים או אפי' בעד אחד או שנמצאו עידי מסירה פסולין אינו גט ואע"פ שצריך למוסרו לה בעדים תקנו חכמים להחתים עליו ב' עדים שמא ימותו עידי מסירה ויבא הבעל ויערער לקלקלה לכך תקנו עידי חתימה ומשרואין אותן חתום בו … להמשך קריאה
א אמר לסופר כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה וכנס וגירשה בו הוי גט כיון שבידו לגרשה עתה בד"א שכתב בו זמן הנתינה אבל אם כתב בו זמן הכתיבה פסול צוה לכתוב גט לגרש בו אשה בעלמא לכשיכנסנה כתב הרמב"ם שאין גט וליבמתו הוי ספק מגורשת וא"א הרא"ש ז"ל כתב דאפי' לאשה דעלמא הוי גט למ"ד … להמשך קריאה
א צריך שתהא כתיבת הגט וחתימתו לשם האיש והאשה לא שנא טופס ל"ש תורף לפיכך לא יכתוב הסופר טופסי גיטין כדי שיהו מצויין אצלו בכל עת שירצה וכשיבאו להתגרש כותב התורף לשמו ואפי' בדיעבד שכתבו כבר כתב הרמב"ן שפסול לגרש בו וכן כתב הרמ"ה ואפי' אם ניסת תצא והרמב"ם מכשירו אפי' לכתחילה לגרש בו אם … להמשך קריאה
א צריך שיחתמו שני עדים כשרים למטה משיטה התחתונה של גט ולא יניחו כדי אויר שני גיטין בין חתימתם לשיטה התחתונה ואם הניחו אויר שני שיטין הגט פסול והרמב"ם כתב שאם יש עדי מסירה כשר אפילו אם הניחו שני שיטין והראב"ד השיג עליו כי שמא תתן תנאי בגט באותן ב' שיטין ותוציא גיטה בעדי חתימה … להמשך קריאה
א כותבין שם האיש והאשה בגט ואם יש לאחד מהם שני שמות כותבין שם העיקר שלו וכל שום וחניכה דאית ליה אבל אין כותבין שם הטפל וכל שום וחניכה דאית ליה בד"א לכתחלה אבל בדיעבד אפילו לא נכתב אלא אחד מהם כשר והרמב"ם פסל שכתב כתב השם שאינם ידועים בו ביותר וכתב וכל שום וחניכה … להמשך קריאה
א צריך להזכיר בגט שם המקום שהעדים עומדים שם בשעת חתימה ואם שינה והזכיר בו מקום אחר פסול אבל על מקום עמידת הסופר בשעת כתיבה אין לחוש לפיכך אם נכתב במקום אחד ונחתם במקום אחר יזכיר שם המקום שנחתם בו ובסה"ת כתב שצריך להזכיר בו ג"כ מקום עמידת הסופר ולכך אמר שצריך שיעמדו הסופר והעדים … להמשך קריאה
א צריך לכתוב הזמן בגט כיצד בכך וכך בשבת בכך וכך לירח פלוני כך וכך לחשבון פלוני שחכמים תקנו לכתוב בו הזמן משום שפעמים שאדם נשוי קרובתו ותזנה תחתיו וירצה לחפות עליה ויתן לה גט אחר הזנות ולא יכתוב בו הזמן היא תאמר קודם הזנות נתגרשתי אבל כיון שתקנו לכתוב בו הזמן ואם תאמר כן … להמשך קריאה
א הגט כשר בכל כתב ובכל לשון שיכתבנו ויהיה ענינו שמגרשה ופוטרה ממנו ומתירה לכל אדם כגון הרי את מותרת לכל אדם ויהיה מבואר שלא יהיה בו לשון המתפרש לב' ענינים עד שאדם יכול לומר לכך נתכוון או לכך אלא יהיו הדברים שאין בו ספק באותו לשון אלא שמשמעותו אחד שפלוני מגרש אשתו פלוני' וצריך … להמשך קריאה
א כותבין הגט בכל דבר שרישומו ניכר בדיו בסם בסיקר' בקומוס ובקנקנתום באבר בשחור ובשיחור פי' באבר חתוכי אבר מעורבים במים שחור פחמים מעורבים במים שיחור אירמנטי והרמב"ם כתב כתבו בשחור ובשיחור באבר כשר ואין כותבים בהם לכתחלה ואין נראה כן מל' א"א ז"ל וכותבין אותו במי עפצים והוא שלא יהיה הקלף מעופץ אבל אם … להמשך קריאה