א
ובירושלמי בעי כו' עד ומסיק התם כמ"ד בעבודה עיין באשר"י פרק אין עומדין שכתב ג"כ אדברי בעל ה"ג שהביא רבינו ז"ל וגרסינן בירושלמי דתפלת השחר ראש חודש שחל בו תענית היכן מזכיר של תענית במוסף ר' זירא אמר בהודאה רבי אבא בר ממל אמר בעבודה. ר' אבינא אמר ברכה רביעית. ר' אבא אמר מה מצינו בכל מקום ברביעית אף כאן ברביעית וכן נפק עובדא כהדא דר' אבא עכ"ל הירושלמי וכתב עליו הרא"ש ז"ל ונ"ל שיש ט"ס בירושלמי דהכי יש לגרוס ר' אבינא אמר אומרה ברכה חמישית כלומר שיאמר עננו אחר ברכה של קדושת היום ר' אבא אומר מה מצינו בכל מקום ברכה רביעית אף כאן ברביעית כלומר שאומר קדושת היום בברכה רביעית אף כאן יאמר קדושת היום בברכה רביעית ועננו יאמר בחמישית ובש"ץ מיירי שקובע ברכה לעצמה כמו שאומר בכל פעם בין גואל לרופא אבל יחיד יכול להיות שאומרה באלהי נצור כמ"ש בה"ג ואם הלכה כר' אבא שאמר בירושלמי שאומר עננו בעבודה יכול לומר שגם יחיד בתענית חלום אומרה בעבודה ודלא כפירוש בה"ג ובירושלמי שפוסק כר' אבא אין לעמוד עליו אם פוסק כר' אבא בר ממל דאמר בעבודה או כר' אבא דמסייע לר' אבינא דאמר ברכה חמישית ואני אומר דמסתברא דגרסינן ר' אבא בר ממל דלא הוה שביק תלמודא ר' אבינא שהוא עיקר המימרא ויאמר ר' אבא שלא היה אלא מסייע עכ"ל. וכל זה הביא הב"י בכאן וכתב כיון שהרא"ש מסיק דגרסינן ר' אבא בר ממל נמצא דמכריע שהירושלמי פסק כוותיה וז"ש רבינו ומסיק התם כמ"ד בעבודה. עוד האריך שם הב"י וכתב אמ"ש הרא"ש שיש ט"ס בירושלמי דנראה לו דאין שם ט"ס ונדחק מאוד בישובו ולעד"נ ג"כ שאין טעות בירושלמי וליישבו באופן יותר נאות. כי הנה נראה דר' אבא הנזכר אחר דברי ר' אבינא הוא ר' אבא בר ממל הנ"ל ולפלוגי אתא אר' אבינא ולקיים דבריו הראשונים כי הנה מפני שבר"ח במוסף אין אנו מתפללין רק שבע ברכות ג' ראשונות וג' אחרונות ועוד ברכה אחת ביניהן שאומר בה קדושת היום וכן בכל שבת וי"ט. ור' אבינא שאמר שאומר ענינו בברכה רביעית דהיינו בין ג' ראשונות לאחרונות קמ"ל ר' אבא בר ממל הנ"ל דאין נכון לשנות במוסף ר"ח מבכל ר"ח שבת וי"ט שבכל מקום מצינו שאומר קדושה ברביעית ואם הוא ר"ח או חולו של מועד בשבת אומר יעלה ויבא בעבודה ה"נ יאמר קדושת היום דר"ח ברביעית ועננו יאמר בעבודה ולא הוצרך זה לומר שכבר אמרו ר' אבא בר ממל לפני זה והשתא א"ש מ"ש ר' אבא אמר כו' בל' פלוגתא דאם לסייע בא הל"ל אמר ר' אבא כו' וא"ש מה שמסיק בירושלמי וכתב ז"ל נפק עובדא כהדא דר' אבא דלפירוש הרא"ש דכיון דר' אבא סייע לר' אבינא בדברים של טעם מה מצינו בכל מקום כו' וא"כ מסתבר לומר שכן הלכה ואיך מסיק לעשות עובדא כר' אבא בר ממל לפי הסכמת הרא"ש ולפי מ"ש ניחא דאדרבה ר' אבא בר ממל הוא השיב לר' אבינא דכדבריו הוא לכך מסיק בירושלמי דהלכתא כוותיה ועוד נתיישב לשון וכו' דקאמר וכן נפק עובדא דמשמע ומוכח דר"ל וכן כמו שהשיב ר' אבא שלפני זה כן נפק עובדא וכו' וגם נתיישב דל"ת דאי גרסינן כר' אבינא בחמישית פירוש מ"ש מה מצינו בכל מקום ברביעית כו' כמ"ש הרא"ש דר"ל אף כאן לא יאמר עננו ברביעית אלא קדושת היום יאמר ברביעית קשה מאן דכר שמיה דעננו לאומרה ברביעית הא עד הנה לא נזכר בשום מ"ד לאומרה ברביעית אבל לפי מ"ש אף שאינו מוכח לאומרה בעבודה דוקא מ"מ שפיר השיב אדבריו שלא לאומרה ברביעית ודו"ק כי זה נראה לע"ד ברור ועל ישובו דב"י יש להשיב ואין כאן מקום להאריך גם יש ליתן טעם לדברי הרא"ש ולמה כתב שיש ט"ס בירושלמי. ומ"ש רבינו וכיון דאיכא פלוגתא ז"ל ב"י זהו דברי רבינו ור"ל כיון דהירושלמי ובה"ג פליגי אהדדי דלהירושלמי אומרה בעבודה ולבה"ג צריך לאומרה באלהי נצור בלא ברכה וז"ש רבינו לכוללה וכ"כ בסימן תקס"ח עכ"ל ב"י לכאורה נראה שהדין עמו אף שלכאורה נראה מ"ש רבינו וכיון דאיכא פלוגתא ר"ל דבירושלמי פליגי וכמ"ש לפני זה דבירושלמי פליגי בה וכו' אבל ז"א הא ליכא מ"ד בירושלמי דסבר דיאמרוה באלהי נצור ועוד כיון דהירושלמי מסיק כר' אבא ופירשו הרא"ש שר"ל שיאמרוהו בעבודה כר' אבא בר ממל א"כ אין לספק הלכה כמי אלא ודאי ר"ל בה"ג עם הירושלמי דכתב דיאמרוה באלהי נצור ומיהו דוחק לומר דבה"ג יפלוג עם הירושלמי וטפי ניחא למימר דלא ראה הירושלמי ואילו ראוהו הוה הדר אף שזה דוחק לומר שבה"ג לא ראה דברי הירושלמי זהו יותר דוחק לומר שבה"ג יפלוג גם אם ר"ל שבה"ג היה לו ראיות אחרות המסייעין לו מ"מ לא הוה ליה לרבינו לכתוב האי לישנא דבה"ג פליג לכן היותר נראה לומר דהרא"ש ורבינו ס"ל כיון דאיכא פלוגתא בורושלמי ודעבד כמר לאומרה באמצע אינו יוצא לר' אבא בר ממל ולר' זירא וכן אם אומרה בעבודה אינו יוצא לאידך מ"ד ויש בו הפסק תפלה שלא כדין ממ"נ לחד מינייהו לכן הכריע בה"ג לאומרה באלהי נצור כדי שלא להפסיק בתפלה ואפשר שגם בה"ג נסתפק במ"ש הירושלמי נפק עובדא כר' אבא אי ר' אבא בר ממל קאמר ולפלוגי אתא וכמ"ש או ר' אבא אחרינא הוא ולסייע אתא לר' אבינא ודו"ק:
הסבר על זכויות יוצרים
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.