פרי צדיק, נשא י״ב

א

חדו חצדי חקלא בדבור ובקלא מחצדי חקלא נקראים הצדיקים מפני שהם קוצרים הקוצים הסובבים את השושנה העליונה שהיא חקל תפוחין קדישין. וכמו דאיתא בזוה"ק פ' זו בהאידנא אתכנשו חברייא לבי אדרא מלובשין שריין סייפין ורומחין. כי אדרא הוא פנימיות החדר הקדוש הנקרא חדר המטות. ושם נצרך שמירה מהחיצונים לבל יפגעו בו כמו שנאמר הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה וגו' כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה. ויש לומר שעל רמז זה נקבעה בזוהר האדרא קדישא בפ' נשא שהוא סמוך לחג השבועות זמן מתן תורתינו לאחריו או לפניו כמו שנאמר משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו. כי בעצם נפשות ישראל המה נמשכים בטבעם אחר השי"ת כמו שהיה במעמד הר סיני שהם תכו לרגליך ויתיצבו בתחתית ההר. רק מפני שיש מונעים הם הקוצים הסובבים לכן ביקשה כנסת ישראל שימשכנה אצלו וממילא אחריך נרוצה והב אני המלך חדריו. ובמדרש נדרש הפ' הזה על ארבעה שנכנסו לפרדס ואחד מהם טעה והוא מסיבת הקוצים שביכלתם גם שם להטעות האדם בדקות כמו הנחש הטעה את אדם הראשון גם בגן עדן. ועיקר הטעות היה מה שדימה בדעתו להביא בשכלו בדברים הנעלמים כמו שפי' הפסוק ואנכי הסתר אסתיר פני שעיקר הטעות הוא מה שנסתר מאדם בחי' ההסתר ונדמה לו אשר אין דבר נסתר משכלו. ועיקר השמירה בזה שידע בנפשו שהוא שכל הנעלם מכל רעיון. וע"ז נאמר כי ה' יהי בכסלך בדברים שאתה כסיל בהם היינו שתדע שהמה למעלה מתפיסת שכלך בחי' עתיקא ואז ושמר רגלך מלכד. ועל זה רמזו ז"ל ע"פ הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה הם הששים אותיות של ברכת כהנים מפני שזהו עיקר השמירה כדאיתא בזוה"ק פ' ז' בשעתא דפרסי ידייהו בב"כ הוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין דז"א ואשתכח שלמא בכלהו היינו כנ"ל שנתוודע זאת בנפשו שיש גבוה מעל גבוהים שכל הנעלם מכל רעיון והיינו התגלות עתיקא בז"א ועי"ז הוא שלמא מהחיצונים. וכמו כן בשבת קודש דמליא רישי' דז"א מטלא דנחית מעתי"ק על ידי זה בכח להיות ממחצדי חקלא כנ"ל. ועל ידי מה בדבור ובקלא על ידי התורה שבכתב הנקרא קול דברים ועל ידי תורה שבעל פה הנקרא דבור דמדת מלכות נקרא דבור מלכות פה תורה שבעל פה ושבת שהוא מ' מלכות גם כן נקרא דבור (זח"א ל"ב א') וממלו מלה מתיקא כדובשא היינו על ידי התחדשות טעמי תורה מטל תורה דנטיף מע"ק המתוקים מדבש לנפש: