א
וזכורני שאמר שטוב לקנות ביום שמת בו אביו שביעי או שלישי משום דא' גם ברכו על הס"ת. ואמר אין צריך להתענות על אביו ועל אמו בין יהכ"פ לסוכות כי כן המנהג1 עי' באה"ט או"ח סי' תרכ"ד סק"ו. אבל אם רצה מתענה. גם אין מתענין כל ימי ניסן על אביו ואמו כמו שכת' א"ח2 סי' תכ"ט. אין מתענין רק הבכורות. וא' שמנהג באושטריך אם חל יום שמת בו הוריו בין ר"ח סיון לשבועות שאין מתענין. והלכתי על הקברות לאחר שנקבר המת בו באותו יום. מי שהלך בעיר זה על בית החיים ואמר ברכה מאשר יצר אתכם בדין ובתוך ל' בא לעיר אחרת צריך לברך פעם שנייה3 עי' ברכי יוסף או"ח סי' רכ"ד שנסתפק בזה השוה לכל זה מש"כ ברוקח ה' אבילות סי' שי"ג עד שט"ז. וזכורני שאמרתי להגאון ר"ג מוהר"ר איסרלן [הנקרא לס"ת] ישראל ב"ר פתחי' זצ"ל, וכל היכא שכתבתי סתם הגאון הוא הגאון דלעיל, זקן כמותך מה הנאה יש לך במשיח? והשיב לי מי יתן שאראה משיח רק חצי שעה ואח"כ אמות ברצון!4 עי' סנהדרין צ"ח ע"ב. ולא היה בי זריזות לשאול לו הטעם. הג' בסימני אשי' במ"ק וז"ל: כשיש אבל וחתן בביהכ"נ החתן עם שושבינין ילך קודם ואח"כ האבל עם המנחמים. וכן כשמוליכין הכלה לבית החתן תקדום הכלה או יקברו המת קודם הכנסת כלה הג' במיימוני ע"כ5 פי"ד מה' אבל אות ב' בשם אביאסף, ועי' במהרי"ל ה' שמחות. ואמר השושבינין ישבו עם האבל דרך ההליכה. לפעם אחרת הולך מיד כשמסיים החזן קדיש והוי יושב עם האבל והאבל הולך עם המנחמין לדרכו. והוא הולך לביהכ"נ מיד אחר קדיש יתום והולך עם החתן לביתו, אע"פ שמיימוני לא כת' הכי אולי יש מנהג כן בניאושטט.6 עי' בדרישה סי' ש"ס סק"א. כשיש חתונה בשבת נחמו לא רצה להתיר להלביש לכלה בגדי שבת בשבת חזון ישעי' וכ"ש שלא לעשות בו"ר שפי"ל ובארצי קורין שפינהול"ץ. וכלה שמת אביה באותו שנה מותר להלביש לה כל תכשיטיה7 עי' סוף סי' שפ"א. ז' ימים קודם החופה ול' יום אחר החופה. וכן שמע שעושים שפינולש ברינס בשבת שלפני ט"ב.8 עי' במהרי"ל ה' ט"ב שמהר"י סג"ל עשה שפינהול"ץ לבנו הר"ר שמעון בעודנו נער בשבת ו' אב והיה האב לבש קטא של שבת לבד לכבוד בנו והחתן היה לבוש כל בגדי שבת וכל הקהל הלכו אצלו ושמחו עמו אחר הסעודה ביין ובפירות כמנהג בכל ליל שבת דקודם הנישואין. אחד בתמוז רל"ה סיימתי הלכות שמחות, וקראתי רובם לפני הגאון ז"ל פתוחות, (והגיע) [והגיה] מקצת לשון בדרך ישר אורחות, ולא אמר לי אחד מהם למחות, ובריך רחמנא שהיו בעיניו נכחות, ולכך יש לסמוך עליהם בבטוחות, הי"ו יזכה כל ישראל ללמוד בלי תוכחות.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.