מערכת אתר אשובה

א סגולת העקידה לכבוש הדין ולכן יתאמץ בכונתה וכתבו ז״ל דאם שב בתשובה בכונת העקידה יכופר עונו: הסבר על זכויות יוצרים צפורן שמיררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א כשיאמר ויעקוד את יצחק בנו יכוין שיעקוד ה׳ שרי מעלה כשהם מקטרגים על ישראל: הסבר על זכויות יוצרים צפורן שמיררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א פרשת העקידה יאמר בכונה גדולה וישים עיניו ולבו עד כמה מגעת עבודת ד׳ שאברהם אע״ה גמר בלבו בלב שלם ושמח לשחוט בן יחיד אשר אהבו יותר ממנו ולהעלותו עולה ויצחק אע״ה בן ל״ז שנה סבר וקבל וילכו שניהם יחדיו ברצון גמור ובמרירות יאנח על קיצורו בעבודתו יתב׳ מאד מאד ויתעורר התעוררות קדוש ליזהר מכאן … להמשך קריאה

א כשיוצא מביתו מעוטף בטלית ומעוטר בתפילין ללכת לב״הכ ינשק המזוזה ויכוין בשם שדי ואחוריו שם כה״ת להכניע יצר הרע ויכוין כי יצ״הר במלוי יוד צדי ריש ס״ת שדי ואמצע התיבות יו״ד לבטל מחשבות רעות ואני נהגתי לומר שדי יצילני מיצ״הר ומכל חטא ומכל לש״הר ומכל צרה יחל״ץ (ר״ת יצר חטא ל״הר צרה) עני בעניו … להמשך קריאה

א יכול להניח התפלין על הסדר ודלא כהסמ״ע סי׳ פ״ז: הסבר על זכויות יוצרים צפורן שמיררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אין לחלוץ תפילין עד שילמוד בהן אחר תפלה א׳ המרבה וא׳ הממעיט כי לא יזכה האדם לקנות חלקי נר״ן אא״כ ילמוד בתפילין וביותר בתפילין של ר״ת ואנא נפשאי כתבית הכי מסברא בריש קונטריס מורה באצבע ועתה ראיתי לגדול אחד כנוסח הזה: הסבר על זכויות יוצרים צפורן שמיררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א כשחולץ התפילין יסיר קודם ג׳ כריכות אצבע ואח״כ תפילין של ראש ביד שמאל ומעומד (וכן עיקר ודלא כמ״ש הרב סלת בלולה דחולץ של אצבע מיושב והבאתיו בספרי הק׳ מחזיק ברכה ס׳ כ״ה ונשמט בספרי הנז׳ לומר דהנכון לחלוץ כריכת אצבע מעומד דלא כמ״ש הרב הנז׳ וכן המנהג) ואח״כ יחלוץ תפילין דיד מיושב וסימנך כאשר … להמשך קריאה

א יש נוהגים לומר בשעה שכורך הג׳ כריכות באצבע פ׳ וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט בחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ה׳ ויזהרו הנוהגים כן לומר הברכות של שחר וברכות התורה מקודם: הסבר על זכויות יוצרים צפורן שמיררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א סימן ב. בתפילין ותפלה. אר״ש נתנה יבולה: ב אחר הנחת תפלה של ראש יכרוך שלשה כריכות על אצבע האמצעי שהוא האמה כריכה ראשונה בפרק אמצעי של האצבע וכריכה ב׳ וג׳ בפרק התחתון: הסבר על זכויות יוצרים צפורן שמיררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א לשם יחוד קב״ה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י״ה בו״ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הריני מקבל עלי אלהותו יתברך כמו שציונו במעמד הר סיני: ב א. אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים: ג ב. ומצות את ה׳ אלהיך תירא: ד ג. ומצות ואהבת את ה׳ אלהיך והריני אוהב השי״ת … להמשך קריאה

א ולכן הוזכרו בתפלה זו כל מצות דאורייתא ודרבנן ומנהגי צדיקים וענפי מצות שיוכל לקיים בפרק תפלת השחר וקבלת כל המצות והיא תפלה כוללת מלוקטת מסודרת ומבוררת מיסודן של ראשונים והיא התפלה אשר יעדנו בקונטרס מורה באצבע וכבר נדפסה משמי זה פעמים ופה תהא קאי בסדר יותר נכון בס״ד וזה נסחה: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א וגם יש כמה מצות שאין בידינו לקיימם וצריך לקבל לקיים כל תרי״ג מצות וה׳ הטוב ברחמיו יעלה עליו כאלו קיימם: הסבר על זכויות יוצרים צפורן שמיררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א סימן א. ראש התחילה. יהודה לתפלה: ב לדעת רוב הפוסקים מצות צריכות כונה וכמה מצות מקיים האדם בבקר ואינו נותן אל לבו על כן טוב לומר תפלה זו אחר ברכות התורה: הסבר על זכויות יוצרים צפורן שמיררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הרואה את חבירו טובע בנהר או שלסטין באין עליו חייב להצילו בין בגופו בין בממונו ומיהו אם יש לו ממון להציל עצמו חייב לשלם לזה: ב והרמב"ם כתב הרואה שחבירו טובע בנהר או שלסטין באין עליו ויכול להצילו או שישכור אחרים להצילו או ששמע שאנסים מחשבים עליו רע ולא גילה לאוזן חבירו והודיעו או … להמשך קריאה

א מצוה לדון בחייבי מיתות ב"ד ושיגלה הרוצח לערי מקלט ועתה אין אנו דנין דיני נפשות שאף בזמן הבית בטלו דיני נפשות וכ"ש עתה שאין לדונם שצריכין ב"ד של כ"ג וכן ערי מקלט אין לנו שיגלה בהן הרוצח והרב נטרונאי גאון כתכ דעל כל חייבי מיתות ב"ד האידנא אין בידינו לא להלקותו ולא להגלותו ולא … להמשך קריאה

א החובל באביו ואמו ולא הוציא מהם דם חייב בה' דברים הוציא מהם דם חייב מיתה לפיכך פטור מתשלומין אפילו הוא שוגג: ב לפיכך לא יקיז הבן לאביו ולא יוציא קוץ מבשרו ולא יפתח לו מורסא שמא יבוא להוציא ממנו דם: ג החובל בחבירו בשבת פטור מתשלומין אפילו הוא שוגג כיון שיש בו מיתת ב"ד … להמשך קריאה

א הנוגף האשה ויצאו ילדיה חייב בדמי ולדות לשלם לבעל ושמין אותה כמה היתה שוה קודם נגיפה בעודה מעוברת וכמה נפחתו דמיה ונותן לבעל ואם מת יתן ליורשיו וצער ונזק יתן לאשה וכיצד שמין אותו נזק שמין כמה האשה נפחתה ונכחשת יותר כשהיא מפלת ע"י הכאה משילדה כדרכה [וגם הצער שמין כמה מצטערת יותר כשמפלת … להמשך קריאה

א אע"פ שהחובל בחבירו נותן לו כל ה' דברים אין מתכפר לו מן הצער של הבושת שביישו עד שיפייסנו שימחול לו: ב וכאשר יפייסנו לא יהא אכזרי שלא ימחול לו אלא כיון שיבקש ממנו פעם ראשונה ושניה ויודע שהוא שב מחטאו וניחם על רעתו ימחול לו וכל הממהר למחול הרי זה משובח ורוח חכמים נוחה … להמשך קריאה

א אין חייבין על הבושת עד שיכוין לביישו והמבייש חבירו שלא בכוונה פטור. ב לפיכך ישן שבייש פטור: ג ואם כיון לבייש הקטן ובייש הגדול נותן לגדול דמי בשתו של קטן ואם כיון לבייש עבד ובייש בן חורין נותן לבן חורין דמי בשתו של עבד: ד אבל צער ריפוי ושבת חייב אפי' שלא בכוונה ובלבד … להמשך קריאה

א הלכות חובל בחבירו אסור לאדם שיכה לחבירו ואם הכהו עובר בלאו שנאמר פן יוסיף ואם הקפידה תורה בהכאת רשע קל וחומר בהכאת צדיק: ב והמרים ידו על חבירו להכותו אע"פ שלא הכהו נקרא רשע וכל שכן שאסור לחבול בחבירו: ג והחובל בו חייב בה' דברים שהם נזק צער ריפוי שבת בושת אם החבלה בענין … להמשך קריאה

א כשבאין להגבות לניזק נזקו רואין אם יש למזיק מטלטלין אין יורדין לנכסיו למכור קרקעותיו אלא יתן לו מטלטלין ואפי' שיש לו כסף יכול לשלמו בסובין דכל מילי דמיטלטל מיטב הוא ושמין אותו כפי מה שיכול למכרן מיד ובמקומו ואם אין לו מטלטלין יורדין לקרקע עידית שבנכסיו ואפי' אם זיבורית של מזיק טובה כעידית של … להמשך קריאה

א אש הוא אב דכתיב כי תצא אש ומצאה קוצים והוא ממונו שהולך למרחוק ומזיק ע"י הרוח שמוליכו לפיכך כל הדומה לו שהוא ממונו והולך ומזיק הוא תולדתו ויש לו דין לפטור בו טמון. כתיב כי תצא אש אפי' מעצמה שמדליק בתוך שלו והולך ודולק בשל חבירו אפילו לא שרפה אלא עציו ואבניו או שליחכה … להמשך קריאה

א לא יזרוק אדם אבנים או דבר אחר לר"ה שלא יכשלו בהם רבים: ב אין עושין חלל תחת ר"ה ולא בורות שיחין ומערות אפילו על כיפת אבנים חזקה מאד שמא תפחת: ג ואין מוציאין זיזין בר"ה אא"כ הוא למעלה מגמל ורוכבו והרמב"ם זכרונו לברכה כתב והוא שלא יאפיל דרך הרבים: ד אבל במבוי יכול להוציאו … להמשך קריאה

א הכותל והאילן שהן רעועין והתרו בבעלים לסלקם ונפלו לאחר הזמן שנתנו להן והזיקו בין בשעת נפילה בין לאחר נפילה יש להן דין בור בין שהפקירן הבעלים בין שלא הפקירן ואם לא התרו בו או שהתרו בו ונפלו בתוך הזמן והזיקו לא שנא לאחר נפילה לא שנא בשעת נפילה כל זמן שלא נודע לבעלים שנפלו … להמשך קריאה

א הגודר גדרו בקוצים סמוך לר"ה אם הוציאן לר"ה אפילו מעט חייב בנזקן ואם לא הוציאן כלום פטור אע"פ שהן סמוכין לר"ה לפי שאין דרך בני אדם להתחכך בכתלים: ב המצניע קוצותיו וזכוכיותיו בתוך כתלו שלחבירו ובא בעל הכותל וסתר את כתלו אם הזיקו בשעת נפילה חייב בעל הכותל בכל ענין ואם אחר שנחו הזיקו … להמשך קריאה

א אין אדם רשאי להוציא זבלו לר"ה שלא בשעת הוצאת זבלים כדי להניחם שם אלא מיד כשיוציאם יוליכם משם אבל בשעת הוצאת זבלים יש לו רשות להוציא הזבל והגלל לר"ה ולצברם כל ל' יום כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה: ב ואסור לאחר לזכות בו ויש בו משום גזל אם יזכה בו אחר ומיהו … להמשך קריאה