פרי צדיק, נשא י״ד

א

איש או אשה כי יפליא וגו' הלשון כי יפילא י"ל מפני שענין הנזירות בעצם הוא דבר פלא למעלה מן השכל והדעת. כי עיקר הנזירות שהוא פרישות מטומאה ותגלחת והיוצא מן הגפן. עם כ"ז גם אם ישמור אדם את עצמו ויסגף עצמו בג' דברים הללו אם לא יקבל על עצמו לשם נזירות לא יהיה נקרא קדוש על ידי זה. רק על ידי דיבור אחד שיוציא מפיו הריני נזיר אז נקרא על ידי זה קדוש כמו שנאמר כל ימי נזרו קדוש הוא לה'. והוא באמת פלא גדול שעל ידי דיבור אחד נעשה קדוש בעצם. ועוד יש בכח דיבור כזה להתקדש לעולם באומר הריני נזיר עולם כנזירות שמשון. וכאמרם ז"ל (סוטה י'.) שמשון על שמו של הקב"ה נקרא. ועוד נמצא עפ"י הלכה למשה מסיני דבר יותר עמוק ופלא שגם האב מדיר את בנו בנזיר (נזיר כ"ח:) שעל ידי דיבור של האב נעשה בנו קדוש גם אפילו' לא עשה בעצמו פעולת הדיבור גם כן. ולזה נקרא המלאך של שמשון פלאי שא' במד' פ' זו שהוא כענין שא' הכתוב כי יפליא גם כן ע"ש מעשיו שהיה פלא גדול שהיה נראה לעיניהם עד עתה כדמות אדם בכל עניניו וברגע אחת נתהפך ועלה בלהב השמים. וכמו כן הוא פלא ענין גוף הנזירות שהיה עד עתה אדם פשוט וברגע אחת על ידי הדיבור בכונה רצויה נעשה קדוש לה'. וכדאיתא בגמרא נדרים ט:) בשמעון הצדיק שאכל אשם נזיר אחד מפני שהיה בכונה רצויה ואמר לו כמוך ירבו נוזרי נזירים בישראל עליך הכ' אומר איש כי יפליא עי"ש. והוא בחי' כח בעלי תשובה וכדאיתא בזוה"ק (ח"א קכ"ט א') זכאין אינון מאריהון דתשובה דהא בשעתא חדא ביומא חדא ברגעא חדא קריבין לגבי קב"ה וכו' וי"ל שלטעם זה נסמך אחר פ' נזיר פ' ברכת כהנים מפני שגילה לנו תוה"ק שפועל הדיבור של האדם כ"כ להיות נתהפך על ידי זה כרגע להקרא קדוש לכן בא הציווי בתוה"ק להכהנים שיברכו את ישראל ובדיבור פיהם של התיבות הללו בלבד יפעלו השפעת הברכות מהמקור כמו שנאמר אחר זה ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם: