דרישה, חושן משפט רפ״ה:י״ג

א

ואפילו הוא קרוב כו' שם דף ל"ט אמר רב הונא אין מורידין קרוב מחמת קרוב לנכסי קטן באחי מאמו תו גרסינן אמר רבא כו' עד ולא אמרן אלא באחא דאבא אבל באחא דאמא לית לן בה ולא היא ל"ש אחא דאבא ל"ש אחא דאמא ופירש"י לא קרוב מחמת קרוב כגון שיש לו אח מאב ואותו אח מאב יש לו אח מאם דאיש נכרי הוא אצל קטן אין מורידין אותו אח מאם לנכסי קטן שמחמת קורבת אחיו של זה שהוא אח של קטן דאתיא לאחזוקי ביה לצורך אחיו ויאמר נכסים הללו של אחי מאמא הן שנפלו לו מאביו ואלו לחלקו באו באחי מאמא כדפרישית שזה אח מהאם לאחיו של קטן מהאב עכ"ל ודוק בלשונו שלא פי' שמת א' מן האחין אלא כולם בחיים אלא האח מן (האב) [האם] יאמר על נכסיו של קטן שבידו לא של קטן המה אלא של אחי (מאבי) [מאמי] הן שנפלו לו לחלקו כשחלק עם הקטן בנכסי אביהן ואחי מן האם נתן בידי בתורת אריסות או שכירות או מתנה ומה שפי' כן נ"ל משום הא דקאמר עלה הגמרא הנ"ל ולא אמרן כו' ור"ל בשלמא באחא דאבא שפיר מצי למטען לא של קטן הם דאף שראו השכנים דאביו של קטן היה מוחזק בנכסים הללו מצי למטען אמת דשל אביו היה אבל לא נפלו לחלקו של קטן (כי לקטן נפלו נכסים אחרים כשחלקו) אלא לאחיו מאבא נפלו וכמש"ל אבל באחא דאמא לא מצי למטען הכי מאחר שהשכנים ראו אביו של קטן מוחזק בהנכסים ומש"ה הוצרך רש"י לפרש בהמסקנא דקאמר ולא היא אלא אפילו באחא מאמא ו"ל בין יאמר שלאמי היו נכסי מלוג ואביו של קטן בעל אמו היה מוחזק בהן מחמת שהוא אוכל פירות והוא מת קודם לאמו ולא ירשה ואני יורש חציין מחמת אמי עכ"ל הרי לך דהוצרך לכתוב דיאמר מה שראו השכנים דהיה אביו מוחזק בהן זה היה מחמת שאכל מהן הפירות של נכסי מלוג ואף שרש"י פירשו אשני אחין מן האם לחוד שהא' לא יהיה אפוטרופוס בנכסי אחיו נראה דפי' כן משום דסבר דלמ"ד קמא אפילו בכה"ג מורידין משום דליכא למיחש לערומי וכמ"ש ומש"ה פירש"י על מ"ש ולא אמרן כו' ז"ל ולא אמרן דאין מורידין קרוב לנכסי קטן ובודאי כ"ש דכולהו קרוב מחמת קרוב איירי בכה"ג אלא נקט זה משום סיפא ללמדנו דבאחי מן האם אפילו אחיו לחוד מותר ומש"ה מסיק רש"י בולא היא כו' ג"כ בג' אחין אבל נלמד מזה דכיון דמצינו צד ערמה בזה בב' אחין מן האם ה"ה דאפילו בג' דאמצעי הוא אח מן האם לקטן ואח מן האב להגדול דהיינו קרוב מחמת קרוב הנ"ל נמי אסור וכן פר הרא"ש ולא כתב פירש"י קמא כלל וה"ט משום המסקנא דמסיק דאפי' ב' אחין מן האם נמי אסור וע"פ דרכו כ"כ ג"כ רבינו ואין חילוק בין פירש"י להרא"ש בפי' השמעתתא כנ"ל ולא כמשמעות ב"י ע"ש אלא שק"ל על רבינו במה שמסיק וכתב ז"ל ואין מורידין אפילו קרוב מאם כו' דזה לא נזכר לא בגמרא ולא ברש"י ולא בהרא"ש ולא בשום מפרש ולכאורה נראה שרבינו פי' מ"ש בגמרא תחלה דלא אמרן אלא באחא דאבא היינו שהגדול עם האמצעי הם אחין מן האב והאמצעי עם הקטן אחין מן האם [וזהו] קרוב מחמת קרוב באחין מן האם המוזכר שם לפני זה והוא אשר כ"ר תחלה וא"כ מאי דמסיק הגמרא וקאמר אפילו באחי דאמא צריד להיות ענין אחר ופירשו רבינו דל"ד אחין מן האם ממש קאמר אלא ר"ל קורבה הבאה על שם האם והם אחים חורגיים בהדדי וע"ד שכתבתי בפרישה ודוק:

הסבר על זכויות יוצרים

דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן