פרי צדיק, כי תצא ד׳

א

הנה בספרי מפרש כמה פעמים על מה שנא' ובערת הרע מקרבך בער עושי הרעות מישראל. ולכאורה הוא רק כמו תרגום הכתוב בתורה בלשון אחר ומה חידש הספרי בזה. והענין שכפי הכ' ובערת הרע מקרבך מורה שכשיבערו החוטא וימות וכל המומתין מתודין (כמ"ש סנהד' מ"ג:) אז יפעול תשובתו לתקן הקלקול בשורש שהי' בתחלתו באכילה ע"י הנחש שהכניס תאוה והנאת הגוף באכילה. וזה הפי' של ובערת הרע מקרב"ך ע"ד שא' בגמ' (תענית י"א:) כאלו קדוש שרוי בתוך מעיו שנא' בקרבך קדוש וכן כאן מקרבך פי' על אכילה שבמעיים. וכתיב לשון ובערת ואי' בגמ' (ב"ק ב':) וביער זו השן וכן הוא אומר כאשר יבער הגלל עד תומו. והיינו דנזקי רגל הוא רק שמזיק שרומם ברגלו ומזיקו אבל נשאר עדיין כולו משא"כ נזקי שן שמבערו עד תומו ונשאר רק גלל. וכן כאן ובערת הרע מקרבך שמתקן עד השורש הקלקול של אכילה שהוא במעיים כאשר יבער עד תומו היינו בשלימות. וחידש הספרי בזה שפי' בער עושי הרעות מישראל שזה מוסב על ההווה שיבער בהווה הרע מכל וכל לתקן שורש הקלקול ושיהי' לעולמי עד היינו שלא יחזור יצה"ר עוד כמו במ"ת שחזר היצה"ר למקומו. והנה נזכר במשנה תורה י"א פעמים לשון ובערת הרע או תבער הרע. פעם הראשון בפר' ראה בפר' נביא שקר ואח"כ ה' פעמים בפ' שופטים וה' פעמים בפ' זו. והם עשר כנגד בחי' כנס"י שהוא עשר שכן מורה כל מספר עשר על עשר דבריא שהם עשר מאמרות למ"ת עשר מאמרות למע"ב (זח"ג י"א ב') ופעם הי"א כנגד שבט יהודה ומשיח בן דוד שיהי' מזרעו שאז יבוער הרע מכל וכל עד עולם. שבכל פעם אף שמבער הרע מישראל אף שהוא מכל וכל הוא רק כמו במתן תורה שבדיבור לא יהי' נעקר יצה"ר מישראל מ"מ אח"כ חזר יצה"ר למקומו. משא"כ לעתיד בימות המשיח אז יתבטל היצה"ר לגמרי שישחוט הקב"ה ליצה"ר כמ"ש (סוכה נ"ב.) וזה פועל ע"י שמבערים עושי הרשעה מישראל. ובפעם הראשון שהוזכר במשנה תורה ובערת הרע וגו' בפ' ראה בפר' נביא שקר כתיב מקודם אחרי ה' אלהיכם תלכו וגו' ויש בו ששה לשונות ואח"ז כתיב ובערת הרע מקרבך והם כנגד ז' מדות תחתונות שנפשות ז' רועים מרכבה להן כידוע. והיינו אחרי ה' אלהיכם תלכו הוא נגד אאע"ה שהוא היה הראשון שהתחיל בהשתדלות שלו לפרסם מלכות שמים בעולם ונאמר לו התהלך לפני וגו'. וזה שא' בספרי שם אחרי ה' אלהיכם תלכו זה עשה והיינו מדת א"א שהי' הזריזות כמו שא' (חולין ט"ז.) קרא זריזותיה דאברהם קמ"ל וזריזות הוא במ"ע (רש"י לרי"ף פ"א דע"ז) ומ"ע בא ע"י מדת האהבה מדתו של א"א כמו שנא' אברהם אוהבי. ואותו תיראו נגד בחי' יצחק אע"ה שמדתו גבורה פחד יצחק וזה שא' בספרי שיהא מוראו עליכם. ואת מצותי תשמורו נגד בחי' יעקב אע"ה שמדתו מ' אמת כמו שנא' אמת ליעקב וכתיב שפת אמת תכון לעד. וזה שא' תשמורו היינו לעולמי עד כל הד"ת דאמת זו תורה. ובקולו תשמעו הוא נגד משרע"ה שהוא הוריד הד"ת תושב"כ שהוא בחי' קול חיות של הדיבור קול גדול קולות שבמתן תורה (כמ"ש זח"ג רס"א א') ואותו תעבודו נגד אהרן הכהן שהוא שורש העבודה בעבודת הקרבנות. ובספרי ואותו תעבודו בתורתו עבדהו ובמקדשו. וכתיב כי שפתי כהן וגו' ותורה יבקשו מפיהו ובמקדש הי' אהרן הכהן העובד. ובו תדבקון נגד יוסף הצדיק בחי' ו' זעירא ועל ידו הוא החיבור דאחיד בשמיא וארעא היינו בתפארת דאיקרי שמים ובארץ דאקרי כנס"י (כמ"ש זח"א ל"א א') וזה שנא' ובו תדבקון בו' תדבקון והוא ע"ד שנא' ואתם הדבקים בה' אלהיכם ו' בחי' ת"ת קוב"ה וכמו שא' (בר"ר פ' פ') ואנו למדים מפרשתו של רשע הזה ותדבק נפשו כמו שם אצל דינה ותדבק נפשו היינו דשדי בה זוהמא (כעין שא' יבמות ק"ג:) ועי"ז היה לה דבקות בנפש עמו כן ישראל להבדיל וכו' דבקים בקוב"ה וזה ע"י מדת צדיק יסו"ע ו' זעירא שמחבר שמים בחי' ת"ת בארץ בחי' כנס"י. ואחר הו' אלו כתיב ובערת הרע מקרבך והוא נגד בחי' דוד המע"ה שהקים עולה של תשובה (כמו"ש מו"ק ט"ז:) ולפי שעה נעקר יצה"ר לגמרי כמו במ"ת ומ"מ אח"כ יכול להיות שיחזור יצה"ר למקומו כמו שחזר אחר מתן תורה. ואח"כ נזכר עוד ט' פעמים ובערת וגו' והוא בכל עשר המדות בחי' כנס"י כנ"ל עד פעם האחרון דכתיב בפ' זו בפסוק כי ימצא איש גונב נפש מישראל וגו' ומת הגנב ההוא שבזה נעקר כל מעשה הרע שעשה שגנב הנפש והרי יתבטלו מעשיו מכל וכל שהשימוש שהשתמש בו כמו שנא' והתעמר בו (וכמו"ש בספרי) זה בודאי יוחזר לבעליו ובפרט הנפש שיוחזר. ואז יועיל מיתתו להיות ובערת הרע מקרבך לתקן הכל עד השורש מכל ישראל. וזה שא' בספרי בער עושי הרעות מישראל והוא כנגד משיח ב"ד שיהיה יחיד שעשה תשובה שמוחלין לכל העולם בשבילו (כמ"ש יומא פ"ו:) היינו שהוא בכח תשובתו יכניס הרהור תשובה בכל ישראל ואז יתבטל כל היצ"ר לעולמי עד כאמור. ונכתב זה בפ' גונב נפש שהוא ביחיד שמתבטל מעשיו מכל וכל שהוא בדיני ממונות. משא"כ כל החטאים שאף שעשה תשובה וכיפרה מיתתו מ"מ התאוה לשעתו לא נתבטלה משא"כ כאן שנתבטלו כל מעשיו. ומשום זה מועיל מיתת הגנב וכל המומתין מתודין שיתודה ויעשה תשובה שעי"ז יתבטל היצה"ר לעולמי עד וזה יהי' לימות המשיח וכאמור. ומשום זה נכתב פעם י"א כמו שאמרנו. ובשבת שע"י שמירת שבת זוכין להנצל מקטרוג יצה"ר וכמו שנא' שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע ובמכילתא הלשון שמשומר מן העבירה ובפע"ח שניצול מקטרוג היצה"ר. ומי שזוכה לשבת עלאה אצלו אתפני היצה"ר מכל וכל וכמו"ש (תי"ז תי' מ"ח) זכאה מאן דעביד לון דירה בשבת בתרי בתי לבא ואתפני מתמן יצה"ר. ומי שזוכה לזה הוא בפרט נפשו נגאל מיד בשלימות כמו בימות המשיח ולעוה"ב: